מי עשתה את זה טוב יותר – קשת או רשת?

הקטגוריה: סאטירה המיועדת לפריים טיים

"ארץ נהדרת" (2003־היום) Vs. "שבוע סוף" (2008־2010)

במרוצת השנים ניסו ברשת, בעיקשות טורדנית כמעט, להדביק את ההצלחה של תוכנית הסאטירה הגאונית של הזכיינית המתחרה, מהלך שלעולם הסתיים בכישלונות מהדהדים (הכישלון של "זה המצב" עדיין מרטיט את האוזן). הפורמט שמצד אחד היה החקייני מכולם, ומנגד שרד הכי הרבה זמן על המסך, היה "שבוע סוף" בהנחיית אורי גוטליב ובהשתתפות מיה דגן, עופר שכטר, קובי פרג' ואחרים. בשלב מסוים, כחלק מניסיון לגבש עמוד שדרה עצמאי, הסירו בתוכנית את קטעי החדשות הסאטיריים ונותרו רק עם מערכונים בניחוח עממי. התוכנית ירדה אחרי ארבע תוכניות בפורמט החדש.
בחירת המערכת: "ארץ נהדרת" – קשת

[interaction id="59f9bb73571aff000123570b"]

 

הבשורה לצופים לא תבוא מפיצול ערוץ 2
שידור הפרידה של קשת מערוץ 2: כל מה שרע בטלוויזיה המסחרית
הריאליטי החדש של קשת דומה ל"קחי אותי שרון"

הקטגוריה: בחורות בביקיני ניזונות מאורז דלוח ותככים מבוימים

"הישרדות" (2015־היום) Vs. "המשימה: אמזונס" (2016)

"המשימה: אמזונס" הייתה ל"הישרדות" מה שבמבה שוש לבמבה אסם – לכל ברור שמדובר בחיקוי בוטה, אך זה, במקום להרכין את ראשו בהתרפסות מתהדר בזוטות המייחדות אותו ומבקש באורח נואש להצטייר כמוצר מקורי ובלתי תלוי במודל האב. כך או כך זה לא עבד, והליהוק לא הצליח לייצר אף דמות שתשרוד במהדורות של גיא פינס יותר מכמה חודשים. לעומת זאת "הישרדות" הצליחה לשרוד את המעבר מערוץ 10 כהלכה, וגם בעונה האחרונה הייתה מעניינת מספיק כדי להיחקק בשורת תוכניות הדגל של הזכיינית.
בחירת המערכת: "הישרדות" – רשת

[interaction id="59f9bbfd571aff000123570d"]

 

הקטגוריה: קתרזיס רגשי באמתלה קולינרית

"מאסטר שף" (2010־היום) Vs. "משחקי השף" (2014־היום)

ייחודה של "מאסטר שף" טמון ברגשנות המופגנת שלה; המרחק בין התבשיל העממי לפרץ הבכי הבלתי נשלט שזה מעורר מתקצר מעונה לעונה, תוך התמקצעות ערמומית בעריכה הפונה למכנה המשותף הנמוך ביותר. "משחקי השף" ביקשה להיות האנטיתזה לרגשנות הבלתי מרוסנת של המתחרה, והפכה את המטבח למרחב גברי השואל את אורחותיו ממבני ההיררכיה של יחידות צבאיות. שתי התוכניות מצוינות דווקא מאחר שאינן מתעקשות לחקות זו את זו, ורק הטאלנטים המהוקצעים של קשת – אייל שני בראשם – מקנה ל"מאסטר שף" את היתרון היחסי.
בחירת המערכת: "מאסטר שף" – קשת

[interaction id="59f9bdea4ba8890001aa3727"]

 

הקטגוריה: ריאליטי שירה שמנצחיו ההיסטוריים כלואים בתהום הנשייה

"כוכב נולד" (2003־2012) Vs. "דה ווייס" (2012־היום)

