מפסיקים להתעצל: שלוש וחצי תחנות ששוות עצירה מחוץ לעיר

זה נכון שביומיום קשה מאוד לגרור את חברי המערכת שלנו מחוץ לתל אביב. מצד שני, אם כבר אנחנו עושים את זה, מסיבה כזו או אחרת – כדאי שנעצור לאכול בדרך. אספנו כאן שלוש (וחצי) תחנות קולינריות בכיוונים שונים לגמרי בארץ, ולמרות שהן לא בהכרח מצדיקות מסע קולינרי ייעודי, אם כבר יצאתם לדרך – מדובר בשלוש (וחצי, וחצי) עצירות מומלצות בהחלט.

1. ארמון סהרה

ארמון סהרה נמצאת בנין, כפר קטן על הכביש בין עפולה לכפר תבור, שפעם, לפני כביש 6, היה ציר תנועה מרכזי בדרך לצפון. בכניסה לכפר, בבניין שמאחורי תחנת הדלק, פעלה במשך לא מעט שנים מסעדת שיפודים שנסגרה בתקופת הקורונה. את החלל הענק לקח נשאת עבאס, שעבד שנים במסעדה המשפחתית ובסניף שפתחו בעכו – והפך אותו למשהו שהוא אמנם לא בדיוק חלק מטרנד הפיין דיינינג הערבי (המבורך) של השנים האחרונות, אבל לא נופל ממנו בהרבה מבחינת החוויה והאיכות. "מגיע לשולחן סיר גדול שכוסה בבצק והוכנס לתנור, ועכשיו הפיתה היא המכסה שלו, כמו בקבב חאלבי. אחרי שהמלצר (בטקסיות מוגזמת להפליא) חותך את הבצק, הוא מרים את המכסה ובפנים מתגלה בשר אוסובוקו כל כך רך ונעים, שהוא מתפרק מהעצם רק מהמבט של המלצר (טוב, לא. הוא השתמש במזלג. אבל תודו שזה נשמע יותר טוב ככה). יחד עם הבשר מגיעים בסיר עם אורז ותפוחי אדמה, אבל מה שהופך את החוויה לבאמת מוצלחת זה היוגורט שמוגש בצד", כתב המבקר שלנו. השתכנעתם? אתם כבר מריירים? אתם כבר בדרך לצפון? אז שניה אחת, קבלו את סעיף 1.5.
ארמון סהרה, כפר נין. ראשון-שבת 11:00-23:00, הנחיות הגעה מדויקות בפסקה הרביעית של הביקורת (לינק למעלה)

כן, אתם רואים כאן שיפוד של כנאפה. והוא רמה אחת מעל הסטנדרט. ארמון סהרה (צילום: שני בריל)

1.5. חלוז' בריחניה

עוד תגלית מדהימה של המבקר שלנו מהדרך שלו לארמון סהרה (מה שכן צריך לתת לכם פרופורציות לגבי גודל המנה: הוא עוד אכל את כל הארוחה הזאת אחר כך). נביא לכם את הטקסט המפורש: "ריחניה הוא כפר צ'רקסי ליד רמות נפתלי. אם נכנסים ברחוב הראשי, נוסעים בו עד הסוף, פונים ימינה, מגלים שאתם באין כניסה, עושים יו-טרן, ממשיכים ישר ולוקחים את הפניה הבאה ימינה, ואז נוסעים עד הסוף שוב ימינה, מגיעים מחדש לכניסה, אל תשאלו איך גיליתי, נוסעים שוב ברחוב הראשי, הפעם לאט, רואים מימין בניין שנראה מבחוץ כמו סניף דואר ומבפנים כמו סניף דואר שגם מוכר שוקו ולחמניות. ושם, מאחורי קיר עם חור בצורת דלפק, עומדת אישה ומטגנת את גן עדן.

