>> לניצן רז יש רזומה מעורר קנאה שנמשך על פני עשרות שנים: הוא עבד בניו יורק בנובו, ז'אן ז'ורז' וסושי סמבה, שהתפרסמה בעקבות הסדרה "סקס והעיר הגדולה" כמקום הבילוי הכי לוהט דאז בתפוח הגדול, הקים את סושי סמבה ברמת החייל ופתח לעיני המצלמות את מסעדת UNO האיטלקייה, שתועדה בריאליטי "פותחים מסעדה". ועוד בענייני ריאליטי, רז עשה כבוד לקולינריה הישראלית כשהעפיל לשלב רבע הגמר בתוכנית "קרב סכינים", ואף הנחה את "הצילו אני לא יודע לבשל" – תוכנית שבה מיכל ינאי, יעל בר זוהר ועוד סלבריטאים קלולסים במטבח התחרו בהכנת חביתה וקציצות.

בהמשך הצטרף רז לקבוצת גרקו ופתח בשדרות בן גוריון מסעדה ששרדה תקופה קצרה, רק כדי להבין שהוא אוהב להיות בבית, עם האישה והבנות. מזה שנתיים הוא השף הראשי של דה ג'ורג' – שילוב של מלון ומועדון חברים, מתחם עבודה, חלל כושר ועוד פינוקים, ומתוקף כך גם שף האול דיי בראסרי Loft. כדי שלא ישעמם לו וגם לממברים הקבועים, מקפיד רז לתבל את התפריט בפופ אפים מרחבי העולם. אחרי וייטנאם ומקסיקו, חודש נובמבר מוקדש למטבח התאילנדי על מחוזותיו השונים, ממנות בחריפות בוערת בנוסח איסאן ועד גרסת פיין דיינינג לבננה לוטי.

1. טוטו

עבדתי בטוטו שנתיים, ולשף ירון שלו מגיע כל הפירגון שבעולם. הוא הטבח הכי טוב שאני מכיר ולקח על עצמו משימה לא הגיונית: להיות שף ובעלים לבד. חוץ מזה האוכל שם מדהים וסופר מדויק. התפריט לא משתנה כי טוטו היא מוסד, ואתה יודע שאם תגיע היום או עוד חודש או שנה – תקבל בול אותה מנה. וזאת הגדולה של ירון.
ברקוביץ' 4 תל אביב

2. 206

אני מת על 206 והולך לשם פעם בשבוע. זה מקום ענתיקה שגם הוא מוסד, והחומוס והסטייק לבן טעימים.
משה סנה 54 תל אביב

3. שוק האוכל בתחנה המרכזית הישנה

פעמיים-שלוש בשבוע אני מגיע לאזור התחנה המרכזית הישנה, לחנות האסיאתית דרגון (ראש פינה 6 תל אביב) ולחנויות עם ירקות שאין בשום מקום אחר. אני מת על המקום הזה, לקנות קצת ירקות וסתם להסתובב ולהסתכל על אנשים כולל הנרקומנים, שגם אותם אני אוהב.

4. איוו

קצבייה בשוק הנמל ששייכת לראם, שהוא אלוף העולם בבשר. אני מגיע אליו כמה פעמים בשבוע סתם כדי להסתכל וללמוד, ובשר כמו שיש שם אין באף מקום אחר בארץ, באחריות שלי. הכרנו בטוטו, כשהוא סיפק בשר למסעדה ונעשינו חברים. היום הוא מספק לג'ורג' נתחי פרימיום ואני מת על החנות שלו.
שוק הנמל, האנגר 12, נמל תל אביב

5. חוף הקאנטרי

החוף שלי. גדלתי שם, גלשתי שם כל החיים ואני עדיין הולך לשם עם הכלבים שלי. זה הבית שלי.

