בדיוק בזמן לשבוע הגאווה: הבר הכי להטב"קי בעיר משנה את הוודג'

בלי ששמנו לב עברו 12 שנה מאז שבר השפגאט נכנס לחיינו והפך לאחד ממקומות הבילוי הלהטב"קים הבולטים בעיר. גם בעשור השני שלו הוא עושה הכל כדי להמשיך ולשמור על כוחו, ולא נראה שיש לו תכניות לעצור. המקום נוסד על ידי השותפים אימרי קלמן, רן לבל ויעל גל, במטרה להוות בר שכונתי גאה שיאפשר תרבות בילוי רגועה ונינוחה.

לאחרונה נכנסו שני שותפים חדשים, עדי יערה וקיוואן ביסאן. "הכניסה של קיוואן ושלי מסמלת התחלה של עשור חדש", אומרת יערה. "אנחנו פועלים כדי לחדש את המקום ולרענן אותו". השניים עברו מסלול דומה: שניהם התחילו לפני 5 שנים כמלצרים במקום, והתקדמו לאט ובטוח עד שהפכו לשותפים. רן לבל, השותף המייסד, מעיד שהמהלך התבשל כבר לפני תקופה לא קצרה: "אני ושאר השותפים הבנו שאנחנו הולכים ומתבגרים, ושמי שבאמת חי את המקום אלה האנשים שעובדים פה. יש הבנה שמדובר בתחלופה של דור".

עדי יערה, שותפה חדשה בשפגאט. צילום: מאיר כהן

קיוואן ביסאן, שותף חדש בשפגאט. צילום: אלון ולנסי

הדור החדש של השפגאט בא לידי גם בנראות החדשה שלו, לאחר שעבר שיפוץ משמעותי בחודשים האחרונים. "המטרה הייתה להחזיר את הבר להיות כזה של 360 מעלות והמרכז של המקום", מסבירה יערה. "במתקופת הקורונה העניין הפך להיות בעיקר הבחוץ, ורצינו להחזיר את המינגלינג, לתת לבר להיות המנוע של המקום".

יש גם בראנץ'. התפריט החדש בשפגאט. צילום: נועם פריסמן

גם המטבח התחדש בתפריט משודרג בפיקודו של השף ציון ברנס מ"האחים", לצד ארוחות בוקר ובראנצ׳ים, והשותפים החדשים פועלים כדי להביא קהלים חדשים למקום. "הרצון הוא להביא עוד קהלים מגוונים, אם אלה הקוויריות מהפאי או ההיפסטרים מהפאג. אנחנו רואים את זה קורה. הבאנו את הדיג'ייז הרלוונטיים ואת המוזיקה הרלוונטית. עכשיו כאלה שהיו באים פעם בשנה – הפכו לקבועים".

התפריט החדש בשפגאט. צילום: נועם פריסמן

אחד ההישגים המשמעותיים של השפגאט לאורך השנים היה להצליח למשוך אליו את כל גווני הקשת הלהט״בקית. "לפני עשר שנים, המחשבה על מקום שיושבים בו הומואים, לסביות וקווירים היה נראה מדע בדיוני", אומר לבל. "היום זה נראה סטנדרטי, אבל אז היו מקומות מופרדים".

רן לבל: "לא הייתה התלבטות, היה ברור מהרגע הראשון שניקח חלק משמעותי בהפגנות נגד הרפורמה המשפטית. כבר בהפגנה הראשונה יצאנו עם דגלים של השפגאט תחת הכותרת 'שפגאט רבולושן'. כל הצוות הגיע"

ואכן, מצב קהילת הלהטב"ק בחיי הלילה של תל אביב השתנה: התרבות הקווירית הלכה ותפסה מקום בולט יותר באופי העיר. הקהלים בחלק ניכר מהמסיבות וממקומות הבילוי התערבבו: גייז, סטרייטים, לסביות, ביסקסואלים, קווירים וטרנסים חוגגות וחוגגים ללא הפרדה מוגדרת. המצב הזה מעלה את השאלה – האם בתל אביב של 2023 באמת יש צורך בבר שהוא להט"בי בהגדרתו?

"יש הבדל בין מקום שהוא גיי פרנדלי לבין מקום שבהגדרה שלו הוא להטב"קי", אומר ביסאן. "כזה שנועד כדי לקבל את האחר ואומר בקול ברור 'זה המקום שלכם ושלכן'". "יש מגוון של עובדים שנותנים לכל אחד תחושת הזדהות", מוסיפה יערה. "העובדות והעובדים מגיעים מכל הקשת הלהטב"קית, וכל אחד שיגיע לפה יוכל למצוא מישהו לדבר איתו ולהזדהות איתו. זה משהו שאינו קיים במקומות שהם רק גיי פרנדלי בהגדרתם". 

תחושת הזדהות לכולם.ן. שפגאט. צילום: יובל וייצן

בחודשים האחרונים הגדרת המקום כלהטב"קי התחדדה והתעצמה אל מול המהפכה המשפטית והממשלה ההומופובית ביותר בתולדות ישראל. "לא הייתה התלבטות, היה ברור מהרגע הראשון שניקח חלק משמעותי בהפגנות נגד הרפורמה המשפטית", מספר לבל. "כבר בהפגנה הראשונה יצאנו עם דגלים של השפגאט תחת הכותרת 'שפגאט רבולושן'. כל הצוות הגיע".

בשפגאט מעידים שהאג'נדה שהם בחרו לקחת באופן מובהק לא פוגעת בהם, אלא להפך: "כולם מבינים שזה לא ימין ושמאל – זו אנושיות ודמוקרטיה", אומרת יערה. "חשוב לנו להעביר את המסר שיש פה קהילה עצומה שחיה ונושמת ויש לה את הזכות להתקיים כמו כל אחד אחר במדינה הזאת".

לבל מספר על מעורבות מצד הקהילה כפי שלא נראתה בעבר: "יש התעוררות בקהילה, אנשים שהיו בבית סופסוף יוצאים. אנחנו רואים גם שהרבה מאנשי המפתח של המחאה הם להט"בים". לאחרונה החלו בשפגאט, בשיתוף עם ארגון "מרימה", לארח בימי ראשון ערבים של הרצאות ופאנלים בנושאי דמוקרטיה והמהפכה המשפטית, שתורמים גם הם להגברת המעורבות של הקהילה בנושאים שעל הפרק.

קהילה חיה ונושמת שיש לה את הזכות להתקיים. שפגאט. צילום: יובל וייצן

כל גווני הקשת הלהטב"קית. שפגאט. צילום: יובל וייצן