Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
שוק שנוגע בי בלב ומקום שכולם נפגשים בו. העיר של הילה גלילי
הילה גלילי (צילום: ELAN)
הילה גלילי הפכה לדמות בולטת במחאה למען החטופים, כשמדי שבוע התייצבה עם מיצג מעורר מחשבה באחת מפעולות הארטיביזם החשובות של התקופה. מחר (30.10) תיפתח תערוכת הבכורה שלה במרכז עמיעד, אז ניצלנו את ההזדמנות לסיבוב בין הלוקיישנים העירוניים שמספקים לה השראה. בונוס: מרימות לזאב אנגלמאיר כמובן!
>> הארטיבסטית הילה גלילי היא מעצבת מוצר, פעילה למען שוויון זכויות לנשים ופעילה במאבק להשבת החטופים. היא מקדישה את חייה להבעת מחאה באמצעים חזותיים, במחוייבות ובחזון הומני, תוך יצירת שפה אמנותית ייחודית. "קשורה בעיניים פקוחות" היא תערוכת הבכורה שלה, שתפתח מחר (30.10) בגלריה לאמנות במרכז עמיעד. בתערוכה יוצגו יצירות מגוונות בטכניקות שונות המשלבות מיצגים, מיצבים, ספרים ואיורים מקוריים, תכשיטים וצילום, כולן שמות דגש על הקשר בין אמנות לחיים ועל התזוזה על ציר הזמן ההיסטורי בו אנו חיים. הצילומים הם פרי שיתוף פעולה עם צלמים שתיעדו את פעילותה והיא מעניקה להם במה להציג את נקודת מבטם.עוד פרטים על התערוכה כאן
הילה גלילי (צילום: אמיר גניסלב)
1. שוק הפשפשים
בילדותי אבא היה לוקח אותי לשוק, הוא תמיד שוחח עם האנשים והתמקח עם הסוחרים. הפתיחות שלאבי עם אנשים שונים ומגוונים והידע שלו בכל מיני תחומים, מלווה אותי גם היום כאדם בוגר ובדומה אליו, אני מוצאת אצלי דמיון רב בהתנהלות מול אנשים. זה חלק ממני וחלק מהחינוך שלי לתקשורת בין אישית ואמפתיה. השוק הישן והחדש, הריחות והצבעוניות באנשים ובמקום, נוגעים בי בלב ובכל פעם שאני באזור המקום מרגש אותי מחדש. זו גם אחת הסיבות שבחרתי לעשות את תערוכת הבכורה שלי במרכז עמיעד.
אנשים שמרגשים. שוק הפשפשים (צילום: איל תגר)
2. שוק לוינסקי
גם לו יש חלק נוסטלגי מילדותי – חנויות הצעצועים, ריחות התבלינים, מסעדות הרחוב והבורקסים עם ניחוחות האוכל הביתי וכמובן, האנשים שמגיעים לבלות ותמיד נותנים תחושה של מקום שוקק חיים.
שוק לוינסקי (צילום: טיים אאוט)
3. נחלת בנימין // נווה צדק
כמעצבת בתים וכמי שמתעניינת באדריכלות כל האיזור של השכונות הללו, המאופיין בבניה משנות ה-20 של המאה הקודמת, עם הישן, החדש והשימור – תמיד מסקרן אותי.
ישן, חדש ומשומר. נווה צדק (צילום: אלכסנדר דונין/גטי אימג'ס)
4. ביר גארדן שרונה
זה המקום שבו תמיד אחרי המחאות כולם נפגשים בו. אנשים בעלי אותם ערכים כמו שלי יושבים ביחד ומדברים על המצב, ובכל פעם מתווספים עוד אנשים חדשים מעניינים. אלוף מנדלר 3 תל אביב
אוקיי על מה מפגינים פה. בירגארדן מתחם שרונה (צילום: אנטולי מיכאלו)
5. פארק הירקון
אני משתדלת לצאת לרוץ בבוקר לפחות בין שלוש לארבע פעמים בשבוע. פארק הירקון, הריאה הירוקה של רמת גן ותל אביב, מעניקה לי חמצן ומאפשרת לי להתחיל את היום כשהוא מלא באנרגיות חיוביות.
רוצו. פארק הירקון (צילום: Shutterstock)
מקום לא אהוב בעיר:
האמת היא שאין לי מקום כזה. אני בחורה נוסטלגית ואומרים שגם אופטימית, וכל דבר אצלי הוא מקור להשראה. אימי נולדה בתל אביב ואבי גדל בעיר. מילדותי אני נמצאת כמעט בכל אזור בתל אביב, כך שבכל מקום אמצא פינה חמה בלב, משהו שתמיד יהווה עבורי חלק מזיכרון יקר.