מקום לא אהוב בעיר:

הפקקים משגעים אותי. אני מגיע מרמת השרון, וכשאני יוצא בחמש בבוקר לג'ורג', לוקח לי רבע שעה להגיע. בחזור, בשש בערב, לוקח לי שעה להגיע הביתה. זה לא הגיוני. חוץ מזה, אני אמנם חונה בחניון הצמוד אז אין לי בעיה, אבל ככלל אין חניה בכלל באזור, הכל אדום לבן.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
אין לי סבלנות לטלוויזיה, אבל לסדרה "הדוב" הייתי מרותק. היא מראה פחות או יותר את העולם האמיתי במטבח של מסעדה, ואיך אם מאמינים ושוברים קירות – אפשר להצליח. אני לא מחזיק מעצמי עילוי והצלחתי בזכות הרבה עבודה קשה. אם החלטתי משהו – בסוף אני אשיג אותו.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"שבעה באוקטובר", הספר של הצלם זיו קורן. בצבא שירתתי בשייטת, ואם הייתי יכול בשבעה באוקטובר לרדת להילחם הייתי עושה את זה, אבל הבנות שלי לא הסכימו. לי הספר נותן כוחות, איך אנחנו עכשיו אחרי מה שעשו לנו. כשאני רואה את התמונות הקשות זה מדרבן אותי להיות חזק ולהיחלם על מקומנו.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
לכל ארגון שתומך במשפחות הנופלים ובפצועים. כשמבקשים ממני אני הולך ומבשל וזאת בעיניי מטרה נעלה לתרום לה.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
בועז דורפמן, המנכ"ל של דה ג'ורג', שממרום גילי למדתי ממנו המון בשנתיים שאנחנו יחד. הוא עושה עבודה מטורפת ויש לו יכולת הכלה אדירה. אני רוצה לפרגן גם לבעלים דני זלקינד, שלמרות שהוא טייקון הוא מעורב בכל פרט במלון עד לרמת העגבנייה בהמבורגר. אני מסיר בפני שניהם את הכובע.

מה יהיה?
יהיה טוב. יותר עמוק מהבור שהגענו אליו לא יכול להיות, אז חייב להיות טוב.

• העיר שלי
• דה ג'ורג'
• ניצן רז
• טוטו
• איוו
• מסעדת 206
• נווה שאנן
• זיו קורן
• הדוב

ביום חמישי הקרוב (26.12) תיפתח לקהל הרחב תערוכת עדות מקומית 2024, המסמנת את שובו של האירוע השנתי החשוב ביותר בישראל לצילום עיתונות ולצילום תיעודי, אבל עוד לפני שזה יקרה – יש לנו כבר זוכים: הבוקר הכריזו במוז"א על המנצחים במסלולי התערוכה השונים, שצילומיהם לאורך השנה הקשה הזאת בוודאי ייכנסו עמוק אל תוך פנתאון ההיסטוריה הישראלית.

>> תרבות יאפא: הרכבנו לכם את ה-Art Walk היפואי המושלם
>> בלי לחץץץץץ: 16 תערוכות שירגיעו אתכם השבוע בתל אביב

בשנה שעברה הספיקו אירועי שבעה באוקטובר לתת את הטון בתערוכת "עדות מקומית", אבל אחרי שנה של מלחמה הם כבר השתלטו עליה כמעט לחלוטין ומרבית התמונות הזוכות במסלולים התחרותיים משקפות את המקום הכואב והמרכזי שתפסה המלחמה בחיינו השנה. העבודות המנצחות יוצגו יחד עם כ-170 עבודות של 69 צלמות וצלמים שנבחרו להשתתף בתערוכה מבין 8,600 תצלומים שנשלחו לתחרות.

בפרס תמונת השנה ע"ש רועי עידן ז"ל, המוענק על ידי ארגון העיתונאים, זכתה הצלמת חן ג' שימל, על התיעוד המצמרר שמופיע כאן ממעל ובו מתנדב זק"א סורק את הרצפה בבית בקיבוץ בארי בחיפוש אחר רקמות אנושיות, תמונה שאין צורך להוסיף לה ולו מילה אחת. בפרס סדרת התמונות של השנה זכה זיו קורן, מבכירי צלמי העיתונות בארץ (שתערוכת "שבעה באוקטובר" מצילומיו במרכז פרס לשלום כבר משכה עשרות אלפי מבקרים), שהתלווה השנה אל ניצולי הטבח וחזר איתם אל בתיהם ההרוסים בעוטף עזה בסדרת צילומים קורעי לב.

בפרס צילום העיתונות של השנה זכה צלם "הארץ" מוטי מילרוד, על תצלום משכונת שג'אעיה בעזה ובו עצורים פלסטינים מכוסי עיניים וכפותים, תמונה שצולמה בעת ליווי כוחות צנחנים ברצועת עזה. בפרס הדמוקרטיה לצילום העיתונות, המוענק על ידי "שומרים" – המרכז לתקשורת ודמוקרטיה, זה צלם רויטרס אמיר כהן, עם תצלום מאחד הרגעים הטובים הבודדים מאז שבעה באוקטובר – חזרת החטופים בעסקה הראשונה והיחידה עד כה.

