כל כך הרבה צבע. כל כך טרי. כל כך כיף. רוצו לנמל יפו עכשיו
אירוע האמנות והעיצוב הגדול בארץ פותח את שעריו בפעם ה-14 במחסנים המשופצים בנמל יפו שנחשפים לציבור לראשונה. היינו שם ובאנו כדי לספר על קצת מתוך כל הטירוף הזה שמתרחש בו פלוס המלצות וטיפים (בואו ליום שלם, יש אוכל של פנדה פיתה). תכלס, אנחנו קצת מקנאים שזה עוד לפניכם
למעלה משנה וחצי עברה מאז יריד צבע טרי האחרון שהתקיים באוקטובר 2021. וכמה הוא היה חסר? אני אדבר בשם עצמי ואגיד שהרבה. נכון, אני משוחדת, ובכל זאת – יש רק אירוע אמנותי אחד שמצליח למשוך אליו כמויות כאלה של קהל על פני כמה ימים ספורים. וצבע טרי עשה את זה עוד הרבה לפני שידעו פה בארץ על אחת יפנית שמציירת נקודות, נו, קוסאמה הזאתי.
מאז שנוסד על ידי יפעת גוריון ושרון טילינגר בשנת 2008 (שעדיין עומדות בראשו ומנהלות אותו ביד רמה) – מדובר במיזם האמנות המשפיע ביותר בסצנה המקומית. אין עוד ירידים כאלה, לא מבחינת סדר הגודל, לא מבחינת כמות המציגים וכמובן שלא מבחינת האיכות שלהם. בעצם, אין עוד ירידים בכלל. היו במהלך השנים ניסיונות כאלה ואחרים ליזום וריאציות נוספות, אבל כולן התפוגגו תוך זמן קצר.
צבע טרי עומד על המשמרת כבר 15 שנה, זמן לא מבוטל במונחים ישראליים, בטח בעולם האמנות. וכמו שכבר עשה בעבר, גם הפעם משיק היריד מתחם חדש. בעבר היו אלה מקומות כמו מוזיאון הטבע, אצטדיון הספורט והוולודרום (ואפילו בי"ס תיכון!) שזכו שצבע טרי יעשה בהם את הסיפתח. הפעם מדובר במחסנים 2 ו-3 בנמל יפו – שמושקים אחרי שיפוץ מסיבי שארך כארבע שנים.
ושוב, אני משוחדת, כי זה הכי קל"ב שהיה לי בעשור האחרון, אבל בעיני מדובר בלוקיישן מושלם – שקודם כל והכי חשוב – נמצא על שפת הים, וגם נמצא ביפו. ובעוד שכל השנים מותג היריד כ"יריד צבע טרי תל אביב-יפו", השנה הוא ממותג, בכוונה תחילה, כ"יריד צבע טרי יפו". וזו הצהרה.
אבל לט'ס גט טו ביזנס, כלומר מה רואים: היריד, כמו תמיד, נחלק לכמה קטגוריות: את מחסן 2 מאייש יריד האמנות, שכולל את חממת האמנים העצמאיים, מתחם הגלריות והפרויקטים, עוד כמה פרויקטים מיוחדים וגם סדרה של מופעי לייב פרפורמנס שיתרחשו במהלכו (או כמו שאתם אוהבים לקרוא להם: מיצגים).
חממת האמנים היא כמו תמיד אחד ההיילייטס של היריד, כשהמטרה שלה היא לחשוף לציבור הרחב אמנים ואמניות בתחילת דרכם (היחסית), כאלה שאפשר לרכוש עבודות שלהם במחירים נגישים. זה לא שאין בחממה גם עבודות שמגיעות ל-10 אלפים שקלים, אבל הרוב נע סביב האלפים הבודדים או אפילו פחות. וכן, הן נמכרות. בטירוף.
לצד החממה שוכן במחסן 2 מתחם הגלריות והפרויקטים – שמכיל תערוכות של גלריות מסחריות פעילות כמו גורדון, זימאק ואחרות, וגם פרויקטים אצורים שנוצרו לטובת היריד – בין אם מדובר בתערוכות יחיד או בכאלה שכוללת כמה מציגים.ות. החלק הזה מתבסס על המודל של ירידי אמנות מובילים ברחבי העולם – כמו ארט באזל או יריד Frieze ובו כל חלל בוחר מה להציג ואיך לתמחר בעצמו. זה לא אומר, כמובן, שמדובר בעבודות יקרות יותר – גם ביניהן כאלה במחירים משתלמים ממש.
את מחסן 3 היפהפה ששופץ באמצעות 89 מכולות בשימוש חוזר שנצבעו בצבעים חזקים מאייש יריד העיצוב, שכולל השנה גם את חממת העיצוב בשיתוף עם טמבור (אחד מנותני החסות השנה, לצד נותן החסות המרכזי – חברת הפיניקס). ומה אני אגיד לכם? כמה יופי, מיי גאד. זה לא ששאר היריד יפה פחות, אבל מתחם העיצוב לוקח את כל מה שאנחנו חושבים ברגיל על עיצוב ודוחף אותו לאיזה כיס אחורי (או מקום יותר עמוק), ובמקום זה מראה לנו כמה מעצבים ומעצבות מקומיים הם אנשים קריאייטיבים, מקוריים ומבריקים. כיף גדול.
במחסן 3 מוצג גם פרויקט הגלויה הסודית – פרויקט הדגל החברתי של היריד מיומו הראשון, כזה שתוכלו לרכוש בו יצירת אמנות חד פעמית במחיר אחיד של 190 שקלים. ואז מה אם אתם לא יודעים של מי היא. ההכנסות במקרה הזה, כמו ביריד הקודם, הולכות לטובת המשך פעילותו של ביה"ס לאמנויות בתל אביב (מה שקוראים היום קמפוס אריסון), ולצד אמנים ותיקים יש גם גלויות שיצרו תלמידי מגמת האמנות בבי"ס. חלק מהם בוודאות עוד יציגו ביריד בשנים הבאות בקונסטלציות אחרות.
שמעו, אמרתי את זה בעבר ביחס לתערוכות בסדר גודל מונומנטלי כזה: אי אפשר להתייחס להכל באותה המידה, ואי אפשר להתייחס להכל נקודה. אלא אם כן אתם מתכננים לבלות ביריד יום שלם (אופציה לא רעה בכלל בעיניי, אפילו דאגו לנו לאוכל מבית פנדה פיתה השנה), כנראה שלא תספיקו להתמקד בהכל באותה המידה. אבל מה שלא תחליטו לראות ובאיזה מסלול שלא תצליחו להתמקד – תצאו מוקסמים מהכמות הבלתי נלאית של יצירה שמתרחשת פה, ממש מתחת לאף שלנו. כיף, כבר אמרתי?
יריד צבע טרי יתקיים בין ה-30.5 ל-4.6 במחסנים 2 ו-3 של נמל יפו. לפרטים והזמנת כרטיסים (יש גם סיורים מודרכים אההמממ אהממממ)