השאלון:
איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב? הרצאה של הארטיביסט זאב אנגלמאיר, חבר למחאה, שמאוד נגעה לליבי. כארטיבסטית שלא הייתה פעילה עד לפני שנתיים וחצי ולא הכרתי אותו לפני, אני רואה באישיות הנאיבית והרגישה שבו, במקצועיות ובדמיון שלו משהו צנוע וענוג שמבחינתי ראוי להערכה גדולה מאוד.
שושקה אנגלמאיר נעצרת על האיילון, 5.7.23 (צילום: אמיר לוי/AFP/גטי אימג'ס)
איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה? "סיפורה של שפחה". בפרקים הראשונים של הסדרה הגיבורה מספרת על איך אמא שלה היתה אקטיבסטית ופעילה במחאות בארצות הברית רגע לפני ההפיכה המשטרית בסיפור.
הילה גלילי, "קשורה בעיניים פקוחות", מרכז עמיעד
לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?ה המלצה שלי לתרומה אינה בכסף, אלא בעשייה. אני מאמינה שכל אחד יכול לעשות למען האחר. לעשות משהו שהוא הכי טוב בו והרעיון הוא לתת את האפשרות להעניק למישהו קצת אור בתקופה הקשה של חייו.
מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע? שוב. זאב אנגלמאיר.
מה יהיה? רוצה להאמין ומקווה מאוד שנחזור לשפיות.רוצה להאמין שרוב האנשים מיסודם הם אנשים טובים והרוב הטוב הוא זה שיגרום לשינוי המיוחל.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
למקומות, היכון, רוצו: מרתון סיורים לסוכות בתל אביב שלא הכרתם
העיקר זה הרומנטיקה. כנסיית פטרוס הקדוש (הכנסיה הרוסית) בפארק החורשות (צילום: Giladtop/ויקיפדיה)
אחרי 28 שנים של הצלחה בירושלים, מרתון הסיורים השנתי של יד בן-צבי נודד לתל אביב בחול המועד (11.10-8.10) ויציג 40 סיורים מרתקים בכל רחבי העיר בתוך ארבעה ימים. בין האטרקציות: סיור במתחם הכנסיה הרוסית בפארק החורשות, הזווית הנשית של נווה צדק ו-150 שנות אדריכלות בנווה שאנן. צאו אל הרחובות
כשאומרים לתל אביבים את המילה "מרתון" הם חושבים על כבישים סגורים לתנועה ופקקים מסביב כשכמה אלפי משוגעים רצים ברחובות עד עילפון. אבל כשאומרים לירושלמים "מרתון" הם חושבים על סיורים באתרים עירוניים היסטוריים, כי כבר 28 שנים שמרתון הסיורים השנתי של יד בן צבי הוא אירוע חובה בעיר הקודש. ועכשיו, בחול המועד סוכות, הגיע גם הזמן של תל אביב.
כך, אחרי כמעט שלושה עשורים של הצלחה, נודד מרתון הסיורים של יד בן צבי לראשונה לתל אביב, וישתלט על העיר למשך ארבעה ימים בחול המועד סוכות (11.10-8.10), במהלכם יתקיימו לא פחות מ-40 סיורים מרתקים עם מיטב המדריכים והמדריכות של יד בן צבי, שיציגו את תל אביב מזוויות חדשות ומגוונות שעשויות להפתיע ולחדש גם למקומיים.
המשתתפים יוכלו לגלות את הסיפורים החבויים של יפו העתיקה ונמל תל אביב, לטייל בסמטאות הציוריות של נווה צדק ונווה שלום, לעבור בשכונות צבעוניות כמו שפירא והתקווה, ולבקר במתחם שרונה, רוטשילד, כיכר השעון, פארק הירקון ועוד.
