תושבי יפו משלמים את מחיר הכישלון של נת"ע

השבוע עצר אחד מתושבי יפו בתחנת אוטובוס בצומת מיצקוביץ' וחסידי האומות ונדהם למראה עיניו – אדם כבן 65 נראה עומד עם וסט צהוב, מחפש על מה להישען בשמש הקופחת. הוא ניגש לאיש, אחד מנציגי ההסברה ששכרה חברת נת"ע בסכום המפנק של 34 ש"ח לשעה, וניסה להבין מדוע הוא לא יושב. הנציג המבוגר סיפר כי חברת כוח האדם לקחה לו את הכיסא שהוציא לו אחד השכנים, כי אסור לנציגים לשבת על כיסא שאיננו הכיסא של התחנה. כך נשאר האיש לעמוד כיוון שבתחנה החדשה שבה הוצב לעבודה כנציג הסברה לא הוצבו כיסאות. ככלל יפו לא הוכנה כראוי על ידי נת"ע, העירייה ומשרד התחבורה לקראת השינוי הזה, וכך תחנות אוטובוס חדשות וחסרות תנאים בסיסיים כנדרש בחוק הפכו למראה נפוץ ברחובות יפו בימים אלה.

אילו היה מדובר במקרה נקודתי לא הייתה סיבה להתרעם, אבל אצל חברת נת"ע נדמה כי הבלגן החל לפני כן ורק התגבר עת הודיע מנכ"ל החברה, יהודה בראון, על התפטרותו בראשית השבוע. חוסר התיאום בין המתרחש בשטח ובין ההבטחות של החברה צף ועולה בכל פינת רחוב. המוכנות של התשתיות בעיר לקראת העבודות נמוכה מאוד, ובעיקר נראה שאין תוכנית מסודרת, הגיונית, שמעניקה את הפתרונות המיטביים לתושבים. המצב, פשוטו כמשמעו, אינו מאפשר לתושבים ולבעלי העסקים לנהל את חייהם כהלכה.

זה הזמן אולי לעצור את הרכבת. לא לתמיד, לשבוע. לעצור את העבודות לכמה ימים, לכנס נציגות של כל התושבים בעיר, לפתוח עם מומחים נוספים את התוכניות ולגבש תוכנית חדשה. רק תוכנית שתיקח בחשבון את הציבור, שתשתף אותו בהחלטות שמתקבלות, גם על חשבון לוח הזמנים – תמנע את הזעם שמתחיל לפעפע ברחובות.