עינת שחק היא עיתונאית, משוררת וסופרת שספר השירה הראשון שלה, "פירות ביאוסים", יצא לאור במהלך השנה האחרונה, ובו תמצאו לוקיישנים שונים בעיר שנכתבים כנקודות ציון לדייטים גרועים. ספר הפרוזה הראשון שלה, "נגמר הבית מלון" (כאן קוראים פרק ראשון וגם קונים) בהוצאת כנרת זמורה דביר, הגיע בימים אלו לחנויות ומציע לכם לצלול לקומדיה רומנטית שנונה שבועטת בחוקי הז'אנר, עם גיבורה אדריכלית שחולמת על הצלחה מטאורית בטוקיו לצד הקולגה הכריזמטי, אבל מקבלת בשורה רפואית בלתי זוהרת בעליל. למה? כי החיים הם שק של כיף נורא עם הפתעות פה, מה חשבתם? חוץ מזה, היאכתבה אצלנו לא מעט, ואנחנו אוהבים אותה כמעט כמו שהיא אוהבת לכתוב על דייטים גרועים.

>> נווה מדבר של יופי והפסל המקסים בעולם. העיר של עינת צרפתי
>> אווירת רוקנרול נכחדת וסלון שכונתי // העיר של איתי פיינגולד
>> המקום הכי אותנטי ביפו וחיבוק אימהי מהקהילה // העיר של ג'ול עבוד

1. ספסל על מלצ׳ט בורוכוב

אני לא יודעת מי האישה המופלאה עם הסטייל האדיר שגרה באזור ומורידה את כל המלתחה שלה לספסל, אבל אחות – אל תפסיקי לעולם. אלא אם בא לך שנחדל להשתמש בספסל כפרוקסי, ותתחילי להזרים לי פריטים ישירות לארון. ספסל מלא פנינים מתחום הגרדרובה וההום סטיילינג, ובניגוד לחיים עצמם הוא לא מאכזב כמעט אף פעם.

2. ג׳ימבורי תינוקים בסנטר

בניין A קומה 3, לפני שילב. מי ידע שאפשר לאהוב ככה משטח רך, מגלשת ספוג וצלחת פטרי של מחלות? ב-10:00 בבוקר זה ה-מקום להיות בו. מ(ז)ניחה את התינוק לחקור לבד את חוקי הג'ונגל, וגוללת באינסטה בפנאן, עונה למיילים, מרכלת עם המטפלות סביב ומנהלת דיונים ערים על חיסון לשלבקת חוגרת (מומלץ!). כמו משרד רק עם הפרשות רוק במקום פנסיה.
דיזנגוף 50, בניין A קומה 3 (במלחמה זה בבניין b בקומה -1)

3. גרציאני

סניף הדגל ביהודה הלוי נפצע אנושות במלחמה וזה על הפנים, אבל אני חסידה מושבעת של הפוך קטן שיבולת על מים באח הקטן בקינג ג׳ורג׳. קפה מעולה, הכל טעים, צוות מסביר פנים וגם בית הקפה היחיד שהצלחתי לשבת בו שעות ולכתוב.
קינג ג'ורג' 105, תל אביב

4. המנזר

איך אפשר לא לאהוב בר שמגיש בלאדי מרי אור ל-12 בצהריים? אי אפשר. המקום היחיד בו אפשר לשבת שעות וללרלר ועדיין לא להיות הכי תמהונית בחדר.
אלנבי 60, תל אביב

5. הנילוס

הייתי שמחה ללכת נגד הזרם אבל כל הסופרלטיבים שנשפכו על הבר הזה מוצדקים. זה מקום שעשוי מחומר של חתיך: גם אלגנטי, גם נונשלנטי, בקלאס עד הפרט האחרון ובלתי אפשרי לא להתמגנט אליו.
אלנבי 33 תל אביב