חלוז'. ככה קוראים לזה, אבל השם האמיתי צריך להיות "ענן של אושר". כי מדי פעם הכל מסתדר, ומוצאים מסעדה ערבית מעולה, כזאת שממש שווה לעצור בה אם נוסעים צפונה למרות שיש לה שם קצת מלחיץ ומיקום טעון היסטורית. אבל לפני שניגשים לזה, חייבים לדבר על זה שסופ"ש בצפון הוא כמו שקית הפתעות של יום הולדת. יש פוטנציאל לחגיגה, אבל יותר מידי פעמים זה נגמר בבכי. לא הפעם, ממש לא הפעם. אולי בדמעות של אושר. כיסון בצק מטוגן ממולא בגבינה". כן, אנחנו רוצים כיסון של אושר מטוגן ממולא בעוד אושר. רגע, מה אמרנו? (ולא, אין למקום הזה שם, וגם לא בדיוק כתובת, אבל הנה קיבלתם את ההנחיות המדויקות).

2.5. אהרוני'ס

לא, אנחנו לא נטען ששווה לצאת מהעיר במיוחד בשביל ההמבורגר של אהרוני. זה לא דיס – הוא המבורגר מצוין, הוא היה מחזיק מעמד מצוין גם מול המתחרים הכבדים שלו בעיר, בזה אין ספק. האם הוא מתעלה עליהם? לא. יש בעיר הרבה המבורגרים מצוינים שמנהלים ביניהם מערכת יחסים של תיקו רב משתתפים. אם אתם כבר בתל אביב, תאכלו המבורגר שקרוב אליכם. רצה הגורל ומצאתם את עצמכם באזור גני תקווה-סביון? זו כנראה אחת מארוחות הצהריים הכי טובות שאתם יכולים לקבל. "זה המבורגר מחומרי הגלם והמוצרים הכי טובים שיש בשוק, וזה המבורגר שלא מנסה להיות משהו מעבר להמבורגר. הביס אישש את התיאוריה – תערובת הבשרים שהתאגדה לקציצה הזו היא חלום של כל קרניבר, מדויקת להפליא, כמעט נטולת תיבול או יומרה מעבר ללהיות הקציצה הכי טובה שהיא יכולה", כתבנו עליו בספטמבר עם פתיחתו. חוץ מזה, קיבלנו גם קציצת עוף ככה על הצד יחד עם הצ'יפס. אין תלונות.

אהרוני'ס – קצביה, המבורגריה ורוטיסרי, מתחם צים אורבן, ריט 1 גני תקווה. ראשון-חמישי 11:00-22:00, שישי 10:00-16:00

צ'יפס, המבורגר, קציצת עוף קטנה. "אהרוני'ס". צילום: מתן שרון

3. סקון נקון

הגעתם לראשון לציון? בטח לא חשבתם שאי שם ברחוב הראשי הניינטיזי עד מאוד שלה מסתתרת אחת מהמסעדות התאילנדיות הכי פשוטות וכיפיות שיצא לנו לאכול בהן בזמן האחרון, גם אם האוכל שם, איך נאמר, לא ממש פוטוגני. הוא גם לא צריך להיות, הוא טעים. "במבט ראשון ברור שיש כאן פיגוע אסתטי: רוטב קארי חום-אפור וכמה ירקות שראו ימים טובים יותר שוכבים להם, חסרי חיים, על נתחי הבשר", כתב המבקר שלנו, וכן, אנחנו יודעים שזה לא נשמע טוב, אבל הנה בא הטוויסט: "אבל אז אתה לוקח מאורז שהגיע בצד, מוזג עליו מה-29, ומקבל סיבוב של 180 מעלות. אין פלא שהמנה הזו כל כך מכוערת: את כל היופי שמרו לחלק של הטעם. בתפריט כתוב שזה חריף אבל זה ממש לא. כלומר, יש חריפות אבל היא לגמרי ברקע. מה שכן יש פה קארי נהדר, מלא בטעמים עשירים ועמוקים, ואפילו הירקות, מסתבר, מחזיקים מעמד ותורמים את חלקם לאירוע".
רוטשילד 119, ראשון לציון. שני-שישי, 12:00-15:00, 18:00-22:00, שבת 12:00-16:00, סגור בראשון