סגני המנהל היא "תשובה ללבנים שחושבים שמגיע להם משהו"

"סגני המנהל" (Vice Principals) שהעונה השנייה והסוגרת שלה עלתה החודש לשידור בארצות הברית ובישראל, היא יצור מוזר: קומדיה אפלה שלא מנסה להצחיק – מעין הכלאה בין "בית הקלפים" ל"ויפ", רק שבמקום הבית הלבן, היעד לתככנות האינסופית והאתר המרכזי שלה הוא חדר המנהל בבית ספר תיכון בדרום קרוליינה. "זאת תוכנית מורכבת", מעיד על עיסתו דני מקברייד, היוצר (עם ג'ודי היל, שהיה שותפו גם לסדרה "על הפנים") שגם מגלם את סגן המנהל המשופם ניל גמבי, שמוכיח שאפשר ללבוש אפודה זוהרת של זהירות בדרכים יחד עם עניבה, "התוכנית מטעה אתכם בכוונה תחילה".

>> הסדרות האמריקאיות הטובות בכל הזמנים

במשרדים של רשת הטלוויזיה האמריקאית HBO מקברייד (40), שהחליף את השפם הסמכותי בזקן, לא נראה כמו הטיפוס שיטעה מישהו בכוונה. הוא לבוש בחולצת כפתורים משובצת, מתבדח וצוחק תוך שהוא מנסה להסביר בקולו העמוק את הרציונל האמנותי שביסוד היצירה שאותה הוא משווה ל"סרט בן תשע שעות". לדבריו, "התוכנית מציגה לכם דמויות שאתם חושבים שאתם הולכים להיות בעדן, אבל ככל שהזמן עובר אתם מתחילים לא להיות בעדן, עד שאתם לא בטוחים בעד מי אתם".

דני מקברייד ב"סגני המנהל" (תמונה באדיבות סלקום TV)

לצדו יושב וולטון גוגינס (45), שערו השחור משוח לאחור והוא לבוש בחולצה ומכנסיים שחורים ששונים לגמרי מעניבות הפרפר והבגדים הצבעוניים של דמותו בסדרה, סגן המנהל השני לי ראסל, שכשם שאינו מקרין סמכותיות כך הוא תאב כוח. הוא משתתף פחות פעיל בשיחה ונדמה שהוא מפליג במחשבותיו, אבל כשתודעתו חוזרת אל חדר הישיבות הוא תורם את הנוסחה: "זה פאקינג מצחיק וזה פאקינג אפל וזה באמת פאקינג מורכב".

אפל? ללא ספק. מורכב? שיהיה. מצחיק? אולי צחוק עצור של מבוכה. אבל יש ל"סגני המנהל" היגיון פנימי, שאף שאינו מציית לקודים קומיים או דרמטיים מקובלים, מצליח למשוך לעולם השפל של הסגנים, שמניחים לרגע את הסלידה והיריבות ביניהם למען המטרה המשותפת – סילוק המנהלת החדשה והמוכשרת (קימברלי הברט גרגורי) שהוצנחה לתפקיד שיועד להם. המעטה של הציביליזציה שמכסה על דחפים אלימים ורוע אינסטינקטיבי מבעבע הוא דק במיוחד כאן, והעונה הראשונה מסתיימת כשגמבי נפצע מכדור מתנקש במגרש החניה של בית הספר.

בעונה השנייה ראסל הוא המנהל וגמבי, עדיין סגן אבל ללא שאיפות לקידום, מרוויח עתה את אהדת עמיתיו ואת אהדת הצופים, ומקדיש את עתותיו לניסיון לפענח מי ירה בו. האם היוצרים הרגישו לחץ לקראת העונה השנייה?

שתי העונות נכתבו ברצף וצולמו בדרום קרוליינה במשך שמונה חודשים ב־2015־2016. הפסקה של שבועיים בלבד מפרידה בין העונות. "אני שמח שצילמנו הכל יחד כי הייתה המשכיות", אומר מקברייד. "בכך שעשינו את הכל בבת אחת, הלחץ ירד מפני שלא הרגשנו שאנו מתמודדים מול משהו שלם, אלא שאנו באמצע הסיפור".

וולטון גוגינס ב"סגני המנהל" (תמונה באדיבות סלקום TV)

אולי מפני ש"סגני המנהל" קשה להגדרה, הפרשנות הטבעית היא אלגוריה פוליטית לאמריקה שבחרה טראמפ: הסגנים הם גברים שוביניסטים בצורה כמעט מביכה ששיא העולם הרגשי שלהם הוא התפרצויות זעם תכופות וחסרות רציונל עלילתי, והמנהלת המוכשרת שגוזלת את שמגיע להם היא שחורה. הפירוש האלגורי ממשיך בעונה השנייה – עתה יש לנו בחדר המנהל מנהיג נרקיסיסטי מלא גינונים שכמה לאהבה ותובע נאמנות. גוגינס ער לקונטקסט הפוליטי ("אמנות מזמינה פרשנות") אבל מבהיר שהאור הירוק לסדרה לא התקבל בגלל איזו נבואה שטראמפ עמד להיבחר. "זאת לא הייתה המוטיבציה מאחורי זה".

מקור הסדרה בתסריט שמקברייד והיל כתבו ב־2006 , הרבה לפני טראמפ. "כשכתבנו את זה לא היינו ערים לאיזה כיוון האקלים הפוליטי הולך", אומר מקברייד. "בשבילנו זה היה סיפור שמתאים לכל זמן. לא חשבנו שמה שהאנשים הללו מתמודדים איתו ייחודי לעכשיו, חשבנו שהוא ייחודי לטבע האדם. אני חושב שיש רוע פוטנציאלי בכל אחד מאיתנו. כולנו חושבים שמגיע לנו".

אבל יש כאלה שבמקום אלגוריה מצאו כאן מסר של תמיכה של ממש באמריקה של טראמפ. "היו אנשים שאמרו לנו שהם רואים את העולם כמונו. התשובה שלנו לזה: תסתמו את הפה ותצפו ותראו מה קורה".

מקברייד נוקט הטיות שונות של המילה "טיפש" כדי לתאר מבקרים וצופים שהלכו לכיוון הזה. "אני חושב שהם מניחים הנחות לגבינו וחושבים שאנו נחגוג את זה מפני שאנו מהדרום". גוגינס נולד באלבמה, מקברייד בג'ורג'יה, והוא והיל למדו באוניברסיטת צפון קרוליינה בצ'פל היל. "למעשה זה בדיוק ההפך. זאת אמירה על האנשים שנאחזים במחשבה שמכיוון שהם לבנים מגיע להם משהו".

העונה השנייה של "סגני המנהל" זמינה בסלקום TV; משודרת בימי חמישי בשעה 22:00 בערוץ yes Oh וזמינה ב־yesVOD