המוזיקאים מתאחדים בקמפיין להענקת פרס ישראל ליואב קוטנר

יואב קוטנר (צילום באדיבות היכל התרבות)
יואב קוטנר (צילום באדיבות היכל התרבות)

עשרות מוזיקאים בכירים ואנשי תקשורת (ביניהם גם שלום חנוך, יוני רכטר, ברי סחרוף ועוד). הצטרפו לקמפיין הקורא להעניק ליואב קוטנר פרס ישראל על מפעל חיים בתחום התרבות. אלון מזרחי, מיוזמי הקמפיין, מסביר בטור אישי איך לילה אחד עם הרדיו שינה את חייו

5 בינואר 2022

"פרס מפעל חיים,
הומצא במיוחד
ליואב.
גם אם קודם לא היה ברור,
אין ספק שזאת היתה המטרה.
קוטנר – הצופה קדימה ולצדדים,
העורך השקדן,
הבקיא, הפתוח,
האוהב שגם נשאר לו זמן לשורשים.
הוא זה שיוצר ומשדר את פסקול חיינו ומי שחי יודע"
(שלום חנוך)

תמיד אהבתי מוזיקה.
אני זוכר שכשהייתי בן 13, תלמיד בבית הספר, אהבתי בעיקר פופ ודיסקו. זה מה שניגנו במסיבות וזאת המוזיקה שהיתה זמינה לנו. זה לא היה עידן של מחשבים ורשתות חברתיות. לא היה ספוטיפיי ולא יוטיוב. היינו יושבים יחד, מספר חברים, לשמוע מוזיקה מתקליטים, רדיו וקסטות.

>> הצטרפו עכשיו: עמוד הקמפיין להענקת פרס ישראל ליואב קוטנר (פייסבוק)

ערב אחד נשארתי ער עד שעה מאוחרת. ברקע ניגנה גלי צה"ל ואז התחילה התכנית "ציפורי לילה" בהנחיית יואב קוטנר. הייתי בשוק. לא שמעתי מוזיקה כזאת קודם לכן. שמעתי לראשונה את דייויד בואי ולד זפלין, משם זה המשיך לבלוז, רוק, רוק מתקדם. הז’אנר העברי כלל בין השאר את להקת אחרית הימים ,תמוז, ששת, אריק איינשטיין (שבלול) ועוד.

למוזיקה הזאת היה – ועדיין יש – כוח והשפעה גדולים עלי. היא הראי של נפשי. זאת היתה תוכנית לילה מאוחרת, בין חצות לשתיים, וכדי לא לפספס אותה הייתי מכין קסטה למקרה שארדם. כבר למחרת הייתי מאזין לה עד שנשחקה (מישהו זוכר את הימים שהיינו מדביקים קסטות שנקרעו בלק?); הייתי זוכר את שמות הזמרים והלהקות ונוסע באוטובוס לבית התקליט או לפאז. גיליתי עולם נפלא והרגשתי כמו ילד בחנות צעצועים.

זאת היתה תקופה שהמוזיקה ששודרה בישראל הייתה חד ממדית. ליואב קוטנר היה את המפתח לשער הקסום למוזיקה אחרת, עמוקה יותר, מגוונת יותר ואיכותית יותר. הוא פתח את הדלת והזמין רבים מאיתנו להיכנס. הוא עושה זאת עד עצם היום הזה בכל יום חמישי בג’אם של קוטנר.

"קוטנר, מגדלור לכל אוהבי המוזיקה בישראל – חיבר את הלב שלנו למוסיקה שמתרחשת בארץ ובעולם, במיינסטרים ובשוליים, כמעט כל תופעה מוזיקלית מעניינת שהגיעה אלינו עברה דרכו, תמיד מכיר הכל, תמיד מפרגן או שותק. קוטנר מיקד את האור, ריכז וזיקק אותו עד שהתלהט להגיע למאזינים, תיווך לנו ז'אנרים, קליפים ואפילו פורמטים (cd). חלוץ תרבותי נהדר. את טיפקס הוא השמיע מההתחלה. כשהוצאתי סינגל בגיל 16 ארבתי לו בחניון של התחנה והוא… פירגן וקידם"
(קובי אוז)

גם מוזיקאים ישראלים שלא מצאו את דרכם לפלייליסט השמרני מצאו דלת פתוחה אצל יואב קוטנר. במשך עשרות שנים חוצב וסולל יואב קוטנר דרכים מוזיקליות עבור אמנים ישראלים צעירים ועבור כל קהל אוהבי המוזיקה בישראל. באהבה ובשקדנות הוא בחר את המוזיקה עליה גדלנו ופתח והרחיב את עולמנו. הפרס הזה כל כך מתבקש.

"את יואב אני מכיר שנים רבות. בתחילת הדרך של 'הברירה הטבעית' הוא הרגיש את היחודיות שלנו וידע לשים דגש על הדברים הנכונים. יש לו שיפוט אמיתי וכן. איש אמת! תמיד הרגשתי שהוא האדם הנכון שנמצא במקום הנכון, עושה את עבודתו נאמנה. התברכנו באדם שיודע לנתח סגנונות שונים ולגעת במסרים החשובים באמת שיש בכל סגנון. אדם אמיץ שעושה את עבודתו באהבה וביושר. תרומתו חשובה מאוד למוזיקה הישראלית. ראוי שמדינת ישראל תתפאר בו. מגיע לו ללא ספק פרס ישראל. עלה והצלח אהוב"
(שלמה בר)

>> אלון מזרחי הוא שוחר תרבות ומוזיקה, מיוזמי הקמפיין להענקת פרס ישראל על מפעל חיים ליואב קוטנר. ליוזמה להעניק לו את הפרס הצטרפו כבר עשרות אמנים ואנשי תקשורת. בואו והצטרפו גם אתם