לא נחמדים: הקריקטוריסטים מגיבים לסערת החזירים
פסטיבל האנימציה והקריקטורה אנימיקס מוסיף לתוכניית הסרטים שלו תערוכת תגובה פוליטית לפיטוריו של המאייר אבי כ"ץ. כי קריקטורות זה לא רק לילדים
פיטוריו המזעזעים של המאייר אבי כ"ץ מהג'רוזלם ריפורט הגיעו בתזמון מושלם עבור פסטיבל אנימיקס. תזמון טרגי, אך מושלם. פסטיבל האנימציה, הקומיקס והקריקטורה הוותיק מושך מדי שנה את חובבי הז'אנר, אולם מתקשה לשכנע את הקהל הרחב יותר שהמדיומים הללו רלוונטיים מעבר לסרטים של פיקסאר. והנה, כשהגרזן של השלטון מורם הוא נוחת גם באזורים בלתי צפויים, כמו טריטוריית האיור הסאטירי שנהנית לרוב מאוטונומיה בעיתונות, לא כל כך מפאת חופש הביטוי אלא משום שאינה מושכת מספיק תשומת לב גם כשהיא נושכת. הפעם, השילוב של הסאטירה המוצלחת (חברי הממשלה כחזירים מחוות החיות של אורוול), המצב הפוליטי הנפיץ עם חוק הלאום, הרגישות היהודית לדימוי החזירי והבורות הספרותית הכללית שבגללה פוספס ההקשר האורווליאני הביא בהחלט לתשומת לב, וזו גררה זריקה של כ"ץ מתחת לגלגלים. התשובה של אנימיקס הייתה מהירה, וחשובה: תערוכת "בין חופש הביטוי לחזירות" שתעלה במסגרת הפסטיבל.
"מהומת קריקטורת החזירים הדליקה אצלנו נורה אדומה, או ורדרדה ליתר דיוק", אומר המאייר והקריקטוריסט ניסים חזקיהו (נוסקו), המנהל האמנותי של הפסטיבל. "במדינה שבה שרת התרבות מזלזלת בצ'כוב ויו"ר הקואליציה לא מחזיק מספרים, למה שנדרוש מהעם להכיר את 'חוות החיות' של אורוול?".
נוסקו מציין כי "לכל קריקטורה פוליטית יש הקשר, שייכות, תזמון ואמירה. לא נדרשת אינטליגנציה חריגה כדי להבין שאבי כ"ץ לא כיוון לנפנף בקשר הטמא של החזירים ליהדות אלא לאנלוגיה המתבקשת לסוגיית האי שיוויון שאורוול נתן עליה את הדעת, ולעניין הקטן הזה של החזירות, המודל ההתנהגותי לשורה של פוליטיקאים בכירים שלא יודעים שובע מתאוות השלטון. זכותו של עורך עיתון לפסול קריקטורה המיועדת לפרסום – אבל היצירתיות של עורך ה'ריפורט' עלתה על גדותיה כאשר הגדיל לעשות והעיף את המאייר אחרי שאישר את הופעת הקריקטורה בעיתון. הפרסמת וגם פיטרת? מישהו אמר תקשורת חופשית? הגיע הזמן להרגיע עם הזעזוע הצדקני הצץ מול כל שרבוט המכיל חזרזיר. קצת ביקורת, הומור וסאטירה לא הרגו אף אחד. אלא אם כן מדובר ב'שרלי הבדו'. בקיצור – כדאי לשמור על פרופורציות ולא לעשות מכל דבר פיג דיל".
מלבד התערוכה יתקיימו בפסטיבל, שנחגג זו הפעם ה־18, הקרנות של סרטים, סדנאות ואירועים שונים. בגזרת הסרטים בולט "סדר מזוכיסטי" של נינה פלי, שמוכרת למרבית הישראלים מהסרטון הוויראלי "This Land Is Mine" ויצרה בעבר את סרט האנימציה המצוין המבוסס על סיפורי הראמאיאנה ההודית, "Sita Sings the Blues". "סדר מזוכיסטי" מספר את סיפור יציאת מצרים בצורה צבעונית ושונה מאיך שאנחנו מכירים את המיתוס המכונן הזה: את אלוהים מדבב אביה הישיש של פלי במבטא יידישאי כבד, ההתרחשויות בהגדה הן על רקע מוזיקה אמריקאית בהשפעת מיוזיקלס, והזווית הפטריארכלית מקבלת טוויסט.
סרטים בולטים נוספים הם "קיר" של קאם כריסטיאנסן, בהנחייתו של זוכה האוסקר דיוויד הר, על אודות חומת ההפרדה בין ישראל לפלסטין; "המפרנסת" של נורה טומיי על ילדה אפגנית בת 11 הנאבקת לזהות משלה בחברה שנשלטת על ידי הטאליבן; וקומדיית ההרפתקאות הצרפתית "אפריל והעולם המופלא", שמתאימה גם לילדים מגיל 9 ומעלה ויכולה להצית בלבבות סקרנים אהבה למדע ולהיסטוריה.
עוד יתקיימו קונצרט המשלב נגינה ואנימציה עם גיל שוחט, מחווה מצוירת לליא קניג, תוכנית בהשתתפות רוני סומק עם שירים שלו שהולחנו במיוחד לפסטיבל, ותערוכה שבה מאיירים ישראלים מחזירים לחיים את הדמות המיתולוגית שרוליק.
← פסטיבל אנימיקס, סינמטק תל אביב, שפרינצק 2 תל אביב, שלישי־שבת (7.8־11.8)