זוהי יפו, ילדה. כיכר השעון (צילום: שאטרסטוק)
בין הסיורים הבולטים בתל אביב במהלך חול המועד:
בין חזון למציאות:מסע עירוני לאורך טיילת הים חג ומועד בעיר העברית:סיור במרכז תל אביב עיר נושקת לים:סיור מגן העצמאות לנמל תל אביב עיר לבנה, עיר שחורה:על עבר והווה בשכונת נווה־שאנן ובקהילות המהגרים נשים ואהבים בנווה צדק:מבט על קורות השכונה מהזווית הנשית ימים אדומים בעיר הלבנה:סיפורם של מחתרות, שידורים חשאיים והבלשים הבריטיים שכונת התקווה:סמטאות חבויות, טעמים, ריחות ודמויות מקומיות סיפורה של יפו:מסע מכיכר השעון אל הנמל, ראש התל וכיכר קדומים סיור בנווה שאנן:150 שנות אדריכלות בחצר האחורית של תל אביב סיור בשכונת ג’באליה ביפו:ביקור במסגד שהפך לבית כנסת, בתי קברות נוצריים, ביתו של מפקד הפלמ”ח ושיכוני קצינים בריטיים שכונת שפירא מתעוררת לחיים:סיור בין גלגולי עבר והווה מרתק המתחם הרוסי באבו כביר:סיור עם איש הכנסייה הרוסית
אדריכלות ישנה, אמנות חדשה. ציור קיר של גומא אלון, נווה שאנן (צילום: באדיבות עיריית ת"א-יפו)
"הסיורים מציעים הצצה מעמיקה לאופי הייחודי של תל אביב –סיגל מנור בנגה, רכזת מרתון הסיורים של יד בן-צבי, "מההיסטוריה של התפתחות העיר ועד השכונות הפחות מוכרות ומדוברות בעיר. נלמד על השינויים שעברו הפארקים והמרחבים הירוקים, נבין את תהליך הקמת השכונות ואת הדינמיקה שמאפיינת עיר גדולה, ונחשוף סיפורים מפתיעים על אזורים פופלארים אשר טומנים בחובם היסטוריה מרתקת. כל סיור נותן פיסת מידע חדשה על תל אביב שלא הכרתם".
היסטוריה זאת לא מילה גסה. סיור בשרונה (צילום: ריקי רחמן)
"מרתון הסיורים של יד יצחק בן־צבי יוצא לראשונה מגבולות ירושלים ומגיע לתל אביב, כדי לחשוף את סיפורה המרתק של העיר", הוסיף ד"ר יניב מזומן, מנכ"ל יד בן-צבי. "תל אביב, על אף היותה צעירה יחסית, טומנת בחובה עושר נדיר של היסטוריה, תרבות וקהילות מגוונות. המרתון הוא חגיגה של ידע, מפגש ואהבת מקום, והפעם – הזדמנות להסתכל על תל אביב בעיניים חדשות". נשמע לנו כמו תוכנית לחג. >> מרתון הסיורים של יד בן-צבי בתל אביב // 11.10-8.10 בכל רחבי העיר //עוד פרטים, הרשמה וכרטיסים כאן//אורך כל סיור: 90 דקות // גילאים מתאימים: 14 ומעלה // מחיר סיור: 45 ש"ח.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
קסם אמיתי: זה קוקטייל בר סקסי? זאת מעבדה טכנולוגית? זה Lab 7:1
Lab 7:1 (צילום: אנטולי מיכאלו)
מה הקשר בין צנטריפוגה, תזקיקים ואוכל יפני? תכירו את מעבדת הקוקטיילים שעושה שימוש בטכנולוגיה חדשה ובציוד רפואי-מדעי מתקדם על מנת ליצור קוקטיילים בטעמים שלא הכרתם, תוך יצירת חווית בילוי אלגנטית ומקורית. מה סוד הקסם של מעבדת הקוקטיילים lab 7:1 בנווה צדק? טוב ששאלתם
על התפר בין שדרות רוטשילד לשכונת נווה צדק, במבנה טורקי אותנטי ועתיק בן למעלה מ-100 שנה, יושב במעבדה מדען המיקסולוגיה קיריל קוזנצוב וחוקר את חומרי הגלם, את הכימיה, את האסתטיקה ואת הטעמים שלהם. המעבדה היא גם בר. קוזנצוב רוקח קוקטיילים ארטיזנליים שמיוצרים בטכניקות מדעיות וכימיות באמצעות מכשור מתקדם שאפשר למצוא רק במעבדות (ובעולם הבישול) – מה שנתן לבר יוצא הדופן הזה את שמו: Lab 7:1.
תזקיקי האלכוהול המקוריים שהוא ממציא שם, על בסיס שילוב של חומרי גלם כמו וודקה וחמאת בוטנים או ג'ין וסלרי, מיוצרים באמצעות טכניקות וציוד מעבדתי תוך הקפדה על מדידה קבועה של לחץ, טמפרטורה ותהליך הכנה מדויק. את הנוזלים שיוצאים מהצנטריפוגה מפיקים מחומרי גלם טבעיים בלבד ואלה מתעבים, מתגבשים ומטפטפים באיטיות מדודה לכדי תזקיק אלכוהולי איכותי. הקוקטיילים מוגשים בתוך כלי זכוכית אלגנטיים ואפילו הקרח מיוצר במעבדה ואפשר להרגיש זאת בכל לגימה.
