"סיפורה של שפחה" עונה 2 פרק 7: יש שלישיה חדשה בשכונה

מי שבילתה שנה-שנתיים במערכת החינוך הישראלית כבר יודעת שלכל איש יש שם שנתן לו אלוהים ונתנו לו אביו ואמו. לא בגלעד, שם יש לשיר בית נוסף: לכל אישה יש שם שנתנה לה דודה לידיה וכל שאר השמות מבוטלים. בהלוויה של 31 השפחות שנהרגו בפיגוע ההתאבדות שביצעה של-גלן, אותה דודה מייחלת בדמעות לעולם ללא אלימות וכאב. חברותיהן ששרדו מגיעות להלוויה בשורה ישרה ובתלבושת מיוחדת הכוללת כיסוי פנים אדום חצי שקוף. לידיה קוראת בשמות ההרוגות אחת אחת, אבל רק בשמות החדשים, "הנכונים". השפחות לא זכו מחדש באנושיות שלהן במותן, הן נקברות בארונות אדומים זהים ותחת שמו של האנס שלהן.

הפרק, שנקרא בפשטות "אחרי", חוזר שוב ושוב אל השמות והחשיבות שלהם – כשאין שם, גם האנושיות נעלמת. בהסעה חזרה מהלוויה השפחות מודות שהן לא זוכרת את כולן, ואת המעט שכן הספיקו להכיר הן בטח ישכחו בקרוב. רוב השפחות לא הצליחו להיקשר באמת לשפחות אחרות, וכשג'ון שואלת אם מישהי יודעת איך באמת קראו לשל-גלן מישהי מסננת לעברה, "את היית השותפה שלה לקניות". ג'ון משיבה בעצב, "אף פעם לא הגענו עד שם". ידיעת שמה של שפחה אחרת היא לא סתם רכילות, היא סמל לקשר עמוק יותר, הכרה בשפחה אחרת כאדם שלם עם ביוגרפיה ועולם פנימי משלה. לא סתם קולגה עצובה בחיים האלה, אלא מישהי שיכולת, כדברי סרינה בפרק הקודם, לפגוש במקרה בבראנץ' בחיים הקודמים.

אופנת לידיה – תלבושות לכל אירוע. מתוך "סיפורה של שפחה" (צילום: באדיבות HOT)

באמת מזמן לא קיבלנו פריים אסתטי. מתוך "סיפורה של שפחה" (צילום: באדיבות HOT)

בפרקים הקודמים של "סיפורה של שפחה":
פרק 6: נקמה אחת ומיליון סימני שאלה
פרק 5: סרינה על סף שבירה
פרק 4: ג'ון מאבדת את זה

בינתיים מסתבר שהמפקד ווטרפורד חי, אבל בקושי. הפרצוף שלו שרוף ומצ'וקמק ונדרשים לו מאמצים רבים כדי לפתוח את הפה או להזיז את ידו. יש לו דבר אחד שלא איבד שמץ מכוחו – השם. מעמדה של סרינה ככמעט-אלמנה מאפשר לה יותר מהרגיל, אבל היא מקבלת כוח של ממש רק כשהיא פועלת בשמו של בעלה, גם אם הוא עצמו לא פיקח על המעשים. מפקדים רבים אחרים דווקא כן נהרגו, בהם, כפי שחזיתי, המפקד פרייס שהבטיח לניק העברה לתפקיד אחר בפרק הקודם. מפקד חדש עולה לגדולה – קושינג, שכבר הופיע קצרות בפרק מוקדם בעונה ומתגלה כאחד הדושים הכי גדולים בדושלנד.

