15 האלבומים הטובים של 2014
ביונסה המשיכה לשלוט בעולם, FKA טוויגס פרצה בגדול, דיימון אלברן נגע ללב ופליינג לוטוס הוציא מעצמו את הטוב ביותר. אלה האלבומים שעשו לנו את השנה
Beyoncé – Beyoncé
אמנם הוא יצא בהפתעה כבר בסוף השנה שעברה, אבל אלבום האודיו ויזואלי של ביונסה המשיך לטלטל אותנו גם לאורך 2014. שירים נוטפי זימה, מניפסטים פמיניסטיים, רגעים ארטיסטיים וגם כמה ביטויים בלתי נשכחים, הוכיחו שוב שבי היא המלכה הבלתי מעורערת של היקום.
FKA Twigs – LP1
אחרי שני מיני אלבומים שכללו להיטים רותחים ובהם "Two Weeks" הנהדר, טוויגס הוציאה סוף סוף את אלבום הבכורה שלה. בקוליות אינסופית היא ממשיכה להשחית את ז'אנר האר נ' בי עם אלקטרוניקה ורוך נוטפים זימה ובאווירה פופית אך ביזארית משהו.
Sun Kil Moon – Benji
באלבומו השישי כסאן קיל מון, מארק קוזלק מושיט לנו את לבו המצולק מהבנאליות של המוות וחיי היומיום. וכשבן זונה קשוח כמותו שר על איך שהוא לא יכול לחיות בלי האהבה של אימא, כל שנותר הוא לחבק אותו ישר אל תוך האוזן.
Jungle – Jungle
בקלות אחד מהאלבומים הכיפיים שיצאו השנה. צמד האינדי־Fאנק המסונתז מלונדון העיף אותנו עם אלבום בכורה מגובש, קליל ומרקיד. גם בלי להמציא את הגלגל מחדש, האלבום הזה מרגיש מרענן במיוחד. הוכחות? האזינו ל"Time" ול"Busy Earnin'".
Todd Terje – It's Album Time
הנורבגי המשופם שנחשב לשם דבר בסצנת המועדונים וחיי הלילה עם הנו־דיסקו מעיף העכוזים שלו, הוציא השנה אלבום בכורה אלגנטי ואוורירי, ועם זאת עמוק, אקלקטי ומחושב. מלאונג' מיוזיק ו־Fאנק סבנטיז, דרך האוס ופסיכדליה עדינה וכלה בדיסקו וסמבה, הכל בפנים. וזה נשמע מדהים.
Flying Lotus – You're Dead
יוצר אלקטרוני עם נשמה של ג'אזיסט, אינסטרומנטליסט עם חדשנות עדכנית. איך שלא תראו אותו, פליינג לוטוס מעמיק בכל הצדדים שבו ומוציא אלבום קשה, אך גם מתגמל.
[tmwdfpad]
The War on Drugs – Lost in the Dream
כמו חפיסה של שוקולד טורטית, "Lost in the Dream" מתפקד כפצצת זיכרונות לאמריקאים שהתבגרו באייטיז על הרדיו של המכונית המשפחתית, והופכים לסמרטוט רגשי מול הספרינגסטין־בריאן אדמס הזה. חוצמזה זה גם יופי של אלבום.
Jack White – Lazaretto
אנשי הההארדקור יתנשאו על ההצלחה המטורפת של ג'ק ווייט, וגם שירי ההונקי טונק שלו יכולים קצת לנג'ס, אבל כשווייט לוחץ על פדל הדיסטורשן ומשחרר עוד המנון מטונף כמו שיר הנושא האדיר של האלבום הזה, הוא עדיין בליגה משל עצמו.
Caribou – Our Love
קאריבו הוא החנות האורגנית של הטכנו. או אולי ספיישל האנפלאגד של הדאנס. אלקטרוניקה רופפת, נושמת ומזיעה, שבמרכזה פועם לב גדול והיא מתופפת את מקצביה במקלות ובאבנים. זה אולי לא "Swim" המושלם, אבל הפגימות של "Our Love" רק מוסיפה לו יופי.
Spoon – They Want My Soul
כמעט 20 שנה שספון הם הילד החורג של האינדי רוק, משגרים מפינת החדר אלבום אחרי אלבום של פופ גיטרות יבש ונשכני שמתפקע מיושרה ומרתיח את הדם. ב"They Want My Soul" הם נמצאים בשיאם.
Kelis – Food
לפני ארבע שנים קליס הייתה נערת יורוטראש שעושה הופעות פריצה באומן. השנה היא בראה את עצמה מחדש כדיוות סול אלטרנטיבית בשמלות וינטג', ויחד עם המפיק דייב סיטק סידרה לעצמה את האלבום הכי טוב שלה מאז הבכורה. מי אמר שאי אפשר לחזור בתשובה?
Run the Jewels – Run the Jewels 2
החיבור הבלתי אפשרי בין שתי נקודות הקיצון שהם קילר מייק ואל.פי מוכיח שהברק יכול להכות פעמיים באותו המקום. ההפקות של אל.פי והאינטנסיביות המרהיבה שלו מתנגשות בכוח עם הטקסטים הפוליטיים והפלואו הנהדר של מייק כדי לייצר תכשיט אגרסיבי, רענן ורלוונטי מתמיד.
Damon Albarn – Everyday Robots
אחרי אינספור פרויקטים וניסויים מוזיקלים, סולן בלר ומי שידוע כאיש הכי מדהים בעולם סוף סוף הוציא אלבום סולו. מילים נהדרות ולחנים שוברי לב לוקחים את המאזין לרכבת הרים רגשית שהוא לא רוצה לרדת ממנה.
Shabazz Palaces – Lese Majesty
הצמד המשונה מסיאטל באלבום שני, שמשלב באופן מושלם בין אקספרמנטליות מוחלטת לבין ביטים קליטים שלא יצאו לכם מהראש. השפעות אפריקאיות משתלבות בחוכמה עם מוטיבים דתיים, מילים מטלטלות, ג'אז והיפ הופ. ככה תישמע המוזיקה בעתיד.
D'Angelo – Black Messiah
המשיח של עולם האר נ' בי הוציא כמעט משום מקום אלבום ראשון זה 15 שנה. דווקא בזכות פגמיו וחוסר ההידוק שמסתתר בו, האלבום הופך מושלם ומוכיח שאפילו לא קלטנו עד כמה התגעגענו. צפו לגל תינוקות בעוד תשעה חודשים.
[interaction id="549c2a9d08b0f98951287df6"]
[tmwdfpad]