האם הלהקות הצבאיות מתחילות להתקמבק בחזרה לחיינו?

הלהקות הצבאיות מתחילות להתקמבק לנגד עינינו, ועוד במקום שנחשב למעוז השמאל – התיאטרון. זה התחיל עם "הזמנים עברו מהר", האלבום החדש של הרכב הלהקות הצבאיות שיושק בקרוב עם שירים מקוריים, וממשיך עם שני מופעים שכולם מחווה נוסטלגית – ההצגה "מיקה שלי" בהבימה על פי שיריו של יאיר רוזנבלום, שמרביתם נכתבו ללהקות הצבאיות במקור, וערב מחווה ללהקות הצבאיות בשם "תמיד עולה המנגינה" בקאמרי, שיעלה בסוף השבוע הקרוב. באחרון ישתתפו כמה מסמלי האתוס הצה"לי המוזיקלי – מירי אלוני, שולה חן ודורית ראובני, לצד הצעירים דן שפירא, אימרי זיו ועוד.

קשה לענות במדויק למה זה קורה דווקא עכשיו. אולי אחרי גל מחזאות המקור ומחזות הזמר, שהצליחו לאושש את קופות התיאטראות המדוללות, השילוב ביניהם נראה כמו רעיון טוב. יכול להיות שזה גם חלק ממגמה עולמית (לא חדשה במיוחד) של ערעור המילה המדוברת בתיאטרון לטובת אמצעי תקשורת אחרים.

עוד כתבות מעניינות:
ההצגות שאסור לפספס בעונת התיאטרון הקרובה
רנה שינפלד עולה על הבמה הגדולה בפריז – ועדיין מתרגשת
טרור, עונג ומסתורין: טקסטים של כוריאוגרפיות הפכו למופע חדש

ויכול להיות שזו פשוט נוסטלגיה. הלהקה הצבאית המזמרת הראשונה הייתה הצ'יזבטרון של הפלמ"ח. מאז הקמת צה"ל, עם קום המדינה, עבר המותג תהפוכות רבות והגיע לשיא פריחתו בין שתי המלחמות הגדולות – מלחמת ששת הימים (שנות ה־60) ומלחמת יום הכיפורים (שנות ה־70). בתקופה זו להיטי הלהקות הצבאיות התנחלו בראש המצעדים ולמעשה הרכיבו את הפלייליסט של המדינה הצעירה.

ללהקות הצבאיות היה תפקיד חשוב נוסף: הן הנפיקו את מיטב היוצרים וההרכבים שיצאו לשוק המוזיקה לאחר השירות הצבאי והיוו את רוב תעשיית המוזיקה (אבל לא רק). רשימה חלקית בלבד: אלון אולארצ'יק, אריק איינשטיין, ירדנה ארזי, חלק ממשפחת בנאי, דנה ברגר, חני נחמיאס, אביבה אבידן, מירי אלוני, גידי גוב, יהורם גאון ושלמה ארצי. עם ירידת קרנו של אתוס צבא העם והמעבר למוזיקה עצמאית ואוניברסלית, שקע אבק הכוכבים סביב הלהקות הצבאיות. אבל פס הייצור ממשיך לעבוד גם היום, גם אם באופן פחות משמעותי: רוני דלומי, חובי סטאר, חגית יאסו, אביהו שבת, אליעד נחום, ספיר סבן הם רק כמה נציגים מהרשימה. רובם גם יוצאי תוכניות ריאליטי, אך ניתן לשער שההכשרה בלהקות הייתה לכל הפחות מקפצה לקריירה באזרחות.

אימרי זיו, מתוך "תמיד עולה המנגינה" בקאמרי (צילום: אלי כץ)

בוגר להקה צבאית צעיר נוסף הוא אימרי זיו, שייצג את ישראל באירוויזיון 2017 וישתתף בערב המחווה "תמיד עולה המנגינה".

תוכניות הריאליטי החליפו את הלהקות הצבאיות כבית הגידול של זמרי ישראל?
"הלהקות הן אחלה בית ספר לקריירה, הכל למדנו שם – להופיע בטלוויזיה ועל במה, להתראיין, הכל עשיתי כבר בצבא בעצם. הלוואי שזה היה כמו פעם, שהזמרים הכי גדולים יצאו מהלהקות, אבל המצב השתנה. תוכניות הריאליטי והרשתות החברתיות שולטות וגם זה בסדר, זה חלק מהחיים".