הפצוע הגלעדי. מתוך "סיפורה של שפחה" (צילום: באדיבות HOT)

השגרה השכונתית אולי נעימה וסימפטית אפילו פחות מפרבר בסרט של דיוויד לינץ', אבל עכשיו השכונה היא זירת מלחמה של ממש. אחת המרת'ות מפרה את כללי העוצר והשומרים יורים בה למוות. זה קורה רגע אחרי שקושינג מגיע לבית משפחת ווטרפורד כדי להפחיד את של-פרד בתקווה שתחשוף מי עזר לה לנסות להימלט. היא חוזרת שוב ושוב על השקר לפיו נלקחה בניגוד לרצונה, אבל הוא לא משתכנע. קושינג מכיר את המשפחה כבר שנים, עוד לפני המהפכה, אבל נראה שהם לא בדיוק חברים קרובים. השילוב בין האיומים לרצח ממשי מחוץ לחלון נותן את אותותיו – ג'ון מפוחדת מספיק כדי להתחיל לעשות מעשים קיצוניים. ולא רק היא.

ויש גם סווטשירט! מתוך "סיפורה של שפחה" (צילום: באדיבות HOT)

סרינה לא זקוקה להרבה שכנוע כדי להתרעם על המצב החדש ברחובות. יש לה תינוק בדרך שהיא מתכננת לגדל בשכונה שקטה, שאולי לפעמים תולים בה אנשים, אבל רק מאחורי גשרים מרוחקים, לא מחוץ לבית. מעבר לזה, היא מבינה שהמנהיג החדש מעמיד את כל משק הבית שלה בסכנה – בדיוק כמו שכל בני ביתה של השפחה המורדת של-גלן חוסלו אחרי הפיגוע, כולל המפקד. היא יודעת על קושינג יותר ממה שהיא מספרת, וסביר שבין המשפחות עבר חתול שחור הרבה לפני הפיגוע. שני הצדדים מנסים להיפטר האחד מהשני כל עוד הכאוס שולט. כשג'ון וסרינה מדברות על הנושא, רק ברמזים, הראשונה מעיזה לקרוא לסרינה, כיאה לפרק הזה, בשמה הפרטי (כפי שעשתה גם בפרק הראשון לעונה, אז כדי לאיים עליה).

במקביל לכל זה, השמועות על בלאגן בגלעד מגיעות לאמריקה הקטנה, מקום מושבם של לוק ומוירה בקנדה. הראשון נמצא ברמת מאסטר של שכנוע עצמי ומעדיף שלא להתעסק בנושא כי הוא "מרגיש" שאשתו בסדר. השנייה מתערערת, אבל לא בהכרח בגלל ג'ון. אווירת האובדן ואי הוודאות מחזירה אותה לאבל הפרטי שלה על אודט, בת הזוג שלה שכבר אוזכרה בעבר אך טרם הופיעה. מוירה מניחה שאודט מתה בימי ההפיכה, אך הדבר מעולם לא אושר רשמית. הארכיון של מרכז הסיוע לפליטי גלעד מציע לה ערימות אינסופיות של קלסרים המכילים מידע ותיעוד של נרצחים חסרי שם וזהות, לכל דורש המעוניין לחפש בהם את יקיריו. מוירה צריכה לחבר בין השם לפנים כדי שהאבל שלה יוכל להפוך מתיאורטי לממשי, ורק אחרי שהיא אכן מאתרת את אהובתה המתה באחד מאותם קלסרים, היא יכולה להתחיל להיפרד ממנה באמת.

לוק ומוירה בקנדה. מתוך "סיפורה של שפחה" (צילום: באדיבות HOT)

אין קו עלילה שנשאר מחוץ לסיפור הפעם, אז כמובן שאת החיפוש הזה מלווה גם פלאשבק החוזר לתחילת הסיפור של אודט ומוירה, או בעצם הרבה קודם. אודט הייתה רופאה גניקולוגית, והשתיים הכירו בסביבה מפתיעה שלא קיבלנו עליה שום רמז קודם לכן. מוירה, כך מתברר, בחרה להיות פונדקאית מרצון בימיה החופשיים. היא ילדה תינוק חמוד בשם גאווין לזוג בריטים שנמלט לא הרבה אחר כך בחזרה לאירופה. כמה חודשים אחרי הלידה היא פגשה במקרה את הרופאה שלה, ובין השתיים נוצרה כימיה מיידית. זאת בחירה חכמה מאוד מצד הכותבים – התנערות ברורה מהרעיון שפונדקאות היא רעה ונצלנית במהותה ועל הדרך הסבר כיצד בגלעד יודעים שמוירה פורייה. הביצוע קצת פחות מדויק, אבל נו, מילא.

