10 המטרידים שהרסו לנו את 2016
שנת 2016 הביאה עמה כל כך הרבה הטרדות מיניות משובחות, שהיינו חייבים לקבץ אותן למצעד: לאיזה מקום הגיע "יסודות של חיזור" ומי זכה למכור את הפורמט לארצות הברית?
ינון מגל
פרשת רוטנר התפוצצה עוד ב-2015 והגיעה לסיומה בתחילת השנה מטעמי חוסר אשמה, אבל הייתה לו שנה מסעירה והוא כל כך התאמץ כדי להגיע גם לשנת 2016, שהחלטנו לפרגן. אז ינון-ציצי-תחת-מגל סיפק לנו גם השנה ניצוצות הטרדה ואדישות לפגיעות של נשים: האשים את שלי יחימוביץ' בצביעות על שמתחה ביקורת על ארי שביט (ע"ע) כי ניהלה רומן ופירקה משפחה בעוד הוא נגע בנשים ואיחד משפחות.
רחבעם זאבי (גנדי)
תחקיר "עובדה" חשף שרשרת הטרדות, תקיפות ואונס מבית הפוליטיקאי, אלוף בצה"ל ושר התיירות גנדי שהוריש אחריו מורשת שלא כל כך בא לנו שתיגע בנו. מה מלמד אותנו הסיפור הזה? לא, לא שביום גנדי יוצאים לכיכר לאנוס. למדנו שחייבים לגנות, לחשוף ולעורר עבירות מין גם באופן רטרואקטיבי.
הרב ברלנד
מהאנשים שהביאו לכם את "הומואים הם חולים בראש" ו-"רעידות האדמה בגלל משכב זכר" מציגים את הלהיט החדש: "בדרך לבית הכנסת מטרידים מינית לשם שמיים". שלוש שנים אחרי שנמלט מהארץ חזר ברלנד ארצה לעסקת טיעון יופי יופי של 18 חודשים בלבד, לאחר שהרס לארבע נשים את החיים. דיווחים מספרים כי בטיסה ארצה הדיילות הראו איפה יציאות החירום ואיפה אסור לגעת בנשים.
[tmwdfpad]
אופק בוכריס
וואי וואי מה קיבלנו, מלח הארץ, חוד החנית של צה"ל שמפקדו לשעבר אמר עליו: "דוד המלך נשאר מלך גם לאחר בת שבע". אתה משווה סיטואציה כזו לציטוט מתוך ספר שמעודד ומכיל תכנים של אונס, מעשי סדום, גילוי עריות ב"הסכמה" ושלל עבירות מין? והנה, לא הסתיימה לה השנה וקיבלנו הסדר טיעון חמור ביותר, טוב לראות את מערכת המשפט הצבאי בפעולה, מגנה על נפגעות ומענישה את התוקפים- בוכריס קיבל הורדה בדרגה.
ארי שביט
חברים יש לנו פול האוס! קיבלנו עיתונאי הארץ, מכובד, שמאלני, אשכנזי ואופס… זה בכלל לא קשור לדעות, תפסיקו כבר עם התגיות האלה. לאחר שהעיתונאית דניאל ברין טענה שהטריד אותה, ארי שביט הסביר: "ראיתי במהלך יסודות של חיזור". טוב, כשהשנה נפתחת ב-"הייתי מצפה מידיד שנפגע ממני להגיד לי זאת ולא לפנות למחוזות השיימינג ברשתות החברתיות", זה רק הכרחי שנגיע לשם. 50 שנים של כיבוש כנראה השפיעו עליו.
אלון קסטיאל
רגע, כבר גילינו מי האשם פה? בעלי המועדונים או הבחורות שיוצאות לזירת הפשע? כי זה לא יכול להיות קסטיאל. הוא משלנו, מבית טוב, תומך באמנות ואיש ספר. נכון, שמענו סיפורים, שמענו שמועות, אבל לא חייבים להאמין להכל, למרות שבמשטרה יגישו בשבוע הבא כתב אישום. בכל זאת: נשים מסוממות ושיכורות לא בדיוק המקור הכי מהימן. ואם הן לא רצו להיאנס למה יצאו למועדונים? למה הן לא פיתחו עמידות לסם האונס?
משה איבגי
חולה האהבה משיכון ג' הפתיע בכניסה מרשימה למצעד, עם רקורד מרשים של עשייה בקולנוע, בטלויזיה ובתיאטרון, ועכשיו מגלם את תפקיד חייו בהצגה "ימים לא קלים עוברים עליי ועל משפחתי" ובמקביל מככב בסרט "מעולם לא ניסיתי לפגוע באיש", שניהם בהשראת תלונות של נשים שטענו כי נגע בהן בניגוד לרצונן. אה, ומזל טוב על פרס השחקן הטוב ביותר בפסטיבל חיפה, כיף לראות ששילמת את חובך לחברה.
ניסן סלומינסקי
על שמונה התלונות על תקיפה מינית שהצטברו נגדו הגיב סלומינסקי שהוא "איש לבבי, שאוחז מרפק ללא כוונה מינית". וזה הרי ידוע שנשים שאוחזים להן במרפק, יש להן את הרפלקס הזה להגיש תלונה על תקיפה מינית. דווקא היה לו קו הגנה פוטנציאלי הרבה יותר מוצלח: כשהוא היה ראש ועדת הכספים הוא ניצל את העובדה שהקדים לישיבה של הועדה כדי להעביר מאות מיליוני שקלים וטען שההצבעה נערכה והתקבלה פה אחד. הוא היה יכול לטעון שבכל הנוגע לפרשה נערכה הצבעה וההסכמה למעשים התקבלה פה אחד, לפני שהמתלוננות הגיעו.
ציון קינן
אין כמו הטרדה פיננסית. מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר חשוד בתקיפה מינית של עובדת תחתיו. בעקבות כך, חתם הבנק עם העובדת על הסדר שתיקה, שקובע כי אסור לה לדבר על הנושא ובתמורה פסק כי תקבל מיליוני שקלים. הכסף, הכסף גורם לדמיון שלנו להשתלהב – אנחנו מדמיינים שעת ערב מאוחרת בקומה העליונה של בניין משרדים. אורות עמומים. נקישות נעלי עקב ועניבה שמוסטת הצידה. אנחנו מדמיינים ליפסטיק על צוארון לבן ותככים. הכסף מסנוור אותנו. גורם לנו לחשוב שיש שם משהו מעבר לזה – עוד גבר שמתייחס לגופן נשים כאל אופציות סחירות.
משה קצב
המגה סלב של סצינת האונס הישראלית, האנס מספר 1, האיש והאגדה שמטריד אותנו כבר משנת 2011 ובחיים לא הודה, התחרט או הביע צער כלפי הקורבנות, השתחרר בדיוק בזמן כדי לסגור לנו את מצעד הבושה. בעולם בו נשיא ארה"ב הנבחר מתבטא ב-"לתפוס להן את הכוס" ועומדות מאחוריו חשדות על תקיפות מיניות, זה נחמד שהקדמנו פעם ראשונה את פאקינג ארה"ב של אמריקה ומכרנו להם את הזכויות לסדרה.