"איש חשוב מאד" היא תמצית הישראליות שאנחנו מתכחשים לה

אם אי פעם חייזרים ינחתו בכדור הארץ וירצו להבין מהי ישראליוּת, כדאי להקרין להם את העונה החדשה של "איש חשוב מאד", שתעלה לאוויר מחר (חמישי). התמצית שלה מגולמת בדמותו של יהודה לוי, סלב מקומי שרוצה לעשות את זה בגדול באמריקה. על פניו נראה ש"איש חשוב מאד" (שכתבה וביימה שירלי מושיוף) עוסקת במפגש בין הישראליות לאמריקאיות, קלאש תרבותי מוכר. אבל לא פחות מכך, הסדרה עוסקת בהתבגרות מאוחרת, שמגיעה בגיל 39.

"אני כבר שנים לא עושה אודישנים בארץ", אומרת דמותו של לוי, המנסה להתמודד עם האלמוניות שמזמנת לוס אנג'לס. לוי עושה עבודה מצוינת בלשחק את הגרסא המדומיינת של עצמו: גבר שמתנהג כמו ילד מפונק, דוש שמרגיש שהעולם לרגליו והופך מיד לישראלי המכוער כשהוא לא מקבל את מה שלדעתו מגיע לו. לוי חסר ישע מול המשימה שעומדת מולו: להגיע לאודישן לסדרת טלוויזיה ברשת FX. הוא לא יודע איך "להסתדר", לא רגיל לעשות דברים לבד. "אתה נרקיסיסט עצלן ומשעמם", מסכמת גורו משחק נחשבת, ולוי יודע שהיא לא טועה.

עוד כתבות מעניינות:
20 הסדרות הכי טובות של 2018
7 סדרות מעולות שעברו מתחת לרדאר
כך נקמה הטלוויזיה האמריקאית בטראמפ

הישראליוּת של לוי מרימה את ראשה ברגעי לחץ ומבוכה. הוא עושה את המוות לדיילת אומללה בפרק הראשון והקורע מצחוק, שמספק גם לא מעט רגעי קרינג'. הוא מתבכיין, מתמסכן ומתלונן, ולאף אחד לא אכפת. "אדוני, זה לא סרט של ברוס וויליס", אומרת הדיילת, אבל לוי מתעקש לחיות בסרט. הוא מפספס הזדמנויות של פעם בחיים כי הוא נהנה להרגיש שדפקו אותו ולא רוצה לקחת אחריות לרגע. כשברקע גרפיטי עם הכיתוב Be Humble הוא מסרב להיפרד מהאגו שלו, מהתדמית, מכל מה שישראל הקטנה, שבה מנטליות הפרגון היא ערך עליון, מאפשרת לו.

הסדרה נפתחת כך: לוי נכנס אל שדה התעופה יחד עם הסוכנת שלו, ומתעקש לעבור דרך ההמון האוהב. הוא נתקל בחבורה שנוסעת לירח דבש ברומניה, והם מספרים שהם "הולכים לשבור אגן בבוקרשט". רגע אחרי זה הולכים להניח תפילין, מה שגורם ללוי לזלזל בהם. גם לנשים הוא מתייחס באופן בעייתי: הוא מתחקר שוב ושוב את הסוכנת אלי שיין (נטע ריסקין בהופעה נהדרת) על ילדים. בת כמה היא, למה היא לא רוצה ילדים, איזה אמא מדהימה היא תהיה. הוא לא רואה אותה ומתעלם מהתשובות שלה. לוי לא מסוגל להשתחרר מסדר העדיפויות הלאומי – צבא, תרומה לדמוגרפיה הישראלית ורק אז הצלחה מקצועית, אם בכלל. הוא לא מנסה להבין מי עומדת מולו כי הוא בעצמו לא יודע מי הוא, ולכן אינו מסוגל ליצור קשר אמיתי גם אם ירצה בכך.

סצנת הפתיחה של "איש חשוב מאד" 2

ארצות הברית משקפת ללוי את עצמו ודורשת ממנו להסתגל, ומיד. לפעמים זה קלישאתי, אך רוב הזמן זה מצחיק ומרתק. באחת הסצנות היפות והעדינות לוי הולך בכביש המהיר, אוחז בערימת בגדים מלוכלכים ומחפש מקום שיפרוט לו רבע דולר עבור מכונת הכביסה. הוא חשוף ופגיע, ולרגע נותן למסיכה ליפול. הפסקול המדויק של רונן נגל מעמיק את רגישות הסצינות – אחרי אודישן כושל לוי פוסע המום ואבוד לצלילי השיר "Ordinary Man" של The Eels. "היי אנדי, מה אתה עושה פה?" שואלת אותו השחקנית באודישן. לוי בעצמו לא בטוח.

הוא זר בארץ זרה שלא מצליח להבין את המנטליות המקומית. שום דבר לא הכין אותו לטירונות שהוא עובר בארה"ב, שלא רק שלא חיכתה לו אלא גם לא מסייעת לו. רוב האנשים שבהם הוא נתקל עוינים או מזייפים נחמדות. הפער התרבותי מספק כמה סיטואציות קומיות, אבל הוא ממש לא העניין. מפגשים כאלו ראינו הרבה.

למרות שהסדרה כתובה היטב, הקלישאות התסריטאיות צורמות מאד: דמות המתווכת שנמאס לה להשכיר דירות לשחקנים כושלים, הילד שהופך לסוכן שלו, הרעיון של תעשיית הבידור כפס ייצור שבו כולם מוכנים למכור כליה כדי להשיג תפקיד, גורו המשחק המתעללת. אבל "איש חשוב מאד" מצליחה לשקף לנו את כל הצדדים בעצמנו שניסינו לא לראות, וזה חומר צפייה מרתק.

צפו בפרק הראשון:

← "איש חשוב מאד", ימי חמישי בשעה 21:05, ב-HOT3 וב-HOT VOD