העולם שייך לפודקאסטים הצעירים?
120 שנה לאחר המצאת הרדיו, אי אפשר שלא לשאול את עצמנו האם הרדיו הוא עדיין מדיום רלוונטי, ובאיזה אופן הוא נוכח בחיינו היום. ויש גם המלצות שמיעה
מבחן הזמן
יותר ממאה שנה אחרי המצאתו, אי אפשר שלא לשאול את עצמנו האם הרדיו שורד את מבחן הזמן. בשביל לבחון זאת עלינו לחזור אחורה. במקור, המצאת הרדיו איפשרה תקשורת אלחוטית דו כיוונית, וענתה על צורך שהטלפון הקווי, אמצעי התקשורת המרכזי בזמנו, לא פתר. במהרה, ובעזרת שיפורים טכנולוגיים מינוריים, הרדיו החליף את הטלפון והפך לאמצעי התקשורת המרכזי. אחד הקטליזטורים שתרמו למהפכה היה הפוטנציאל הכלכלי שמצאו בו עסקים וחנויות. ״תחנות הרדיו״ שהקימו שידרו פרסומות שקידמו את בתי העסק. מאז הדברים השתנו. חקיקה ורגולציה על תשדורות הרדיו קבעו למי מותר לשדר ובאילו תדרים. החוק, שהקצה לתחנות שידור גדולות תדרים יעלים יותר, שיפר את עמדתן בקרב קהל המאזינים. כמובן שאותן תחנות מימשו גם הן את הפוטנציאל העסקי של הרדיו, והתחילו למכור זמן שידור לפרסומות,
מהלך שהיה שווה הרבה כסף. ככל שהתחנה תצליח למשוך מאזינים רבים יותר, כך היא תוכל לגבות יותר כסף על זמן שידור הפרסומות. כדי למשוך כמה שיותר מאזינים התחנות התחילו לשדר תוכן גנרי, וכך העדפות הנוגעות לטעם או לעניין נדחקו הצידה רק כדי למשוך כמה שיותר אנשים.
עידן האינטרנט
עלייתו של האינטרנט קראה תיגר על מונופול הגנריות של התחנות הגדולות. פיתוחן של פלטפורמות לשיתוף קבצים איפשרו להוריד את הקבצים למחשב האישי ולשמוע אותם בזמנכם הפנוי, מה שהקל על השימוש באינטרנט היקר. לכן, בהתחלה רק תחנות גדולות הרשו לעצמן לשדר גם על הפס-הרחב, אבל הוזלת מחירי האינטרנט וציוד ההקלטה מאפשרות היום כמעט לכל אחד לייצר ולשדר תוכן מתחרה. היוצרים הראשונים השתמשו בגרסה ראשונית של התראות (RSS Feed), שעזרה להודיע למאזינים שפרק חדש יצא.
זה מה שאנחנו מכירים כפודקאסט (Podcast), או בעברית – הסכת. פודקאסט הוא פשוט סדרה של תוכניות, אודיו או וידאו, שאותן יכול המשתמש להוריד למכשירו. ההרשמה לרשימת התפוצה של הפודקאסט מאפשרת הורדה אוטומטית של התוכן למכשיר. השם ״פודקאסט״ הוא הלחם בסיסים בין המילה Ipod ל-Broadcast, והוא נבחר אחרי שהאייפוד שינה את האופן שבו אנו שומעים מוזיקה. אבל בפועל, לאייפוד אין כל יתרון, ולכן אפשר להאזין לפודקאסטים בעזרת כל נגן מדיה אחר. כדי להימנע מאסוציאציות שקשורות לחברת Apple הוצע השם הנייטרלי Netcasting, אבל המונח לא ממש תפס.
המגוון העצום של פודקאסטים קורא תיגר על הרדיו. במקום תוכן גנרי, אפשר להאזין לתוכניות התואמות את תחומי העניין שלנו: היסטוריה, ספורט או כל דבר אחר שתחשבו עליו.
אז אם העולם הזה חדש לכם, הנה כמה המלצות לצעדים ראשונים:
זוהי העונה השלישית בסדרה של פודקאסטים עלילתיים מבית היוצר של This American Life מז'אנר "פשע אמיתי". ג׳ון ב. מקלמור, מומחה לשחזור שעונים עתיקים, שולח מייל למערכת הפודקאסט על רצח שהתרחש בעיירת מגוריו השנואה, וודסטוק, אלבמה. המייל מסקרן את בריאן ריד, המפיק, שמגיע לוודסטוק כדי לחקור את המקרה. מאותו רגע, הכל מסתבך.
מלקולם גלדוול, עיתונאי והיסטוריון קנדי, מפרש מחדש בכל פרק אנקדוטה היסטורית: זה יכול להיות אדם, אירוע או סתם פרט שנשכח. הקסם של הסדרה טמון בגיוון: מפרק שעוסק בצ׳יפס במקדונלדס ועד פרק על סאטירה שבו אפילו ״ארץ נהדרת״ הישראלית מככבת.
בכל פרק נחשף הסיפור מאחורי שיר ישראלי אחד שכולנו מכירים. כל מי שהיה לו חלק ביצירת השיר מספר על החוויה שלו, והסיפורים מכניסים אותנו עמוק לקרביים של תהליך היצירה. הפודקאסט מופק על ידי ״כאן״, ובצוות אפשר למצוא שדרנים מנוסים כמו תומר מולוידזון וניר גורלי.
שאול אמסטרדמסקי, העורך הכלכלי של ״כאן״, מנסה לדבר כלכלה בשפת בני אדם. דרך נושאים מגוונים, התוכנית מנגישה את הנושא החשוב והכל כך מורכב הזה בדיוק למי שאין לו תואר בכלכלה.