העם דורש שפיות: הניצחון על סתיו קצין הוא ניצחון הנורמליות

אז אחרי 104 ימים של חום קיצוני, יציאות דרמטיות, כניסות חדשות ומריבות על פתי בר – "האח הגדול" הגיעה אתמול (ראשון) לסיומה עם הגמר הגדול. חמישה דיירים הגיעו לקו הסיום, ובסוף הדרך יובל מעתוק היא הזוכה הגדולה. ליאל קוצרי, שניר בורגיל ויענקי גולדהבר פינו את הדרך לשתי הפינליסטיות – ולמרות כל ההערכות, הבאזז מסביב והתחזיות השחורות שלנו, מעתוק הצליחה לנצח גם את האימפריה המכונה סתיו קצין בשלב האחרון של המשחק.

האימפריה מוכה שנית. יובל מעתוק וסתיו קצין, "האח הגדול" (צילום מסך: רשת 13)

יובל מעתוק ממשיכה זרם של לא מעט זוכי ריאליטי בשנתיים האחרונות: אפשר היה לראות את זה גם עם אליאב זוהר ב"כוכב הבא", גם עם אלית ב"הישרדות" וגם עם טליה עובדיה בעונה הקודמת של "האח" – שאלת הזכייה לא קשורה בהכרח למה שמתפתח בתוך העונה ועל המסך שלנו, אלא קשורה לשני וקטורים בלתי נראים: אהדת הקהל והצבעות מאורגנות. אצל מעתוק זו היתה מתמטיקה פשוטה: השיטה שבמסגרתה האפשרות להצביע נפתחה שוב ושוב, סייעה לה כי היא ריכזה לאט לאט סביבה את כל מצביעי "אנטי סתיו". כשהמסה הקריטית הלכה וגברה, הכף הוכרעה לטובתה של מעתוק.

קואליציית אנטי סתיו התאחדה ברגע הנכון. יובל מעתוק, "האח הגדול" (צילום מסך: רשת 13)

אם נצלול לרגע לדמות של מעתוק – זו היתה הדמות האידיאלית לזכייה. בסופו של דבר, הוכח שוב ושוב שמה שעובד באמת לאורך זמן היא העובדה שאתה לא מייצר התנגדות. בשיטה שבה הפופולריות היא זו שמנצחת, מעתוק היתה הכי סימפטית, הכי כובשת והכי הצליחה להגיע לקהל הרחב. כשרעשי הרקע מתפזרים, אנשים מסתכלים על המסך ורוצים לראות מישהי שהם אוהבים. ומעתוק היתה כזו, גם אם איבדה לא מעט זיעה בדרך כדי להגיע למטרה.

הנה, יש פרסום רע. סתיו קצין, "האח הגדול" (צילום מסך: רשת 13)

וסתיו קצין? בסופו של דבר, זה היה מקרה קלאסי של מידאס: מתחילת העונה לסתיו היתה טקטיקה מאוד ברורה – היא תנצח דרך זה שהיא תהיה בפריים כמה שיותר זמן. שיטת ה"אין פרסום רע" הקלאסית – כל עוד מדברים עליך, סימן שאתה קיים; ע"ע הפראזה (הקצת מאוסה) של "אפשר לאהוב, אפשר לשנוא, אבל אי אפשר להתעלם". סתיו רכבה על הנמר הזה של אנטגוניזם ושיסוי מצד אחד ואהבה גדולה מהצד השני, עד הגמר. אבל בגמר זה הכשיל אותה.

