עיר על אוטומט: האם שירותים רובוטיים משתלטים על העיר?
חנות אוטומטית שתיפתח השבוע בפלורנטין תציע מזון לבעלי חיים מבלי להעסיק עובד אנושי אחד. האם מדובר בעתיד החנויות בעיר?
החום והלחות לא מרפים מרחוב פלורנטין, גם בשעות הבוקר המוקדמות של יום שישי האחרון. בין שמדובר בתושבים ותיקים או בתיירים שיצאו לסיור בעקבות יצירות הגרפיטי בשכונה, כולם עוצרים כדי להביט בחלון ראווה יוצא דופן שהגיח באחרונה לרחוב. מבעד לזכוכית נגלה מראה שמזכיר סרט מדע בדיוני: חדר ריק המידמה לגשר פיקוד בספינת חלל, ובקירותיו מקובעים מעין מקררים עצומים המוארים באורות ניאון כחולים ועליהם הכיתוב CYB-ORG. את הקירות מקשטות צורות גיאומטריות, גם הן מוארות בכחול, אולי מסר מהחלל החיצון. בצד הדלת מותקן לוח מקשים ושלט המציין כי כדי להיכנס פנימה יש להקיש מספר טלפון. שלט נוסף, היחיד שאינו אלקטרוני, מציין כי המקום עתיד להיפתח בקרוב.
למרות החזות המטעה, במבט מעמיק יותר ניתן להבחין בתכולתם המפתיעה של המקררים, המלאים באריזות שונות של מזון לבעלי חיים. מעל לדלת מופיע שם החנות בפונט מינימליסטי – NOWPET. ואכן, לא מדובר בחללית כי אם בחנות האוטומטית הראשונה למוצרים לבעלי חיים, שעתידה להיפתח בשבוע הבא. לדבריו של ארז גור, מייסד CYB-ORG, החברה שפיתחה את הטכנולוגיה החדשנית שבאמצעותה מופעלת החנות, כך עומד להיראות העתיד הקרוב של המסחר בתל אביב ובשאר העולם. "מאז ומתמיד התעסקתי בשני תחומים. אני טכנולוג מערכות מידע ובכובע השני היו בבעלותי רשתות שעוסקות במסחר קמעונאי. גיליתי שזה כמעט בלתי אפשרי לאייש חנות ולהרוויח ממנה בגלל הרבה פקטורים בעייתיים. בשנה האחרונה אני והצוות שלי – האלגוריתמיקאים ד"ר עופר לוי ופרופ' מייקל סונדרס ומנהלת מערכות המידע נטלי פאר, טורחים על חיבור של מערכת מידע מתוחכמת לממשק פיזי שיפגוש את הצרכנים. זה יצא מאוד מוצלח. זה נשמע מפוצץ, אבל זה הפתרון הראשון בעולם של חנות לא מאוישת שהיא משתלמת כלכלית ויכולה להחזיר את ההשקעה", מספר גור בלהט יזמי.
"תוך חמש שנים לא יהיו חנויות מאוישות למוצרי צריכה. מי שירצה להפעיל חנות כזו יפסיד כסף" – ארז גור, מייסד CYB-ORG
לדבריו, אני עומד לחזות בקריסת המסחר כפי שהוא מוכר לנו. "רוב התקשורת היום מתבצעת באמצעות טקסטים, וזו כנראה לא המילה האחרונה. כל התקשורת הופכת להיות אמצעית. זה מתבטא גם ברצון של אנשים לפגוש מוכר בחנות. זה לא קורה באופן מיידי, אבל זה תהליך שגורם לעסקים להיות הפסדיים". גור מתייחס גם לשחיקה במעמדם של מקצועות הקמעונאות. "להיות מוכר זה כבר לא מקצוע מבוקש. המקצוע עובר את אותו תהליך שעברו מקצועות אחרים, למשל פועל בניין. מאחר והתפוקה נמוכה לעומת עלויות כוח האדם הגבוהות, המודל של חנות פיזית הפך להיות לא פיננסי. לדעתי אנחנו הולכים לראות קריסה וסגירה של חנויות בקצב אקספוננציאלי והופעה של חנויות לא מאוישות במקומן. מדובר בחנויות שעלות התפעול שלהן שקולה לרבע מעלות התפעול של חנות מאוישת דומה".
