מאז תחילת המלחמה ביום שבת בבוקר נרתמו עובדי עיריית תל אביב-יפו למאמץ האזרחי הלאומי, פתחו את המקלטים, גייסו את צי הרכב של אוטותל לטובת שינוע חיילים וציוד לדרום, הנגישו את שירותי התמיכה והעזרה הנפשית ונקטו בשלל פעולות מועילות באופן כללי, אבל מנהל הקהילה של עיריית תל אביב-יפו עושה עכשיו משהו משמח באמת עבור כל מאות אלפי תושבי העיר שנשארים בבית.

האגף האחראי על פעילויות המרכזים הקהילתיים בעיר מזמין החל מהיום אתכם ואתכן להצטרף אונליין למגוון פעילויות מעשירות לגוף ולנפש, לילדים ומבוגרים ולכל המשפחה ללא עלות, בהובלתם של מדריכי ומדריכות החוגים ושיעורי הכושר לסוגיהם שעובדים במרכזים בימים כתיקונם.

הפלטפורמה הדיגיטלית שבאמצעותה יועברו השיעורים לייב בוידיאו הוקמה בימי הקורונה, והוחזרה לשימוש כעת בגלל המצב הביטחוני שכופה על הורים וילדים להישאר בבתיהם כבר חמישה ימים. בין היתר מציע השירות מגוון של שיעורי כושר, פילאטיס ויוגה, סדנאות יצירה וסדנאות הפגת מתחים, מפגשים תיאטרליים, שעות סיפור ושיעורי תנועה לילדים ועוד.

באתר הייעודי ניתן גם לחפש פעילויות על פי גיל, והוא כולל את כל הקטגוריות החל מהגיל הרך ועד הגיל השלישי, ומדי יום ישודרו בו עשרות פעילויות שונות. עכשיו, למשל, אם תרשמו מספיק מהר, תוכלו ליהנות מסדנת אפייה עם אור שפיץ, שזה די בדיוק מה שכולנו צריכים עכשיו.

• תל אביב נרתמת
• עיריית תל אביב
• הבועה
• אונליין
• אינטרנט

הרשת החברתית Threads מבית מארק צוקרברג וחברת מטא נחתה עלינו לפני 4 ימים, וכבר הספיקה לטרלל את כל כולם. האפליקציה הושקה בתזמון מושלם ומחושב, לאחר שאילון מאסקהחריב בקצב מסחרר את הרשת החברתית טוויטר, אותה קיבל לידיו בחודש אוקטובר האחרון. בשבוע שעבר טוויטר חוותה גל של נטישות ותגובות זועמות כאשר הוחלט להגביל את כמות הציוצים שמשתמש יכול לקרוא ביום, ולא יותר מיומיים לאחר מכן עלתה Threads לאוויר, ושברה שיאים עם עשרות מיליוני משתמשים שהצטרפו אליה קצב מסחרר, ונכון לעכשיו רשומים אליה למעלה מ-100 מיליון משתמשים.

אז מה היא בעצם Threads? ובכן, ההסבר הקצר והפשוט הוא ש-Threads היא פשוט טוויטר, אבל של אינסטגרם. הממשק והפיצ׳רים שלה זהים כמעט לחלוטין למקבילתה. כמו טוויטר, גם Threads מבוססת על תוכן שהוא טקסטואלי ברובו עם מגבלת אורך שמעודדת את משתמשיה לשמור על מסרים קצרים ופשוטים מבלי לחשוב יותר מדי. ההבדלים בינה לבין טוויטר הם מינוריים, וכל מי שצייץ בעבר יתמצא בה באופן מיידי. ההבדל המהותי ביותר, לפחות בשלב הזה, הוא פשוט חוסר השליטה של אילון מאסק – וזה מספיק עבורנו. יתרון נוסף של Threads הוא החיבור הנגיש לאינסטגרם, כך שמשתמשי אינסטגרם יכולים להצטרף לאפליקציה החדשה תוך לחיצות בודדות, ולא יצטרכו להירשם ולהקים פרופיל חדש מאפס.