עם זאת, זיו סבור כי הלהקות הצבאיות לא יאבדו כל כך מהר את הפרסטיז'. "כשהייתי בלהקה הוצאנו שירים לרדיו, הופענו בטלוויזיה ובדיוק כשהשתחררתי לפני שש שנים יצא אלבום של שירים מקוריים לחנויות", הוא מספר. "זה הצליח בזמנו והשיב לתודעה את הלהקות הצבאיות. להיות חלק מלהקה צבאית זו גאווה. כשהיו שואלים אותי מה אני הולך לעשות בצבא ועניתי שאני הולך ללהקה צבאית, היו מגיבים ב'וואו', כאילו זה קרבי. אנשים תמיד זוכרים לטובה את הלהקות הצבאיות של פעם ואפילו שהיום זה נחשב פחות, תמיד יהיה המיתוג הנוצץ הזה וזה מהמם בעיניי".

אנשים פשוט מתגעגעים

ההצגה "מיקה שלי" מתרחשת בין שתי המלחמות הגדולות ועוסקת בחבורת נערים שעומדים בפני גיוס. בלב ההצגה עומד משולש אהבה בין מיקה, גידי הלום הקרב וארי שמחליט לחזור בתשובה. מיקי קם, בוגרת להקת הנח"ל (שם פגשה את בעלה, המוזיקאי יהודה עדר), מגלמת בה את אמו של גידי, וכלל לא סבורה שמדובר בטרנד. "אנשים פשוט מתגעגעים, נקודה. וודי אלן אמר פעם שזה מדהים שכבר ב־1957 דיברו על אהבה, אז הנה".

מיקי קם ב"מיקה שלי", הבימה (צילום: ז'ראר אלון)

גם "מיקה שלי" מפליגה אל הנוסטלגיה הזאת.
"ההצגה שייכת לז'אנר שנקרא 'מיוזיק בוקס', מתרכזים במלחין עם השירים האהובים שלו וסביב זה בונים תפאורה וסיפור. חלוצת הז'אנר בארץ הייתה כמובן 'מרי לו', בעקבות 'מאמה מיה' לשירי אבבא. 'מיקה שלי' זה שלאגר היסטרי. אמנם זו הצגה חדשה אבל אנחנו הרגשנו את זה כבר בחזרה הגנרלית".

ההצגה נאמנה לחוויה של החיילים באותה תקופה?
"הסיפור הוא על חבורת תיכוניסטים שמסיימים י"ב ומתגייסים לצבא בשנות ה־70. גם אני עמדתי להתגייס במלחמת יום כיפור, וזה עשה לי הקשר מיידי. בהתחלה הייתי מחלקת מנות קרב בטירה, ואז הקימו להקה חדשה שאליה שובצתי. מיד אחרי המלחמה פירקו את כל הלהקות הצבאיות, שבמשתחררים שלהן היו שוקולד מנטה מסטיק, כוורת ועוד".

"על דעת המקום" שתבצעי זה סולו של מירי אלוני. איך זה שהיא לא משתתפת?
"מאוד רצינו שהיא תחלוק איתי את התפקיד, אבל זה לא הסתייע כי היא מאוד עסוקה וחבל. אני באמת מבצעת את כל השירים שהיא שרה במקור".

אלוני, שאחרי כל השנים נותרה הסמל הנצחי של הלהקות הצבאיות, לגמרי אוהבת את האסוציאציה המיידית ששמה מעלה, אף שמאז עשתה דברים רבים. "לכבוד ייחשב לי הדבר להיות מי שבתודעת הקהל מייצגת את התקופה המפוארת של הלהקות הצבאיות. שירתתי בלהקה שלוש שנים כסולנית בתוכנית 'שא לשלום' ובה השירים הנצחיים 'שיר לשלום', 'בהיאחזות הנח"ל בסיני' ו'הבן יקיר לי אפרים' – שירים שעד היום מרטיטים את הלבבות. אני מציינת השנה יובל שנים על הבמה ועשיתי המון הפקות, סרטים וטלוויזיה, אך בתודעת הקהל תמיד אשאר מירי אלוני מלהקת הנח"ל, ואני אוהבת את זה".

מירי אלוני (צילום: יונתן בלום)

← "תמיד עולה המנגינה", הקאמרי, שד' שאול המלך 19 תל אביב. בכורה: שישי (7.9) 11:00, 230־300 ש"ח

← "מיקה שלי", הבימה, שד' תרס"ט 2 תל אביב, חמישי (6.9) 20:00, שבת (8.9) 21:00, שלישי (11.9) 21:00, 250 ש"ח

רוצים להתעדכן ראשונים בכל מה שחם בתל אביב? הורידו את האפליקציה שלנו!
להורדה לאייפון | להורדה לאנדרואיד