חומר מקומי: 4 חומרי גלם קולינריים שדיברו עליהם השנה
הטירוף סביב פטריות הכמהין הישראליות ועוד שלושה חומרי גלם שהיו דומיננטיים ביותר במטבחי מסעדות תל אביב בשנה העברית החולפת
כמהין ישראליות
באמת, ברי סחרוף? בתל אביב אין סתיו? אז איך אתם מסבירים את העובדה שהשנה, לראשונה בישראל ו־15 שנה אחרי תחילת הפרויקט, הצליחו חבר'ה מקיבוץ ברעם לגדל כמהין אמיתיות בגליל? אירופה זה כאן, לפחות פעם בשנה.
- פורק בלי
באיחור של לפחות שנתיים, אולי בגלל ה"התחזקות" של מדינת ישראל, הגיעה לפה אחת ממנות החזיר הכי פופולריות (ויפות) בעולם: הפורק בלי, בטן חזיר שמשלבת בשר, שומן ועור קריספי למקומות כמו פונדק דה לוקס, דה באן וגריג.
-
טוגראשי
לא ברור מה לקח לנו כל כך הרבה זמן להבין שאסייתי+תבלינים+חריף+אהבה = טוגראשי. מיקס התבלינים היפני התחיל להיות מלווה בצד השולחן בלא מעט מסעדות אסייתיות או כחלק אינטגרלי מהמנה (כמו בכל המסעדות של אבי קונפורטי).
- ברגמוט
גם אימפריית הדרים כמו ישראל יכולה עדיין להכיר פירות חדשים, והאופנתי שבהם הוא הברגמוט, שמוכר לכולנו מתה הארל גריי ופרץ השנה מהספל לצלחת במסעדות נחשבות כמו פופינה, טאיזו ובלו סקיי, בגלידריות כמו וניליה וסתם כרכיב מרכזי אצל מיקסולוגים.