Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
תסלחו לי שאני לא רוצה לדבר על הבחירות החוזרות, אני רוצה לדבר על רנסנס החצבת.
לפני כמה שבועות ביצעתי בדיקת נוגדנים כדי לברר האם יש בדמי מולקולת חלבון שיכולה להילחם בנגיף הארור: החצבת. התשובה היתה שלילית. צריך להתחסן. לא הספקתי לברר מה הפרוצדורה לקבלת החיסון וכבר נחתו במכשיר הטלפון שלי ביום שלישיעשרות הודעות שבישרו על אדם שחלה בחצבת והסתובב בפסטיבל דוקאביב. איתרע מזלי וגם אני נכחתי במועד הנקוב בסינמטק. מבאס. אם כבר למות ממגפה עדיפה השחפת.
למחרת ביליתי את הבוקר בטלפונים למוקד משרד הבריאות אך איש לא ענה. אחרי כל רבע שעה על הקו נותקה השיחה. גררתי את עצמי לקופת חולים כדי להבין מה הפרוצדורה. שלחו אותי לבירור עם רופאת המשפחה היחידה שיכולה היתה לקבל אותי. היא לא קיבלה אותי. במקומה הפקיד שלה היה זה שהעביר את הכרטיס המגנטי ושאל מדוע הגעתי. מחלון חדרו נשקף הסינמטק. סיפרתי לו שבשבת אדם עם חצבת הסתובב שם. ״באמת?״ הוא נתקף בהלה והדפיס בשבילי מרשם לקבלת חיסון. ״לכי בית המרקחת, רכשי חיסון, פני לאחיות והן יזריקו לך״. חזרתי לבית המרקחת. הרוקח המבולבל אמר שמאז התפרצות המגפה לא מחסנים בקופות החולים אז אני צריכה לחצות את הכביש משפרינצק לרחוב הארבעה, להגיע ללשכת משרד הבריאות ולקבל חיסון. חתכתי דרך הסינמטק הנמצא בין שני מוקדי הבריאות האלה. ברחבת הסינמטק החלה מתגודדת קבוצת אמהות עם מגפון ושלטים. הגעתי ללשכת הבריאות. המאבטח עצר אותי ושאל: למה הגעת? בגלל החצבת. היית בדוקאביב? כן. באיזה יום? שבת. תעלי לקומה שנייה חדר 218 אמר ודחף לי ליד פתק עם מספר.
מצאתי בקלות. שורה של פרצופים מוכרים. מפיק שפעם פגשתי בראיון עבודה. עיתונאי עבר. אשתו של, הבת של, חברה של. כולם התמנגלו והעבירו רכילויות רותחות על האדם המדביק (פה כבר התבררה זהותה כאשה). לך תוכיח שבאמת ראית שישה סרטים בדוקאביב אם לא היית בתור לקבלת החיסון.
באי הסינמטק נכנסו לחדרים בהם ניתנה הזריקה כמו בסרט נע. יצאו ממנו עם מגבון אלכוהולי ופנקס חיסונים צהבהב. אני הייתי בלחץ והקפצתי את הרגל בעצבנות כי קראתי בחדשות שהחיסונים אוזלים והולכים ומה אם לא יהיה מספיק בשבילי? חוט המחשבה נקטע כשהרופא קרא במספר שבידי. מבחוץ נשמעו צעקות אשה במגפון: ״אתם הורגים את הילדים שלנו עם החיסונים!!!״. החלפתי מבט רב משמעות עם הרופא ובכיתי בלב על חצי יום העבודה שהלך לפח.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
משרד הבריאות מפרסם לציבור חמישה מוקדים שבהם ניתן היה להיחשף לחצבת בסוף השבוע האחרון, ואחד מהם הוא פסטיבל דוקאביב. לא נשקפת סכנה לבאי הפסטיבל בימים האחרונים
מי שבילה בסוף השבוע האחרון (24-25.5) בסינמטק תל אביב, במסעדה דלידה או במלון סינמה, אפשר ונחשף לנגיף החצבת. על פי הודעה שמפרסם הערב (ג') משרד הבריאות, בסוף השבוע נרשמו חמישה מוקדי חשיפה של הנגיף בזמנים שונים. ביום שישי מוקדי החשיפה היו לובי ומשרדי סינמטק תל אביב (11:00-14:00), לובי מלון סינמה ברחוב זמנהוף (14:30-19:30), מסעדת דלידה ברחוב זבולון (17:30-2100) ושוב סינמטק תל אביב (19:30-00:00). ביום שבת מוקד החשיפה הוא סינמטק תל אביב, בלובי, באולם מספר 1 ובמסעדת ג'ויה הנמצאת במתחם (18:00-23:00).
