"שיר אחד" הוא אחד מהפודקאסטים האהובים בארץ. ויש לו כמה סודות

פירוק מוזיקלי. מאיה קוסובר וניר גורלי. צילום: סאן וידיאו
פירוק מוזיקלי. מאיה קוסובר וניר גורלי. צילום: סאן וידיאו

הפודקאסט (סליחה, הסכת) המצליח של תאגיד השידור הציבורי יצא מהאוזניות אל הבמה באירוע מיוחד שיתקיים במהלך פסטיבל ישראל בירושלים. לרגל האירוע, יוצרי "שיר אחד" מאיה קוסובר וניר גורלי מספרים לנו על כמה מהסיפורים המוזיקלים שהכי אהבו לגלות במהלך העבודה על הפודקאסט (סליחה! הסכת)

את הפודקאסט (הסכת!) "שיר אחד" אנחנו מעלים בכאן הסכתים משנת 2017. כשהתחלנו חשבנו שאנחנו מספרים סיפורים קטנים מאולפן ההקלטות, אבל ככל שהתמדנו והעמקנו גילינו שהסיפורים המעניינים יותר הם אלו שיוצאים מהאולפן ונוגעים בחיים עצמם. סיפורים שאומרים משהו על התקופה שבה הם נכתבו, על המקום, על משפחה, על חברות או על התרבות שבה אנחנו חיות וחיים. והסיפורים הכי טובים הם אלו על שירים שנכתבו ממקום אישי וכשהם יצאו החוצה ופגשו את הקהל – הפכו למשהו גדול יותר.

חברי "שיר אחד" בהופעת לייב. צילום: באדיבות שיר אחד
חברי "שיר אחד" בהופעת לייב. צילום: באדיבות שיר אחד

בתחילת אוגוסט (3-4.8) נעלה במסגרת פסטיבל ישראל מופע מיוחד שנקרא "יותר משיר אחד". כשמו כן הוא: הוא יהיה מופע בימתי גדול יותר מחווית הפודקאסט הרגילה שלנו, והוא גם יספר סיפורים של שירים שהפכו ל"יותר" ממה שהתכוונו המשוררים (והכותבים, מלחינים והמבצעים שלהם). וכן, זה אומר שנספר שם על יותר משיר אחד. אלו הם סיפורים חדשים שהקלטנו וכתבנו במיוחד עבור המופע. אבל דוגמאות לקסם הזה שקורה כשמוזיקה הופכת למשהו גדול יותר אפשר למצוא גם בפרקי עבר שהעלנו. רוצים ורוצות להתכונן למופע? אנחנו מזמינים אתכם/ן לצלול לכמה פרקים שאנחנו אוהבים במיוחד.

שיר לשלום

זה שיר שהפך להמנון ויש לו כמה גלגולי חיים. אחד מהם היה בשנת 1995 אחרי שראש הממשלה יצחק רבין נרצח והשיר הזה נחרט בזיכרון הישראלי בתמונה של דף לבן ועליו מילים מוכתמות בדם. אבל האמת היא שהשיר הזה גם נולד בדם, במלחמה, בשנת 1967. אם השיר מזכיר בטקסט ובעיבוד שלו את המחזמר "שיער" זה לא מקרי. יענקלה רוטבליט השלים את כתיבת המילים בלונדון בהשפעת המחזמר המצליח. העמקה בטקסט ובסיפור שמאחוריו תחשוף את הטראומה שרוטבליט סוחב מהקרב שבו נפצע במלחמת ששת הימים.
טריוויה בקטנה: רחבעם זאבי (גנדי) שהיה אז אלוף פיקוד מרכז אסר לנגן את השיר.