"כוכב נולד" שינתה את פניה של התרבות הישראלית, גילתה לנו את נינט ואת שירי מימון, נטרלה את העבר החתרני של צביקה הדר, ועם השנים הפכה מאוסה וכילתה את כל הכישרונות הצעירים שנותרו בישראל. מאז שירדה מהמסך "דה ווייס" השתלטה על השוק עם גישה אמריקופילית מעושה, כמו הילד הפריק שמצטט את "סאות' פארק" בהפסקת העשר. כל אחת מהתוכניות הייתה מהנה וחדשנית עם פריצתה, וכשנס לחה הזכייה הנכספת לא הקנתה דבר אלא חוזה בטוח לכמה ערבי זמר בבתי אבות (מישהו זוכר את בועז מעודה או את קטלין רייטר?). "כוכב נולד" לוקחת בזכות המורשת.
בחירת המערכת: "כוכב נולד" – קשת

[interaction id="59f9be3b4c83d80001bd2d94"]

 

הקטגוריה: אדפטציה ישראלית מצליחה לסיטקום קלאסי

"רמזור" (2008־2014) Vs. "החיים זה לא הכל" (2001־2011)

העמדה הגברית המרוכזת בעצמה שמתוכה נכתבה "רמזור" – חרף הדמויות המעולות ואינספור הרגעים הקומיים – מתחוורת אל מול הסיטקום המשפחתי "החיים זה לא הכל" שצמח בטלעד ועבר לרשת לאחר מכן. השני מטפל במתחים משפחתיים (לרבות גירושים ונושאים נוספים החורגים מן הגבולות הטהורים של הקומדיה) ברגישות ובבגרות שלעולם לא תמצאו ב"רמזור" – סדרה שאחרי הכל היא אינפנטילית למדי.
מנצחת: "החיים זה לא הכל" – רשת

[interaction id="59f9be714ba8890001aa372a"]

 

הקטגוריה: סיטקום עממי שופע בדימויים ארכאיים

"סברי מרנן" (2011־היום) Vs. "שנות ה־80" (2013־היום)

המבקרים נהנים לקטול ולדחות את שתיהן על הסף, אך בעוד "שנות ה־80" מלאה בחן בורקסי נוסטלגי (קחו לדוגמה את פרדי עובדיה), "סברי מרנן" היא גוש של סטריאוטיפים עדתיים ללא שום מאפיין קומי שיכפר על כך.
בחירת המערכת: "שנות ה־80" – רשת

[interaction id="59f9bea34ba8890001aa372c"]

 

הקטגוריה: סדרה קומית שהפכה לקאלט

"הפרלמנט" (2012־2014) Vs. "אחד העם 1" (2003)

הדו קרב הקשה מכולם, בעיקר כי שתי התוכניות מצוטטות כרונית בלהגי הסרק של היומיום וכולנו מכירים אנשים (תלוי בסטרייטיות או בלהט"ביות של סביבתכם הקרובה) שחיתוך הדיבור השאולי או המירי־פסקלי הוטבע בהם כל כך עד שבלתי אפשרי לזהות את הדיבור האותנטי שלהם. בכל זאת הפסקליזם שרד בשיח יותר מעשור ובעבע בצינורות תת קרקעיים רק בדיעבד, לאחר שירד משידור. על כך מגיע לו הניצחון.
בחירת המערכת: "אחד העם 1" – רשת

[interaction id="59f9becf4ba8890001aa372e"]

 

הקטגוריה: סאטירה גדושה בנונסנס

"רק בישראל" (1998־2003) Vs. "שידורי המהפכה" (2002)

במידה רבה סאטירות עדכניות כמו "טלוויזיה מהעתיד" לא היו יכולות להתהוות ללא "רק בישראל" ו"שידורי המהפכה" – הראשונה מתוקף קטעי האולפן המשוחררים מצווי התקינות הפוליטית, והשנייה בזכות מערכונים (ושירים) הגובלים בנונסנס טהור. אף ש"רק בישראל" שודרה בשעות מחמיאות יותר, ל"שידורי המהפכה" הספיק קיץ אחד כדי להפוך לקאלט, וזה עוד בלי כלב כריזמטי שיתרוצץ אנה ואנה לעיני המצלמות.
בחירת המערכת: "שידורי המהפכה" – רשת