מקום לא אהוב בעיר

קו 14.נשגב מבינתי איך קו שעובר במסלול כל כך נחוץ מקבל אוטובוס כל כך קטן. תמיד מפורק וצפוף, לא מותאם מבחינת ביקוש, בלתי נסבל לעגלות תינוק או כסאות גלגלים. דחוף להמיר לאוטובוס רגיל נורמלי.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
השתתפתיבערב שירה של הביזיוןבשיתוף עם אלה נובק, שזה חבורת פרחחים שהרימו מגזין תרבות חדש שנראה וואו ועושה דברים מאוד מעניינים לאחרונה. נתקלתי בערב הזה בכמה משוררים מעולים ומסקרנים שגרמו לי להפסיק לשנוא ערבי הקראת שירה. וגםליין המסיבות"עד 120"– אחת לכמה חודשים נדב רביד ולוטננט דן מארגנים מסיבה עם ביטים שלא עוברים את ה-120bpm. הקהל חמוד, למוד רחבות ולא מתלהם, האווירה צ׳יל וסטים שכיף להתמסר אליהם. המסיבות האלה הן נוכחות חובה מבחינתי.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
״שין״ של דריה שועלי. נסחפתי לקריאה של הרומן שמתאר התאהבות בגיל מבוגר באדם הלא מתאים. יש שם אהבה שעולה על גדותיה מצד אחד בתוך קשר שהוא כל הזמן על סף מימוש, אבל יותר כבה מבוער. זו איזו היסחפות שכל אדם בוגר עבר, בטח בעיר הזו. הסוף של הספר הזה הוא אחד הסופים היפים שיצא לי לקרוא. זה נראה לי לרוב חולשה של ספרים – מגיעים לעמוד, חצי עמוד אחרון, וזה לא מתכנס, אבל בספר הזה ממש עצרתי, נפעמתי וקראתי את הסוף כמה וכמה פעמים.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
נוכחות מגינה. אם אי אפשר ליסוע לשטחים או מפחיד (זה מפחיד רצח) אז יש מגוון אפשרויות התנדבות גם מהבית. זה הדבר הכי נורא שקורה עכשיו בחסות מדינת ישראל, והפריווילגיה של אזרחים היא לנסות להגן על מי שלא זוכה לאותו מעמד, ומופקר לחסדי מקום שאין בו אלוהים.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
יש לי שניים:רעות ענברשבגדול דרכה אני צורכת חדשות. היא מפרשנת את המצב ומנסחת דברים שאחרת לא בטוח שהייתי מבינה, כמו מה האינטרסים או למה מה שמסריח הוא בעצם רקוב.השני הואבר פלגשפאקינג כותב את כל ״הארץ״ בעצמו. אני משתאה מהעבודה העיתונאית שלו, הוא מסקר הכל בכל מקום ללא לאות ובכל זמן נתון, אם זה חשיפות קטארגייט, כל זירת נפילה אפשרית במלחמה או הזרקור שמפנה על העובדים הזרים שנהרגים במלחמות שלנו. עיתונאי מטורף.

מה יהיה?
אפוקליפסה. עכשיו.

• העיר שלי
• סופרים
• סופרים צעירים
• משוררים
• המנזר

>> איתמר גריילסאמר הוא משורר, מחזאי, מתרגם ומורה לספרות. בן 30, חי בשכונת שפירא ומוציא לאור בימים אלה את ספרו "ציפור אי-השלמות" בהוצאת "עיתון 77" ובעריכתה של לני בלה כהן. אתם יכולים וצריכים להשיג אותו בחנויות הספרים העצמאיות ובעיקר באובלומוב היפואית הנהדרת.

1. קפה גרגר

בשכונת שפירא. מקום שבו אומנים יושבים יומיום, כותבים, מציירים ונפגשים עם חברים. אנשים אותנטיים מכל הגוונים. יש להם אחלה קפה ובריסטות עם חיוך (בדרך כלל). הרגשה נעימה וביתית אבל גם בוהמיינית. המחירים הוגנים ויש אפילו אוכל בלי גלוטן לצליאקים.
מסילת ישרים 48 תל אביב

2. הים

באופן כללי וספציפית החופים של דרום העיר.

3. יפו

על פינות החמד שבה והרחובות הציוריים.

4. פלורנטין

במיוחד האיזור שבין רחוב הרצל לבין רחוב אליפלט. בתי קפה וחנויות יד שנייה מגניבות, מסעדות אסייתיות זולות וטעימות ובעיקר אווירה טובה.

5. אוגנדה בר

ופארק המסילה באופן כללי.

