Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
ביסים טובים נגד טילים: 3 כריכים ששווה להזמין בין ריצה למקלטים
נמסים עליך. פורטר סמוק האוס (צילום: גיא מועלם)
בין האזעקות לפאניקה עדיין צריך להכניס משהו לבטן, ולמי יש כוח להיכנס למטבח ואשכרה להכין משהו? ובכן, המשלוחים והטייקאווי עדיין זמינים גם בתל אביב המטווחת, ואנחנו מתכוונים לנצל אותם עד תום עם כריכים שיעשו לנו קצת טוב בין כל ההרס הזה
וואי, איזה לילה עברנו. תל אביב שוב נפגעה מטילים, הפעם גם במרכז העיר, וכשעסקים כמו הנילוס חוטפים אנחנו מרגישים את זה עמוק בלב התל אביבי שלנו. אבל תל אביב כמו תל אביב – הארוחה חייבת להימשך. זה העורף החזק ביותר במדינה, וגם טילים איראנים לא עוצרים אותנו מלנסות ולאכול לאנץ' טעים מחוץ לבית, או לכל הפחות להתעצל לעבוד במטבח. היום אנחנו ממליצים על 3 כריכים שיעזרו לנו לעבור את היום הזה.לא מתאים לכם? נסו אותנו ביום אחר.
למה כדאי:הסיפור המיתולוגי סביב הסנדוויצ'יה השינקינאית המשפחתית והאהובה כבר סופר שוב ושוב, וקצת לפני המלחמה (הראשונה, עם עזה, לא זו עם איראן) גםחזרו לחיים בפרישמן. הסנדוויצ'ים נותרו כשהיו מאז 1957, פשוטים, ביתיים וטובים. לפעמים לא צריך יותר. מה טעים:יש מי שנשבעים בסלט הביצים עם סלט קישואים, אבל אנחנו באנו בשביל סנדוויץ' השף, שהוא למעשה כריך עם חביתה מקושקשת, קבנוס ונקניק מעושן, שסוגר היטב כל פינה ומנחם במיוחד בימים הקרים. התחושות בבית:הילדות התל אביבית שמעולם לא היתה לכם, הישר לסלון. >> איציק ורותי, פרישמן 42 למשלוחים
קלאסיקה של ילדות תל אביבית. איציק ורותי. (צילום: עמוס האינסטגרם @itzikandruti)
פורטר סמוק האוס
למה כדאי:כי את הפורטר אנד סאנס אנחנו פוקדים כבר שנים כדי לקבל אוכל טעים ושמן, אבל המקפצה של המעשנה והבשר המפורק שיוצא משם, לצד כיוון למנות קצת יותר "רחוב" באווירה ובתוך לחמניות מחוספסות, הופכת את המקום לפנינה מיוחדת של אוכל שכמעט ולא קורה בארץ. במילה אחת: ברביקיו. בכמה מילים: ברביקיו כמו שהאמריקאים יודעים להכין, דחוס לתוך לחמנייה. מה טעים:. התחושות בבית:כל כך הרבה בשר נותן לנו כוח לנוע למקלט. >> פורטר סמוק האוס, הארבעה 14 למשלוחים
נמסים עליך. פורטר סמוק האוס. (צילום: מתוך עמוד הוולט)
קפה פורטונה
למה כדאי:קפה פורטונה אמנם קיים אמנם בצפון דיזינגוף כבר חמש שנים, אך רק בשבועות האחרונים השיק ליין בייגלס חדש ומשובח שכולו יציאה משמעותית מגבולות הגזרה – לא רק בייגלס קרים צ'יז ולקס, חביתה ועגנבנייה או סלט טונה ואבוקדו, אלא (בנוסף להם) גם בייגל סליזי בהרבה שמדגיש את הצד האמריקאי של האוכל. מה טעים:כריך בייגל מצוין למשלוח: סלמון מעושן, גבינת שמנת, חסה לאליק, מלפפון, ובצל סגול. התחושות בבית:הנה, הטיסה לניו יורק לא התבטלה. >> קפה פורטונה, דיזינגוף 280 למשלוחים
