התיאטרון הגאה הגיע ללב המיינסטרים, ועוד יש לנו דרך לעשות

עשינו דרך יפה, אבל יש עוד. "האחד". צילום: אורון קפלן
עשינו דרך יפה, אבל יש עוד. "האחד". צילום: אורון קפלן

"כשמדירים קבוצות תרבותיות מהבמה, מדירים אותן מהחברה. זה כאילו שיטרקו לך את הדלת בפרצוף ויגידו: אתה לא שייך". נמרוד דנישמן, ממקימי תיאטרון "המשולש" (התיאטרון הגאה של תל אביב) כותב על הדרך שהתיאטרון הגאה עשה עד כה, ועל למה המהפכה עוד לא הושלמה

לפני ארבע שנים, כשכתבתי וביימתי את הגדר – דרמה וירטואלית על מערכת יחסים בגריינדר בין בחור ישראלי ובחור לבנוני – היו רק שתי הצגות להט״ביות ברפרטואר הישראלי. הסתובבנו עם ההצגה ברחבי הארץ וראינו שיש צמא ענקי לתוכן הזה. בטלוויזיה, בקולנוע ובמחול כבר היו מספר לא מבוטל של יצירות להט״ביות, אבל התיאטרון הישראלי, רבאק, נשאר מאחור.

גם בתיאטרון יש עדיין גדרות. הגדר: צילום: נמרוד דנישמן
גם בתיאטרון יש עדיין גדרות. הגדר: צילום: נמרוד דנישמן

כשמדירים קבוצות תרבותיות מהבמה, מדירים אותן מהחברה. זה כאילו שיטרקו לך את הדלת בפרצוף ויגידו: אתה לא שייך. אנחנו לא עושים הצגות בשבילך. כמו שזה נכון ליוצרים ולשחקנים, זה נכון גם לקהל – אם אתה לא עובר סטרייט, אין לך מקום על הבמה. מקסימום נכתוב לך תפקיד של אוחצ׳ת מחמד, עם כל הסטריאוטיפים.

>> תשעה מסמכים שכמעט שינו את המדינה: המזימה הלהט"בית שסוכלה
>> זיכרונותיי מבית אבא בלהט"ביסטן: טור מיוחד

גם כשהיו מידי פעם הצגות על להט״ב הן היו על הומואים בלבד ועסקו באיידס או ביציאה מהארון. די, חלאס, התקדמנו. הקהילה הלהט״בית עשתה דרך. אנחנו רואים עוד ועוד ייצוגים להט״בים ברשתות, בטיקטוק, בתקשורת. תל אביב היא בירת להט״ב ידועה בעולם – ואיכשהו התיאטראות בעיר הדירו את עצמם מנושאים להט״בים.

זו היא לא תמונת אילוסטרציה. מתוך "חמש לסביות אוכלות קיש". צילום: אורון קפלן
זו היא לא תמונת אילוסטרציה. מתוך "חמש לסביות אוכלות קיש". צילום: אורון קפלן

רצינו לשנות את זה. רצינו שחברות וחברים בקהילת הלהט״ב יגיעו לתיאטרון ויראו את עצמם על הבמה. שהם יזהו את הקונפליקטים והלבטים שלהם מהחיים, את האושר והשמחה וגם את העצב ואת הכאב שלהם עצמם על הבמה. זה חשוב. זה חשוב כי התיאטרון חושף את הקהל לשני צדדים של קונפליקט ומתרגל אותו באמפתיה כלפי הצד השני. הוא מנסה ליצור לקהל תחושת הזדהות עם חלקים בחברה שהוא לא מכיר. הוא חוגג את התרבות המקומית של קהילה – הלהט״בית, העירונית, הישראלית. למעשה התיאטרון חשוב כי הדמוקרטיה חשובה.

הקמנו את המשולש, התיאטרון הגאה של תל אביב מייסודו של המרכז הגאה, לפני שנה בדיוק. אנחנו שוברים את הראש מדי יום איך להביא עוד תוכן גאה לבמה. מאז אנחנו מתחילים לראות שינוי בתיאטרון הישראלי. בהבימה הפיקו את ״את שאהבה נפשי״ שעוסקת בהומו דתי ובטיפולי המרה. בבית לסין העלו את ״הנאהבים והנעימים״ על יחסים בין שני בחורי ישיבה. טוב לראות שגם התיאטרון המיינסטרימי מבין שהוא לא יכול יותר להתעלם מהקהילה הלהט״בית.

אחרי שנה הם כבר ממש לא יכלו להתעלם ותיאטרון הבימה אימץ אותנו לחיקו. זה הישג עצום – התיאטרון הגאה מציג בתיאטרון הלאומי. אבל אנחנו לא עוצרים פה. היום יש הנהלות אמנותיות שמתחילות להבין את החשיבות של תוכן להט״בי בתיאטרון, וזה קורה רק עכשיו למרות שכבר שנים יש הומואים ולסביות בעמדות המפתח בתיאטראות. אנחנו שמחות שהם התעוררו, אבל אין לנו מושג מי יהיו המנהלים הבאים ואם הם ימשיכו את הקו הזה.

>> סיפורם העצוב, היפה והמוזר של כוכבי הקולנוע הלהטב"קים
>> גאים להציג: הרגעים הטלוויזיונים הגאים ששינו את הכל

הקהילה הלהט״בית הגיעה להישגים גדולים בישראל, אבל המהפכה עוד לא הושלמה. ברמה החוקית אנחנו עדיין אזרחים סוג ב׳. יש עדיין הרבה מאוד מקומות בארץ, קהילות וחברות שמפלות את קהילת הלהט״ב. רק השבוע נתקלנו ביוצרות שלא רוצות להכניס תוכן להט״בי לפסטיבל. אולי הן ראו את הכתבה עם עגל הגאווה, עם הלהט"ביסטן. בגלל זה חשוב שיהיה תיאטרון גאה שיפעל מתוך הקהילה ועבור הקהילה. תיאטרון שרואה את ההומו, את הלסבית, את הטרנס* ואת כל חברות הקהילה. תיאטרון שאומר: אתן חשובות, ואנחנו רואות אתכן. יש לכן בית אצלנו. תיאטרון שתמיד ידאג להציב את קהילת הלהט״ב בקדמת הבמה.

בואו באהבה. מתוך ההצגה "לילה אחרון ברומא". צילום: רועי מליח רשף
בואו באהבה. מתוך ההצגה "לילה אחרון ברומא". צילום: רועי מליח רשף

השבוע, בחודש הגאווה, אנחנו חוגגות שנה לתיאטרון ונקיים בפעם הראשונה בישראל פסטיבל תיאטרון גאה, ״דרמה קווין״. כי אנחנו לא ניתן שישתיקו אותנו. כי אנחנו אוהבות לעשות עניין מכל דבר. ואנחנו מזמינות אתכן לראות את עצמכן על הבמה שלנו. וכן, סטרייטים וסטרייטיות, אתם גם מוזמנים.

נמרוד דנישמן ממקימי תיאטרון "המשולש" – התיאטרון הגאה של תל אביב. במסגרת פסטיבל התיאטרון הגאה בהפקת תיאטרון "המשולש" בהבימה, 3-9 ביוני, ויתקיים במסגרת אירועי הגאווה של תל אביב-יפו