זוכרים את אורי קליין דרך המסך עם הקרנות הסרטים האהובים עליו

אורי קליין ז"ל (צילום: דן קינן)
אורי קליין ז"ל (צילום: דן קינן)

מבקר הקולנוע המוערך, שהלך לעולמו בסוף חודש יולי, הספיק טרם מותו לאצור מספר סרטים שהולידו את אהבתו לקולנוע להקרנות מיוחדות בסינמטק. עכשיו הבחירות האלו, יחד עם עזרה משותפתו לחיים אירמה, הופכות לרטרוספקטיבה לזכרו

21 בספטמבר 2022

חודשיים אחרי מותו בגיל 76, בסינמטק תל אביב חולקים כבוד אחרון למבקר הקולנוע המיתולוגי באמצעות תכנית המציגה מבחר מהסרטים האהובים עליו, בדגש על הקולנוע ההוליוודי של שנות ה-50. הרטרוספקטיבה, שתתקיים בין התאריכים 27.9 ל-9.10, החלה בתור פרויקט משותף עם קליין טרם מגפת הקורונה, אז בחר לאצור סרטים מהקולנוע עליו גדל, אלו שהזינו את אהבתו הגדולה לקסם הקולנועי.

בין הסרטים שבחר קליין תוכלו לצפות ב"ג'וני גיטאר" של ניקולס ריי, מערבון בכיכובה של ג'ואן קרופורד; את סרטו של היצ'קוק "האיש שידע יותר מדי", בכיכובם של דוריס דיי וג'יימס סטיוארט ואת המיוזיקל "שיר אשיר בגרם", שיוקרן בעותק משוחזר ונוצץ לרגל 70 שנה ליציאתו. קליין היה אמור להיות נוכח בהקרנות ולהציג בעצמו את בחירותיו, אך כאמור, התכנית השתנתה מעט לאחר מותו.

אחרי שהפרויקט נקטע עם פטירתו, הוא הושלם לבסוף בעזרתה של שותפתו לחיים אירמה קליין, שבחרה שבעה סרטים נוספים מהעידן המדובר – כאלה שאהב וכאלה שמייצגים נאמנה את היצירה הקולנועית של שנות ה50 בהוליווד: "פלישת חוטפי הגופות" של דון סיגל; סרט נוסף של ניקולס ריי, "במקום בודד"; "נשק אותי למוות", אחד מסרטי הפילם נואר מהבולטים בתקופתו; ושתי מלודרמות של דאגלאס סירק –  "חיקוי לחיים" ו"כל שהשמיים מרשים".

אורי קליין היה מבקר קולנוע וזוכה פרס סוקולוב לעיתונאות לשנת 2007. בשנת 1979 החל לכתוב ביקורות קולנוע בעיתון "הארץ", שם המשיך לכתוב במשך כארבעה עשורים. יעל שוב, מבקרת הקולנוע שלנו, ספדה לו עם פטירתו: "כתיבתו הייתה חדה ולפעמים חסרת רחמים, וכשקטל סרטים של יוצרים ישראלים זה היה יכול להכאיב במיוחד, משום שדעתו הייתה חשובה יותר מכל דעה אחרת. היא הייתה חשובה דווקא משום שבאה מאהבה גדולה לקולנוע".

"אורי קליין, לזכרו", סינמטק תל אביב, 27.9-9.10, לפרטים נוספים וכרטיסים