מקום לא אהוב בעיר:

כל האזור של התחנה המרכזית. אני יודע שיש אנשים שאוהבים את האווירה המוזרה והאפילה שיש שם. אני לא מתחבר לזה. פעם אולי יותר התחברתי. ככל שהזמן עובר האיזור הזה נהיה יותר ויותר מחריד, עצוב ונוראי. פשוט איזור שדחקו לתוכו את האנשים המוכים והמסכנים ביותר של החברה. יש משהו צבעוני ברחובות הללו, משהו שמזכיר קצת את פאריז (ברובעים הפחות שיקיים שלה, מי שמכיר). מסעדות זולות, ובאופן כללי האנשים הם אנשים טובים אבל משהו במקום הזה הוא פשוט יותר מדי עבורי.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הסרט "שפה זרה". סרט ישראלי פיוטי מאוד יפה על אתחול מחדש של זוגיות, שצולם בפראג ובירושלים. הסרט הזה מצליח לתעתע בצופים. הוא מוליך אותנו בין רגשות ותחושות שונים, ומסתיים באופן מאוד מפתיע.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה לאחרונה?
ספר השירה שלמאור צברי "נספח צבאי". יצירה נהדרת, על מפקד ביחידת מסתערבים שהוא גם משורר ומצליח לראות את הדברים באופן מורכב, משהו שכל כך חסר בימים האלה בישראל.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
זו תקופה מאוד חשוכה בכל מה שקשור למצבם של האומנים. מבחוץ הם מותקפים ומוחרמים ומבפנים הם מושתקים ומקצצים להם בהכנסות. הייתי תומך כספית בכל אומן מכל סוג שהייתי נחשף אליו ולא מקמץ. אם זה בהופעה של להקה צעירה, בספר שמישהו מנסה להוציא בהדסטארט, או פשוט בצריכת תרבות מקומית.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
דרור משעני. סופר פשוט מצוין שחי בעיר.

מה יהיה?
זה מאוד תלוי בנו. אם נישאר ונילחם על העיר והמדינה אולי ננצח. אם נברח ונרים ידיים, אין לנו סיכוי.

• העיר שלי
• משוררים
• קפה גרגר
• חוף הים בתל אביב
• יפו
• פלורנטין
• אוגנדה
• תחנה מרכזית תל אביב

לורן מילק היא משוררת ומוזיקאית מקומית שתופרת במילותיה את העיר עוד מאז נולדה בה. לאורך השנים שיריה הולחנו בידי מוזיקאים רבים, ביניהם קורין אלאל, יוני ליבנה, רונית שחר ועוד. אלבומה הראשון כמבצעת, "פרפר פרלין", הולחן והופק על ידי קורין אלאל, והאלבום השני שלה בדרך, כאשר שני סינגלים בהפקת אביחי טוכמן כבר יצאו לעולם, ועוד בדרך. את ספר השירה החמישי שלה "תיסלם דאוד" היא תשיק ב-12.1 בתיאטרון תמונע, ואתם יכולים כברלהתכונן ולרכוש כרטיסים.

1. אחותי

חנות סחר הוגן, חנות יפה, קטנה ומטריפה, בעלת ערך מוסף חברתי. בכל פעם שאני נכנסת אליה, אני מרגישה שאני נכנסת לבית אחר מלא יצירה, סטייל ואופנה. הפריטים הייחודיים מספרים סיפור של נשים יוצרות, שמרוויחות בכבוד ובתנאים הוגנים. זה סחר הוגן פמיניסטי במלוא מובן המילה. תמצאו שם עבודות רקמה של נשים בדואיות, טבעות רקומות, חנוכיות אתיופיות וסביבוני עץ מעוטרים, יצירות של "קוצ'ינטה", קולקטיב נשים אפריקאיות המבקשות מקלט בישראל, מוצרי יודאיקה, אביזרי אופנה, מוצרי טקסטיל ועבודות מלאכה. לצד כל הכוח והיופי הנשי הזה יש גם טבלאות שוקולד בעבודת יד, בלנד מובחר של שמן זית, זעתר, דבש, ליקרים, יין וספרים. כל רכישה ב"אחותי" היא מתנה כפולה, פריט יפהפה וגם תמיכה ישירה בנשים ובקהילה. אני נשביתי בקסמה של תיבת אהבה אתיופית, עשויה חימר, שבתוכה בני זוג שחורים מיניאטוריים מתנים אהבים, מתנת חתונה מושלמת. באמת ממליצה בחום להגיע ולהתאהב, אולהזמין אונליין.
הקונגרס 12, תל אביב