גם הצילומים הזוכים בקטגוריית "דת ואמונה" שיקפו היטב את הקיטוב והשסעים שאפיינו את שנת המלחמה, כשבסדרת התמונות הטובה ביותר זוכה סרייה של אוליבייה פיטוסי מ"הארץ" שצולמה לאורך השנה בהפגנות חרדים נגד הגיוס, כשבפרס התמונה הטובה בקטגוריה זוכה צילום של יהושע יוסף מ"ישראל היום" המתעד את הגעתו של חבר הכנסת אלמוג כהן אל גימנסיה הרצליה בתל אביב, במטרה לחולל פרובוקציה סביב הנחת התפילין מחוץ לבית הספר.

גם בקטגוריית "צילום טבע וסביבה", שמתאפיינת בדרך כלל בצילומי טבע עוצרי נשימה, זכו השנה תצלומים שעשן המלחמה ממלא אותם. מיכאל גלעדי זכה בפרס הכפול, גם על תמונה בודדת וגם על סדרת התמונות כולה, שצולמה ברמת הגולן בין אפריל לאוגוסט ותיעדה אתלוחמי האש ופקחי רשות הטבע והגנים כשהם נלחמים בשריפות שנגרמו עקב ירי רקטות מלבנון.

לא הכל זה מלחמה, כמובן, ולפחות בקטגוריית הספורט אפשר לנשום קצת עם תמונה מנצחת ממשחק של מכבי (רועי כפיר) וסדרת תמונות מרהיבה של ספורט מימי (גלעד קוולרצ'יק), בעוד בקטגוריית התרבות זוכה סדרת תמונות של אמנים רגע לפני עלייתם לבמה וביניהם קורין אלאל ז"ל (שירלי פוקס), ותמונת השנה (דן בר דוב) שמחזירה אותנו לקיבוץ בארי ומתעד את הופעתו שלדניאל וייס על חורבות ביתם ההרוס של הוריו, יהודית ושמוליק וייס, שנרצחו ב־7 באוקטובר. הוא שר שם את "מוכרחים להמשיך לנגן".
>> עדות מקומית 2024, 15.2.25-26.12.24, מוז"א

• שבעה באוקטובר
• ❤ תרבות
• עדות מקומית
• זיו קורן
• צילום
• סיכום 2024

מבין כל האירועים, המופעים, ההצגות, השירים והסרטים שפותחים את הלב ואת המוח ביום הזיכרון לטבח שבעה באוקטובר ולמחדל ההפקרה המתמשך אחריו ובעקבותיו, כנראה שהצילום הוא המדיום שהכי מסונכרן עם הזיכרון הקולקטיבי, פריימים בודדים שנצרבו בתודעה לנצח ויהיו איתנו תמיד. במרכז פרס לשלום וחדשנות עושים לצילום התיעודי הזה מקום, ומציינים את היום הזה בשבוע מיוחד של אירועי זיכרון סביב "שבעה באוקטובר", תערוכת הצילום שוברת הלב של זיו קורן.

>> זוכרים בתל אביב: 10 אירועי תרבות לזכור בהם את השבעה באוקטובר
>> תל אביב סגורה: רוב המסעדות והברים לא יפעלו ביום השנה ל-7.10

המרכז מציין את יום השנה לאירועי שבעה באוקטובר ושנה למלחמת חרבות ברזל בשלל אירועים, כשאתמול התקיימה בו הקרנה של הסרט התיעודי של יריב מוזר, "עוד נחזור לרקוד", המביא את התיעוד המקיף והמצמרר ביותר של הטבח במסיבת נובה, ואילו מחר תתקיים בו הקרנה מיוחדת של פרק מסדרת הדרמה הייחודית "שחר אדום", המתמקד בסיפורם האמיתי והבלתי יאומן של איה והישאם, יהודייה ומוסלמי שבעל כורחם נאלצו להציל אחד את השנייה בשבעה באוקטובר.

