אצלנו בשכונה: 3 מקומות בפלורנטין שיאכילו אתכם ברמה גבוהה

השכונה הדרומית כבר לא ממש מחזיקה בתואר מלכת חיי הלילה של העיר, ועברה מאוכל סליזי לשעות החשוכות לאוכל טעים במיוחד שכיף לטרוף בכל שעה (והסליזיות לא בהכרח נעלמה). צאו לטיול קולינרי קצרצר שיכיר לכם את האוכל הפלורנטינאי מחדש
כמה שכונת פלורנטין ספגה לאורך השנים – עלבונות, מי מזגנים, שתן כלבים והמון חוסר כבוד. אבל שנות הקורונה והמלחמה הפכו את השכונה הצעירה לאחרת, רגועה יותר, שקטה יותר. המוקד עבר ללוינסקי ונחלת בנימין ופארק המסילה, ובפלורנטין אמנם נשארו מרכזי בילוי, אך גם הם מתדלדלים אט אט. מה שכן צמח בעיר בשנים האלו היא הקולינריה, שהתקדמה מימי פיצת בזיליקום לעבר מסעדות של ממש, שמספקות אוכל מצוין לאורך כל היום, ולא רק כשהמוכר הסטלן מתעורר. היום אנחנו ממליצים לכם על 3 מקומות אוכל שמשנים את השכונה. לא טוב לכם? נסו אותנו ביום אחר.
>> חתיכת דרמה: המועדון שהרים את נחלת בנימין לפני כולם ייסגר במאי
אורבי
למה כדאי: כי מה שהתחיל כקוריוז מפתיע שצץ ברביעיית פלורנטין רגע לפני המלחמה התפתח מהר מאוד למוסד שמפוצץ באנשים גם בשעות לא שעות, והם יודעים בדיוק למה להגיע – ארוחות בוקר שנמשכות לאורך כל היום, גישה אסתטית מבריקה ואינסטגרמית ומנעד טעמים סובייטי, בצד הטוב של הסירינקי.
מה טעים: יש הרבה הפתעות אסתטיות להפליא, כמו הפרנץ' טוסט בסגנון הונג קונג (שזה בריוש, חמאת בוטנים, חלב מרוכז, פיסטוק וחמאה) או הפאנקייק הפלאפי עם שמנת חמוצה וריבת פירות יער.
אווירה: אודסה, פשוט בחום המזרח תיכוני – כמו בחזון המקורי לת"א.
>> אורבי, מעון 5 (רביעיית פלורנטין)

ניבו גריל בר
למה כדאי: כי בין כל השיפודיות היוקרתיות שנפתחו לנו בעיר השנה, עדיין יש צורך במקומות שכונתיים עם בשר על האש במחירים שפויים, לא? בניבו, שנפתח על ידי אחד ממקימי מוטפאק, מבינים את האתגר מלמעלה היטב, ולכן עושים הכל בהקפדה יוצאת דופן שמובילה לבשר מצוין, עם כמה הפתעות טורקיות שעבורן באמת שווה להגיע אליו במיוחד.
מה טעים: הו, שמחים ששאלתם, כי לאחרונה צצה במקום מנה מוכרת ואהובה בגרסה משודרגת – האיסקנדר, מנת הדגל הטורקית שבעבר הפכה את מוטפאק לאגדה עירונית, ועכשיו תהפוך את ניבו לחובת ביקור. די יקר (80 ש"ח), אבל שווה כל שקל.
אווירה: כמו פעם, רק בסטייל.
>> ניבו גריל בר, ויטאל 2

לה טיגרה
למה כדאי: כי מעט מאוד מקומות בעיר הצליחו להקפיץ את הז'אנר הקולינרי שהם מתמחים בו כמו לה טיגרה, מקום שלקח את הפיצה הנפוליטנית למקומות שעד כה פגשנו רק בחיפה. מסעדה איכותית שבמקרה מתעסקת בפיצות עילית, ואחד הלוקיישנים הכי אהובים עלינו בשכונה כשבא לנו לטרוף משהו בגודל צלחת ובמחיר שפוי.
מה טעים: פיצה. סתם סתם, ברור שכל פיצה בלה טיגרה טעימה (בין היתר כי הן, ובכן, פיצה), אבל האהובה עלינו היא כנראה פיצת הפיסטצ'יו (82 ש"ח), שאולי נשמעת כמו גימיק אבל לוקחת בהליכה כל שוקולד דובאי בכל הנוגע לשילוב טעמי פיסטוק מפתיעים. עזבו אתכם מקדאיף, דברו איתנו על פרחי בשר מורטדלה.
אווירה: בועה קטנה ואיטלקית באמצע השכונה.
>> לה טיגרה, ידידיה פרנקל 9
