אחת מהבדיחות הכי מוצלחות של הסיטקום המושלם "30 רוק" היתה פארודיה מאוד פשוטה על עולם הריאליטי, שלא יבחל באמצעים כדי לרדת הכי נמוך שאפשר. בתוך התכנית כולם התאבססו על "אי המילפיות", ראליטי בסגנון "הישרדות", רק עם "20 מילפיות ו-50 תלמידים בכיתה ח'". אז, לפני 15 שנים, זה היה גאג פרוע ממוחה של טינה פיי. היום זה תכנית שאשכרה עולה לטלוויזיה. וברור שהיינו חייבים לבדוק את הטראש הזה. הרי אנחנו מעריצים של "אי המילפיות".

קווי ההשוואה לפארודיה נמשכו לעבר התכנית "אחוזת המילפיות" שעלתה אתמול ברשת TLC (רשת הידועה על ריאליטי הטראש חוצה הגבולות שלה), ובצדק. אמנם בגרסה של 2023 אין תלמידי כיתה ח', כי זה לא חוקי, אבל מה שכן יש זה שמונה נשים שנעות סביב גיל חמישים (הצעירה בת 43, המבוגרת 59) ומגדירות את עצמן מילפיות, עוברות לגור בוילה אחת עם 8 גברים בראשית שנות ה-20 שלהם. עד כה מוזר, אבל לא קיצוני. אבל רגע, יש טוויסט, והוא איכסה מושלם של ריאליטי.

אולי שאלתם את עצמכם למה קוראים לזה "אחוזת המילפיות" ולא "אחוזת הקוגריות", ואם כן – אתם מבלים יותר מדי באתרי פורנו. מה שהופך את המילפיות לכאלה הוא הרגע המפתיע בפרק הראשון בו מתגלה שהבחורים הצעירים הם למעשה הבנים של המילפיות. כלומר, כל מילפית נאלצת לחזר אחר הבחורים הצעירים לצד בנה, שמצידו ינסה לצוד איזה מילפית מבלי שאמא תפריע. אדיפוס הקליט כמנוי.

הטוויסט הזה פותח קן צרעות שלם של סיטואציות מחרידות – כשהראשונה בהן מתרחשת כבר בפרק הראשון, בו האמהות צריכות למשש את שריריהם של הבנים ולזהות עם כיסוי עיניים מי הבן האמיתי שלהם. מאוחר יותר בפרק הראשון יש קוקבלוק של בן לאמא, והפוטנציאל התיאורטי של דינמיקות נוראיות פשוט מרחף מעל כל האחוזה. דמיינו "שכבת עם אמא שלי? אני אשכב עם שלך" אחד, או "את לא מספיק טובה לבן שלי" אחר, ויש לכם את ריאליטי הטראש הגרוע/נהדר בעולם. תודה טינה פיי.

"MILF Manor", פרק ראשון עכשיו ב-TLC, פרק חדש מדי שבוע

• מה רואים הלילה
• ריאליטי
• אמא

• Facebook
• Twitter
• Email

"אם מישהו אוהב פרח, שבכל מיליוני הכוכבים יש רק אחד כמוהו, די לו להביט בכוכבים וכבר הוא מאושר. הפרח שלי נמצא שם באיזה מקום" סיפר הנסיך הקטן. "אם אמא אוהבת תינוקת, שבכל אלפי הדירות ברמת אביב יש רק אחת כמוה, די לה להביט מהחלון בקומה הרביעית בבניין 'גילמן' וכבר היא מאושרת. התינוקת שלי נמצאתשםבאיזה מקום" חשבתי לעצמי כשדמעות געגוע (הורמונליות) חנקו לי את הגרון, ביום הראשון ללימודים אחרי חופשת הלידה. "אבל אני נמצאתפה…" התגנב ועלה בי חצי חיוך.

כשיצאתי בבוקר מהבית, אחרי שלושה חודשים שהיינו (התינוקת, שהיא מרכז העולם ואני) עטופות בצמר גפן מתוק, הבניינים נראו לי גבוהים יותר, הכבישים תלולים יותר, האנשים קולניים יותר והקפה של ארומה בקמפוס – טעים יותר. אבל כנראה שלא העולם הוא זה שהשתנה, אלא אני. ואם אתם זוכרים את דרישתו של עוגי מרחוב סומסום "אני רוצה להיות שם! אני רוצה להיות שם!", אני כל כך שמחתי להיותפה, באוניברסיטה. ולמרות שסטודנטיות שישבו לידי התלוננו ובכו על השעות הארוכות, אני רק קיוויתי שהזמן מחוץ לבית והרגעים היחידים שבהם אני שיר ולא רק אמא של רומי, יעברו לאט כמו צב קטוע רגל, כי "אני רוצה להיותפה!".

פה, מקום בו המפגש היחיד שלי עם קקי הוא באימוג'י המחייך שנשלח בקבוצת הווטסאפ כשקיבלנו מטלה להגשה.פה, מקום בו במקום חיתולים, הדבר היחיד שאני מחליפה זה את הרשת מ-FreeTAU ל-TAUexams כי אין קליטה.פה, שהבכי היחיד שאני שומעת הוא של סטודנט שנה א' שקיבל רק 94 במבחן… שהפליטה היחידה בחדר היא פליטת פה שאינה פוליטיקלי קורקט בעיניה של תלמידה למגדר… שבמקום לקפוץ על כדור פיזיו, אני קופצת למזכירות החוג לשנות קורס במערכת… כאן יש לי זמן לעצמי. הללויה.