סנדוויץ' שהתעלפתי ממנו וחוף שחירחרתי בו. העיר של נועה מנור
מאחורי כל גבר. נועה מנור, רסלינג ישראל (צילום: לירון רודיק)
"העיר שלי": המדור שבו תל אביבים ממליצים על המקומות האהובים עליהם. והפעם: נועה מנור, שחקנית וסטנדאפיסטית והאישה החזקה מאחורי "רסלינג ישראל", נערכת לקריירה כמתאבקת וגוררת אותנו בשיער לסבב לוקיישנים נוסטלגי, מהסנדוויצ'יה שבה התוודתה על אהבתה ליונתן ברק ועד התיאטרון שבו הייתה סטוקרית. בונוס: כל השאר
>> נועה מנור היא שחקנית, סטנדאפיסטית שתופיע בסטנדאפ פקטורי בסוף החודש (31.5,כאן מתכרטסים) והאישה החזקה מאחוריטייקון הרסלינג החדש יונתן ברקוליגת ההיאבקות שלו "רסלינג ישראל", שהפרק השני שלה מחכה לכם ביוטיוב. ומה היא עושה שם מאחוריו? אתם לא רוצים לדעת. באמת. אוי לא. לא. נועה, בבקשה לא. יש פה ילדים. לאאאאאאאאאא
לשם היינו יוצאים לטיול עם הכלב שלנו שימי, שהיה מהלך לו שם כמו מלך השדרה. יש שם מדרכה להולכי רגל מצד אחד ושביל אופניים מצד שני, אז תהיו בטוחים שאף אחד, אף פעם, לא נמצא במקום המיועד לו. אם הולכים לכיוון מזרח, מגיעים לגינת הכבאית שם יש גם מתקן לילדים (ספוילר: זו כבאית) וגם מתקני כושר, ואפשר לקחת את הפעוטות לשחק במשחק האהוב עליהם, הלא הוא לבהות באנשים זרים מזיעים בזמן שההורים מתנצלים/בוהים יחד איתם. מצידה השני של השדרה נמצא חוף גורדון, המביא איתו בריזת ים מרעננת, כמו גם את טובי בנינו התל אביביים שבדיוק חוזרים מטבילה במים ולכן לא מוכנים ללבוש חולצה, למרות שהם כבר ממש אמורים ללבוש חולצה (אתה עוד רגע בבניין העירייה, תכסה את הכרס, נשמה).
איזה כיף לבהות. שדרות בן גוריון (צילום: shutterstock)
2. ואם כבר חוף גורדון
לפני הגיוס, מאוד רציתי להיות מדריכת כושר קרבי. כן, הרסלינג שנקלעתי אליו עכשיו עם בעלי יונתן ברק ורסלינג ישראל לא הגיע משום מקום. את רוב ילדותי העברתי בתחרויות בינלאומיות (אומנם בספורט איזוטרי כמו החלקה אומנותית על גלגיליות, אבל היי, זכינו כמה פעמים באליפויות אירופה אז זה נחשב!) וכשהגיע הזמן להתגייס, נראה לי טבעי להמשיך כספורטאית. הבנתי מחבר של חבר של אבא של חבר, שהמיונים כוללים ריצת 2,000 בחול. ולא סתם חול – חול רך! אז אבא שלי, שתמיד תמך בי בכל יעד שסימנתי לעצמי, לקח אותי לבדוק כמה זה בדיוק 2,000 מטר, כדי שאוכל להתאמן לקראת המבחנים.
מקום טוב לחרחר בו. חוף גורדון (צילום: אלכסי רוזנפלד/גטי אימג'ס)
התחלנו בחוף גורדון ונסענו דרומה עד שהמחוגים במכונית הראו 1,000 מטר – מלון דן. ״אז את רואה, תתחילי בגורדון וכשתראי את הבניין הצבעוני הזה, תחזרי חזרה״. אומנם בסוף לא נהייתי מדא"גית, אבל התקופה הזו שבה נסעתי שלוש פעמים בשבוע באוטובוס מרמת גן עד לחול הרך של תל אביב רק כדי שאוכל להזיע ולחרחר – עדיין קסומה בעיניי.
