באמצע הקורונה, בתוך משתלה, הקמתי מיזם הופעות מוקלטות ייחודי

הצוות, הצמחים, ומרגי. צילום: דנה זהבי
הצוות, הצמחים, ומרגי. צילום: דנה זהבי

Succulent Sessions התפתח מתוך הצמא הגדול של הקהל והאמנים להופעות בימי קורונה. עד כה אירחנו, עם תפאורה ירוקה מושלמת, את מרגי ויסמין מועלם והערב גם את טוטמו. בנוסף למוזיקה, המטרה היא להעסיק את אנשי התעשייה ולתרום לקהילה

מאז שאני מכיר את עצמי הייתי בקטע של מוזיקה. הופעות חיות, מסיבות, להכין שירים במיוחד לארוחה או לנסיעה, לעקוב אחרי אמנים גם בז׳אנרים איזוטריים, לנגן עם חברים בג׳אם סשן והפייבוריט שלי – להרכיב פלייליסטים ולהשמיע אותם, אבל באובססיביות.

בתחילת 2020 החלטתי לקחת את זה לשלב הבא – והתחלתי בעצמי להיות דיג׳יי (אם כי אפשר לספור את כמות המסיבות שניגנתי בהן על יד אחת, תודה COVID). לא היה צריך להיות גאון כדי לזהות שיש צימאון מצד הקהל לתרבות ומצד האמנים לנגן ולהופיע. כל החברים המוזיקאים שלי דיברו על כמה הם מתגעגעים לבמה. חשבתי עם עצמי מה אני יכול להביא מעולמות התוכן והניסיון שלי כמנהל קריאייטיב, והרגשתי שאפשר לשלב בין קריאייטיב ומוזיקה, ולהביא משהו קצת אחר. הייתי קורא לזה "נישה לא מטופלת".

הרמתי טלפון לחברים מוכשרים מהתחום. הבנתי שאני צריך הפקה, וידאו וסאונד. הנטייה הראשונית שלי היתה: "בואו נעשה טייני דסק", זה בכל זאת פורמט ההופעות החיות המוכר ביותר ביוטיוב. אבל משהו לא הרגיש נכון בלייצר חיקוי של זה. הבנתי שיש יותר מדי פורמטים עם מדפים מאחורי האמנים, ושאני רוצה לקחת את הפורמט החדש הזה לכיוון קצת אחר. חודשיים קדימה –  פתאום אני מוצא את עצמי עומד במשתלה עם כתבים מ-16 גופי תקשורת, צוות הפקה ומולי מרגי, ישי סוויסה ושחר סאול, מתפעל ומלא הוקרה שכל זה קרה כל-כך מהר.

במקביל לניסיון חימום מנועים של תהליכי בוקינג עם אמנים כמו נגה ארז, יסמין מועלם ומרגי, התחלנו לבנות את המותג. התייחסתי לזה כבריף, ואחרי מחקר וסיעור מוחות נפל האסימון: צמחים הם התשובה. הם נמצאים בבתים מכל המעמדות, נמצאים מסביבנו בכל מקום והם אף קיבלו זוהר מחודש בתקופת הקורונה כשאנשים היו חמים על להכניס את הטבע לתוך הבית בין סגר לסגר. פתאום היה ברור שצמחים בפריים עם הפקה מוזיקלית מיוחדת ורמת הווידאו הכי טובה שאנחנו יכולים להגיע אליה – זה הפורמט. יש בו איכויות של חו"ל אבל מצד שני זה גם נורא ישראלי.