חזקה מהרוח

את המילים לשיר "חזקה מהרוח" כתבה אסתר שמיר מתוך משבר אישי ומקצועי, כשהחליטה לזנוח את קריירת השירה שלה ועברה אל מאחורי הקלעים. אבל הקסם באמת נוצר כשהמילים האלו פגשו לחן ישן של קורין אלאל, שבכלל כתבה אותו עבור ריטה לקדם הארוויזיון. ריטה כידוע לא ביצעה את השיר (והיא אפילו סיפרה לנו בפודקאסט למה), אבל קורין לא ויתרה עליו וכשנקראה להפיק אלבום לגלי עטרי, שלפה אותו. הן שלחו אותו לאסתר שתכתוב לו מילים חדשות, וככה נוצר שיר העצמה שמלווה את שלושתן עד היום – והפך להמנון שמחווה נשים רבות.
טריוויה בקטנה: המילים "חזקה מהרוח" בכלל לא מופיעות בטקסט.

מהרי נא

לאהוד בנאי נמאס מהנדודים ומזה שהחיים שלו לא מסתדרים והזמן עובר. הוא חזר לגבעתיים – שם הוא גר בשכירות בדירת חדר קטנה, קרוב להורים. הוא החליט לקחת את המוזיקה ברצינות, כתב שירים והקליט אותם על טייפ קטן. יום אחד, הוא הרגיש נורא לא טוב – ילד בן שלושים עם חום גבוה, אז הוא הלך לבית של ההורים. בלילה הוא חלף בסלון בדרכו למקרר וראה את אמו יושבת בסלון לבדה. היא הביטה בו במבט שמזמין שיחה אבל הם לא דיברו, אהוד רק אמר לה ‘לילה טוב׳ והלך לישון. זה היה הלילה האחרון שבו ראה אותה, למחרת היא נפטרה. הרגע הזה חזר אליו שוב ושוב עד שהנציח אותו בשיר. מהרגע הפרטי הזה נולד שיר שמכיל הרבה מהישראליות. ״כן הוא בן שלושים אבל עדיין לא יודע מה יעשה כשיגמור את הצבא״. זה שיר ההתבגרות הישראלי הקלאסי – שמדבר על מצב של תקיעות בחיים, על הגעגוע לילדים שהיינו ולהורים שהיו לנו.
טריוויה בקטנה: הלחן של השיר מבוסס בחלקו על לחן של הזמר היווני דימטריס מיטרופנוס

אמן על הילדים

חנן בן ארי היה לבד, בבית מלון, אחרי הופעה. הוא ניסה לישון ולא הצליח להירדם. ברקע הטלוויזיה היתה פתוחה על ערוץ MTV ושיר היפ הופ התנגן, ונכנס לו לראש. מתוך דמדומי השינה חנן התחיל לזמזמם תפילה לילדים שלו. לאט לאט צפו הזכרונות מהילדות, רגשות האשם שהוא מחזיק כאבא, וגם הפחדים שילדיו ירשו ממנו את השריטות שלו. כשהוא פגש את המפיק תומר בירן הם החליטו להפוך את הרגשות לשיר. כשהשיר פגש את הקהל, בשיא תקופת הקורונה, הוא נתן פתח לאבות (ואמהות) באשר הם להודות שאולי הם לא מושלמים אבל זה לא אומר שהם לא אוהבים את הילדים שלהם ודואגים להם מאוד.
טריוויה בקטנה: חנן ותומר נפגשו לראשונה כשתומר הפיק את "שבט אחים ואחיות" וחנן קפץ להקליט שורה.

1990

זו השנה שבה המשפחה של מארינה מקסימיליאן הגיעה מאוקראינה לישראל והשיר הזה הוא מעיין מבט של אמא ובת על הגירה ועל הניסיון למצוא שפה ובית. היה רגע שבו ההורים של מארינה הבינו שהמשטר בברה״מ לשעבר מושחת, שהמנהיגים משקרים לאזרחים ומסכנים אותם. זה קרה אחרי אסון צ׳רנוביל וזה היה רגע מכונן שבו התקבלה ההחלטה שלהם לעזוב. הסיפור הזה אולי נכתב מנקודת מבט אישית אבל כל מי שחווה או חוותה הגירה יכולים להזדהות. עם הקשיים, הגעגועים, התקווה והאהבה.
טריוויה בקטנה: מי שהפיק את השיר גם הפך לבן הזוג של מארינה – גיא מנטש מהצמד גיא ויהל

המופע "יותר משיר אחד" יועלה במסגרת פסטיבל ישראל בירושלים (1-11.08). לפרטים וכרטיסים