מה שמעניין במיוחד הוא ה-Threads המקומי שלנו, שכן טוויטר מעולם לא הייתה פופולרית במיוחד בארץ. בעוד בארה״ב ומדינות נוספות טוויטר היא פלטפורמה של תכנים מכל הסוגים, ומשתמשים מכל שכבות הגיל, בארץ טוויטר נותרה נישה של פוליטקאים, אנשים תקשורת וברנז׳ה, מעגלי כדורגל ובכללי – פלטפורמה אלטיסטית שאיננה אטרקטיבית להמונים. הרשת החברתית החדשה תפסה באופן מידי חלק נרחב ממשתמשי האינסטגרם (שלא לומר את מילת הקסם המדכאת בעולם, משפיענים) והפכה להיות כל מה שטוויטר הישראלי מעולם לא היה – משוחררת, קלילה וצעירה. רוב משתמשות ומשתמשי Threads הישראלים לא השתמשו בטוויטר אף פעם, והפלטפורמות העיקריות שלהם היו אינסטגרם וטיקטוק. עבור רבים מהמשתמשים הללו זו הרשת החברתית הראשונה שמתמקדת בטקסט, ולמעשה נותנת את השלמת החוויה לצד התוכן הויזואלי של האינסטגרם.

Threads כבר הספיקה לייצר אושיות חדשות ולא צפויות שמובילות את הזירה המקומית: קרן שחם, סטטיק, שרית פולק, והבולטת מכולן – דיאן שוורץ. שוורץ, שהשתתפה בעונה הקודמת של האח הגדול והפכה לדמות מאוד לא אהודה בקהל, בלשון המעטה, המשיכה לתחזק קריירת דוגמנות פוטוגנית באינסטגרם, אך כאשר Threads הגיע, הדוגמנית הייתה מראשונות הסלבס שנכנסו אליה ושטפה אותה בתוכן חד, מצחיק ומטומטם שאיפשר לה לזהור בלי סלפיז, ולקבוע את הטון עבור שאר המשתמשות והמשתמשים שהגיעו אחריה.

מאז עלייתה של דיאן שוורץ (ארבעה ימים משגעים), ישראלים רבים ניסו להתחקות אחריה עם שטף אדיר של פוסטים מטופשים וחסרי הגיון ככל הניתן במטרה לבסס את מעמדם ברשת החדשה. רבים מהסלבס והמשפיענים ניסו להתחיל סכסוכים (״ביפים״) עם עמיתיהם, מאחר וזו הרי הדרך הקלה ביותר למשוך עניין. כך התחיל הפיד המקומי להתמלא בעקיצות ו״השחרות״ שנזרקו לכל הכיוונים, והכל במטרה להתסיס ולייתר סכסוכים.בעוד רוב המשתמשים לקחו את העקיצות ברוח טובה, מתוך הבנה שמדובר במעין משחק, היו משתמשים וסלבס אחרים שקראו ל״אהבת חינם״ וביקשו להפסיק עם ההשחרות.

לא מעט החלו להשוות את Threads דווקא לאפליקציית ״סיקרט״, הרשת החברתית האנונימית שהפכה כר פורה לבריונות לפני כעשור. נטלי דדון למשל תקפה את השיח ברשת החברתית וכתבה: ״אושיות שהשאירו ת׳אלוקית באינסטגרם ופתחו פרופיל טרדס ל״בהמית״ שבהם. הזלזול בעוקבים שלכם כאילו שהם לא מחברים ביניהם זה השיא״. האמירה הזו של דדון זיכתה אותה בתגובות שתקפו אותה בחזרה על כך שהיא ״מעייפת״ ו״מוזמנת לפרוש״.

סלבס שניסו להעלות תוכן ״רגיל״ חטפו גם הם עקיצות. הזמר איתי לוי העלה פוסט עם גרפיקת ״שבת שלום ומבורך״, כזו שהייתם מקבלים מסבתא שלכם בוואטסאפ, ובתגובות שאר המשתמשים צחקו על חוסר ההבנה של הפלטפורמה מצידו. תגובות דומות קיבל גם הזמר נתן גושן שפרסם תמונה עם תפילין והכיתוב ״בוקר טוב״. בהמשך ענה גושן למבקריו: ״הגיוני שאני מקבל הודעות שהתוכן הזה לא מתאים לפלטפורמה? רק עשה לי חשק להיות ההיפי של האפליקציה הזו, לעשות ערבי תהילים, תרגולי נשימות, והעלאת המודעות לבריאות הנפש״, ומן הסתם קיבל תגובות עוקצות גם על הדברים הללו.

בהבדל מובהק מטוויטר, ב-Threads (מה החלטנו על התעתיק העברי? אולי ת'רדס?) לא תמצאו כמעט כלל תוכן פוליטי. קיים קונצנזוס כמעט מוחלט בקרב המשתמשים שמעוניינים לשמור על הרשת החברתית כמקום של אסקפיזם. פוליטיקאים דוגמת לפיד ונתניהו שהצטרפו לרשת החברתית נתבקשו בנימוס על ידי המשתמשים לצאת ממנה, ולהשאיר את הפוליטיקה בחוץ. גם תומכיהם הביעו את אותה הסלידה.