2. פארק המסילה בנווה צדק

מסובבת את הסוכרייה על מקל שקוף קשור בסרט לבן, סוכרייה עם תמונה מצמררת שנועדה להנצחה, סוכריה עם פרפר לבן וארבעה לבבות אדומים בתוכה, שהכינה לזכרו אחותו ספיר וחילקה שרה, אימו של סאן. לסוכרייה מוצמד פתק מרהיב שעליו כתוב בשחור על גבי לבן: "אני תמיד אדאג שיהיה לך מתוק, גם מלמעלה, אוהב, סאן". סאן יעקובוב אמנון ז"ל, בנם של שרה לוי ואלי בן דודי.

בהיותו רק בן 22, נרצח והופקר במסיבה ברֵעים בשבעה באוקטובר, ורכבו נגנב. השתתפתי בשבעה ובאזכרה באוקטובר האחרון, ולאחר שחזרנו מבית העלמין בחולון, נסענו ליפו לחוף קסיס, שהיה החוף של סאן ושל אימו. התרגשתי לגלות את הגרפיטי של בנצי ברופמן, שהתמסר להנצחת זכרם של החטופים וקורבנות שבעה באוקטובר, ביניהם דמותו של סאן חרוטה על קיר ציור גרפיטי. תסתכלו על העיניים הכחולות האלמותיות שלו.

3. Jaffa Sound Arts

ברחוב מזל שור בלב יפו העתיקה שוכן אחד מאולפני ההקלטות הכי אהובים עליי בתל־אביב. התוודעתי אליו דרך הזמרת גל דה פז, שהמליצה לי להקליט שירה בתא אינטימי ונפרד, וזה הטיפ המקצועי שהולך איתי קדימה. באולפן הזה הקלטתי את "לב טפיוקה" עם הסאונדמן יונתן יעקובי. נהניתי לשיר בו בפרטיות, כמו בתוך מרתף אפל ומסתורי, עם ויברציות מהממות וסאונד של מעמקים, הד שנדמה שעולה מתוך באר קדומה.
מזל השור 9, יפו

4. מגדל השעון

מבנה עות'מאני שחלונות הזכוכית הצבעונית שלו זוהרים ככוכבים בלילה, וקול ענבלו נשמע פעם בחצי שעה ובכל שעה עגולה. המגדל המכושף מכוסה בגג נחושת, סורגי ברזל מעוטרים ופעמון ברונזה עתיק יומין שנמצא בכניסה לעיר העתיקה של כלת הים. אייקון יפואי, סמן זמן, נקודת מוצא לטיול ומקום מפגש רומנטי. אני אוהבת לעמוד מולו בזמן השקיעה, להרגיש את העיר מתעוררת ולחוות את היופי ההיסטורי. לא תמיד השעון מכוון, אבל הוא מושך את העין וממנו אפשר לזרום לשוק הפשפשים, לים, לאבולעפיה, לגלריות ולבית מלון סטאי.

5. בית קפה יעל

ברחוב צייטלין ליד גינת דובנוב, חבוי מתחת לבית מגורים, במטבח קטן וצפוף, מול משרד העורך־דין של אבי דוד ז"ל, שמגיל שתים־עשרה הייתי המזכירה שלו. המקום קרוי על שם יעל יקותיאל ז"ל, אימה של אשרת בעלת הקפה. תענוג לכתוב שם על שולחן משותף מעץ אלון, אווירה שקטה וירוקה, דרינקים כיפיים, ידי זהב נשיות מטגנות, אופות ולשות, פרחים מפתים שוקקי חיים, ירקות אורגניים צבעוניים וטריים שנקטפו על הבוקר וכבר בקערה, מעמולים אסליים שמזכירים לי את סבתי מזל עליה השלום. קפה וינטג' עם חוש אסתטי, חזק וטוב.
צייטלין 18, תל אביב

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

התחנה המרכזית ונווה שאנן. העיר נוטשת את החלשים ביותר, תחנות סמים רבות ברחובות – לא רק סמים, אלא גם הטרדות מיניות ותקיפות נשים יומיומיות, מכורים ומכורות משוטטים ברחובות כמתים מהלכים, עם מורסות ועם פצעים פתוחים. התחנה המרכזית – מוקד של עוני, פשיעה והזנחה – ממשיכה לפעול כרגיל.