בני אדם הם אוברייטד
NOWPET אינה הניסיון הראשון להפעלת שירותים אוטומטיים שונים ברחבי תל אביב, אך נראה שעד כה היא המתוחכמת ביותר. בשנים האחרונות הוקמו בעיר כמה עסקים המספקים שירותים אוטומטיים, החל משירות אוטומטי לשטיפת כלבים ועד מכונה לרכישת פפיונים בדיזנגוף סנטר. כך או כך, כניסתן של טכנולוגיות חכמות כזו של החנות הפלורנטינאית נושאות השלכות מרחיקות לכת על שוק העבודה ועל המרקם העירוני שאליו התרגלנו. לדבריו של פרופסור משה ורדי, מהנדס מחשבים ישראלי המתגורר ביוסטון ומלמד באוניברסיטת רייס, "אנחנו עבדים לנוחות של עצמנו, והעובדה הזאת מתבטאת באופן נרחב כבר היום בצורה שגורמת לשינויים גדולים במבנה העירוני שהכרנו. כל כך קל לשבת ולהזמין משהו שיגיע עוד יומיים יותר מללכת חמש דקות ולקנות אותו בחנות. חנויות נסגרות בהמוניהן כי אנשים כבר לא הולכים לחנות ומעדיפים לקנות באינטרנט. חנויות קטנות וגדולות נסגרות ויש לכך השפעה אדירה שאנחנו רק מתחילים להבין. מקומות עבודה שמהווים חלק מהמרקם העירוני נעלמים, חלק מהמשרות יעברו אוטומציה וחלקן לא יתקיימו בערים במחסנים גדולים מחוץ לה, שם האדמה זולה יותר".
גם לדבריו של גור, העתיד האוטומטי קרוב משחשבנו והשינוי העירוני צפוי להתרחש במהירות. "תוך חמש שנים לא יהיו חנויות מאוישות למוצרי צריכה. מי שירצה להפעיל חנות כזו יפסיד כסף. כולם יהיו חייבים לישר קו ולהתנהל לפי צורת המסחר החדשה", הוא מזהיר, אך מצייר עתיד אופטימי. "זה קשה לעיכול וככל שאנחנו מבוגרים יותר קשה יותר להכיל את השינוי, יש את הצקצוק של מה יהיה, של 'פעם היה יותר טוב' – אבל כל דור מצקצק על הדורות הבאים. אנחנו מוציאים את הבשורה מפלורנטין, בתור הראשונים בעולם עם פתרון ישים ובעל הצדקה כלכלית לחנות לא מאוישת".
"יכול להיות שבעתיד הלא רחוק מקצוע כמו דוגווקר, למשל, ייעלם, ויוחלף ברובוט. האם הכלבים יהיו מרוצים ממנו?" – פרופ' משה ורדי, אוניברסיטת רייס
שיקוליו של גור כלכליים, ובחנותו הוא מסוגל להציע לצרכנים מוצרים במחירים שוברי שוק, לעתים ב־50 אחוז מהמחיר בחנות המעסיקה בני אנוש. ורדי, עם זאת, אופטימי פחות בנוגע לשינוי העתידי במרקם העירוני. לדבריו מוטב לתת את הדעת על ההבדל האיכותי בין שירותים אוטומטיים לאנושיים, ולא ללכת שבי אחר נתונים סטטיסטיים תועלתניים. חשבו על כך שעיר כמו תל אביב, או המיתולוגיה התל אביבית ככללה, נשענת על הרוח האנושית המתהווה בה – בתרבות או בפוליטיקה – והפחתת האינטראקציה האנושית במרחב האורבני לבטח לא תתרום לכך.
"מקצועות נוספים יכולים להיעלם בעקבות האוטומציה ולא רק בתחום המסחר", מסכם ורדי. "יכול להיות שבעתיד הלא רחוק מקצוע כמו דוגווקר, למשל, יעלם, ויוחלף ברובוט. האם הכלבים יהיו מרוצים ממנו? זו שאלה טובה".
5 מקצועות שאף פעם לא יוחלפו ברובוטים / מיכל צורן
מוכרים באוזן השלישית
אז נכון שהמוסד הוותיק כבר לא מה שהיה פעם, ונכון שקם לו בן דוד ביזארי בשוק לוינסקי, אבל כל עוד מסתובבים בינינו עכברושי קולנוע (לא מתים, רק מתחלפים), נזדקק גם לאנשים שיוכלו להתנשא מעליהם בדקויות שרובוט לעולם לא יוכל לתפוס.
משוררים כושלים
איך אפשר ללמד יצור ממוכן שמונע מיעילות גרידא, להמשיך לייצר טקסטים שאין בהם כל חפץ? התשובה היא – אי אפשר. תל אביב זקוקה לשירים במשקל ימבי שמודבקים על קירות של סנדוויצ'יות כמו שרובמה זקוק לחתול שיסתובב עליו.
מתקני שעונים באלנבי
בעולם ריאקציונרי, שבו אובמה מוביל ישירות לטראמפ, לא רחוק היום שבו אנשים יחזרו לענוד שעונים אנלוגיים. או אז יקומו מקיטונותיהם כל מתקני השעונים הזעופים, עם כליהם הזעירים והעדשה המגדילה, ויפצחו בהורה רנסנס.
מאכילות חתולי רחוב
האייטם מנוסח בלשון נקבה אך מתייחס לשני המינים. סתם, מאכילות חתולי רחוב משתייכות למגדר אחד ולגזע אחד, הוא הגזע האנושי, החומל, הבודד. או בקיצור – אל תשלחו רובוט לעשות עבודה של אישה שאיבדה קשר למציאות.
הומלסים בבתה וגריגה
אמנם הטקסטים שלהם קלים לשינון (אבא, תעזור לי, אבא), אבל המניפולציות, היצירתיות, הסיפורים, החזות הבלתי נשכחת והניחוחות הייחודיים הם אנושיים, אנושיים מדי.