כרגע נדמה כי Threads היא נייר לקמוס של הסנטימנט בציבור הישראלי. לישראלים – או לפחות לאלו שהגיעו לת'רדס – נמאס לריב על פוליטיקה ועל ההפיכה המשטרית, ומעדיפים לריב על איפור ועל האח הגדול. לישראלים גם נמאס לשקול מילים והם רק חיכו להזדמנות להוציא כל שטות שעוברת להם בראש בלי לחשוב פעמיים. על אף ה״השחרות״ והעקיצות נראה כי כרגע הכל מתנהל באווירה ידידותית והרוב לא נלקח ברצינות תהומית. רק הזמן יגלה לנו אם Threads היא תחילתו של עידן חדש או שמא טרנד נקודתי שיעלם כפי שהגיע. מה שכן ניתן להגיד בשלב הזה הוא שצוקרברג לא יכול היה לדמיין פתיחה חזקה יותר עבור הרשת החברתית החדשה, ונראה שכל הסיכויים לטובתה. בזירה המקומית, בכל אופן, נראה שרק הולך ונהיה מעניין יותר מיום ליום.

• אינטרנט
• אונליין
• אינסטגרם
• מארק צוקרברג
• אילון מאסק

2022 הייתה השנה שבה ההורדות הפיראטיות נולדו מחדש. אחרי שנים של ירידה מתמדת בנפח ההורדות הלא-חוקיות ברשת, כתוצאה מעלייתה של נטפליקס והזמינות של תוכן טלוויזיוני בסטרימינג חוקי במחיר סביר, השנה האחרונה חיזקה באופן דרמטי את המגמה שהחלה להצטייר עם פריצתן של דיסני+, פרמאונט+, אמזון פריים וידיאו ו-HBOmax לשוק הסטרימינג: ריבוי השירותים החוקיים והפיצול של התוכן האטרקטיבי ביניהם הוביל לחזרתם של משתמשים אל שירותי ההורדות והסטרימינג הלא חוקיים, ובתי אב שכבר משלמים על שירות סטרימינג חוקי אחד או שניים יבחרו להוריד תוכן משירות נוסף באופן פיראטי הרבה לפני שישקלו מנוי שלישי.

רשימת הסדרות שמובילות את מצעד ההורדות הפיראטי, כפי שפרסם היום האתר TorrentFreak, משקפת את המגמה הזאת בדייקנות: כל עשר הסדרות שמובילות את הרשימה הן תוכן בלעדי לשירות המאכלס אותן ואינן ניתנות לצפייה חוקית בשום מקום אחר, מחציתן סדרות של דיסני+ ממותגי "מלחמת הכוכבים" ו"מארוול" וכולן סדרות מז'אנר המד"ב והפנטזיה. ב-2020 הובילה את המצעד "המנדלוריאן" של דיסני+, ב-2021 הייתה זו "וונדהויז'ן" של דיסני+, אבל מאז 2019 הובילה את המצעד החודשי לסירוגין דווקא "משחקי הכס" ולא יצאה מרשימת הטופ-10, כך שאיש לא היה באמת מופתע כשהשנה קטפה את הכתר בפער גדול "בית הדרקון", סדרת הפריקוול של "משחקי הכס" לבית HBO. והרשימה המלאה:

1. בית הדרקון // HBO
2. שר הטבעות: טבעות הכוח // אמזון פריים
3. The Boys // אמזון פריים
4. מון נייט // דיסני+
5. היילו // פרמאונט+
6. אובי-וואן קאנובי // דיסני+
7. בובה פט // דיסני+
8. דברים מוזרים // נטפליקס
9. שי האלק // דיסני+
10. אנדור // דיסני+