השאלון:

1. איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
יהודה מסס – מופע הפתיחה של פסטיבל ליבי במזרח. עברתי חוויה מעוררת השראה בפסטיבל "ליבי במזרח" בתיאטרון יפו, במופע של יהודה מסס, שזכה לראשונה לאות הוקרה מטעם תנועת "אחותי". כבוד גדול היה לי להזמין אותו לפתוח את הפסטיבל. יהודה הוא זמר נשמה מרוקאי, צייד של יופי שמעורר בי געגוע. הופתעתי מקטעי הקישור המעולים שלו ומיכולתו להצחיק ולחשמל את האוויר. באולם תיאטרון יפואי עם קשתות ועיטורים לצד אבן כורכר חשופה, בוצעו שירים מתוך האלבומים הבולטים שלו – "מזרב" עם אהוד מנור, "מחשבות" עם עמיר בניון ו"זיכרונות" עם ויקטור וייצמן – ואפילו השיר "עלש" בוצע בדואט עם נגן העוד אלעד בוהדנה. המופע הפותח את פסטיבל "ליבי במזרח" הצליח להמריא עם ליבי לשחקים. השתתפו בו הנגנים נדב ביטון (ניהול מוזיקלי ופסנתר), אלעד בוהדנה (גיטרה, עוד ושירה) ומיכל עמר (כלי הקשה). אות ההוקרה הוענק ליהודה על תרומתו הייחודית למוזיקה הישראלית, על יצירה חוצת גבולות, תרבויות ודורות, על אומנותו המחברת בין לבבות, בין מזרח למערב, ועל קולו הייחודי המאציל אור של אהבה, השראה ושלום.

2. איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"אורנה ואלה" הוא דוקו ישראלי חשוף ומורכב על השותפות והחברות של אורנה ואלה – זוג נשים שהקימו ב־1992 את אחד מבתי הקפה האייקוניים בתל־אביב. הבמאי תומר הימן, גיי מלא סטייל ואמביציה, שעבר מהמושב אל העיר הגדולה ומילצר אצלן תקופה – חוזר אליהן כעבור שלושים שנה ומציג סיפור אהבה, משפחה ויצירה מנקודת מבט רכה, חדורת אמפתיה ופמיניסטית. סרט שירי ועדין שנחרט בי כמו מיניאטורה של בית קפה עם חצר אחורית וגינה.

זהו מפגש נדיר עם נשות הטארט טאטן והאספרסו, שתיים ממובילות הקולינריה בישראל, דרך צילומי וידאו וסטילס, שמנציחים את העשור של שנות התשעים, שבו אורנה ואלה מככבות בטבעיות כובשת בין ביס לביס, בין עוגות הקצפת לשאריות הספגטי האדום, אורז הבר והאסקפיזם. המנות הביתיות, שנרקחו בתשומת לב אימהית, קפדנית ואסתטית, והדמויות המשוטטות בין הסירים יישמרו לתמיד במקרר הקינוחים של הזיכרון התל־אביבי. אני, כמו רבים אחרים, אזכור את הבית הקטן בשינקין 33, את המפות הצחורות ואת התור ללביבות הבטטה שנראה כמו תור לנשיקות.

3. לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
עמותת "לא עומדות מנגד" – מסייעות לנשים וגברים במעגל הזנות.

4. מי התל־אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
שולה קשת קשי, פמיניסטית מזרחית ופנתרה שחורה מדרום תל־אביב, תמיד עם הפנתר הפרטי שלה בבית – החתול עיוני, סמל לחום ולנוכחות הייחודית שלה. מנכ״לית תנועת "אחותי – למען נשים בישראל", חברת מועצת עיריית תל־אביב–יפו מסיעת "כולנו העיר" ויו"ר ועדת שכונת נווה שאנן, פועלת להבטיח מרחב בטוח ושוויוני לנשים ולקהילות מגוונות בכל רחבי העיר. קשת היא תופעה סוליסטית עם אג'נדה קהילתית אותנטית, אומנית, מנהיגה ולוחמת צדק, שמראה איך עקשנות, אהבה ואחריות הופכות לעשייה מצילת חיים ומשנה עיר.

5. מה יהיה?
יהיה הארד קור.