תערוכת הצילומים "שבעה באוקטובר" של צלם העיתונות זיו קורן, המוצגת במרכז פרס לשלום ולחדשנות מזה מספר חודשים ומתעדת בצורה מקיפה וראשונית את מאורעות אותה השבת ועד ימינו אנו בזירות השונות, תעמוד במרכז אירועי הזיכרון ותלווה בהרצאות מיוחדות של קורן עצמו. בהרצאה מביא קורן ממקור ראשון את הקולות והמראות של החיילים והחיילות משדה הקרב, את תהליך שיקום הפצועים, המפגש עם החטופים שחזרו מהשבי, ליווי משפחות החטופים, המחאות האינסופיות ואת כל הסיפורים שמאחורי התמונות.

בבוקר השבעה באוקטובר לקח זיו קורן את מצלמתו, עלה על האופנוע, והיה מן הצלמים הראשונים אשר, תחת אש ובמעטה ערפל כבד של אי ודאות תיעדו את היום הנורא. הוא מתעד כבר לאורך שנים אירועים היסטוריים ונושאים הומניטריים בישראל ובעולם, אך שום דבר לא הכין אותו למאורעות היום ההוא. מאז ה-7 באוקטובר כל פועלו מוקדש לתיעוד המאורעות בזירות השונות, ועבודותיו מספקות עדות מטלטלת, ייחודית וראשונית מהקיבוצים, מהיישובים ומהערים של עוטף עזה. אנחנו ממליצים שלא להחמיץ.
>> "שבעה באוקטובר", תערוכה והרצאה של הצלם זיו קורן, מרכז פרס לשלום וחדשנות.עוד פרטים וכרטיסים כאן

• שבעה באוקטובר
• זיו קורן
• מרכז פרס לשלום
• ❤ תרבות
• צילום

מה קרה לנו בשבעה באוקטובר. מה קרה לנו מאז. כשמביטים כמעט שבעה חודשים לאחור קשה לעכל את התמונה ואת פרטיה המרובים, וכמעט בלתי אפשרי לתפוס את היקפו של האירוע כשאנחנו עדיין בעיצומו. התערוכה "שבעה באוקטובר" שנפתחת בסופ"ש הזה במרכז פרס לשלום ביפו היא תוצר של מאמץ תיעודי חסר תקדים, במסגרתו זינק זיו קורן ממיטתו באותו יום שבת נורא וטס על אופנועו לשטח, שם היה מהצלמים הראשונים שתיעדו תחת אש את הזוועה, ולא הפסיק לתעד מאז.

>> אור בקצה המנהרה: 17 תערוכות חדשות שיאירו לכם את הסופ"ש

בזמן שחלף מאז לא הפסיק קורן לתעד. את הכל. את כולם. את העדויות המטלטלות מישובי עוטף עזה, את החיילות והחיילים בשדה הקרב, את שיקום הפצועים, את הפקרת המפונים, את מאבק משפחות החטופים להחזרתם ואת החטופים שחזרו הביתה. ספק אם קיים עוד תיעוד כה מקיף ונרחב של המלחמה על כל היבטיה וזוויותיה בחזית ובעורף לאורך התקופה כולה, עשרות אלפי צילומים שמתוכם נאצרה התערוכה המצמררת – המכילה גם תמונות שעשויות להיות קשות לחלק מהמבקרים בה – והיא תלווה גם בספר "שִׁבְעָה באוקטובר", ספר הצילומים ה-22 בקריירה המפוארת של קורן כאחד מבכירי צלמי העיתונות בעולם.

התערוכה תיפתח לציבור מחר (שבת, 4.5), וניתן לבקר בה בהזמנת כרטיסים מראש בלבדבאתר של מרכז פרס לשלום. במחיר הכרטיס (40 ש"ח) כלולה גם תרומה למטה משפחות החטופים. את הספר ההיסטורי שמלווה את התערוכהאפשר כבר לרכוש ברשת חנויות סטורי. רווחים ממכירת הספר ייתרמו לארגוני הסברה על מנת להמשיך ולהשמיע את הקולות והסיפורים של האנשים מאחורי התמונות. כדי להתחיל ולהבין מה קרה לנו מאז שבעה באוקטובר, ביקשנו מזיו קורן לבחור עשרה צילומים מתוך תערוכת הענק שמאפשרים הצצה אל מכלול היצירה העצום שהיא מקיפה.