מחוץ לפריים: ממש המון כסף. מתוך "סיפורה של שפחה" (צילום: באדיבות HOT)

בחזרה לגלעד – כדי להצליח במשימת ההפללה סרינה זקוקה לבעלי ברית מבית. היא מוכנה לוותר על גאוותה ועל פערי המעמדות ולהיעזר בג'ון ובניק במשימתה. הראשון עוזר לה להעביר דיווחים כוזבים על קושינג לעיניים, שפועלים בזריזות ומדיחים אותו מיד מתפקידו. הבחירה בג'ון מתבקשת פחות, כי סרינה היא בכל זאת סופרת, ועד כמה שידוע לנו אין לה הפרעות קשב וריכוז. כשהיא מבקשת ממנה לעבור ולערוך את המסמכים שהיא מוציאה בשמו של בעלה, היא בעצם מזמינה אותה לתוך המשחק, כשותפה. נס המרד שהניפה של-גלן, ששמה האמיתי נחשף בקנדה בסוף הפרק לצד שמותיהן של שפחות נוספות שנהרגו, ממשיך להדהד בחדרי חדרים. גם במשרדו הריק של פרד שהופך ללשכה החדשה של סרינה, אבל גם בסופרמרקט, שם ג'ון מעודדת את כל השפחות לגלות זו לזו את שמותיהן, ולרגע הן נראות כמו נערות במסיבת פיג'מות ולא כמו אסירות חסרות אונים. הפריים האחרון, שבו ג'ון לוחצת על ראש העט, מתכתב עם סצנת הסיום של הפרק הקודם – לחיצה שנגמרה בפיצוץ גדול.

עט להרוג. מתוך "סיפורה של שפחה" (צילום: באדיבות HOT)

כמה קטנות

1. כשהמצב קשה, התנאים והחוקים משתנים. זה נכון לגבי ברית סרינה-ניק-ג'ון, זה נכון גם לגבי "המוסריות הנדרשת" למשפחה ראויה. ג'נין, אמילי ונשים אחרות נלקחות בחזרה מהמושבות כדי למלא מחדש את השורות אחרי שכמות גדולה של שפחות נהרגה. ג'נין עדיין מספיק בריאה כדי להתרגש ולשמוח, אמילי נראית גמורה לגמרי. היא סמוקה, מבוהלת ולא צלולה, ואם היא שורדת את העונה הזו יהיה מדובר בלא פחות מנס.

אנחנו מעדיפים אותה עם פופ טארט במטבח של לורליי. (צילום: באדיבות HOT)

2. מעניין איך ייראה המפגש המחודש של ג'נין ולידיה, ואם יהיו שם דמעות או אהבה קשוחה סטייל "אלוהים נתן לך עוד הזדמנות אז תירגעי ומהר".

3. הפונדקאות מרצון של מוירה נובעת בעיקר מצורך כלכלי – על לידת ילד בריא היא מקבלת לא פחות מ-250 אלף דולר, שבעזרתם היא מתכוונת להקים עסק משלה. הסכום שמקבלת פונדקאית משתנה בהתאם למדינה ולתקופה, אבל ככלל הם הרבה יותר נמוכים בימינו. לשם ההשוואה בואו ניקח את מקרה הפונדקאות הכי מתוקשר בשנים האחרונות: האם הפונדקאית שילדה את שיקגו, בתם של קים קרדשיאן וקנייה ווסט, קיבלה מהם 45 אלף דולר "בלבד".

4. האם שיר הסיום הוא מחווה לבגדים הכחולים של סרינה, לדוקטרינת ההלם או לסיום העונה של "יש לה את זה"?

← "סיפורה של שפחה", ימי חמישי בבוקר ב-HOT VOD וב-22:00 ב-HOT HBO

מחפשים סדרה חדשה? בואו לדבר על זה בקבוצת הטלוויזיה של Time Out, "מה רואים היום?"

רוצים להתעדכן ראשונים בכל מה שחם בתל אביב? הורידו את האפליקציה שלנו!
להורדה לאייפון | להורדה לאנדרואיד