ההישג של "בית הדרקון" נראה אולי מפוקפק, אבל הוא בהחלט מעיד על הפופולריות העצומה של הסדרה מסביב לעולם ומהווה סימן טוב מבחינת HBO לגבי יציבות המותג של "משחקי הכס" למרות עונת הסיום הגרועה שקוממה מיליוני מעריצים. גם את הסלחנות כלפי "משחקי הכס" אפשר היה לראות השנה בשידור סטרימינג פיראטי חי, כשהסדרה כבשה מחדש את המקום הראשון במצעדי הצפייה הפיראטית במהלך 2022 לקראת עלייתה של "בית הדרקון", והודחה ממנה רק כשעלה הפריקוול, כך שלראשונה מאז 2019 היא אינה בטופ-10 השנתי. הישג מרשים/מפוקפק לא פחות רושמת "דה בויז", סדרת גיבורי העל האפלה והפרועה של אמזון פריים שהולכת ומתחזקת כאחת מסדרות הקאלט הגדולות של התקופה ומתייצבת במקום השלישי אחרי שתי סדרות שעלו פי 10 ממנה. ועוד משהו: לראשונה מזה שנים נפלטה מהרשימה "ריק ומורטי". אין על חוכמת ההמון.

המדד של TorrentFreak מבוסס על מספר מקורות ואינו מסגיר מספרי הורדות מוערכים, אך על פי כל ההערכות סך הצפייה הפיראטית בעולם עבר ב-2022 את רף ה-200 מיליארד צפיות בשנה, כשמרבית הצפייה נעשית באמצעות אתרי סטרימינג לא חוקיים ומיעוטה הזניח בהורדות (טורנטים). פרק הסיום של "משחקי הכס" לבדו, למשל, צבר על פי הדיווחים 54 מיליון צפיות לא חוקיות ביממה הראשונה לשידורו. תתכוננו להרבה נהי של תאגידי ענק על פיראטיות בתקופה הקרובה.

• המסך
• בית הדרקון
• משחקי הכס
• אינטרנט
• אונליין
• סטרימינג
• HBO

זה לא כל כך נעים לראות רשת חברתית מתה. כלומר, מעטות מהן באמת מתות, הן רק מריחות מוזר, גוססות להן בשקט במשך שנים עד שלמישהו נמאס לשלם על הדומיין. עד אז, הן נשארות במצב זומבי מוזר, כמו בניין נטוש שמתפורר ודוהה. משתמשים נאמנים אחרונים באים לבקר מפעם לפעם, מתעלמים מהבאגים, מהקישורים השבורים ומפיצ'רים שהפסיקו לפעול כבר מזמן.

טוויטר היא, לפחות כרגע, רשת חברתית חיה ומתפקדת. סכנת המוות מרחפת מעליה, אבל הרמז היחיד לכך בפיד הוא הציוצים המבוהלים ברוח "מה, באמת סוגרים את טוויטר?". יכול להיות שמתישהו עד סוף השנה, מישהו יוריד סופית את השאלטר, אבל זה כנראה לא יקרה כך, כי כאמור – לא ככה רשתות חברתיות חולפות מהעולם. הן נעלמות כשאנחנו כבר לא צריכים אותן יותר, או מתייאשים מהממשק ועוברים למרחב אינטרנטי חדש ונוח יותר. אם טוויטר אכן בדרך לסגור את הבסטה, יותר סביר שזה ייקח כמה חודשים של תקלות טכניות, קריסות או שינויי ממשק מבאסים. כל שבוע-שבועיים ניכנס לראות מה קורה שם, ובראש הפיד ירחף ציוץ מלפני יומיים ברוח "ואו, ממש מת פה". כמו בימי הגסיסה של מייספייס או הפורומים של תפוז.

במחזמר אווניו קיו טענו ש"האינטרנט הוא בשביל פורנו". בלי לערער על חוכמת החיים הפשוטה הזו, האינטרנט הוא גם בשביל אנשים. בשמות מלאים או בדויים, עם תמונת פרופיל של כלב חמוד או תמונה אמיתית, לפעמים בלי תמונה בכלל – מרגע שהרשת הפכה נגישה לכל, חיפשנו דרכים לפגוש ולדבר עם אנשים אחרים. אני ספציפית הגעתי לאינטרנט מתישהו ביסודי, בסוף הניינטיז. עברתי מהצ'אטים של אתר ערוץ הילדים לאתרי פורומים, לישראבלוג, לבמה חדשה, לחבר'ה, למייספייס ואז כמובן לפייסבוק. ב-2009 הגעתי לטוויטר, ואחרי שנה-שנתיים של לא להבין את הקטע נשאבתי פנימה. מאז לא זזתי.