לפי משרד הבריאות, מי ששהה במקומות הללו, נולד משנת 1957 ואינו מחוסן בשתי מנות נגד חצבת צריך לפנות בהקדם ללשכת הבריאות. בנוסף, כל מי ששהה בהם ומגלה סימנים העשויים לכלול חום, שיעול, דלקת עיניים או פריחה – מתבקש להימנע למבקר במקומות ציבוריים ולפנות לקבלת טיפול רפואי בתיאום מראש. חשוב לזכור כי הופעת הסימנים למחלת החצבת אינה מידיית, והמחלה עלולה לפרוץ תוך 21 ימים מיום החשיפה.
משרד הבריאות מבהיר כי אין חשש להגיע לפסטיבל דוקאביב ולמסעדות בהן שהה נשא החצבת וכי כעבור שעתיים מעזיבתו לא קיימת סכנה לשהות בחלל בו שהה חולה חצבת. לכו לראות דוקו.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
מבלים במועדון בתל אביב נחשפו לחצבת – משרד הבריאות קורא להתחסן
בליין שחלה בחצבת חשף את החוגגים במסיבה במועדון הדופלקס לנגיף, המדבק במיוחד. משרד הבריאות קורא לכל מי שחגג בשישי לפנות בוקר למהר להיבדק - ולהתחסן במידת הצורך
משרד הבריאות פירסם הודעה הקוראת לבליינים שנחשפו לחצבת במהלך מסיבה בתל אביב ללכת להתחסן. על פי ההודעה, חולה חצבת הגיע ביום שישי האחרון (8.3.2019) למועדון הדופלקס בין 12 וחצי בלילה ל-5 לפנות בבוקר, למסיבה של ליין נוייז. מאוחר יותר באותו יום הוא המשיך לג'ימבורי Jump בנתניה. משרד הבריאות קורא לאנשים שנולדו משנת 1957 והלאה ואינם מחוסנים בשתי מנות נגד חצבת לברר האם עליהם להתחסן נגד המחלה.
בשנה האחרונה עולה החצבת שוב ושוב לכותרות בעקבות חשיפות של קהלים גדולים למחלה. רק השבוע הודיע משרד החינוך שיחייב תלמידים ומורים לחתום על הצהרת בריאות ולהתחסן כנדרש לפני היציאה למסעות לפולין. החצבת היא הנגיף המדבק ביותר בעולם ולכן המחלה מרימה את ראשה בהתפרצויות בכל פעם שאחוז המתחסנים נגדה באוכלוסיה יורד. לחצבת אין תרופה וכשליש מהנדבקים בה יפתחו סיבוכים כמו דלקת אוזניים, דלקת ריאות או דלקת של המוח, והיא אף עלולה להרוג. במשרד הבריאות אומרים כי הסיכוי של אדם שאינו מחוסן להידבק לאחר שנחשף לחולה חצבת הוא למעלה מ-90 אחוז, אך ביצוע חיסון לאחר החשיפה למחלה עשוי למנוע אותה או להקל בחומרתה.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
מאז תחילת השנה נדבקו בחצבת מעל 660 ישראלים ועכשיו גם כאן בתל אביב. מהו תפקידם של מתנגדי החיסונים בהתפרצות, איך מתמודדים עם המידע השקרי שהם מפיצים והיכן מוצאים מידע אמין? המדריך המלא
התפרצות מחלת החצבת בישראל מוזכרת בתקופה האחרונה כמעט בכל מהדורת חדשות. מאז תחילת השנה נדבקו בחצבת בישראל כבר מעל 660 אנשים, סדר גודל של התפרצות שאנחנו לא רגילים לו, לאחר שבשנים האחרונות חלו במחלה בודדים בכל שנה. הסיבה לכך שהמחלה הפכה לנדירה יחסית היא החיסון המוצלח נגדה. מאז פותח ב-1963 (והוכנס לשימוש בישראל ב-1967), הוכח החיסון כיעיל ביותר כנגד הנגיף המדבק בעולם והוריד את שיעור התחלואה ממנה בצורה דרסטית.
