תל אביב התמלאה במיצבי אמנות כואבים ומצמררים. המדריך המלא

כנראה שממש בקרוב נתחיל לראות פעולות אמנותיות בדמות תערוכות מוסדרות שיעסקו בשלל נושאי המלחמה, כי עולם כמנהגו נוהג. אבל עד אז – מתגייס עולם האמנות המקומי כדי להעלות מודעות, בעיקר סביב נושא החטופים, עם שלל יוזמות עצמאיות שצצות מדי יום ברחבי העיר.

יצאנו לסיבוב בין כמה מהעבודות המרכזיות, ואם אתםן נתקלים בעוד כאלה – מוזמנים לעדכן אותנו. רק בבקשה, כל עוד אף בן אנוש לא מבצע במסגרת הנ"ל איזושהי פעולה פרפורמטיבית, אנא – קראו לזה מיצב.

כיכר החטופים – רחבת מוזיאון תל אביב

רחבת מוזיאון תל אביב ובית אריאלה בשדרות שאול המלך הוכרזה בשבוע שעבר כ"כיכר החטופים". בני משפחות החטופים ששהו בימים הראשונים ברחוב קפלן העבירו את ההתכנסות שלהם לרחבה הזו, מול אחד השערים של הקריה. גם לפני כן הפכה הרחבה הזו לכר פורה של עבודות המתייחסות למצב, המרכזית היא שולחן השבת הארוך שנוצר ביוזמת מטה משפחות החטופים והפך במהרה לסמל שזכה לווריצאיות ברחבי העולם.

שולחן השבת שהציב מטה משפחות החטופים ברחבת מוזיאון תל אביב. צילום: רעות ברנע

לצד השולחן, שהוצב במקום בסוף השבוע השלישי למלחמה, הציבו מטה המשפחות לאחרונה גם מיצב של כסאות כתר צהובים ריקים, אחרי שצהוב הפך לצבע המזוהה עם המאבק להחזרת החטופים. בשבוע שעבר אכלסה הרחבה גם פרויקט של יריד צבע טרי בשיתוף עמותת "יוצרים סביבה", במסגרתו הגיעו ציירים וציירות לצייר את הפורטרטים של כל החטופים, בשאיפה להעניק להם אותם באופן אישי אחרי שישוחררו.

מיצב כסאות כתר צהובים ברחבת מוזיאון ת"א. צילום באדיבות מטה משפחות החטופים

לצידם נוצבו עבודות שונות, ביניהן אורלי הומל שיצרה סדרה של פסלים של מתקני שעשועים לילדים שכמו טובעים אל תוך האדמה; ומיצב שיצרו Love Studio ו־OCD Desig שבו סדרה של מראות קטנות כמספר החטופים סביב אחד מהפסלים האיקוניים של קדישמן ברחבת המוזיאון.

מיצב מראות סביב הפסל של קדישמן ברחבת מוזיאון ת"א, שיצרו Love Studio ו־OCD Desig. צילום: רעות ברנע

פרט מתוך המיצב של אורלי הומל בכניסה לרחבת מוזיאון תל אביב. צילום: רעות ברנע

מיטות ריקות בכיכר הבימה

מיצב המיטות הריקות שהועבר בסוף השבוע שעבר לכיכר הבימה החל את דרכו בירושלים, בכיכר ספרא מול העירייה. מדובר ביוזמה של ניצולי קיבוץ ניר עוז יחד עם מטה משפחות החטופים, בארט והצבה של ערן וובר בשיתוף אסטרטגיה ותוכן של ורד חורי. המיצב כולל 239 מיטות ריקות, אחת לכל חטוף.ה (למרות שכמו שהבנו בימים האחרונים המספר המעודכן משתנה תדיר), ביניהן מיטות לילדים ותינוקות – שכנראה לא באמת ישנים כבר ארבעה שבועות.

מיצב הדובים בכיכר דיזינגוף

אחת מפעולות העלאת המודעות הראשונות היתה מיצב של דובי פרווה בכיכר דיזינגוף מסביב למזרקה של יעקב אגם. בובות מהסוג שילדים אוהבים לשחק איתן, בגדלים ובצבעים שונים – כשעיניהם קשורות וכתמים אדומים דמויי דם צוירו על חלקים שונים בגוף שלהם. המקור שמאחורי הדובים נותר אנונימי (יודעים? נשמח לעדכון), אבל אנחנו כן יכולים להגיד שהסימבוליות בהחלט תפסה וגם במקרה הזה נוצרו למיצב וריאציות במקומות שונים בעולם.

מיצב הדובים בכיכר דיזינגוף

חלונות ראווה בשרונה

14 חלונות ראווה ושילוט, הפרוסים ברחבי פארק שרונה ועל רחוב קפלן, משתתפים בימים אלה במיזם אמנותי משותף לפארק שרונה, Studio Ha! – סטודיו לעיצוב פנים ומיתוג בבעלות תומר ארבל ולי עקרון, ומטה משפחות החטופים. בוויטרינות שבחלונות הוצבו תמונות הילדים החטופים ואלמנטים שקשורים לעולמם של ילדים כמו בובות, תיקי בי"ס, מכוניות צעצוע ועוד. על חלקה האחורי של כל ויטרינה מודפס פוסטר עם תמונות מההרס של העוטף, שצילם עומר בר, צלם יליד קיבוץ עלומים הסמוך לבארי.

חלונות ראווה למען הילדים החטופים במתחם שרונה. צילום: גיא יחיאלי

חלונות ראווה למען הילדים החטופים במתחם שרונה. צילום: גיא יחיאלי

אמנות רחוב

אלה אמנם לא מיצבים, אבל גם אמני ואמניות הסטריט ארט נותנים עבודה, עם עבודות חדשות שמגיבות למצב ומעטרות את הקירות ברחבי העיר. הראשונות לייצר עבודה גדולה ומשמעותית היו אלינוי קיסלוב, גלית מימרן ויעל לוי שציירו דיוקן ענק של רחל אדרי הגיבורה. את העבודה הן בחרו למקם בבניין הסמוך לזה שנהרס מפגיעה ישירה של טיל בשכונת פלורנטין, בערב הראשון של המטחים על תל אביב.

רחל מאופקים על הקירות. ציור של אלינוי קיסלוב, גלית מימרן ויעל לוי – בסמוך לבניין שבו פגע טיל בפלורנטין. צילום: רעות ברנע

יוליה שטנגלוב, המוכרת בכינוי Imaginary Duck (הברווז הדמיוני) יוצרת כבר כמה שבועות ציורים של דמות הילדה שכל כך מזוהה איתה, הפעם כזו שנושאת מסרים מעודדים כמו "ביחד ננצח", ואמנית הרחוב The Missk הגדילה לעשות בשבוע שעבר עם ציור קיר ענקי בקריית המלאכה, שמתאר את רגעי הכאוס הנוראיים של ה-7 באוקטובר – צבעוני כהרגלה, אבל הרבה פחות שמח מבדרך כלל.

עבודת קיר של The MisSk בקרית המלאכה. צילום: רעות ברנע