מיד כשנכנסים לחלל האפלולי של הבר, נקסט דור של המסעדה היפנית המשובחת TYO (שעומדת גם מאחורי המעבדה), אפשר להרגיש שדברים קסומים עומדים להתרחש. בלב החלל, כיאה למרכזיותו, ניצב בר נירוסטה רחב ידיים מתכתי וממגנט, המאובזר במגירות הקפאה בטמפרטורה של 10 מעלות בדיוק. מעליו מסודרים חומרי הגלם והתזקיקים שמיוצרים במקום. ומסביב לבר – המיקסולוגים/חוקרים שמקיפים אותו מכל עבר, כולם מקצועיים ובעלי ניסיון רב – מערבבים ומשקשקים וניכר שהם שואפים להתאים לאורחים קוקטייל מדויק וליצור חוויה חדשנית ויוצאת דופן, בסטנדרט חדש עם מנעד טעמים רחב. המוזיקה מזיזה אתכם בכיסאות, הקוקטיילים מקפיצים את הדופק, ולמרות כל הטכנולוגיה מהעבר השני של הזכוכית – יש משהו סקסי באוויר.
Lab 7:1 (צילום: אנטולי מיכאלו)
איזה קוקטיילים מגישים ב-Lab 7:1?
כ-20 קוקטיילים שונים מוגשים במקום, וכולם נועדו לשחק על בלוטות הטעם ולעורר את כל החושים.לצד כל קוקטייל בתפריט תוכלו למצוא תיאורים בסיסיים לאופיו (מריר, מתוק, חזק, חמוץ, חריף, מבעבע, פרחוני או מעושן).אנחנו הלכנו על קוקטייל "סניקרס מנהטן" המבוסס על לא פחות מאשר: וויסקי שיפון, ורמוט אדום, תזקיק חמאת בוטנים, סירופ קרמל, סירופ תזקיק שוקולד מריר משכר וביטרס (חזק ומתוק), ועל קוקטייל "ג׳אפניז גרדו" המבוסס על ג׳ין יוזו הדרי, סירופ סמבוקה, סודה, ורג'ינס ומלפפון (פרחוני ומבעבע).אם בא לכם על "חריף ומעושן", אנחנו ממליצים על "המרגריטה" בגרסת המעבדה ,שמבוססת על מזקל, טקילה, תמצית צ׳ילי, מרמלדת אשכוליות, סירופ מרווה, ליים ואפרול.
הקוקטיילים של Lab 7:1 (צילום: אסף קרלה)
אוקיי, אבל יש משהו לאכול ב-Lab 7:1?
כמובן שאת כל האלכוהול הזה צריך לספוג איכשהו עם אוכל ברים טוב. ובכן, על האוכל ב-Lab 7:1 אחראי שף יאמה סאן מהמטבח של TYO הצמודה למעבדה. התפריט הוא בנוסח איזקייה יפנית: pתיחים, מנות קטנות וראשונות שלא מאפילות על הקוקטיילים אלא מתכתבות איתם. תמצאו שם גרסאות מוקטנות של הקלאסיקות של TYO כמו טונה פואה-גרה, רולים של סושי מהונדסים היטב ומנות טאטקי מתובלות, סשימי, ניגירי וגם מנות מיוחדות שתמצאו רק כאן כמו יאקיטורי מהגריל או חמוצים יפניים שכובשים במקום.
אנחנו ניקח את הכל. מנות איזקאיה של TYO (צילום אסף קרלה)
וכמה עולה התענוג הזה?
הרמה הגבוהה, המעבדה העתידנית, המיקום בנווה צדק והייחוס ל-TYO בוודאי גורמים לכם לחשוב שמדובר בתענוג יקר. אתם לא לגמרי טועים.כצפוי, המחירים ב-Lab 7:1 אינם נמוכים: ומחירי הקוקטיילים נעים בין 75-62 ש"ח. מחירי המנות הקטנות נעים בין 32 ש"ח לצמד גיוזות צמחוניות ועד 118 ש"ח לקומבינציית גונקאן של מיני סושי מושחתים עם כבד אווז וקוויאר.עם זאת, בהפי האוור המצוין, כל יום בין 20:00-18:00 (כולל בסופ״ש!) יש קוקטיילים ב-34 ש״ח בלבד. Lab 7:1, אחד העם 1 (נווה צדק) תל אביב.כדאי להזמין מראש כאן
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
בוקר טוב פארק המסילה, יש לך ביסטרו חדש במלון בוטיק חדש
לה בוהם (צילום: אינסטגרם/@la.boheme.restaurant)
מלון דה גוטמן הוא מלון בוטיק יפהפה שנפתח בשלושה מבנים טמפלרים משוחזרים ומשומרים בנווה צדק פינת פארק המסילה, ויש לו קפה-ביסטרו-בר-יין בשם "לה בוהם". לא תמצאו שם חידושים מסעירים והפתעות קולינריות, אבל כן מחירים סבירים ביותר, אווירה נעימה להפליא ובריזה נדירה גם בשעות הבוקר. צריך יותר?