מדוע החצבת מתפרצת עכשיו?
וירוס החצבת הוא הנגיף המדבק ביותר בעולם, ולכן המחלה מרימה את ראשה בהתפרצויות בכל פעם שאחוז המתחסנים נגדה באוכלוסיה יורד. ההתפרצות הנוכחית החלה לפני כשנה באירופה כשאחוזי ההתחסנות נגד חצבת החלו לצנוח באיטליה, רומניה, אוקראינה ובריטניה. הסיבות לאי-התחסנות מגוונות, החל מזמינות נמוכה של חיסונים לאוכלוסייה ועד לסלבס שקוראים באמצעי התקשורת לא להתחסן תוך שהם מהדהדים שקרים וסיפורים חסרי בסיס.
האם החצבת מסוכנת?
בהחלט כן. התפרצויות החצבת מסוכנות משום שלמחלה אין תרופה, וכשליש מהנדבקים בה יפתחו סיבוכים כמו דלקת אוזניים, דלקת ריאות, דלקת של המוח והיא יכולה גם להרוג. ועוד לא הזכרנו אוכלוסיות שאינן יכולות להתחסן והן פגיעות במיוחד כמו תינוקות עד גיל שנה, נשים בהריון ואנשים עם מערכת חיסון מדוכאת שהדרך היחידה להגן עליהם היא אם הציבור סביבם יהיה מחוסן.
מדוע הם לא מתחסנים?
אם המחלה כל כך קשה ומדבקת והחיסון נגדה כל כך יעיל, מדוע יש התנגדות עזה כזו שגורמת לנזק עצום? כנראה שאין תשובה אחת והסיבות לא להתחסן מגוונות: יש שפועלים ממניע אנטי ממסדי בכלל ואנטי ממסד רפואי בפרט, ויש שרואים באי-התחסנות חזרה לאורח חיים "טבעי". לחלק מהטענות כנגד חיסונים יש המון כוח שכנוע, ולעיתים הן זורעות ספק המתפשט בקרב ציבור שלם כמו אש בשדה קוצים. בנוסף, יש אנשים שפשוט שוכנעו בסיפורים שקריים אודות חיסונים ומחליטים להימנע מלחסן. זו אולי הסכנה הגדולה ביותר של הפצת מידע לא מבוסס, המאפשרת לציבור לקבל החלטה שגויה על הבריאות שלו.
ומה לגבי דחיית חיסונים?
רבים מאלו שאינם מתחסנים לא מפקפקים בממסד הרפואי או מבטלים את המלצותיו. הם מהססים להתחסן בעקבות מידע לא מהימן שהם נחשפים אליו, ברשתות החברתיות וגם בתקשורת, ובעקבותיו הם בוחרים "שלא להחליט" ולדחות את החיסונים 'בינתיים'. המשמעות של דחיית חיסונים היא שעד שיתחסנו בעתיד, בינתיים הם אינם מגנים על עצמם, על ילדיהם ועל סביבתם. כך למשל, חולת סרטן שמערכת החיסון שלה מדוכאת, נמצאית בסכנה להידבקות בחצבת אם תיחשף לחולה הנושא את נגיף החצבת, המועבר באוויר. לכן, בין אם אי-התחסנות היא תוצאה של כמיהה לנוסטלגיה מדומיינת של 'רפואה טבעית', או חוסר אמון בממסד הרפואי המודרני, התוצאה היא ברורה וחמורה. ציבור רחב לא מתחסן, ומאפשר לנגיף החצבת להתפשט ולהדביק במחלה אוכלוסיה תמימה שאינה יכולה להתחסן, כמו תינוקות וחולי סרטן.
האם אנחנו מוצפים במידע לא אמין?
חלק ניכר מהחשש להתחסן נובע ממידע שגוי ומטעה שמופיע ברשתות החברתיות ולעתים גם בתקשורת. הזמינות שלו והפשטות שבה הוא נכתב, יוצרים מראית עין של טקסט מדעי מורכב ומהימן, ומאפשרים לציבור לעיין במידע רפואי לכאורה, מבלי שהם מודעים להטעייה שלהם.
