הסיפור המרתק מאחורי קריסת אימפריית סמי בורקס מגיע לקולנוע

כעיתונאית ב"מעריב" וב"אולפן שישי", אורית רונאל תמיד חיפשה סיפורים טובים. אחד הטובים שבהם חיכה לה בבית, אבל היא לא מיהרה להבחין בו. סבא רבא שלה הוא סמי אלקולומברי, שעלה לארץ מבולגריה ב־1948 ונודע לימים כ"סמי בורקס" – מותג כה חזק שרבים עדיין לא הבחינו שהאימפריה המשפחתית (שבשיאה כללה 66 סניפים ברחבי הארץ) קרסה לפני כ־20 שנה והמפעל נסגר. סבה וסבתה של רונאל, כמו שאר בני המשפחה, מאשימים בהתרסקות את בנו איציק שמונה למנכ"ל ומתנכרים לו, בעוד הוא מכוון את האצבע בחזרה אליהם. הפוטנציאל למלודרמה משפחתית סוערת מתממש ב"סרט בורקס", סרטה התיעודי השני של רונאל אחרי "יתומים".

רונאל עיצבה את סיפור העלייה והנפילה כמעין מחזמר תיעודי שצומח מתוך התרבות של הקהילה הבולגרית ביפו, ומלווה בשירתה של מקהלת נשים זקנות שמוסיפה לסרט מגע שובה לב של מעשייה. זה סרט מבדר שנשכר רבות מדמותו הכריזמטית של הגיבור הסרבן איציק, שהסתובב בין שועי עולם ובזבז כספים ברהבתנות, אך רונאל מוצאת אותו מתגורר לבד בדירה מוזנחת. ציר דרמטי שני מוקדש לזוגיות הכובשת של סבא וסבתא, ששרדה למרות כל הקשיים שבדרך. סבתא עדנה הייתה תקועה בין אחיה איציק וניסים, לבין בעלה פפו שהצטרף לניהול העסק ("הבולגרים מאוד פטריארכליים, אבל הנשים מנהלות מאחורי הקלעים", אומרת רונאל). ויש גם כוכבים אורחים המספקים עדויות מרתקות – כדורגלן העבר יצחק שום שהיה אחד הזכיינים ("היו ימים שהייתי נוסע שלוש פעמים עם הסימקה ליפו להביא את המגשים"), מיכאל שטראוס ("זה לא יקי, לא יכול לקרות במשפחה שלי"), וברוריה ברייר אבידן שמספרת כיצד איציק נטש את אשתו הראשונה לטובת מלכת יופי ("האישה הראשונה וילדיו כבר לא מתאימים לחליפות היקרות"). תמונות מהארכיון הפרטי של איציק מספקות הצצה לחיים הטובים.

עוד כתבות מעניינות:
פסטיבל הסרטים חיפה 2018: כל מה שצריך לדעת
סתיו סטרשקו מצילה את "הנשף"
נטפליקס החזירה את הקומדיה הרומנטית לחיים

כביסה מלוכלכת

"אני מחפשת סיפורים בנרות", מספרת רונאל. "הולכת לבית אריאלה לנבור בעיתונים, שואלת כל קוסמטיקאית אם יש לה סיפור. אף פעם לא חשבתי שיש לי סיפור מתחת לאף. את לא מגדירה את חייך כרצף של סיפורים, את חיה אותם. היה רגע שסבא וסבתא עברו דירה וארזנו את חפציהם. נפל לידי אלבום עם תמונות מהמפעל ונזכרתי כמה זה היה משמעותי. בילדותי עבדתי כל חופש בלגלגל קרואסונים, במחסן, בהנהלת חשבונות. כולם עבדו במפעל, אבל לא דיברו על זה במשפחה. ההתנהלות שלנו הייתה פדיחה ולא היה נעים להיזכר, במיוחד הדור השני. אימא שלי והדודים היו מאוד כעוסים ופגועים וכשיצאתי לדרך כולם שאלו: 'מה זה ייתן להוציא את הכביסה המלוכלכת?'. אבל הם זרמו איתי, אולי כי בסתר לבם הבינו שצריך סגירת מעגל. אני מרגישה מאוד שלמה עם זה, בסופו של דבר עשיתי משהו טוב למשפחה.

"את איציק בקושי הכרתי. כשיצאתי לצלם ידעתי שהוא האיש הרע, שהייתה התנהלות בזבזנית, שזה סיפור של כישלון. ככל שהכרתי אותו יותר התאהבתי בבן אדם, למרות שדי חששתי ממנו. מהאופן שבו הוא התייחס אליי הבנתי איך קנה אחרים – הפלירטוט, הישירות, ההומור המדהים. כשאת מפרקת את הסיפור את רואה שהדברים לא חד משמעיים. 15 שנה הוא לא יצא מהבית. רק בשנים האחרונות הוא התחיל להיפגש עם חברים, הוא דיבר כאילו הוא חי את זה".

אורית רונאל (צילום: סחאטייא)

מיכאל שטראוס מוסיף נקודת מבט מעניינת.
"הוא היה חבר טוב של איציק. הם די התפתחו ביחד – שטראוס בנהריה ואיציק ביפו – והם הסתובבו לא מעט במסיבות, למרות שמיכאל לא אוהב להגיד את זה. מיכאל אהב את איציק וניסה לעזור לו. כשישגעון הגדלות אחז בו, איציק רצה להכניס את הבורקס ללונדון. הוא גר שם חצי שנה במלון מפואר וחי חיי מלך. היה קשה להוריד אותו מהעץ והיחיד שהצליח להחזיר אותו משם היה מיכאל. הוא גם היחיד ששרטט בשבילי את הגאונות של איציק.

"המשפחה ידעה היטב לשרטט את הכישלון שלו, אבל מיכאל תיאר את החדירה שלו לרשתות ואת זה שידע לדבר עם המנהלים הכי גדולים. אלה שנים שבהן מי ששלט היו האשכנזים, ומיכאל שטראוס היה באליטות והכיר את השפה. איציק לא בא מהעולם הזה. לא למד איתם באותו בית ספר בלונדון, כמו שאומרת ברוריה. אז כדי להרגיש חלק מהם הוא קנה אותם – כל הארוחות המטורפות שהוא עשה בבית הגדול בהרצליה פיתוח, מגשי הבורקס ששלח להם".

מתוך "סרט בורקס" (צילום: דוד זריף)

איך איציק הגיב לסרט?
"הקרנו לו את הסרט בנפרד. הוא גר עכשיו בדיור מוגן וסידרתי לו מקרן ומסך גדול. הוא היה מבסוט. אמר, 'יצאתי כוכב'. שמחתי שנתתי לו את המקום הזה. הוא באמת עשה דברים שמשפיעים עד היום. פינות האפייה בסופר זה המצאה שלו. להפוך את הבורקס למוצר תעשייתי, טוב או רע, זה המצאה שלו. כמה שהוא רדף כבוד כל החיים, וזה מה שהכשיל אותו – היו אומרים שהיה הולך עם חולצות שקופות כדי שיראו את השטרות בכיס – בכל זאת מגיע לו כבוד. הוא לא אדם רע. היו לו חולשות. ויהירות. זה גם סרט על יהירות".

← "סרט בורקס" יוקרן בסינמטק תל אביב החל מיום שלישי (11.9) ובסינמטק ירושלים החל מיום שבת (8.9) 

רוצים להתעדכן ראשונים בכל מה שחם בתל אביב? הורידו את האפליקציה שלנו!
להורדה לאייפון | להורדה לאנדרואיד