• העיר שלי
• משוררים
• ❤ תרבות
• לורן מילק

מעטים הם היוצרים שהשפעתם על התל אביביות העכשווית גדולה כמו זו של דוד אבידן ז"ל, ומעטים הם היוצרים שמקבלים על כך כל כך מעט קרדיט. מאז מותו ב-11.5.1995, בחוסר כל ובמצב נפשי קשה, לא נעשו מאמצים רבים להנציח את פועלו המבריק והרב-תחומי ולמרות ההערכה הרבה ליצירתו ומקומו בפנתאון של השירה העברית. בסופ"ש הקרוב זה הולך להשתנות מעט, באירוע שיתקיים בחמישי ובשבת במתחם "מטמון" שבבית רומנו תחת הכותרת הכיפית "קידה רבת משתתפים לדוד אבידן".

>> תעודת הצטיינות: 7 סרטים שאסור לכם להחמיץ בפסטיבל דוקאביב
>> התפתחות דרמטית: פסטיבל דרמה קווין יפתח את אירועי הגאווה בעיר

מדובר למעשה בפסטיבל קטן, פסטיבלון בעצם, שיכלול חמישה אירועים המתפרשים על פני יומיים בחנות הספרים הנהדרת מטמון, בהשתתפותם של עשרות אנשי תרבות ורוח, שינסו להציף מן האוב את שלל מפעלותיו של אבידן בתחומים השונים. בין המשתתפים תוכלו למצוא את דבל'ה גליקמן, אהרן שבתאי, ליאור דיין, ציפה קמפינסקי, ניסן שור, תאי רונה, יוסי מר חיים, ירון לונדון ועוד.

"עם חלוף 30 שנים לעזיבתו של דוד אבידן תקיים הנהלת החשבונות הרב-דורית אירוע רב-ממדי ורב-הקשרי עם דוברים ודוברות מדיסציפלינות שונות, שידברו על פעילותו המגוונת של הפנומן החד-פעמי – קולנוע, טלוויזיה, לילה, הגות, אמנות, בינה מלאכותית, גאדג׳טים, פרמקולוגיֿה, מדיה, וכמובן שירה, אחרי שנגדיר אותה ככל מה שאינו שירה", כך נמסר מטעם המארגנים. רוצים ליינאפ? בבקשה:

חמישי 22.5 21:00 // לילות תל אביב עם דוד אבידן וידידים

ערב הפתיחה של הפסטיבל יארח גלריה נהדרת של ידידות וידידים, שילושו באופן חופשי היבטים שונים של היקום האבידני, עם קריצות רצוניות ובלת-רצוניות לספר הקאלט "לילות תל אביב עם דוד אבידן", שמהווה את אחד משיאי יצירתו הבלתי-מוכרים.
יציגו: ברוריה אבידן בריר / דבל’ה גליקמן / ליאור דיין / יוסי זיו / ארי ליבסקר / יהושע סימון / יותם פלדמן / ציפה קמפינסקי / אהרן שבתאי / ניסן שור

חמישי 22.5 23:00 // תאי רונה מגיש: האזנה עמוקה לדוד אבידן

סיאנס מוזיקלי אבידני. סשן של האזנה עמוקה ליצירות מוזיקליות וקטעי אודיו נדירים של אבידן, עם ליווי של פס-קול קוסמי לייב שיונק מיצירתו.

שבת 24.5 16:00 // מר אבידן, מה זה שיר?

אבידן שנא את התואר משורר ועסק באקספירמנציה קדחתנית בשדות רבים, כולל תכנון משחתות, ריצה לכנסת כסיעת יחיד ועיסוק פסיכונאוטי קדחתני. מושב זה יוקדש לפעילותו האקספרימנטלית של אבידן. הסשן יוקדש לפן האימפריאליסטי ביצירתו של אבידן.
בהשתתפות: אדם אבולעפיה / אילן בר דוד / עדי דהן / אורי דרומר / אורי דסאו / ענת ויסמן / יוסי מר חיים

שבת 24.5 19:30 // מייקי מגיש: דוד אבידן

השקת קצר-הנגן החדש של מייקי, המתבסס על פתיתי הקראה של אבידן את מיטב שירתו. קצר-הנגן יודפס במהדורה מיוחדת על גבי תקליטי ויניל. אירוע ההשקה יכלול גם מופע לייב כל-קולי של היוצר והתקליטן מייקי. כניסה חופשית.