מכוניות נטושות, חלקן שרופות, בכביש 34 – עדות לטבח שהתרחש בבוקר שבת 7 באוקטובר. שעות ספורות קודם לכן נהרגו כאן בצומת חמישה לוחמי ימ"מ בקרב פנים אל פנים מול מחבלי הנוח'בה של חמאס. בשעת צוהריים זו מאות מחבלים עדיין שולטים ביישובים רבים בעוטף עזה, ומנהלים קרבות עזים מול כוחות הביטחון ממארבים שהציבו בצמתים.
צומת שער הנגב, 7.10.2023

ארבעה ימים לאחר המתקפה הלחימה בקיבוץ בארי טרם הסתיימה, והכוחות נכנסים למבנים כשהם ערוכים להיתקלות מול מחבלים. כשליש מבתי הקיבוץ נשרפו או נהרסו בשבת הדמים. בכל יישובי העוטף נפגעו כ-1,700 בתים, ורבים מהם אינם ניתנים כלל לשיקום.
בארי, 11.10.2023

הבובה של הילה רותם שושני בת ה-13 נותרה מוטלת בכניסה לבית. הילה נחטפה ב-7 באוקטובר מקיבוץ בארי ביחד עם אימה רעיה וחברתה אמילי הנד. היא סירבה להיפרד מהבובה, עד שאחד מהחוטפים העיף אותה מידה. הילה, אמילי ורעיה שבו לישראל במסגרת עסקת שחרור החטופים.
בארי, 11.10.2023

טביעת יד מדממת על קיר הממ"ד. בבוקר ה-7 באוקטובר מאות מחבלי חמאס ואספסוף עזתי צמא דם הסתערו על בתי התושבים במטרה לרצוח, להתעלל, לאנוס ולחטוף ישראלים. הם נכנסו לקיבוץ בו זמנית מכמה כיוונים וברשותם תחמושת רבה. המחבלים שהו בקיבוץ שעות ארוכות ורצחו משפחות שלמות, כולל קשישים וילדים. במשך כל היום נאבקו משפחות הקיבוץ במחבלים שניסו לפרוץ את דלתות חדרי הממ"ד. במתקפה האכזרית נרצחו עשרות מתושבי הקיבוץ ועשרות נחטפו לעזה.
ניר עוז, 15.10.2023

מיצב עץ הפרחים בכיכר החטופים והנעדרים למען הילדים, הפעוטות והתינוקות החטופים בעזה. זהו אחד ממיצבי המחאה וההזדהות הרבים שהוקמו בישראל ובעולם מאז פרוץ המלחמה על ידי יוצרים ואומנים, להעלאת המודעות לסבלם של החטופים ולאירועי הזוועה של 7 באוקטובר.
תל אביב, 10.11.2023

לוחם ביחידה לחקירות השטח 504 משקה צעירים עזתים, שנעצרו לתשאול וחקירה בחשד להשתייכות לארגוני טרור.
עזה, 22.11.2023

מייה שם בביתה, מחלימה מהניתוח וחוזרת לאחד העיסוקים האהובים עליה – בישול. מייה נחטפה מהמסיבה ברעים ושוחררה לאחר 55 יום בשבי חמאס. בישראל מייה עברה ניתוח אורתופדי מורכב, לטיפול בשבר שנוצר בזרועה בעקבות ירי של מחבלי חמאס ביום החטיפה.
שוהם, 22.12.2023

לוחמי גדוד 363 בחטיבת הראל במהלך לחימה כבדה מול חמושי חמאס בדרום חאן יונס. חיילי גדוד השריון החטיבתי נלחמים באויב מתוך בניינים ובשטח הפתוח, בתגובה לירי רקטות RPG לעבר טנקים של צה"ל. צוות הקרב החטיבתי של חטיבת הראל משלב כוחות שריון, הנדסה וחי"ר.
עזה, 10.1.2024

בני הזוג גלי סגל (26) ובן בנימין (29) נפצעו מרימונים שהוטלו עלידי מחבלים אל תוך המיגונית שבה הסתתרו, לאחר שנמלטו מפסטיבל המוזיקה נובה. שניהם איבדו את רגל ימין ונמצאים בתהליך שיקום ארוך. כאן הם מבצעים תרגילי שחייה וצלילה בבריכה השיקומית במרכז הרפואי שיבא תל השומר.
שיבא, 4.3.2023

