שנתיים לקווי השבת של תל אביב: איך הסתדרנו בלי זה?

אמרו שלא צריך את זה. אמרו שלא יהיה ביקוש. אמרו שההתלהבות הראשונית תחלוף ואז יתברר שהציבור בכלל אינו מעוניין לנסוע לשום מקום בשבת. סמוטריץ' איים, דרעי קילל, משרד התחבורה התעלם ורק 20 אלף איש מדי שבוע המשיכו להשתמש בשירות "נעים בסופ"ש" והפכו אותו להצלחה מוחצת שאי אפשר להתווכח איתה. כלומר, אפשר להתווכח איתה אם רוצים לצאת ממש מטומטמים. ודי בטוח שיהיו מי שירצו.

התחבורה הציבורית בשבת היא עניין פוליטי. ולא סתם עניין פוליטי, כי אם עניין אנטי-דמוקרטי. הסיבה היחידה שבגללה יש בכלל דיון בנושא היא שמיעוט דתי-קיצוני אחז בגרונן של ממשלות ישראל ולא איפשר את הדבר הטבעי והמתבקש הזה: אדם יוצא מביתו ביומו החופשי, מגיע אל תחנת האוטובוס ונוסע אל מחוז חפצו. אל הדודה שבישלה ארוחת ערב משפחתית, אל חוף הים הממתין לו בצדה השני של העיר, אל המוזיאון שמציג תערוכה של אנשים שעומדים בתור. ככה עובדת תחבורה ציבורית בכל העולם: שבעה ימים בשבוע היא מביאה אנשים מנקודה איקס לנקודה וואי. האנשים שמשתמשים בה יכולים לסמוך עליה שהיא תהיה שם כשיצטרכו אותה. זה שירות שלא יכול לצאת להפסקה של 30 שעות פעם בשבוע.

גם בשישי בערב, בבקשה. נסיעת מבחן של הרכבת הקלה ביפו (צילום: נת"ע)

עכשיו כשהרכבת הקלה כבר מתקרבת, צריך מנהיגות מקומית וארצית אמיצה שתסתכל על ניסוי הכלים המוצלח של "נעים בסופ"ש" ותדע להסיק ממנו את המסקנות המתבקשות: 1. הרכבת הקלה חייבת לפעול בסופ"ש, לפחות בגבולות תל אביב, אין בכלל שאלה; 2. יש להרחיב ולסבסד מערכי הסעות מסוגם של "נעים בסופ"ש". זה לא יקר וזה בדיוק המענה שתחבורה ציבורית צריכה לתת; 3. התחב"צ בסופ"ש מהירה בטירוף: 15 דקות מדרום תל אביב לצפונה. ככה זה יכול להיות גם באמצע השבוע אם יהיו כאן מספיק נת"צים.

עיריית תל אביב-יפו מנופפת בנתונים כאילו הם מעידים על הצלחה, אבל האמת היא שהמספרים משקרים ואינם מספרים את כל הסיפור. למעשה, ההצלחה של פרויקט "נעים בסופ"ש" מרשימה במיוחד בגלל הפרופיל הנמוך שלו. העירייה ניסתה להפעיל אותו במינימום חיכוכים עם השלטון הקודם, כמעט מתחת לרדאר, בלי רעש וצלצולים ובלי קמפיין פרסומי שיביא את השירות לתודעה הציבורית.

נסיעת הבכורה של קווי השבת בתל אביב (צילום: דין אהרוני רולנד)

כתוצאה מכך אפשר לומר בוודאות שפוטנציאל השימוש בקווי השבת רחוק מרף המקסימום שלו. סביר להניח שאוכלוסיות שלמות בדרום העיר וביפו כלל אינן מודעות לאופציה, וגם משתמשים מזדמנים טרם הפנימו את קיומו של השירות (שגם הופסק וחזר ושוב הופסק בימי הסגרים של הקורונה), ומכך ניתן להסיק שהיקף השירות הנוכחי (600 נסיעות בסופ"ש) הוא דווקא קו המינימום.

מי שמשתמשים בקווי השבת בשנתיים האחרונות באופן קבוע, בעיקר צעירים שקופצים על ההזדמנות להתנייד בתוך העיר גם בסופ"שים, מתקשים בוודאי לדמיין איך בכלל הסתדרו בלעדיהם. בעולם שחייב לעבור לתחבורה ציבורית חשמלית כדי להקל במשהו על משבר האקלים, תל אביב לא יכולה להרשות לעצמה תחבורה ציבורית חלקית שאינה נותנת מענה 7/24. אין ולא יכולים להיות נימוקים נגד. יש רק סיבה אחת שבגללה זה לא קורה כבר מחר, והסיבה הזאת היא אותו מיעוע מהפסקה השנייה. מצטערים, זאת לא סיבה טובה.