שבת 24.5 20:30 // שבע אצבעות פתוחות אל העתיד

אבידן חזה את עתיד הבינה המלאכותית ואת האינטרנט כבר בשנות השישים של המאה הקודמת. בסשן העסיסי הזה נדסקס את הזיקה המיוחדת של אבידן לעתיד ואת יכולתו יוצאת הדופן לבחון את המציאות לא על פי נתוניה הקונקרטיים אלא על פי רפרטואר האפשרויות הפוטנציאליות שהיא מציעה.
משתתפים: ננה אריאל / ג׳ון בראון / ירון לונדון / מיכל זמיר / אורית זפרן / שי טרא / עודד כרמלי / בועז לביאֿ / יבשם עזגד

שבת 24.5 23:00 // מין. זוז. הכל אפשרי

הקרנה של סרטיו הקצרים של אבידן. הכניסה חופשית.
>> קידה רבת-משתתפים לדוד אבידן, בית רומנו, חמישי/שבת 24.5/22.5,פרטים וכרטיסים כאן

• ❤ תרבות
• בית רומנו
• דוד אבידן
• מטמון
• ספרות ישראלית
• שירה
• משוררים

לפני ארבעה חודשים התרגשנו עד עמקי נשמתנו מחזרתו של ערב הקראת השירה של הפיקוק, אירוע איקוני בדברי ימי התרבות העירונית שחזר אלינו בזמן המלחמה בדיוק כשהיינו צריכים משהו שיפתח את הלב וילטף את הנפש. מאז חלף הזמן והייאוש לא נעשה יותר נוח, ארבעה חודשים שבהם החטופים לא חזרו, הממשלה לא לקחה אחריות והמלחמה הפכה לדשדשת מדממת שרק איש אחד מרוויח ממנה. הייתם חושבים שנתרגש פחות עם ההכרזה על ערב הקראת שירה נוסף בפיקוק שיתקיים כבר השבוע – אבל לא. עדיין מתרגשים כמו ילדים מקפיטריית גילמן.

>> קחו חדר: הצצה ראשונה לתערוכת אימפריאל וונדרלנד 3
>> אמנות הבלתי אפשרי: 17 תערוכות חדשות שיצילו לנו את השבוע

"קוראים שירה בטווס", שפעם היינו שמחים לקבל פעם בשנה-שנתיים, נענה לצו השעה ויתרחש בפעם השנייה תוך פחות מחצי שנה ביום שלישי הקרוב (25.6, החל מ-20:30), וידגים כנראה שוב כיצד מילים יפות שכתבו משוררים לפני שנים רבות מצליחות לגעת ולפעמים אף להלום ברלוונטיות אקטואלית גם עכשיו. בניגוד למהדורה הקודמת, שהייתה צנועה ושכונתית באווירה כמעט ספונטנית, הפעם יש ליינאפ מושקע והפקה רצינית עם לא מעט סטאר פאוור.

בין קוראי השירים, תחת הכותרת "עוד יהיה אור" – וכדאי אולי לציין כדי למנוע אי הבנות, הם מקריאים שירים שבחרו בקפידה ולא שירים פרי עטם – תוכלו למצוא את יעל אבקסיס, אגם רודברג, דרור קרן, יוסי מרשק, נתן דטנר, שני קליין, דורין אטיאס, דורון בן דוד, רוי מילר, רתם איזק וסיון טלמור, כשעל ההפקה כולה תנצח שירי פדלון מילר ועל הליווי המוזיקלי יוצב אמיר לקנר. אם היו כרטיסים לאירוע הם היו נחטפים, אבל אין.

https://www.instagram.com/p/C8WICqjIDDO/?utm_source=ig_web_copy_link

כמו במהדורות הקודמות של "קוראים שירה בטווס" – טובי המוחות טוענים שזו תהיה המהדורה ה-16 או ה-17 של האיוונט – גם הפעם אין הזמנת מקומות, אין מקומות שמורים ואין ספק שכדאי להתייצב מוקדם. אחר כך תוכלו לספר לנכדים מאיפה שאבתם תקווה בימים הקשים ההם.
>> "עוד יהיה אור: קוראים שירה בטווס", שלישי 21:00, פיקוק בר, מרמורק 14

• ❤ תרבות
• פיקוק
• שירה
• משוררים
• אוכלים שותים