ואז Succulent Sessions נולד. אז מה זה בעצם? בגרסה הקצרה: מיני-הופעות לייב-מוקלטות אונליין. סוג של ניסוי מוזיקלי עם הפקות ועיבודים מיוחדים של אמנים על התפר שבין אינדי לפופ. ובגרסה המורחבת: מיזם חברתי ותרבותי מתוכו צומח מותג תוכן דיגיטלי. זה אומר שההסתכלות שלנו על העשייה לא נמדדת בשורת רווח או בצפיות – אלא בעשייה מיטיבה: כמה מופעים (חינמיים) יש בישראל עם/בלי הפרויקט? כמה אנשים מעולם המוזיקה העסקנו בכל יום צילום שלנו? כמה חשיפה הבאנו לאמנים הנמצאים בתחילת דרכם? וגם, כמה הרחבנו את החשיפה לגיוון תרבותי במוזיקה?

אחד הדברים שהכי מלהיבים אותי הוא שבקרוב נשיק תכנית שלנו שנקראת Sprouts, בה נוער בסיכון לוקחים חלק בעשייה שלנו ולומד כישורים מעולם ההפקה והמוזיקה, כדי שיוכלו להשתמש בהם בעתיד. מבחינתנו מדובר רק בעוד כמה טלפונים ביום כדי לדאוג לשילוב מי שזקוק לכך בעשייה שלנו.

בינתיים צילמנו סשנים עם Iogi, Totemo, Adinoah, אקו, אלדד ציטרין, D Fine Us ועוד אמנים מדהימים ואנחנו רק משכללים את עצמנו עם הזמן. כיום אנחנו מקימים קבוצת וואטסאפ לכל הופעה עם הצוות שלנו והאמן, ופותחים הכל בשיתוף – אילו שירים, מי יפיק אותם ולאן לקחת את זה מוזיקלית? כמה נגנים יהיו ואיך הם יעמדו במרחב. אנחנו מאד אוהבים להיות מעורבים ולעבוד ביחד עם האמנים כדי לייצר את הבייבי האופטימלי מבחינת כולנו.

החלטנו כצוות שכדי להגיע לרמה שמגיעה לצופים בבית ותעשה צדק למוזיקה אסור לוותר על אף שלב, החל מהסטיילינג דרך האוכל ביום הצילום בן ה-16 שעות ואיך שחוזה האמנים מעוצב, ועד העריכה, הקולורינג והמיקס שאחריו. שמים לב לכל פרט מול המצלמות ומאחוריהן. זה דורש הרבה מאמץ, אבל באופן לא צפוי זה מה שנותן אנרגיה לצוות ויוצר תחושת בית ורצון לעשות משהו גדול יותר מצפיות ולייקים. זה פרויקט שרץ בעיקר על תשוקה – וזו זכות ענקית לעבוד עם צוות כל-כך מוכשר ומקצועי שגם שומר על גוד וייבז.

הצוות בפעולה. צילום: שירה הומינר
הצוות בפעולה. צילום: שירה הומינר

באופן אישי, הכי נעים לי לקבל פידבק על כמה עבודת הצוות שלנו מביאה תוצרים שכיף לאנשים לצפות בהם. התגובה הכי נפוצה לסשנים שלנו היא "כמה התגעגעתי להופעות". זה מהמם, כי זה בדיוק מה שאנחנו מנסים לפצח. הרי אנחנו לא עושים שום דבר חדש, היו הופעות דיגיטליות לפנינו והנישה הזו רק תלך ותתפתח. ההבדל לדעתי הוא שפשוט ממש אכפת לנו ממה שאנחנו עושים ומרשים לעצמנו להתרגש מזה. בכל בוקר אני מסתכל על המשימות שלי לאותו יום, ומרגיש שהפסקתי לחכות לחלום שלי שיתגשם ופשוט התחלתי לחיות אותו.

בעתיד אפשר לצפות לסשנים משוגעים ומרהיבים – ביניהם נגה ארז עם חומרים מהאלבום החדש (שיוצא רק במרץ), פלד מארח את שלומי אלון מהדג נחש, שחר סאול בהפקת עדי אולמנסקי ועוד המון הפתעות שממש כדאי לחכות להם. לעוד הצצות מאחורי הקלעים של הפרויקט ועדכונים אחרונים אפשר לעקוב אחרי האינסטגרם שלנו.