פינוי בילוי: ממתחם אלנבי 99 צריך להיפרד בריקודים ולא בדמעות

כל מקום שאנחנו אוהבים בעיר יכול להיסגר ולהפוך למגדל יוקרה בכל נגע נתון. מה עושים? נהנים וחוגגים כל עוד אפשר

רחוב אלנבי (צילום: שאטרסטוק)
רחוב אלנבי (צילום: שאטרסטוק)
27 ביוני 2019

תגידו "ביוש" לאלנבי 99. הסליפרס, הקוקיז, בית הפסנתר, הדוראק וגם הטיילור מייד – כולם נסגרים ובמקומם יוקם, איך לא, פרויקט דיור יוקרתי. גם בית מעריב כבר איננו ויומר למגדל בן 42 קומות. זה מעצבן, אך בכלל לא מפתיע. תל אביב כבר מזמן אינה שייכת לי או לך או למי שאשכרה מביא תוכן ונשמה לעיר הזאת – היא שייכת לנדל"ניסטים. תל אביב נהפכה לעיר מגניבה, עם חיי לילה מטורללים אוכל מגוון ואנשים צבעוניים, ועכשיו אפשר לעשות עליה את האקזיט.

אנחנו בפוסט ייאוש, אף אחד כבר לא ייצא להקים אוהל בשדרה. נהיינו בעל כורחנו לזן מאסטרים מוארים עם הכרה עמוקה לגבי יסוד המציאות התל אביבית: הכל זמני, הכל חולף. כל מקום שאנחנו אוהבים פה בעיר יכול להיסגר ולהפוך למגדל יוקרה בכל רגע נתון, ולא נראה שיש משהו שאפשר לעשות לגבי זה. למעשה קבוצת הנדל"ן רכשה את מתחם אלנבי 99 כבר לפני שש שנים. רק לאחרונה העירייה אישרה את הריסת המבנים, ועוד בדיוק אחרי שהמתחם חגג 100 שנה. מעניין מי עוד עומד בתור על הגרדום.

בינתיים אמשיך לעשות את הדבר היחיד שאני יכול – לחגוג. תקראו לי היפסטר, אבל המקומות שאני הכי אוהב בעיר הם לא סחיים, לא מסחריים ובכלל לא יוקרתיים, בדיוק מסוג המקומות שיכולים להקבר בקלות מתחת לאיזה יוזמת נדל"ן – כפי שלמשל נקבר השסק האהוב לפני כשש שנים. במקום להתבאס על השסק, איהנה מהמקומות שעוד עמנו, כי לכו תדעו מה יהיה איתם מחר. מקומות הבילוי כבר פצחו באירועי הסגירה, לרבות הופעה מתוכננת של ארקדי דוכין בטיילור מייד. הוא לא רוקד כשעצוב. אני דווקא כן.