הומאיות? תרימו? קיבלנו "טרילילי טרללה" בגרסת עליאקספרס

נתחיל מזה שבעיניי "טרילילי טרללה" הוא המנון הגאווה הישראלי הטוב ביותר שהיה כאן. קודם כל, השילוב בין מלכת הפופ הישראלית נועה קירל לבין אייקון הגאווה אילן פלד, ייצג באופן מיטבי את המטרה של המנוני הגאווה: לשלב תרבות גאה עם המיינסטרים הישראלי. אמנם במילות השיר לא היה מסר להט"בי מובהק אבל הנוכחות של אילן פלד צבעה כל רגע בשיר בצבעי הקשת. בנוסף, "טרילילי טרללה" היה פשוט שיר פופ מצוין.

הבוקר יצא שיר הגאווה הראשון לשנת 2022, "שלושה בנות" (הטעות במקור, כי שיגועים) בביצוע נועה קירל ותותית המגולמת על ידי הקומיקאית גיתית פישר. עוד מרגע ההכרזה היה ברור שמטרת העל היא לשחזר את ההצלחה של "טרילילי טרללה", אך בפועל יצא ההפך המוחלט. בדומה לקודמו, "שלושה בנות" הוא שיר דאנס אלקטרוני על לבלות ולהרים במסיבה. ההפקה, החלוקה בין השירה של קירל לדחקות של שותפתה ואפילו הסי-פארט האוריינטלי – כולם זהים באופיים ל"טרילילי טרללה". אגב, אם הלחן של הבית נשמע לכם מוכר – זה כי הוא כמעט זהה לחלוטין לזה מתוך "מלכת השושנים" של עדן בן זקן.

על אף המאפיינים הדומים ודווקא בגללם "שלושה בנות" הוא כל מה ש"טרילילי טרללה" לא. 

באיזה וודג' אין כאן מסר להט"בי? אילן פלד ונועה קירל (צילום: ערן לוי)

ראשית, כלל לא ניתן לאתר מאפיינים של גאווה בשיר עצמו. בניגוד לאילן פלד, גיתית פישר לא מייצגת גאווה – היא בחורה סטרייטית שמגלמת מעין קריקטורה של טרנסית (פישר אף כינתה את עצמה ״קו*סינלית מצליחה באינטרנט״ לפני מספר שנים). כאשר שתי סטרייטיות שרות שיר גאווה מצופה שלפחות בשיר עצמו יהיה מסר להט"בי כלשהו. ולא, להגיד "וודג'" זה לא נחשב. 

אם נשפוט לרגע את השיר עצמו נראה שגם פה התוצאה לא מרשימה. הדמיון ל"טרילילי טרללה" הופך את ההשוואה לקלה ומתבקשת, ובמקרה הנוכחי המילים, הלחן, ההפקה – כולם פשוט קצת פחות טובים. בשורה התחתונה, ואין דרך מעודנת יותר לומר זאת – קיבלנו "טרילילי טרללה" בגרסת עליאקספרס. מזל שיש לנו עוד לפחות שלושה שירי גאווה לצפות להם.