רכבה על נמר האנטגוניזם וחטפה ביס. סתיו קצין, "האח הגדול" (צילום מסך: רשת 13)

הנה נתון מדהים: מכל ההדחות העונה (כולל ההדחות שבהן כל הבית היה מועמד), סתיו לא היתה מועמדת פעם אחת בלבד. אחת מתוך 16 פעמים שדיירים הודחו עד הגמר. סתיו שרדה את כל ההדחות האלה – מה שאומר שהיה מאחוריה צבא לא קטן. אבל מן הצד השני, עם כל מריבה קיצונית והתנהגות גועלית (שהייתה גם הייתה, כלפי שורה של דיירים בבית) היא גם ייצרה סביבה גושי התנגדות חזקים. ההתנגדות הזו לא הורגשה כי היא התפזרה על כמות דיירים נרחבת. ברגע שזו היתה למעשה הצבעה ראש בראש בעדה או נגדה – הקבוצה שנגדה היתה חזקה יותר.

יש גבול למה שההפקה יכולה לעשות. סתיו קצין ויובל מעתוק, "האח הגדול" (צילום מסך: רשת 13)

ושוב הוכח הלכה למעשה שלהפקה, על כל כוחה הרב והמאגי, בסוף יש כוח מוגבל. היא יכולה לסמן מועמדים, היא יכולה להביא את הדיירים אל השוקת – אבל היא לא יכולה לגרום להם לשתות. שני גיבורים היו לעונה הזאת מבחינה הפקתית – שניר בורגיל וסתיו קצין. אין קו עלילה בעונה הזאת שלא התנגש באחד מהם או בשניהם יחד. ולמרות כל המאמצים לבנות אותם כגיבורים, שהביאו אותם במידה רבה לגמר – שניהם לא זכו, אלא דווקא יובל מעתוק שהיתה פופולרית ואהודה בלי קשר להתפתחות של העונה.

הציל את העונה. ליאל קוצרי, "האח הגדול" (צילום מסך: רשת 13)

ומה לגבי היתר? ליאל קוצרי היה דייר שהסתפק במקום בגמר – זה כבר היה הישג עצום מבחינתו ואת הדיבידנדים הוא בוודאי יקטוף. היה לו חצי מהזמן של יתר הדיירים, אבל השפעה שהיתה גדולה יותר מרובם המוחלט – במידה רבה, הוא היה הגורם שהציל את העונה הזאת של "האח" מהתפרקות מוחלטת. שניר בורגיל חווה מפלה כואבת במיוחד – לסיים רביעי, אחרי המקום שתפסת בעונה הזאת, זה בהחלט משהו שלדעתי הוא לא ציפה לו.

לא ניצח, אבל כל כך ניצח. יענקי גולדהבר, "האח הגדול" (צילום מסך: רשת 13)

ויש את יענקי גולדהבר, שגם אני סימנתי בתור הזוכה. במובנים רבים, למרות שהוא סיים רק במקום השלישי – כנראה שהוא היה הדייר הכי חשוב, ציבורית, של העונה הזאת. יענקי נכנס לבית האח הגדול (ראשון מבין כולם) עם קונטקסט ברור – זו היתה תקופה שבה המעמד של החברה החרדית בקרב הציבור הכללי (והחילוני), זה שרואה את "האח הגדול", היה די בקאנטים. 

זה לא ממש השתפר כשהוא היה בתוך האח, אבל הוא כן הצליח לספק אלטרנטיבה – דמות של חרדי שלא מחפש לכפות את עצמו על אחרים, שמתמקד באהבה ובהתנהלות מוסרית (לפעמים מוסרנית), אחד שכן רוצה להשתלב ואפילו להתגייס לצה"ל. לצד כל אלה, יענקי הראה גם את כל הקשיים שיש בחיבור התקדימי הזה של חרדי בתוך בית חילוני – מהקלאש הברור שלו עם הביקיני החושפני של יתר המתמודדות, ועד סוגיות כמו כשרות בבית שברובו לא ממש מקפיד על זה.

