איך אפשר לבחור את שיר הילדות הכי אהוב? מסתבר שאפשר

גידי גוב / עניין של זמן

בתור ילדים שמענו בבית הרבה מוזיקה ואמא שלי היתה שרה לנו המון שירים. הרבה מהם היו פשוט ב"לה-לה-לה" כי לא תמיד זכרה את כל המילים, אז ידעתי לחזור על מקצבים וצלילים עוד לפני שידעתי לדבר. עד היום אני מתחברת לשיר קודם דרך הלחן שלו. בחרתי בשיר יפהפה, גם במילים וגם בלחן, שכתב אהוד מנור, הלחין רמי קליינשטיין וביצע במקור גידי גוב. "קח אותו לאט את הזמן, העולם עוד יחכה בחוץ… אתה עוד תגלה את העולם, אם תרצה או לא תרצה, יש עוד זמן להשתנות, מן הקצה אל הקצה". היום אני שרה את זה לילדים שלי. (נויה שליין)

יש אי שם / גידי גוב

מבחינה מוזיקלית, הלחן של יוני רכטר פשוט יפהפה ומשתלב ומתייחס כל כך ברכות למילים. וגם המילים, מרגשות אותי היום כמו שריגשו אותי אז, בתור ילדה. זה גם השיר הראשון שהקלטתי לבת שלי בפעם הראשונה שנסעתי לכמה הופעות ולא התראינו במשך כמה ימים. (מאיה בלזיצמן)

שיר הנמל

שיר הילדים הכי אהוב עליי – ויש הרבה – זה "שיר הנמל". זה בעצם השיר הראשון שלמדתי לשיר בגן של אילנה דבש במושב חצב. אני זוכרת את הרגע שכל הילדים משחקים עם הקוביות ואני אוספת אותן, עושה מהן במה, נעמדת עליהן ושרה: "למרחקים מפליגות הספינות, אלף ידיים פורקות ובונות…". אני מתה על השיר הזה. שיר הנמל זה ילדות, ריח של תפוזים, מושב חצב – זה התחלה של הכל. (עינת שרוף)

"ריבים קטנים" / הכבש ה-16 

אחד השירים שהיפנטו אותי בילדות. הלחן המושלם של שפי ישי עם העיבוד הבלתי רגיל של רכטר והמילים הגאוניות של יהונתן גפן והביצוע של ברוזה, כל אלו מצליחים לדייק באופן מושלם את אחת מחוויות הילדות הקלאסיות של כל אחד ואחת והם אותם וויכוחים וריבים עם החבר או החברה הכי טובים שלנו כשאנחנו ספק נהנים ספק מתעצבנים להקניט אותם והם אותנו. "הכבש השישה עשר" הוא אחת מיצירות המופת שיש לנו. (דניאל סלומון)

"Nature Boy"

שמעתי את "Nature Boy" לראשונה בערך בגיל 6, ברדיו במטבח, לא הבנתי מי זה (נינה סימון) ועל מה זה (באנגלית..) אבל זה תפס לי את האוזן ורק חיפשתי שוב לשמוע את המלודיה המוזרה, את האווירה העצובה-מסתורית-עוטפת, את הקול העמוק והנהדר של נינה. שמעתי עוד ביצועים, יש מאות, כולל המקור של נאט קינג קול, אבל רגע הפליאה הראשוני הזה נחרט שם לעד, ועד היום אני חושב שזה השיר היפה ביותר בעולם. תרגמתי אותו לעברית ושרתי אותו בעצמי.