זהו היום ה-160 לשבי בעזה. 134 חטופים עדיין נמצאים בידי חמאס, וחלקם כבר אינם בחיים. בני המשפחות, חברים ותומכים מפגינים ליד בסיס הקריה בתל אביב בדרישה להגיע לעסקה מיידית ולשחרר את יקיריהם לפני שיהיה מאוחר מדי.
תל אביב, 14.3.2024

>> זיו קורן הוא צלם עיתונות בעל שם עולמי, עטור פרסים בינלאומיים, שסיקר עד כה אירועים חובקי עולם כמו רעידות האדמה בהאיטי, נפאל וטורקיה, אסון הצונאמי בדרום-מזרח אסיה, המלחמה באוקראינה ומגפת הקורונה בישראל. התערוכה "שבעה באוקטובר" תוצג במרכז פרס לשלום החל מה-4.5,פרטים, שעות פתיחה והזמנת כרטיסים מראש כאן

• ❤ תרבות
• שבעה באוקטובר
• זיו קורן
• צילום
• מרכז פרס לשלום
• תל אביב נלחמת

1. מפגש האושר/כפרה מיו

אני חושב שבנצי ארבל הוא סטוריטלר גאון. החוויה שהוא נותן שם – בין אם זה פלאפל בשעות היום או פסטה בערב – היא נהדרת. בתיאוריה זה נשמע כמו משהו שלא יכול להתחבר, אבל נוצרת שם לדעתי חוויה אדירה. הכל טעים והכל מגניב, ועם חשיבה מחוץ לקופסה – תוצר של שנת הקורונה.

2. Waycup Cofee במקווה ישראל וגן החשמל

מודה שאני משוחד כי אני גר באזור, אבל מדהים לראות את ההתפתחות שלו. זה מקום שהייתי מצלם בו נרקומנים וזונות, והיום הוא הפך לפינה תרבותית מאוד מגניבה. Waycup הוא קפה עם וייב מאוד עדכני ומתאים לעיר. תמיד אעדיף בתי קפה שכונתיים וביתיים על הרשתות הגדולות, כאלה שמשלבים איכות וקהל טוב. פעם היה מסוכן לעבור פה, והיום יש פה גינות הילדים, בתי קפה וחנויות מעצבים שעוטפים אותו ומייצרים משהו אחר לגמרי.

3. הציר המזרחי לאילון עד לפרויקט מידטאון

ישנה תחושה שהעיר מקבלת תפנית שבאה ממזרח. האזור סופר מתפתח ומגניב, גשר יהודית מצליח לחבר בין מזרח למערב. מידטאון מצפון הולך להיות לדעתי מוסד שיתפתח למיני מנהטן; מקום סופר לא צפוי שנראה כמו אי תנועה לפני כשנתיים ועכשיו מתפתח לאזור אורבני שוקק. זה לוק אנד פיל חדש לגמרי לעיר, וצריך לשים עליו עין כי הוא יהיה סופר שווה.

4. מסעדת יפו-תל אביב

עם קשר ישיר לאותו ציר מזרחי, המסעדה הזו היא מוסד תרבותי וקולינרי מהטובים שיש לנו.סיגל וחיים כהןהם אנשים מדהימים, ומספקים שם חוויה תרבותית שהיא תענוג. אני מעט משוחד כי אני מציג שם כרגע, ועדיין – ויש להם יכולות אירוח שמספקות הרגשה מאוד נעימה והאוכל פנומנלי.

5. מתחם קריית המלאכה

סצינת האמנות העירונית גלשה למתחם הזה – חלקה מתחת לפני הקרקע וחלקה כבר מקבלת לגיטימציה יותר מיינסטרימית. חשוב לשמור, בתמיכת העירייה, שלא תהיה זליגה של אמנים מחוץ לתל אביב. האמנים הם אלה שקובעים את הטון וצריך לשמור עליהם ועל תמהיל מאוד מדויק כדי שהסצינה תמשיך להתרחש. ראינו למשל בניו יורק כיצד הסצינה זזה. בקיצור: חשוב שישמרו את הסצינה בקריית המלאכה וייצרו כמה שיותר אינטראקציה עם הקהל.

זיו קורן מקדם בימים אלהקמפיין גיוס המוניםשנועד לתמוך ביציאת ספרו החדש "לנשום" ובו מאות תמונות משנת הקורונה.לתמיכה בפרויקט

• העיר שלי
• יפו תל אביב
• מפגש האושר
• זיו קורן
• קריית המלאכה
• גן החשמל