3. סטנדאפ פקטורי
מעבר לזה שהוא בית מדהים לסטנדאפ כבר יותר מעשור, המועדון הזה ממוקם בדיוק איפה שכל מועדון סטנדאפ אמיתי צריך להיות – באיזור של הומלסים ו"מוכרות מזון". מה יכול לתת לך יותר מוטיבציה להצליח מלראות גבר בשמלה עומד בצומת, ומזכיר לך מה יקרה אם לא תעבדי קשה? שביל המרץ 5
בתור תלמידת מגמת תיאטרון בתלמה ילין, שרצתי שם בקאמרי. בין אם זה כקהל בכל הצגה חדשה או ישנה (היי "עוץ לי גוץ לי") ובין אם זה כסטוקרית מתבגרת שיושבת שעות בספריית המחזות כי "בעיקרון עוד לא ממש בחרתי את המונולוג לבגרות אז שנייה אני אתהלך לי פה במסדרונות ואבהה בתמונות האלמותיות של ענקי תיאטרון ואדמיין שיום אחד גם התמונה שלי תהיה פה, אידיאלית ליד חנה מרון אבל גם אולי בין רמי ברוך לאלי גורנשטיין, טוב יש עוד זמן אנחנו נחליט על זה אחר כך אה אתם כבר סוגרים? טוב, תודה נתראה בשני הבאאאאאא" (דלת נטרקת). שדרות שאול המלך 19
שרצנו פעם באמת ובתמים. תיאטרון הקאמרי (צילום: שאטרסטוק)
5. הסנדוויץ' של איציק ורותי
שינקין, ארבעי לפנות בוקר. יונתן ואני, ממש ממש בהתחלה של הזוגיות שלנו, ממש ממש שיכורים אחרי עוד הופעה בקאמל קומדי קלאב. "את הולכת לאכול את הסנדוויץ׳ הכי טוב שאכלת בחיים שלך!" – "אתה לא מבין שאני אוהבת אותך!". שנינו צודקים. שנינו אוכלים סנדוויץ׳ קישואים. רק אחד מאיתנו מתעלף על ספסל (וזה לא יונתן). פרישמן 42
הסנדוויץ' הטוב בעולם כנראה. סנדוויץ' קישואים של איציק ורותי (צילום אנטולי מיכאלו)
מקום לא אהוב בעיר:
כל מקום שבו חופרים את הרכבת הקלה. אז כל תל אביב כרגע. סורי.
וואי כמה את חופרת. תל אביב (צילום: EAZN/שאטרסטוק)
השאלון:
איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב? שורדת השבי אגם ברגר מנגנת על כינור של ניצול שואה. אין מה להוסיף אחרי משפט כזה.
את אחי אנוכי מבקש…אגם ברגר, שורדת השבי מחולון, מנגנת בכינור בן 130 שנים, מלווה בנגינתה את דודו פישר בטקס הדלקת המשואות. 🙂
איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה? אני אומר את האמת – רסלינג ישראל. זה שמר עלינו בתוך כל החושך הזה של השנה וחצי האחרונות. אנשים מרימים גבה כשהם נתקלים בזה, אבל מה לעשות, המציאות כרגע קיצונית ורחוקה מכל מה שהיינו רגילים אליו, אז זה רק הגיוני שגם האסקפיזם שלנו יהיה כזה. אין פה כבר "רגיל", אין "נורמלי". מתוך הייאוש, רסלינג ישראל פתאום נתן לנו את הזכות להתעסק בסיפור שמעצים אותנו, שנותן לנו איזו אשליה של שליטה, ששם באופן ברור מי הטובים ומי הרעים, שנותן לנו שוב את האפשרות לדמיין אותנו חזקים (ואם אפשר גם עם קוביות בבטן) וממחיש לנו מול העיניים שגם אם נופלים אז קמים שוב, כי הקרב לא נגמר. כי עם ישראל לא מפחד מדרך ארוכה, כי עם ישראל זה חבורה של פייטרים.
לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה? כל דבר שעוזר למשפחות החטופים. בל נשכח שרק במקרה יצא שהם בנעליים שלהם ואנחנו בנעליים שלנו. חז״ל אמרו "כל ישראל ערבים זה לזה" וזו בדיוק השעה להחזיר את המשפט הזה לחיים, ביחד עם כל האחים שלנו שעדיין נמקים במנהרות עזה.
מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע? כל מי שיושב iשותה לבד בבר באמצע השבוע. אל תשאלו, אבל כנראה יש לו (או לה) סיפור מאוד עצוב לספר.
5. מה יהיה? יהיה טוב, כי אין ברירה. יהיה טוב כי עם ישראל לא יודע אחרת. בכל התקופות החשוכות בהיסטוריה שלנו, הייתה לנו את האמונה שאנחנו עוד נראה את הימים האחרים. וגם הפעם עוד נראה. רק שהם פאקינג יגיעו כבר.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
תעלומה בתוך סנדוויץ': מי היא הילדה מהחלון של איציק ורותי?
היו זמנים ברחוב שינקין. דודי ושולי פליישר עם הילדה בחלון של "איציק ורותי" (צילום: טל חבר)
"הסנדוויץ' של איציק ורותי" חזר במפתיע לחיינו באוגוסט בלוקיישן חדש, וכעת מנסים שם לאתר את הילדה שמתנוססת על הצילום המוכר ללקוחות של דוכן הסנדוויצ'ים האהוב, ופונים לעזרת הציבור בפתרון התעלומה כדי לשחזר אותו. וגם לנו ב"טיים אאוט" יש אינטרס מובהק
באוגוסט האחרון שמחה תל אביב וצהלה: "הסנדוויץ' של איציק ורותי", מדוכני האוכל הכי איקוניים בעיר,חזרה לפתע לחיים ברחוב פרישמןכשלוש שנים אחרי סגירתה של החנות הקטנטנה והמיתולוגית ברחוב שינקין, ממנה פעלה במשך 63 שנים. והתחייה המחודשת – בשיתוף פעולה ומעורבות של דודי פליישר (בנם של איציק ורותי פליישר המייסדים) ושולי שחף שתחזקו את המקום בשנותיו האחרונות – העירה לחיים גם תעלומה חדשה.
בחשבון הפייסבוק של "איציק ורותי", שהתעורר לחיים עם שובה, העלו בסוף השבוע פוסט ובו קריאה לציבור לסייע באיתורה של הילדה מהצילום המתנוסס בדוכן, ובו היא יושבת עם סנדוויץ' על החלון הפונה לרחוב מהחנות הקטנה, כשמאחוריה ברקע פליישר ושחף מחויכים בעמדת ההכנה הקבועה שלהם. כעת הם מבקשים לאתר אותה ואולי אף לשחזר את התמונה בלוקיישן החדש, ובליבנו יש תקווה שאם נתרום את חלקנו אולי יחזירו את סנדוויץ' השוקרוט.
מי שנוהג לבוא לבקר אותנו וודאי שם לב לתמונה הזאת, אי שם לפני משהו כמו עשור, ביקשנו מהילדה החמודה הזאת להצטלם…
הפליישרים מעריכים כי התמונה צולמה מתישהו בעשור הקודם. בארכיון "טיים אאוט" היא הופיעה לראשונה בידיעה על סגירת המקום באוגוסט 2020, עם כיתוב שגוי לפיו הילדה היא נכדתם של דודי ושולי, וניסיונות מצד המערכת לאתר את מקור הצילום נכשלו בשלב זה, אבל אנחנו לא מתייאשים לעולם.
טעם של פעם. סנדוויץ' קישואים של איציק ורותי (צילום אנטולי מיכאלו)
אם במקרה אתם מכירים את הילדה שבתמונה, או שבמקרה אתם הילדה שבתמונה, או שאתם הצלם שצילם את התמונה –אנא צרו איתנו קשר בפייסבוקכדי שנוכל לקדם את ענייני השוקרוט, או ישירות אל עמוד הפייסבוק של "איציק ורותי" אם לא אכפת לכם מאיתנו ומהשוקרוט שלנו.
אגב, מאז הפתיחה המחודשת בדקנו מספר פעמים את הסנדוויץ' במקום, השווינו למה שאנחנו זוכרים, ויצא לנו מספיק דומה כדי להיות מרוצים מסלט הקישואים, סלט הביצים ושאר הטעמים של פעם. מומלץ בלי קשר למאמצי פתרון התעלומה.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו