קי הוי קוואן הוא לא רק זוכה אוסקר. הוא גם פליט לשעבר

הדרך הארוכה מסירת פליטים לבמת האוסקר. קה הוי קוואן ב"הכל בכל מקום בבת אחת"
הדרך הארוכה מסירת פליטים לבמת האוסקר. קה הוי קוואן ב"הכל בכל מקום בבת אחת"

המסע של קי הוי קוואן החל בסירת פליטים ונגמר על במת האוסקר, עם זכייה על סרט שכולו מדבר על העובדה שאין גורל כתוב מראש אלא אינסוף אפשרויות. אבל רק יקום שמקבל פליטים, ומעניק לילדים כמו קוואן את מגוון האפשרויות - יכול להצמיח סיפור כזה

"המסע שלי התחיל בסירה, עברתי שנה במחנה פליטים, ואיכשהו הגעתי לכאן, לבמה הכי גדולה בהוליווד". במילים המרגשות האלו פתח קי הוי קוואן את הנאום שלו כשקיבל את פרס האוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר על הופעתו בסרט "הכל בכל מקום בבת אחת".

כמה סמלי ומרגש שדווקא סרט כמו "הכל בכל מקום בבת אחת" הביא פליט לשעבר, איש סירות, לבמה הגדולה ביותר בהוליווד. סרט שאולי המסר העמוק ביותר שלו הוא שאין גורל כתוב מראש – יש אינסוף אפשרויות, שמתפצלות בכל רגע נתון בהתאם לכל צעד שאנו עושים. ביקום שלנו, המסע של קי הוי קוואן התחיל בבריחה של משפחתו ממלחמת ויטנאם, בסירה, ובקבלת מקלט בארצות הברית. ביקום אחר, יתכן והם לא היו שורדים את המסע המסוכן בים, וביקום שלישי אולי הוא ומשפחתו קובעים ברגע זה את גורלם של פליטים ממלחמה אחרת?

גם ישראל קלטה אנשי סירות כמו משפחתו של קי הוי קוואן: הייתה זאת ההחלטה הראשונה של מנחם בגין כראש ממשלה, שלושה ימים אחרי השבעתו. "עם ישראל, שידע רדיפות ויודע, אולי יותר מכל עם אחר, משמעות המושג פליט, לא יכול היה לראות בסבלם של אומללים אלה", הוא אמר אז. אי שם בשלהי מלחמת ויטנאם, בסוף שנות ה-70 שנראות היום כמו יקום אחר, קם ראש ממשלה ישראלי ואמר דבר פשוט – האנשים שבורחים ממולדתם בסירות, הם פליטים, ועלינו לקבל אותם. זהו.

תל אביב נגד גירוש הפליטים, הפגנה ב-2018 (צילום: גטי אימג'ס)
תל אביב נגד גירוש הפליטים, הפגנה ב-2018 (צילום: גטי אימג'ס)

כשלושים שנה לאחר מכן החלו להגיע לישראל פליטי רצח העם בדארפור ופליטי הדיקטטורה הדכאנית אריתריאה. הם עדיין מחכים שישראל תחליט מה יעלה בגורלם. קצת פחות מחמישים שנה אחר כך, ביקום שבו אנו חיים היום, מלחמה פרצה בלב אירופה וישראל קבעה מכסות לכמה פליטים היא מוכנה לקבל באשרות תייר זמניות שלא מעניקות להם שום זכות. כתבי חדשות עמדו במעברי הגבול ודיווחו בפנים המומות על פליטים על אדמת אירופה. אולי ההלם שלהם נבע מההבנה שבחיים אחרים, ביקום מקביל, כל אחד יכול להפוך לפליט. אולי לרגע אחד, מסלול החיים הזה, של בריחה וחוסר וודאות, יצא מנחלתם הבלעדית של אזרחי "העולם השלישי" והפך לאפשרות ממשית גם עבור מי שנולדו "בצד הנכון" של העולם.

המסע של קי הוי קוואן החל בסירה ונגמר על במת האוסקר. רק יקום שמקבל פליטים, ומעניק לילדים כמו קוואן את מגוון האפשרויות – היה יכול להצמיח סיפור כזה. "אומרים שסיפורים כאלה קורים רק בסרטים, אני לא מאמין שזה קורה לי", אמר קוואן, "זה החלום האמריקאי".

הזכייה של "הכל בכל מקום בבת אחת" בפרסים הגדולים באוסקר מרגשת ומיוחדת מהמון סיבות, אבל אולי הנסתרת אך החשובה שבהן היא שמדובר בסרט שבסופו (וסליחה על הספויילר) ניצבת הבחירה בטוב, באנושי, באימהי – כפתרון למשבר שמאיים להרוס את כל היקומים המקבילים כולם. אל מול הבחירה בפחד ובסגירת הדלת – ניצבת הבחירה באומץ, בסיכון, שיכול להפוך גם לסיפור סינדרלה כמו של קוואן. האחריות היא שלנו.

שירה עבו היא דוברת המוקד לפליטים ולמהגרים.