פסטיבל לכל הילדים.ות: הסרטים האלה יקחו אתכם למסע בחנוכה

"בסרט הזה אתם.ן הגיבורים.ות!" 
המילים האלו מובילות את פסטיבל סרטי הילדות.ים השנה, ואני חייבת לפתוח בהתייחסות לפונט הדו-מגדרי שעצבה ביצירתיות וברגישות מיכל שומר, הוגת הפונט multi_gender_hebrew; אמנם העברית המדוברת מבדילה בין בנות ובנים, אבל לפחות בשפה הכתובה ניתן עכשיו לפנות בעזרת מילה אחת לכולם.ן; ההכללה הזו בקבוצת שווים אחת מחזקת את הרעיון ואת הצורך בהעצמה של הילדות והילדים בתוך המציאות הלא פשוטה בה הם נמצאים כבר קרוב לשנתיים. 

הפונט הרב-מגדרי של מיכל שומר

הקורונה הפכה את החיים של כולנו, אבל הילדים, על כל הסגרים והבידודים והבלגן במערכת החינוך, נדרשו להסתגלות קשוחה במיוחד למציאות המורכבת. הם באמת הגיבורים והגיבורות הצעירים שהתמודדו עם שינויים ואתגרים מאז תחילת המגפה העולמית. החלטנו השנה להתמקד בפסטיבל בסרטים שמראים את הכוח של הילדים. סיפורים שמראים ילדים בסיטואציות שונות, איך הם גדלים בתוכן, מתמודדים עם קשיים, חוסר יציבות, בדידות, בריונות. איך הם יודעים למצוא את הצחוק והתקווה, איך הם נחושים לעשות שינוי. זה אולי נשמע קלישאתי אבל זה לא. אלה החיים ואלה הסרטים, ולכל מבוגר יש מה ללמוד מילד על החיים ואיך הוא תופס אותם.

הפסטיבל הזה היה מאתגר לאצירה. לפני הכל הגילאים: ילדים נבדלים ביכולת התפישה וההכלה שלהם בקפיצות משמעותיות בטווחי גילאים מסויימים. הפסטיבל פונה גם לקטנטנים בני שנתיים-שלוש, גם לבני 5-6 שעוד לא יודעים לקרוא, גם לבני 7-9 שכבר יכולים לקרוא כתוביות, וגם לבני 10-12 שמסוגלים להתמודד עם תכנים מורכבים יותר.

בלי סרטי אולפנים, חוץ מזה. "לשיר 2" (צילום: יחסי ציבור)

אחר כך התכנים עצמם: היצע סרטי הילדים בעולם אינו גדול מלכתחילה, ואנחנו תמיד מנסים לאתר את האלטרנטיבה לסרטי האולפנים הגדולים, שמציגים גם ככה בקומפלקסים. אנחנו נציג השנה את "לשיר 2" כי צוות הפסטיבל מת על הסרט הראשון ולא יכול לחכות לראות את הסיקוול, אבל מלבד זה אין עוד סרטי אולפנים. בחרנו בקפידה את טרום הבכורות המדובבות, "לב של אש" ו"איינבו ושומרי הג'ונגל", שניהם מציגים דמויות ראשיות של בנות, זה היה לנו חשוב, לתת מקום מרכזי לילדות.

חנוכה הפך כבר לפני שנים לחג הפסטיגלים, כשם קוד למופעי בידור נוצצים עמוסי כוכבים שמציפים אותו, ואין ספק שהם סופר כיף. אנחנו בסינמטק שמחים להיות האופציה שמציעה כיף עם ערך מוסף. בלי להתיימר יותר מדי, אבל עם לקיחת אחריות על זה שגם הילד.ה וגם ההורה שלו.ה יתיישבו באולם, וירד החושך ויעלה הסרט על המסך, ויקח איתו את הצופים למסע, מסע שמעורר רגש ולכן כשיוצאים ממנו חוזרים אחר כך הביתה עם מחשבה וזכרון. 

הילדים במרכז. מתוך הסרט "ילד מזכוכית" (צילום באדיבות Solaria Films)

אני מאמינה שכשילדים רואים ילדים על המסך, רואים את עצמם בגרסאות שונות, הם מתחברים. מתחברים לחוויה שעובר בן דמותם, ויודעים לקחת ממנה אל העולם שלהם. הצלחנו בפסטיבל השנה לבחור באסופה מגוונת של סרטים, שכולם שמים את הילדים במרכז ונותנים להם לעבור תהליך. וזה יכול לקרות גם בסרט בו תלמידים בבית ספר שרים ורוקדים עם חיות קסומות שקמות לתחיה, וגם בסרט דוקומנטרי שמראה איך ילדים נאבקים בהתחממות גלובלית.

ההקרנה שתרגש אותי באופן אישי יותר מכל היא של "הנער", הקלאסיקה של צ'רלי צ'פלין, שדמות הנווד שלו היא בעצמה מעין ילד נצחי. הסרט חוגג 100 שנה ליציאתו, ואחרי שראיתי אצלי בבית מול הטלוויזיה חבורה של בני 6 מתפקעים מצחוק ומתרגשים מצ'פלין, אני מצפה לפתיחת הפסטיבל עם אולם מלא בילדים והוריהם, אחרי הדלקת נרות, האורות יכבו, המקרן יתחיל לפעול, והקסם של הקולנוע יעשה את שלו.

>> דנה מורג היא המנהלת האמנותית של סינמטק תל אביב >> הפסטיבל הבינלאומי לסרטי ילדים.ות ה-17, 5.12-1.12, סינמטק תל אביב >> כל הסרטים והפרטים כאן