טרור, עונג ומסתורין: טקסטים של כוריאוגרפיות הפכו למופע חדש

צמד רקדנים מצ'ילה ומברזיל יפתח את פסטיבל המחול צוללן עם "EPOCH", המתרגם לתנועות טקסטים שכתבו כוריאוגרפיות על היצירות שלהן לפני עשרות שנים. וזה לגמרי פוליטי

וולמיר קורדיירו ומרסלה סנטאנדר קורבלן (צילום: Alain Monot)
וולמיר קורדיירו ומרסלה סנטאנדר קורבלן (צילום: Alain Monot)
16 באוגוסט 2018

את פסטיבל המחול צוללן, שיחל ביום רביעי הבא (29.8), יפתח השנה מופע מסקרן במיוחד – "EPOCH", יצירתם של הרקדנים והכוריאוגרפים וולמיר קורדיירו ומרסלה סנטאנדר קורבלן. הפסטיבל ביסס את מעמדו בשנים האחרונות עם תמהיל של מחול עכשווי ופרפורמנס מהארץ ומחו"ל, שרובו לא מוצג באולמות ובפסטיבלים של הזרם המרכזי, וגם השנה הוא ממשיך בקו הזה.

הדבר המעניין ב"EPOCH" התרחש מאחורי הקלעים. קורדיירו וסנטאנדר קורבלן שקעו בקריאת טקסטים שכתבו רקדניות וכוריאוגרפיות על עבודות המחול שלהן, סימנו את אלה שריגשו אותם במיוחד, לקחו את המילים הללו לסטודיו ושם המירו אותן לתנועות שחוברו לכדי יצירת מחול חדשה.

וולמיר קורדיירו ומרסלה סנטאנדר קורבלן (צילום: Alain Monot)
וולמיר קורדיירו ומרסלה סנטאנדר קורבלן (צילום: Alain Monot)

עוד כתבות מעניינות:
בת שבע הכריזה על עונת המופעים הקרובה
מנכ"ל סוזן דלל לא מתכנן לפרוש – וגם לא להתנצל
12 הצגות שאסור לפספס בעונת התיאטרון הקרובה

"עבורי הריקוד אינו רק ביטוי למה שמעסיק אותי עכשיו אלא גם להקשר הרחב ולהיסטוריה של האמנות שלי", מסביר קורדיירו, יליד ברזיל שחי ויוצר היום בצרפת וזכה לביקורות משבחות כבר בסולו הראשון שיצר עם תום לימודי המחול שלו. "מקורות ההשראה של 'EPOCH' הם טקסטים מהעבר שמתורגמים לתנועת הגוף הפרטי שלנו ומעודכנים לשפת ההווה".

ארסנל היוצרות הכותבות שהיו הבסיס למה שהשניים רואים כמהלך "ארכיאולוגי מגוון מאוד" כולל בין היתר את ג'וזפין בייקר – רקדנית, זמרת ופעילת זכויות אמריקאית שפעלה בין שתי מלחמת העולם, את אלסקה גרט – כוריאוגרפית שיצרה בגרמניה בשנות ה־20 של המאה הקודמת, את הרקדנית אניטה ברבר שחיה בברלין בתקופת ויימאר ואת היוצרת העכשווית הפורטוגלית ורה מנטרו.

לכל אחת מהעבודות הצמידו השניים שמות קוד בני מילה אחת שמתמצתת את הרגש החזק שמעורר בהם הריקוד: טרור, עונג, מסתורין, פחד, אופוריה ועוד. "השמות משקפים את היצירות החדשות והם סוג של מפתח לדלתות הכניסה של כל אחד מהריקודים", אומרת סנטאנדר קורבלן, גם היא ילידת אמריקה הלטינית (צ'ילה) שיוצרת בצרפת, ומשתפת פעולה עם קורדיירו מאז הפרויקט הראשון שלה ב־2011.