אם חושבים על זה, אנחנו מוקפים במידע לא אמין סביבנו – הודעות וואטסאפ שמקבלים מהדוד, סרטון יוטיוב ששלחו לנו ומספר "את כל האמת שלא רוצים שתדעו", כתבה ססגונית באתר קליקבייט, או טקסט שמישהו העלה בקבוצה בפייסבוק. לפעמים זה יכול להיות אפילו טור באתר חדשות מוכר. אלא שהמידע הזה אודות חיסונים יכול להיות לא מדויק במקרה הטוב, ומסוכן במקרה הרע.
איך מזהים פייק ניוז חיסוני?
כדי לזהות מידע לא מדויק כזה ולהימנע מהפצתו הלאה, הנה כמה כללי אצבע: בדקו האם מה שכתוב נשמע לכם שפוי והגיוני ("האדם הזקן ביותר בעולם חוגג 240, צפו:"); בדקו איפה התפרסם – האם באתר מוכר ומהימן או בכזה שמתמחה בקונספירציות; האם אתם מזהים את הכותב – שמו ועיסוקו מצויינים והוא כותב על תחום מומחיותו; האם הטקסט כתוב בצורה רצינית או בידורית שגורמת לאנשים להפיץ אותו עוד ועוד, והאם הוא מבוסס על מקורות או מומחה רציני בתחום.
היכן מוצאים מידע אמין על חיסונים?
לא חסרים מקורות מידע מהימנים וטובים. עמותת "מדעת" הפועלת למען בריאות הציבור בישראל מפעילה אתר מלא בתוכן אמין, קבוצת פייסבוק ("מדברים על חיסונים") שבה עונים אנשי מקצוע על שאלות, ואפילו קבוצת וואטסאפ שבה הורים בכיתה שבה ילדים עומדים לקבל חיסונים יכולים לדבר ישירות עם רופאים מומחים ואנשי מקצוע. מקומות נוספים הם האתרים של "מדע גדול, בקטנה", מכון דוידסון (הזרוע החינוכית של מכון ויצמן), ואתר "חשיבה חדה". מקורות באנגלית כוללים את אתר ארגון הבריאות העולמי (WHO), המרכז לבקרת מחלות האמריקאי (ה-CDC), וויקיפדיה. והכי חשוב, אם יש לכם ספק אודות בטיחותם או חיוניותם של חיסונים, תמיד כדאי להתייעץ עם רופא/ת הילדים שלכם.
הפצת מידע שגוי עלולה לעלות בבריאות של אנשים, ואנחנו רואים דוגמאות לכך בכל העולם. נתקלתם בתוכן שהדליק לכם נורה אדומה? אל תפיצו אותו הלאה. קראו אותו בביקורתיות ובדקו אותו במקורות המהימנים שהזכרנו קודם. לכל אחד מאיתנו יש את היכולת, ומוטלת גם האחריות, לעצור את התפשטות המידע השקרי וגם את המחלות הניתנות למניעה.
*בן הורוביץ הוא דוקטור לביולוגיה והמנהל המקצועי של עמותת "מדעת"
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
בהלת החצבת: הנגיף מתפשט, וההורים בעיר נותרים חסרי אונים
חרף אזהרות הרופאים והסיוע מצד העירייה, נגיף החצבת מוסיף להתפשט במעונים ובקופות החולים בתל אביב. היום הייתה זו אימא לילדה בת חודשיים שזומנה להתחסן אחרי ביקור בסניף של קופת החולים מאוחדת
נגיף החצבת הולך ומהווה איום ממשי יותר ויותר על הילדים התל אביביים. היום (ב') פרסמה בפייסבוק תושבת תל אביב טל רחל הורוביץ כי התבקשה על ידי משרד הבריאות להגיע עם ילדתה בת החודשיים לקבלת חיסון נגד חצבת, לאחר שעלה חשש כי הילדה נדבקה בנגיף במהלך המתנה בסניף קופת החולים מאוחדת ברחוב שפרינצק. "אין לי מה לעשות חוץ מלדפוק את הראש בקיר ולהתפלל שהתינוקת שלי לא תפתח תסמינים של מחלה שגורמת לסבל, נזק מוחי ומוות", כתבה הורוביץ בפוסט.