זו כנראה לא העת האידאלית לפתוח מלון חדש. התיירים נעדרים, סוף המלחמה רק לעיתים נראה באופק, ואת מלון דה גוטמן החדש בנווה צדק פינת פארק המסילה מאכלסים כרגע בעיקר מפונים מהמתקפה האיראנית האחרונה לצד תיירות פנים. זו כמובן לא הייתה התוכנית המקורית של מלון הבוטיק היוקרתי שהתמקם בשלושה מבנים טמפלרים משוחזרים מהמאה התשע עשרה, ונקרא על שם האמן התל אביבי שהתגורר לא רחוק משם – נחום גוטמן כמובן (ציורים מקוריים שלו גם מעטרים את קירות חדרי המלון).
מלון דה גוטמן, פארק המסילה (צילום: אינסטגרם/@la.boheme.restaurant)
אבל כבר למדנו איך זה בישראל, תכניות ומציאות לחוד. ואנחנו באנו בכלל למסעדה החדשה שנפתחה בקומת הכניסה של המלון: היא פתוחה לכולם, נקראית לה בוהם, ובערב כמובן שהיא הופכת לבר יין.נעים לשבת בלה בוהם, מהמקומות המעטים בעירנו שאפשר לשבת בהם בעונה זו בשעות הבוקר בחוץ, זאת הודות לגיאוגרפיה המדויקת של הבניין שממוקם גבוה יחסית ומאפשר הגעה של בריזה מיוחלת.
המקום נפתח לארוחות בוקר כבר בשעה שמונה בבוקר לאורחי המלון וגם לעוברי אורח סקרנים ורעבים כמונו. הנוף מסביב יפה, האוויר צלול וטוב, והמקום לא ממציא את הגלגל מחדש וכנראה מתאים יותר לתיירי תל אביב מאשר לתל אביביים בדמם, כי אותנו כבר קשה לרגש או להפתיע. עם זאת, נבהיר כי המחירים דווקא סבירים למדי ולא מדובר במלכודת תיירים נווה-צדקית קלאסית.
לה בוהם (צילום: אינסטגרם/@la.boheme.restaurant)
ותכלס, מי אנחנו שנתלונן על ישיבה בין בתי נווה צדק המרהיבים לפארק המסילה הירוק, עם אפשרות לאכול ארוחת בוקר ישראלית כהלכתה הכוללת ביצים לבחירה, עם סלט אישי, אבוקדו, טונה, פטה, גבינת שמנת, חמאה וריבה, לחם ומשקה קר או חם לבחירה (69 ש"ח ליחיד\120 ש"ח לזוגית)? יש גם שקשוקה קלאסית או שקשוקה ירוקה שמוגשות עם לחם, טחינה, חמוצים וסלט אישי (52\62 ש"ח בהתאמה). כמו גםשלל סלטים קלאסיים כגון קיסר, קפרזה, יווני וירושלמי עם ירקות, ביצה קשה, גרגירי חומוס, ירוקים וטחינה וסלט סלמון בנוסח אסייתי (72-58 ש"ח) וכמובן מגוון כריכים וטוסטים (57-34 ש"ח). רעבים לא תישארו.