[interaction id="59f9befd571aff0001235716"]

 

הקטגוריה: המעשר שהקצתה יחידת התוכן לבני מיעוטים

"עבודה ערבית" (2007־היום) / "נבסו" (2017־היום)

שתיהן גדושות במודעות עצמית, מהנות אך גם פוליטיות, חכמות ומצחיקות בעת ובעונה אחת. "עבודה ערבית" נגועה בקדרות ובמלנכוליה המפציעות מפעם לפעם מבעד למעטה הקומי, בעוד "נבסו" בורחת לשטותניקיות ולגיחי גיחי. זה בדיוק המתח שהופך את יצירתו של סייד קשוע לשלמה ומהודקת יותר.
בחירת המערכת: "עבודה ערבית" – קשת

[interaction id="59f9bf3e4ba8890001aa3731"]

 

הקטגוריה: להיות נתון בחסדיו של מושיע טלוויזיוני

"יצאת צדיק" (2004־היום) Vs. "אבודים" (2011־היום)

לכאורה מדובר בתוכניות השייכות לממלכות נפרדות: "יצאת צדיק" לממלכה הארצית של נותני שירות חמדניים ו"אבודים" לסוגיות משפחתיות הרות גורל. אך במרכזן אותו קתרזיס ישראלי המשתוקק אלי ישועה, ושני המנחים (חיים הכט וצופית גרנט בהתאמה) מחופפים כמעט באותה המידה. גרנט מרגשת יותר, אך מנגד מדובבת את הסדרה כאילו הייתה יומן אישי ובונה מתח מלאכותי במקום שאין אותו (ההפקה השתנעה למדינה מזרח אירופית שכוחת אל וצריך לחזור עם פרק), הכט נלחם ברעים ובאמתחתו השפעה ישירה על החיים הזעיר בורגניים שלנו, שלפעמים דורשים בפשטותם הגסה איש מקצוע שאפשר יהיה לסמוך עליו.
בחירת המערכת: "יצאת צדיק" – קשת

[interaction id="59f9bf834c83d80001bd2d97"]

 

הקטגוריה: "משחק טלוויזיה" שהוא למעשה שעשועון

"הכספת" (2000־2007) Vs.  כ"1 נגד 100" (2007־2012)

אברי גלעד וארז טל – בעבר משתפי פעולה, כיום טאלנטים המאיישים את תפקיד המנחה הטפלוני בקשת ורשת בהתאמה. מי מהם מאוס פחות? "הכספת" הוא פורמט שפותח על ידי טל עצמו. הוא היה מותח, אינטליגנטי ונרכש (בצדק) על ידי רשתות בינלאומיות רבות. "1 נגד 100", מוכרחים להודות, הפיח חיים בז'אנר מנומנם וקדמוני, ורק הרי"ש המתגלגלת של גלעד הזחוח פגמה בהנאה ממנו. אם כך "הכספת" לוקחת ביתרון קל בלבד.

בחירת המערכת: "הכספת" – קשת

[interaction id="59f9bfea4c83d80001bd2d99"]

 

הקטגוריה: פורמט בינלאומי שפשוט לא עובד בישראל

"השגריר" (2005־2006) Vs. "מהפכה במטבח" (2015־היום)

איתן שוורץ נחשב לאדם היחיד שזכייה ב"מתמחה" (כלומר, בחיקוי הציוני החיוור שלה) הזיקה לקריירה שלו יותר מאשר מינפה אותה. הגרסה הישראלית לפורמט המזוהה עם דונלד טראמפ הייתה גרועה עד כדי כך. לעומת זאת אסף גרניט בתפקיד גורדון רמזי – הפוקד מזנונים אקראיים ביישובי לוויין ישראלים ומתנפל על טבחים שלא צריכים לדעת דבר יותר מלהפוך חביתה מבלי שתהפוך בלית ברירה למקושקשת – מצליח להביך את פורמט האב במידה כמעט שווה. רינה מצליח בתפקיד חייה תזכה את קשת בנקודה.
בחירת המערכת: "השגריר" – קשת

[interaction id="59f9c016571aff000123571d"]