לאורך השנים, טוויטר מילא פונקציות שונות ומשונות בשבילי – הכרתי בו חברים ויצאתי דרכו לדייטים, יצרתי קשרים ומצאתי עבודות. ככה הגעתי גם לטיים אאוט לפני עשר שנים, אחרי שבמשך קרוב לשנה צייצתי בכל יום ראשון שאני מחפשת עבודה בתקשורת. התעדכנתי דרכו בחדשות ובפרשנות עליהן גם יחד, וכשמשהו דרמטי קורה אני יודעת שהדרך הכי מהירה וקלה להתעדכן היא שם. זאת האפליקציה שפתחתי כששמעתי פיצוצים או אזעקות, כשהתחילו שמועות על מוות של מוזיקאי אהוב או כשמישהו אמר משהו מטופש בטלוויזיה.

לתקופה לא קצרה טוויטר היה תחליף ליומן אישי שזרקתי בו את כל המחשבות הכי מטופשות אבל גם הכי עמוקות שלי. את מה שעבר עליי באותו יום ומה יקרה מחר ומה דעתי על שירים חדשים או סרטים שראיתי או אנשים מרגיזים שפגשתי. עוקב מבוגר ממני הציג אותי פעם בפני חברו במילים אלה: "זאת נעמה, היא משוגעת, היא מצייצת על כל דבר שקורה לה". מאז התבגרתי והבנתי שאולי כדאי לשמור על טיפ-טיפה עמימות, אבל המשכתי להגזים לפעמים, מכוח ההרגל. מצאתי וחברתי לאנשים שמצייצים באותה הצורה – בכנות, בהומור, כדי לקטר אבל גם כדי לחגוג ביחד, כמרחב לחלוק בו את החיים עם חברים אינטרנטיים, או סתם עם זרים מוחלטים.

אני בטוויטר כבר פאקינג 13 שנים. זה פרק זמן ארוך באופן בלתי נתפס, ובאותה המידה גם קצר כמו מצמוץ. כי התחושה היא שטוויטר תמיד היה שם. כנראה בגלל שהגעתי אליו בגיל מעצב, ובמובן מסוים הוא ליווה את כל החיים הבוגרים שלי. הוא הפך לחלק כל כך מהותי מחיי החברה שלי, מסדר היום שלי. וכן, טוויטר רחוק מלהיות גן עדן חברתי מושלם שכולם שרים בו קומבייה – יש מריבות, יש המון רעל, יש יותר מדי פוליטיקה מכוערת או סתם ציוצים גרועים, משעממים ומטופשים. אם טוויטר ייעלם מחיי זה לא יהיה אסון נורא, אבל זה קצת כמו לאבד במכה אחת את בית הקפה השכונתי ואת העיתון האהוב עליי. אפשר להסתדר בלעדיו, אבל יותר כיף איתו, וקצת פחות בודד.

• טוויטר
• אונליין
• רשתות חברתיות
• אילון מאסק
• טכנולוגיה

• Facebook
• Twitter
• Email

ימי הסגר בשבועות הקרובים לא הולכים להיות קלים, והצמא למעט תרבות ומוזיקה חיה רק ילך וייגבר. אנחנו הולכים לחפש באובסס את ההופעות המעטות שמחכות לכם אונליין, ולפחות בחלק מהמקרים למצוא אותם במקומות בלתי צפויים. איך אתם, למשל, עם הופעה של אלי גורנשטיין הענק שר משירי פרנק סינטרה? ידענו.

בעקבות הצלחת מיזם הופעות מקוונות לגיל השלישי במהלך שבוע חנוכה, תחום אזרחים ותיקים בעיריית תל אביב-יפו בשיתוף נמל תל אביב הפיקו סדרת הופעות מצולמות נוספת בהשתתפות אמנים ותיקים ואהובים שתוכננה לשידור סמוך לפסח. עם קבלת ההחלטה על הסגר, הוחלט להקדים את שידור המופעים ולהנגיש לציבור האזרחים הוותיקים את חדוות עולם התרבות במהלך תקופת הבידוד והבדידות.

ובכן, בעיר שבה כל מי שהגיע לכאן מראשון לציון לפני שנתיים חש עצמו אזרח ותיק, אין סיבה שלא כולם יהנו. בין המופעים: אלי גורנשטיין שר סינטרה, ששי קשת במופע המשלב סיפורים ושירים אהובים, שמעון פרנס במוזיקה יוונית, משה בקר בסטנד אפ מוזיקלי אינטימי, יותם כהן ואירה ברטמן במופע אופרה ועוד. המופעים יהיו זמינים לצפייה ללא תשלום באתר נמל תל-אביב, החל מיום ראשון הקרוב לאורך כל השבוע ובכל שעות היממה.

• ❤ תרבות
• הופעות
• מוזיקה
• אונליין
• סטרימינג