לה בוהם (צילום: אינסטגרם/@la.boheme.restaurant)
בשעות הצהריים והערב משנה המקום את אופיו והופך לביסטרו עם תפריט עיקריות שמתאפיין גם הוא במחירים סבבה למדי ובקו קלאסי. תמצאו בו למשל דג מושט מטוגן עם צ'יפס וסלט ירוק (69 ש"ח), סלמון ברוטב הדרים עם פירה וירקות אפויים (95 ש"ח), פיש אנד צ'יפס שזה תמיד רעיון טוב (79 ש"ח) או כריך פישבורגר עסיסי (69 ש"ח). יש גם פסטות טריות ברוטב רוזה\ פונגי\ פסטו (68 ש"ח) וגם אחת עם קוביות סלמון, חמאה ושמנת (79 ש"ח).ממש בקרוב יפתח גם הבר בגינה בשעות הערב ויציע יינות שווים, קוקטיילים צוננים ומנות מהנות לחלוקה. נשמע כמו כיף. >> לה בוהם, שביל האטד 5 תל אביב, ראשון-חמישי 23:00-08:00, שישי 15:00-08:00, סגור בשבת
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
השכונה היפה בעיר ומרק בשר במוסך. זאת הייתה העיר של יאיר ורדי
יאיר ורדי ז"ל (צילום באדיבות המצולם)
יאיר ורדי ז"ל, מנכ"ל סוזן דלל במשך כ-30 שנה ומאנשי המחול החשובים בישראל, הלך לעולמו בשבוע שעבר בגיל 76 לאחר מאבק במחלת הסרטן. בדיוק לפני שלוש שנים הוא התארח במדור "העיר שלי" וסיפר לנו על הבית הראשון של להקת בת שבע, האולמות הישנים של לב תל אביב והשכונה המרוטה שהפכה לברבור. הוא יחסר לעיר מאוד
>> בשבוע שעבר הלך לעולמו יאיר ורדי ז"ל, מאנשי החזון הגדולים של המחול הישראלי, רקדן וכוריאוגרף שהפך למנכ"ל של מרכז סוזן דלל במשך יותר מ-30 שנה. תחת ניהולו הפך מרכז סוזן דלל למוסד תרבות מרכזי בעיר ולמוקד של עשייה איכותית בתחום המחול. ב-2022, שנתיים אחרי שפרש מתפקידו, הוא העלה כמנהל אמנותי סדרת מופעי מחול בהיכל התרבות, ואנחנו ניצלנו את ההזדמנות כדי לשמוע ממנו על המקומות האהובים עליו בתל אביב, בראשית ימיו של המדור "העיר שלי". אנחנו מביאים כאן את המדור כפי שפורסם. הוא יחסר לעיר מאוד.
>>
1. שדרות ההשכלה 9, ביצרון // תחילת חיי המקצועיים
לעולם אזכור את יומי הראשון בתל אביב בו הגעתי, היישר מביתי בגליל ועודני בתיכון כפר בלום, לשדרות ההשכלה 9 בשכונת ביצרון במזרחה של העיר. מי הכיר ומי ידע ששם בין המוסכים, הפיח וריחות השמנים והגריז החזקים, עובדת להקת המחול בת שבע, שרק נוסדה ארבע שנים קודם על ידי הברונית דה-רוטשילד וכינסה תחת כנפיה את מיטב רקדני ישראל דאז לבנות, בחלוציות מדהימה, את אחת הלהקות המעניינות, החזקות והטובות שיידע העולם. להקה שלישראל יהיה הכבוד ליהנות מאיכותה שנים רבות לאחר מכן.
"שדה 21" של להקת בת שבע (צילום: גדי דגון)
ואיזו להקה, ואיזה רפרטואר ורקדנים, אש ותימרות עשן מדי יום ושעה יצאו מאולפנות המחול בשדרות ההשכלה 9. מקום אהוב, אך לעתים גם שנוא. מקום עם כל כך הרבה כתרים וכל כך הרבה תהומות, עם כל כך הרבה אהבה אך גם לא מעט שליליות, עם לחנים מרקיעי שחקים ביופיין אך גם עם נאצות וכעס. ומי לא הגיע לשם? כולם! מלחינים, מעצבים, מורים והעיקר – כוריאוגרפים מהעולם. וכולם הגיעו, אחד אחד, ועמדו בתור כדי לעבוד עם רקדני ישראל, וכדי ליצור ולתת מכישרונם ללהקה הצעירה שכבר אז שמה יצא למרחקים.
בת שבע בקזינו סן רמו, 2013 (צילום: זוהר ראלט)
זה היה האולפן בשדרות ההשכלה. תמיד אזכור כתובת זו והיא תהה חרוטה על קיר ליבי כל חיי. שם התחלתי ומשם רק צמחתי לגבהים, אך תמיד אזכור את מרק הבשר של בעל המסעדה, בליבו של מוסך קובלנץ לרכבי פיאט שידע את טעמו של כל רקדן. בית. ממש. בית חם נעים מתוק ואנושי. ומשם הפלגתי לעולם הרחב ומשם נשאתי את אשר אספתי וינקתי שם למקומות חדשים ואחרים אך תמיד עם טעם המוסך, המרק והאולפנות שבשדרות ההשכלה 9. אחר כך בשתי קומות האולפנות של להקת בת שבע ולהקת בת דור התמקמה חברת מוטורולה.