וולמיר קורדיירו ומרסלה סנטאנדר קורבלן (צילום: Alain Monot)
וולמיר קורדיירו ומרסלה סנטאנדר קורבלן (צילום: Alain Monot)

איך התחלתם לעבוד על "EPOCH"?
קורדיירו: "בשלב הראשון קראנו את הטקסטים. בהמשך ניסינו לקלף אותם במטרה להבין על מה חשבו היוצרות במהלך עבודתן: איזו חשיבות הן ייחסו למשל לפנים של הרקדנים, לתלבושות הרקדנים, איך ביקשה כל אחת מהן לפנות אל הקהל, איזה אפקט הייתה ליצירה עליו. בתוך כך גם בחנו גם את ההקשר הפוליטי־חברתי שבמסגרתו נוצר הריקוד. השלב הבא היה להטמיע את המילים והכוונות של היוצרות לגוף שלנו כרקדנים. עלתה השאלה, איזה סוג של תנועה או מחווה מעורר בנו עכשיו תיאור של ריקוד משנות ה־20? הניסיון למצוא את התנועה הנכונה לכל משפט בכל אחד מהטקסטים היה השלב הקשה ביותר בתהליך היצירה".

מה הדבר שהכי עניין אתכם בטקסטים של נשים יוצרות?
סנטאנדר קורבלן: "אני מתעניינת מאוד בהיסטוריה ובעיקר בשאלת הבניית סיפורים נשיים במערכות פטריארכליות. אני מחבבת את הבחינה מחדש של היסטוריה נשית מנקודת מבט אחרת, המבליטה דווקא את הדמויות המוסתרות. אני מחויבת למה שקורה היום בתנועות הפמיניסטיות וחושבת שצריך להמשיך לקיים את הדיון הזה, כי אין דרך לחזור אחורה".

קורדיירו: "כשאני שואל את עצמי אלו רפרנסים בהיסטוריה של המחול עולים בי כשאני רוקד, אני מבין את ההשפעה הגדולה שיש לנשים על דרכי האמנותית. הנשים האלו יצרו ריקודים עזי הבעה שכללו דרמה, מוזרויות וגרוטסקה ורק חלק קטן מהם נכלל בהיסטוריה הקאנונית של המחול. העניין שלי התגבר כשקראתי את הטקסטים שלהן וראיתי בהם בהירות רבה וקשר ברור לעולם. עניין אותנו לראות איך הן מתארות במילים את התנועות שיצרו ולבחון את היחסים שהן בנו עם הגוף הרוקד, עם התלבושות, עם הצופה וגם עם ההתנגדות הפוליטית שהייתה אקטואלית לזמנן".

מה שהופך את "EPOCH" ליצירה פוליטית.
סנטאנדר קורבלן: "זהו מבט ביקורתי על ההיסטוריה של המחול, וכן – זוהי יצירה פוליטית, כי כולנו אחראים על הבניית הזיכרון הקולקטיבי ובתוך כך על מה שנעדר ממנו".

שלושה מופעים מומלצים בפסטיבל צוללן

LOVE-ISM

פרי מחקר בהשראת ספר מאת הפסיכואנליטיקאי אריך פרום, אשר מציג את האהבה כמיומנות הניתנת לפיתוח. עבודה של מור שני, כוריאוגרף הבית של להקת ענבל.

מרכז מחול ואמנות פרסקו, לוינסקי, תחנה מרכזית תל אביב, חמישי (30.8) 20:30, 100 ש"ח

הטיפול

היוצרת הוותיקה והמוערכת ענת דניאלי חוקרת מצבים של קרבה אנושית וריפוי דרך עיסוק בארוטי ובפוליטי. עבודה חדשה במופע בכורה.

מרכז תרבות מנדל, התקומה 1, תל אביב, שישי (31.8) 21:00, 100 ש"ח

רטרוספקטיבה: הכנסת אורחים

עבודה תלוית מקום של מיכל סממה, המובילה את הקהל בחללים ובעבודות שבהם נחקר מדיום המופע כאירוע חברתי שאפשר להפר ולשחזר את חוקיו.

מרכז תרבות מנדל, התקומה 1, תל אביב, חמישי (6.9) 18:00, 90 ש"ח

← פסטיבל צוללן, 29.8־15.9, ברחבי תל אביב־יפו. לאתר הפסטיבל

← "EPOCH", תיאטרון ענבל, מרכז סוזן דלל, יחיאלי 5 תל אביב, רביעי (29.8) 20:00, 95־110 ש"ח