1. ובדיוק כשאני מוציאה בתנועה ציורית ומלאת משמעות את המחשב הנייד שלי מהתיק (שמסריח קצת ממגבונים ומשחה לטוסיק), אני שמה לב לבעיה מינורית –
2. דליפה, קטנטנה, לא רצינית, בשד שמאל.
3. אפשר לטעות ולחשוב ששפכתי על עצמי קפה, זה הכל.
4. אבל הדליפה גדלה וממלאת כבר את כל החזייה, אמאלה!
5. יחשבו שקפצתי לשחייה בתוך הברזייה.
6. אני יוצאת מהכיתה במנוסה, מחפשת בעצבנות את אחד מחדרי ההנקה.
7. מישהו שרואה אותי דופקת ספרינט במסדרונות עם כף יד על החזה הדולף, מסתכל עליי בדאגה – אולי חשב שזה התקף לב, או מינימום – התקף חרדה.

בסוף העולם שמאלה, מאחורי חדר של חוג לשקר כלשהו שאף אחד לא מכיר, אני מוצאת דלת לבנה. מסביב המסדרונות הארוכים ריקים, השקט מחשיד וזיעה קרה נוטפת לי על המצח. על הדלת רשומות באותיות דהויות המילים "חדר הנקה". בהיסוס, אני שולחת את כף ידי לכיוון ידית הדלת הקרירה ומתחילה בטקס הפתיחה. נשמעת חריקה עמומה וריח של חלב חמוץ עולה ומדגדג לי באף. אני כמעט שם, מציצה לתוך החדר הקטנטן ולפתע – צרחה צורמת מפלחת את חלל האוויר ולאחריה עוד אחת מכיוון אחר וכך מתחילה לה סרנדה מרשימה. בתוך החדר, עם עיניים טרוטות ושיער פרוע יושבת דוקטורנטית עם תאומים. בנים. שניהם צורחים.

אני מקבלת את זריקת הפרופורציות היומית וחוזרת לכיתה שאובה ומובכת, אבל גם מחויכת וכבר קצת מחכה לשוב הביתה לאחת והיחידה, שבכל אלפי הדירות ברמת אביב ישרק אחת כמוה.

אם לא עשית את 10 הדברים האלו בחופשת הלידה, לא יצאת ידי חובתך:

1. בכית על חלב שנשפך
2. כתבת את הרומן המצליח '50 גוונים של קקי', אחרי מחקר ממושך בנושא ב-google
3. התעפצת מול שידורים חוזרים של 'כולם אוהבים את ריימונד' ב-4 לפנות בוקר
4. קראת לכלבה שלך בשם של התינוקת ולתינוקת בשם של הכלבה ('ממי אתה יכול להחליף לבירה חיתול?', 'ארצה רומי! ארצה!')
5. נרדמת תוך זמזום קלאסיקות של בייבי מוצארט
6. קראת 10 פעמים את העמוד הראשון של רב המכר שקנית ואת עדיין מחכה במתח לקרוא את העמוד השני
7. אכלת פיתה עם עובש מהמקפיא כי לא הלכת לסופר חודשיים
8. קיבלת ורטיגו מרוב ניסיונות להרדים את התינוק בנענועים כמו 'סירה ששטה במים צלולים'
9. התאפרת ונעלת עקבים כדי ללכת לסופר-פארם
10. נתפסו לך האצבעות ברגליים מרוב ניסיונות אקרובטיים להרים חיתול בד או מוצץ שנפלו על הרצפה בזמן שעדיין נענעת את התינוק/ת כמו 'סירה ששטה במים צלולים' (וחשבת לעצמך באימה שאם תזיזי את הבוהן מילימטר לכיוון הלא נכון, הוא יתעורר והמים כבר לא יהיו כל כך צלולים)…

• אמא
• תזה - מגזין הסטודנטים של תל אביב
• סטודנטים
• אמהות

• Facebook
• Twitter
• Email

לאורך השנה, האשמנו אותה בפני הפסיכולוג על כל הפגמים באישיות שלנו. התעלמנו מאין ספור אסמסים שלה, שלא לדבר על תמונות הנופים בוואטסאפ המשפחתי. פרקנו עליה עצבים שאפשר לפרוק רק על בן אדם שימשיך לאהוב אותך בכל מחיר.
אכן, אמא היא הדמות הכי מסכנה בחיים שלנו. לעולם לא נוכל לפצות באמת על העינויים שהעברנו אותה, אבל שניה לפני שאנחנו דופקים ארוחה ובורחים חזרה לתל אביב, בואו ניתן לה קצת יחס וניזכר בכל הרגעים הקסומים שעברנו איתה.

עוד קומיקסים שיעניינו אותך:
שנה הלכה: כל הכישלונות הצפויים לשנה הקרובה
נשבר הכוס: למה לנשים קשה למצוא סקס?
הדוש הגנרי: קווים לדמותו

1. כשקיבלנו ממנה עוד עצה חסרת טעם

2. כשהלכנו לבקר איתה את סבא וסבתא

3. כשהיא באה לבקר אותנו בתל אביב כמו חבר מכוכב אחר

4. וכשהיא שוב בסך הכל ניסתה לעזור

לעמוד הפייסבוק של יעל סגרסקי

[interaction id="59c124e5f9f41a000166dd8b"]

• אנשים
• טורים אישיים ובלוגים
• קומיקס
• אמא