2. תיאטראות אהל שם ונחמני
ומהאולפנות בשדרות ההשכלה היינו יוצאים למופעי הלהקה במרכז תל אביב בעוגני התרבות של העיר אז, אולמות אהל שם ברחוב בלפור ואולם נחמני ברחוב נחמני. כל פעם וכל מופע – חגיגה אמיתית. ולעיתים היינו יושבים שבוע ויותר באולמות ומופעים עם מיטב רפרטואר הלהקה וברוך השם ללהקה היה רפרטואר מיוחד, עשיר, משתנה, של מספר יוצרים מבכירי היוצרים בעולם. והיו שבועות של פסטיבלים והיו גם מופעים בודדים אבל תמיד היה מלא ותמיד זו הייתה חגיגה. ולאחר כל מופע היו נשארים אוהדים בחוץ להמתין לנו הרקדנים לשוחח, לטפוח על שכמנו ולעודד. שנים מופלאות של תחילת דבר ותחילה נפלאה ומיטבית של מחול ישראלי במיטבו.
היסטוריה ופנטזיה במבנה אחד. אולם נחמני (צילום: ד"ר אבישי טייכר, ויקיפדיה, cc by 3.0)
הבכורות היו תמיד חגיגיות לקהל הנוכחים ולקהל שוחרי התרבות ובמיוחד המחול – בעיר תל אביב ובארץ. זכור לי מופע אחד במיוחד: במהלך מלחמת יום הכיפורים הגעתי הביתה ליומיים, ומיד רצתי ללהקה שהופיעה באוהל שם והצטרפתי למחול "מדבריות" של אנה סוקולוב. איזו תחושת ניצחון, איזה סיפוק מדהים, מחולות סיני לבימת האולם עם הלהקה שאהבתי והתגעגעתי, ולאחר שבועות של ירי, אש ועשן ואז לרקוד, לדבר בגופי את אשר אהבתי. מרגש.
3. נווה צדק, התקופה הארוכה והיפה בחיי
לאחר 6 שנים כרקדן סולן בבלט רמבר בלונדון בתפקידים מובילים ומופעים לצד רודולף נורייב ואמני צמרת נוספים מהעולם, ולאחר 6 שנים נוספות בצפון אנגליה, בניוקאסל בה הקמתי מרכז מחול גדול, שבתי לישראל עם אשתי סטלה לנסות ולהמשיך את עולמי ופועלי כאן בביתי. קליטה לא קלה עם הרבה חששות ופחדים. הגשתי את בקשתי לניהול מרכז תרבות על שם סוזן דלל בשכונת נווה צדק ששכנה בין תל אביב ליפו. הגעתי לשם בפעם הראשונה בחיי, למרות שחייתי בעיר שנים רבות קודם. מי היה בכלל נכנס לשכונה. תמיד היינו נוסעים ליפו דרך כביש הים, לא חשבנו אפילו לעבור בשכונה המרוטה שרק רעות ניבאו למי שחשב לעבור בה ולבטח לגור בה. והנה היישר מאנגליה לנווה צדק. 'איך מגיעים לנווה צדק?' שאלנו בדרך עוברים ושבים ותשובות כמעט שלא קיבלנו. הלכנו לאיבוד.
נווה צדק. צילום: shutterstock
למרות הנאמר בלילה הראשון הלכנו לאכול במסעדת "הקיוסק", ליד מה שהיום בניין ירושלמי. אז נעמדנו מול שלט גדול המודיע על הקמתו של מרכז תרבות על שם סוזן דלל. חומה עדיין הפרידה בין הבניין לבין רחוב יחיאלי, שמצידו הצפוני עמד בשיממונו הקיר היחיד שנותר מבית הספר אליאנס ובינו לרחוב רחבה מוזנחת שליד בית הספר, עם חבורת כלבים וסוסים שעליהם שמרה אישה באה בימים. לא המראה המעודד בלילה ראשון בעיר תל אביב. הארוחה במסעדת הקיוסק טעימה ועמה הביקור המעניין שייזכר עמוק בליבי וכנראה לעד. והרי ניתן לספר בשבחה של השכונה ומרכז התרבות שהוקם בה, "מרכז סוזן דלל למחול ולתיאטרון", אותו הקמתי וניהלתי ב-31 השנים האחרונות ששינה את פני השכונה ואת פני המחול בארץ לעולמים.
מפעל חיים בשכונת חיים שלעד אזכור כל רגע וכל שעל וכל מטר בשכונה ובמרכז. נס יצירתי ונס ארכיטקטוני של יופי והדר ששולבו יחדיו עם יצירתיות וכישרונות של מיטב היוצרים בתחום המחול בארץ, ואבן שואבת ליוצרים ורקדנים מרחבי העולם שעמדו בתור לבוא ולעבוד עמנו במרכז. והשכונה הציורית עם סמטאותיה ורחובותיה הצרים והיפים כמו ציורים על קנבס, שאבה ושואבת לתוכה אמנים, יוצרים ובעלי ממון וששונתה ללא הכר, עושר ואושר והיא היא היקרה ביותר בתל אביב. כמו הברווזון המכוער שגדל והיה לנאה שבברבורים, כך השכונה שעם כל יום שעובר מתייפה ומתעשרת ומביאה כל כך הרבה גאווה ונועם לגרים בה ולמבקרים בה. השכונה היפה בעיר.
4. היכל התרבות תל אביב – אולם צוקר
לעולם אזכור את היכל התרבות עם כל מופעי המחול של הלהקות המובילות בעולם. לבוא להיכל התרבות למופע היה תמיד אירוע ייחודי ואחר. את מי לא ראינו שם? את כולם! הגדולים ביותר, החזקים ביותר, המעניינים ביותר וגם את עצמנו. גדולי היוצרים עם להקותיהם הופיעו בהיכל מדי שנה. וגם אנחנו הופענו שם. את יצירתי הראשונה בישראל, "אשר אליו נכספתי", העליתי לראשונה ולאחרונה במסגרת פסטיבל ישראל בהיכל התרבות. איזו התרגשות ואיזה כבוד ליצירת ביכורים לצידם של ג'רום רובינס, דונאלד מק-קייל, ואלרי וגלינה פאנוב. לאחר מכן היישר ללונדון להצטרף לבלט רמבר. מקום מיוחד שמור בלבי להיכל התרבות שראה כל כך הרבה אמנים ויצירות מכל הקיים.
אולם צוקר. באדיבות היכל התרבות
הקשר עם המקום מתחזק לאחרונה לאחר שהוזמנתי לקיים סדרת מופעי מחול עכשוויים וחדשים במסגרת האולם החדש, אולם צוקר המאפשר מופעי מחול ואחרים בתנאים מופלאים ועל זאת השמחה. זה אולם רב תכליתי המאפשר מופעים בצורות ישיבה ומופעים שלא מן הרגיל, ובכך מעשיר את יכולות האמנים ליצירתיות אחרת שאינה קונבנציונלית. מכאן האפשרויות הן רבות, מגוונות, שונות ומפתיעות. בחרתי להזמין 8 אמנים שונים המביאים כל אחד שפה ותנועה אחרת וכך נעשיר את הסדרה ונבנה משהו שטרם היה.
המופעים מאפשרים ליוצרים בישראל עוד מקום למופעים לאור ריבוי הדרישות למופעים כיום בתל אביב ואי יכולתם של המקומות הקיימים לאפשר זאת. עדי בוטרוס ומיכל נתן – שני אמנים משני קצוות היצירה והתנועה – מביאים כל אחד דרך חשיבה ותנועה שונה מהידוע ומהרגיל. רנה שינפלד חברה לאבי קייזר וסרג'יו אנטונינו לעלות מפגש מקורי בשם "פגישה". מעניין יהיה לראות לאן ילכו ראשים חושבים ויצירתיים אלו במפגש שלהם, לבטח תהה זו יצירה מקורית, מעניינת ואחרת.
מתוך המופע של שקטק. צילום: יח"צ
רננה רז חברה לארבעה נגנים מהתזמורת הפילהרמונית "רביעיית טוסקניני" בערב מקורי וכל כך שונה מהקיים. בו היא מנגישה את טעמי המוזיקה ומחברת ביניהם ליצירה מחולית מוזיקלית אחת. במקבץ האחרון יעלו חברי קבוצת "שקטק" את "7 בום" בבכורה עולמית לציון 25 שנות הלהקה. ערב המביא עמו עצמה ומרץ שטרם נראו מעל בימת אולם צוקר. והערב שיחתום סידרה ראשונה זו "פקרוני" מאת היוצרת אורלי פורטל עם שלושה רקדנים והיא עצמה במשותף. ערב חם, פלסטי, החודר לתוך הנשמה עם מוזיקה של אום כולתום. סדרה ראשונה, עכשווית, דינמית, המביאה את שקורה בעולם המחול כיום בישראל והכל באולם צוקר בהיכל התרבות עם כל צפונותיו ויופיו המיוחד.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו