14 מוזיקאיות שהן הרבה יותר מניימדרופינג

Jorja Smith

וולסול, אנגליה

ג'ורג'ה סמית נולדה ב־1997 וכבר הספיקה לעבוד עם ח'אלד, דרייק וקנדריק לאמאר, לטפח פרופיל בינלאומי ולעבוד בקצב ששמור רק לצעירים מדי. היא ווקליסטית יוצאת דופן שעושה ספרינטים על המנעד הרחב מאוד שבין האולדסקול ג'אז לניאו ג'אז. המרכיב העיקרי בהווה הפורה של סמית הוא האופן שבו היא משתמשת בכישרון הנדיר שלה, בוורסטיליות אבל גם במיקוד.

עוד כתבות שיעניינו אותך:
7 אמניות עכשוויות שחייבים להכיר
3 הכותבות החשובות של העידן הנוכחי

Nicotine’s Famous Honey

יוסטון, טקסס

ניקוטין, איאן אולני והאנטר לואיס הם Nicotine’s Famous Honey, הרכב שמקורו ביוסטון ומתבסס עכשיו בברוקלין, ומערבב בהצלחה יתרה פאנק, אר אנ' בי, סול והיפ הופ של תחילת שנות ה־2000. הנה הבטחה: זאת הבלילה הכי מתוקה שאפשר למצוא ביוטיוב.

Ravyn Lenae

שיקגו, אילינוי

ה־EP השלישי של ראבן לנה ("Crush"), החתומה באטלנטיק רקורדס, יצא בחודש שעבר ומכל מקום נשמעה אזעקת אריקה באדו. לנה בת ה־19 היא משב רוח רענן בתעשייה רוויה ובדרך כלל חדגונית, וכל טראק שלה מורכב מערוצי גיטרות פאנקיות שמעמיסות גרוב על הגרוב. עכשיו צריך להתפלל לאלבום באורך מלא.

Fenne Lily

בריסטול, אנגליה

אם קט פאוור ומריקה האקמן היו עושות ילדה, היו קוראים לה פנה לילי – מוזיקאית בריטית שהשתעממה עד מוות מרביצה מול הטלוויזיה, שמעה הרבה זמרות־יוצרות והתחילה להקליט חומרים באופן עצמאי. הקול שלה יכול להקפיא עצמות ולחמם גופים במקביל, והתחושות האלה, למרבה ההפתעה והכיף, לא סותרות.

כיתריה פאוץ

דימונה

הפופ הישראלי הוא חלקיק זעיר וחסר חשיבות בתעשיית המוזיקה המשומנת ולכיתריה פאוץ אין הרבה לחפש כאן. בינתיים הצעירה מדימונה, שהיא מבצעת סול ענקית, לא הצליחה להתחמק מאלמוניותה, ולמעט סרטונים במדים, מוזיקה לפרסומות וליווי קצר של ארקדי דוכין לא נעשו צעדים משמעותיים מספיק מהכיוון שלה. אבל, וזה אבל גדול, הכישרון המטמטם של פאוץ עוד עשוי להרחיק אותה מדממת הנגב ומתוכניות הריאליטי המקומיות שמובילות מוזיקאים כמוה אל הריק.

Yasmine Hamdan

פריז

יסמין חמדאן הלבנונית היא אחת החלוצות בסצנת האנדרגראונד הערבית. כשעברה לפריז שיתפה פעולה עם קוקורוזי ומארק קולין (נובל ווג), שגם הפיק את אלבומה הראשון שיצא ב־2012 בצרפת ובלבנון. חמדאן ידועה בשימוש בדיאלקטים שונים של ערבית (לבנונית, כווייתית, פלסטינית, מצרית ובדואית) ובחיבה לאלקטרוניקה המשלבת כלים חיים. בשנה שעברה הוציאה את אלבום הסולו השני שלה "Al Jamilat", ואיתו הגיעה בחודש שעבר לאולפנים של תחנת הרדיו האמריקאית המשפיעה KEXP.

Fishbach

דייפ, צרפת

פלורה פישבך הגיעה מהפאנק ועברה בטבעיות משונה לסינתפופ. בצרפת היא אחת מהיוצרות שמובילות את סצנת הפופ ולאחרונה המוזיקה שלה מתחילה לזלוג למדינות שכנות. לפישבך יש קול שיורד לעומקים הווקליים של מוזיקאיות כמו צ'אבלה ורגאס ושאיפות לצאת מהאזורים האזוטריים. עד כה נראה שזה עובד.

Kate Tempest

לונדון

קייט טמפסט עשתה התקדמות ניכרת ביציאה מהשוליים והפכה לאחת השמות המדוברים ביותר בשירה ובהיפ הופ של אנגליה. הספוקן וורד שלה קר, סטטי ומתעסק בנושאים כמו קפיטליזם, ג'נטריפיקציה, שחיתות פוליטית והתחממות כדור הארץ. הזעם הממוקד, האינטלקטואלי והמרוחק של טמפסט הביא אותה עד לפסטיבלים כגון גלסטונברי ופרימוורה סאונד, ועושה רושם שזה רק קצה השירה הפוליטית הנגישה שלה.

רג'י וסיג

תל אביב

רותם וייסברג וטל מיכלוביץ' הן רג'י וסיג, שחקניות שהוציאו את השיר המשחרר מרצינות תהומית "המסע לפולין" ("מה זה הקור הזה, קר פה בשואה / כן לגמרי, לפי הפטמות שלך אני רואה"), שהפך אותן למעין תופעת רשת. צריך לקוות שהצמד הכיפי יעמוד במילתו ויוציא את האלבום "אמירה" ושזה לא ייגמר בכמה גיגים בודדים, כי לרג'י ולסיג יש סטייל, הומור ועוקצנות שקשה מדי למצוא מחוץ לערוץ הכיבוד.

Áine Cahill

מחוז קאוואן, אירלנד

מאז אדל ולנה דל ריי נוצרות לא מעט רפליקות, טובות יותר או פחות. אניה קהיל שייכת לסוג שעשוי לפרוץ את גבולות אירופה ולהגיע עד לאדמה הקדושה של תעשיית הבלדות הגדולות. עוד קצת גלסטונברי, פסקולים וזרימה עם הנטייה לג'אז הקלאסי משנות ה־50 והיא באמריקה.

Julie Byrne

באפלו, ניו יורק

באלבום "Not Even Happiness", שיצא בשנה שעברה והגיע למקום הרביעי ברשימת אלבומי השנה Time Out, ג'ולי ביירן חוצה את קנזס, ארקנסו ומונטנה, שוכבת על דשא ירוק, מביטה בקשת כפולה, סופרת כוכבים שנתלו מעל מרפסת אחורית, מזמינה את השקט וההבנה, ונודדת ממקום למקום (אפילו מחדר לחדר) כדי ליצוק משמעות בדברים ולהוסיף להם שכבה עבה של יופי.

SZA

סנט לואיס

האר אנ' בי של סזה מודרני, מפותל, לא נופל לטריק הידוע של דחיסת ריוורב. הבסים שמלווים אותה עמוקים ויש פרטים רבים – אינסטרומנטליים וקוליים, מרקמים ומלודיות – שמאפשרים לה להשתמש בטכניקת השירה הייחודית שלה. היא אחת מכוכבות הפופ המוצדקות באמריקה ובין החוקרות המשובחות ביותר של האקסטזות, הנפילות, המתח והדיכאונות האנושיים.

מאגי

גבעתיים

השימוש בסאונד מזרח תיכוני גס הפך לגימיק שיכול למצב מוזיקאים בשתי נקודות קיצון: האחת פרודית, בדרך כלל מרגיזה מדי; השנייה משמחת ומודעת לעצמה. עושה רושם שמאגי מצליחה להיחלץ מהבור העמוק שאליו נפלה שפיטה (רותם שפי) ולהקליט ניאו פופ ערבי ישראלי שלפעמים מרפרר גם לעפרה חזה.

Ella Mai

לונדון

לאלה מיי בת ה־21 יש מזל ומבטא שנשמר היטב אף שגדלה בניו יורק והתרחקה מהתרבות הדרום לונדונית. אחרי ניסיון עגום ב"אקס פקטור" הבריטי ושלושה EPs, מיי הוציאה את הסינגל "Naked" שאמור להקפיץ אותה לשלבים מייסרים פחות בקריירה. הסאונד, הפלואו והעיסוק הכן בסקס מבשרים שאולי ב־2018 מיי תהפוך לאושיית סול.