פריפריה אימפריה: למה הבילויים האלה קיימים רק מחוץ לתל אביב?

לכבוד ראש עירנו רון חולדאי שלום. בעצם לא רק לך, אבל אם כבר אין גורם ספציפי לכוון אליו, אז אתה הראש, אתה אשם. עכשיו, אחרי ששוב נבחרת, יש לנו בקשה צנועה ממך – כלומר, בקשה נוספת חוץ מלבד מדרכות נורמליות, צל בפלורנטין, צמצום נזקי תמ"א ועוד אינספור נושאי עניין חשובים – לא, הפעם אנחנו רוצים לבקש משהו הרבה יותר פשוט – ממש חסר לנו מקומות בילוי כמו שיש בפריפריה.

>> יש הרבה סיבות להפגין. שום דבר לא קריטי כמו החזרת החטופים מיד

לא, אנחנו לא מתכוונות לבילוי ערב בקיוסק השכונתי, אלא בילויים שאפשר למצוא כרגע רק בפריפריה. אנחנו לא רוצים להרחיק עד לרמת גן בשביל לגלגל כדור באולינג, בא לנו להוציא אדרנלין של רכב קרטינג טס, וגם לנו מגיע לצפות בחולית מבעד למשקפי איימקס בקומפלקס נורמלי. הבילויים הללו, באופן כמעט מסורתי, לא ממש נוכחים בתל אביב – אבל למה בעצם יש בכלל הבדל בין בילוי תל אביבי לבילוי פריפריאלי? פאן זה פאן זה פאן.

עדיף לראות באיימקס. "חולית: חלק 2" (צילום: יחסי ציבור)

האם תל אביבים רוצים אך ורק מקומות בילוי תרבותיים אליטיסטיים, בדמות מוזיאונים, תיאטראות ממוסדים, מופעי פרינג' או גלריות לאמנות? ברור שלא, אנחנו אנושיים. וכמובן שאנחנו אמנם אנחנו מלאי הערכה והוקרה על אלה, אבל נוכחותם בעירנו לא מבטלים את העובדה שגם אנחנו כמהים לבילויים ואטרקציות מהנות ופשוטות – ולא רק למותרות בדמות מסעדות יוקרה או חוויות אינטלקטואליות ותרבותיות סוחפות.

אז נכון, יש לנו גרסאות קטנות יותר לכל אטרקציה פריפריאלית – במקום באולינג יש ביליארד (גם כדורים, אבל לא מספיק דומה), במקום קומפלקס קולנוע יש את קולנוע לב (תודה על הכירבוליות, אבל זה לא VIP) ובמקום קרטינג יש לנו את כבישי העיר (וקורקינטים!), אבל זה לא אותו הדבר. וברור לנו שזה תלונה קנטרנית קטנה, אבל אין מנוס מלהודות שלצאת למקומות בילוי המוניים שכאלו, טראשים ומהאייטיז, זה ממש מהנה, וטיפה חסר לנו, האנשים שלא יוצאים מהעיר.

פעם היה לנו אופציה, היום כבר לא. באולינג סנטר (צילום: שלומי יוסף)

וברור שאנחנו מבינים את הבעיה – מקומות בילוי שכאלה דורשים מרחב, וזה לא דבר שיש לנו בשפע בתל אביב. כלומר, מרחב זה לא ההעדפה של מובילי תוואי העיר. צריך יותר חניות כנראה, ודרייב-אין או מתחם באולינג או אזור לקרטינג זה לא בראש מעייניהם של אף אחד כאן. חבל, כי הילדים שלכם היו נהנים. כי גם בפריפריה מקומות הבילוי בסגנון זה שוכנים באזורי תעשייה, ואמנם אין לנו יותר מדי, אבל בהחלט יש כמה וכמה מרחבים שכאלה בעיר. פשוט כנראה משתלם יותר להקציב את השטח הזה לתעשייה במקום לבילוי.

לא נגיד שחסר בתל אביב דרכים להפעיל את הילדים או פעילויות לכל המשפחה – העירייה דואגת לייצר כאלו כל הזמן – אבל כן חסר לנו אופציות זולות, יחסית, ובילויים מהסוג הזה נוטים לספק מקום לבני נוער, למשפחות – וגם למבוגרים שרוצים לגוון את חיי הלילה שלהם למשהו יותר מאתגר מלעשות קיי ולהישפך בתדר. מה שאנחנו אומרים הוא שהגיע הזמן שתל אביב-יפו תתחיל לחשוב מחדש אם היא צריכה עוד בר יין או מוזיאון, ולהתחיל לחשוב אם בא לה אולי איזה מתחם לייזר טאג. תשנו את הרגלי הבילוי, יצאו לכם אנשים שמחים יותר. קדימה רון, אנחנו מפנים את מבטינו אליך.