ואכן, הבחירה של הורים שלא לחסן את ילדיהם גובה מחיר הולך וניכר בישראל ככלל ובתל אביב בפרט. מדובר בנגיף שמועבר ללא צורך במגע, ועל כן הוא טומן בחובו פוטנציאל מידבק מאוד. למעשה, חולה חצבת אחד עלול להדביק בממוצע 18 אנשים לא מחוסנים. קבוצות הסיכון כוללות תינוקות שטרם הגיעו לשלב החיסון ומבוגרים שמסיבה כלשהי לא חוסנו בילדותם. ההורים שלא מסכימים לחסן את ילדיהם עושים זאת אף על פי שכבר הופרך הקשר בין החיסון לחצבת לבין מחלת האוטיזם, טיעון שעלה בשלהי שנות ה-90 על ידי מאמר שהואשם מאז בתוצאות מפוברקות.
ד"ר גליה גריסרו, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות מבית החולים "דנה-דואק" בתל אביב מסבירה כי מדי כמה שנים יש התפרצויות נגיפיות, וכי הזמן הזה בשנה הינו השיא של ההתפרצות הנוכחית. למרות שלא מדובר רק בהתפשטות בתל אביב, אזורים בעיר נמצאים בסיכון מיוחד, כמו למשל גני הילדים בדרום תל אביב, בו כבר נרשמה נוכחות של הנגיף. "בדרום תל אביב ישנם גנים מאוד צפופים, וילדים מתחת לגיל שנה הם עיקר הנפגעים. ברגע שילדים קטנים נחשפים למישהו לא מחוסן במעון ילדים צפוף זה מתפשט כמו אש בשדה קוצים. כרגע באחד הגנים בדרום תל אביב יש נוכחות כזאת, אבל עיריית תל אביב התגייסה ומבצעת חיסונים באופן מנדטורי לכל התינוקות מגיל חצי שנה באזור".
מחודש מרץ רק באזור תל אביב היו 55 מקרים של חצבת, שמתוכם 14 הם ילדים, אבל הנתונים מתעצמים מיום ליום. "מי שמחוסן במחלה לא חולה ומי שמפיץ אותה אלו אנשים או ילדים לא מחוסנים שמדביקים אחרים. מי שהתחסן בעבר לא יכול לחלות כי בגופו הנוגדנים", אומרת ד"ר גריסרו. החיסונים בארץ במסגרת טיפות חלב כלולים בסל הבריאות, אבל הם לא בגדר חובה. בארה"ב ישנה אמנם זכות להורה לבחור האם לחסן את ילדיו, אבל ברגע שהילדים צריכים להשתלב במערכת החינוך ההורים מחויבים להוכחות עבור חיסונים תקינים כדי שלא יסכנו ילדים אחרים.
"זה מתפשט כמו אש בשדה קוצים". חצבת (צילום: שאטרסטוק)
מעיריית תל אביב-יפו נמסר בתגובה:"עיריית תל אביב-יפו פועלת על פי הנחיות משרד הבריאות בנושא. בחודש האחרון דווח על 14 חולים שנדבקו בקרב הקהילה הזרה, מתוך כ-600 מקרים ברחבי הארץ. אחד החולים הינו מעל גיל 18 והשאר הם ילדים, חלקם מתחת לגיל שנה. מאחר ועיקר התחלואה היא בקרב ילדים במעון יוניטף באזור התחנה המרכזית, הוחלט לחסן את כל הילדים במעון ואת בני משפחותיהם. לפני כשבוע וחצי נערך מבצע חיסונים יחד עם משרד הבריאות, בו חוסנו כ- 600 מבני הקהילה הזרה. זאת ועוד, נהוג לחסן נגד חצבת בגיל שנה, אך בעקבות המקרים בהם נדבקו ילדים מתחת לגיל זה, משרד הבריאות הנחה להקדים את החיסון לתינוקות החל מגיל 6 חודשים ועד שנה. ביום שישי האחרון חוסנו 157 תינוקות בשתי טיפות חלב בדרום ובמזרח העיר. כאמור, העירייה עומדת בקשר הדוק עם משרד הבריאות ופועלת על פי הנחיותיו".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
!["זה מתפשט כמו אש בשדה קוצים". חצבת (צילום: שאטרסטוק)](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2018/10/sizes/shutterstock_1066303739_P_wo_500_329.jpg ""זה מתפשט כמו אש בשדה קוצים". חצבת (צילום: שאטרסטוק)")