תתפללו איתי, ניצנים. יענקי גולדהבר, "האח הגדול" (צילום מסך: רשת 13)

יענקי הבין היטב את התפקיד שלו. אפשר היה לראות את זה בתקיעת השופר הסמלית כשהוא יצא מהבית, וגם ברגע הקרינג'י של הפרק – כשהוא מעודד את כל הקהל לשאת תפילה. גם בלי הניסיונות המאולצים, ברור שיענקי שירת היטב את המקום שהוא בא ממנו. ואז, מגיע הקונטקסט בסיבוב – עם ההודעה (הדי מזעזעת) שפרסם ח"כ ישראל אייכלר, ממש במקביל לגמר ולרגע שבו יענקי מאחד את כולם סביבו. זאת המציאות המורכבת, שגם בעונה הזאת לא נכנסה תוך הבית – אבל תמיד מרחפת ברקע.

עוז זהבי, למה אתה כאן? גמר "האח הגדול" (צילום מסך: רשת 13)

משדר הגמר של "האח הגדול" סימל את העונה שאותה סיכם – תחושה של סרבול עצום. משדר שבקלות יכול היה להימשך שעה וחצי קומפקטית ודחוסה, נגרר על שעתיים וחצי ארוכות מדי של המון קידום מכירות ומעט תוכן כשלעצמו. החל מעוז זהבי, שמגיע כדי לקדם את "פקין אקספרס", דרך ההופעה הבומבסטית (והלא טובה) של מנחת "סטאר אקדמי", נועה קירל. בשלבים מסוימים כמות הפרסומות היתה מייאשת – ובעיקר הרגישה כמו ניסיון של "רשת" לסחוט עד הסוף את העובדה שמדובר בשידור חי, שאנשים חייבים להיצמד אליו. וזה, כמובן, לגיטימי – אבל גם היה מתיש.

הופעה מתאמצת ופרומו חלש. נועה קירל, "האח הגדול" (צילום מסך: רשת 13)

הערת פרסומות אחת, לכאורה לא קשורה: קצת לא ברורה הבחירה של "אל על" להכליל דווקא בפרסומת הזהב פרסומת ששודרה גם קודם (חנן בן ארי ואסף גרניט), ולא לעבוד על משהו קצת יותר חדש. ההברקה האמיתית בתחום הפרסום היתה של "בלו", דווקא לפני ההופעה של נועה קירל – שהביאה פרסומת מושקעת וטובה הרבה יותר, בכיכובה של דיאן שוורץ (א-ב בלהבין את קהל היעד). סליחה. ממשיכים.

זו לא היתה עונה טובה של "האח הגדול". השילוב בין ליהוק לא מספיק טוב (בניגוד לעונה הקודמת, שזה היה סוד קסמה), ניסיון לחזור על שבלונות שרצו בעונה הקודמת, התנהלות לא נכונה בתוך הבית – שגרמה ללא פחות מארבעה דיירים לעזוב, וכמובן הנחת הסלב המפליגה לסתיו – כל אלה הפכו את העונה הזאת, בשלבים מסוימים, אפילו קשה לצפייה. הפקת "האח" תתנחם בכך שהיא יצאה, מבחינתה, עם הזוכה הטובה ביותר האפשרית. אם זו היתה עונה של סתיו, יכול להיות שכולנו היינו זוכרים את הפגמים שבה.

היו שלום ותודה על עונה לא טובה. "האח הגדול" (צילום מסך: רשת 13)

במקום זה, זו תיזכר בתור העונה של יובל מעתוק: דמות כלל ישראלית אהובה, פריפריאלית אמנם – אבל לא יושבת בתוך הקלישאה, כזו שיכולה לדבר באמת למשפחה המזרחית מבית שאן ולמבקר אנין הטעם מתל אביב. מעתוק לא היתה תמיד במוקד העניינים, אבל היא היתה מפלט של "פיל גוד" – בתוך עונה שהרבה פעמים, ייצגה את ההפך הגמור. ואולי, בדרך, זו היתה גם ההצבעה של הקהל – רצון בנורמליות, בשפיות, בחיבור לקרקע ובמשהו קצת יותר אופטימי. בקסם של מעתוק. אחלה מעתוק שבעולם. להתראות בעונה הבאה – וזו הזדמנות להגיד, כרגיל, תודה על הצ'אנס. היה כיף.