Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

#פיד_תחבורה

אנחנו חיים בפקק תנועה שיש לו עיר. #פיד_תחבורה חותר לשנות את המציאות הזאת. כל מה שצריך לדעת על תחבורה ותכנון עירוני בתל אביב

אחד המקלטים הבטוחים ביותר במדינה - סגור בשבת. תחנת אלנבי בקו האדום (צילום: אלעד אלפסה)

ברוכים הבאים לתחנת אלנבי. הרכבת הבאה תצא בעוד שנה

ברוכים הבאים לתחנת אלנבי. הרכבת הבאה תצא בעוד שנה

אחד המקלטים הבטוחים ביותר במדינה - סגור בשבת. תחנת אלנבי בקו האדום (צילום: אלעד אלפסה)
אחד המקלטים הבטוחים ביותר במדינה - סגור בשבת. תחנת אלנבי בקו האדום (צילום: אלעד אלפסה)

תחנת הרק"ל של רחוב אלנבי כבר מוכנה ומחכה לרכבת הראשונה. אלעד אלפסה ירד למעמקיה וחזר עם דיווח מפורט, מצולם ועתיר תובנות על המקום שיהפוך לחלק קבוע מהנוף העירוני שלנו. ויש אתגר לחובבי האינסטגרם: היא הרבה יותר יפה מכפי שהיא מצטלמת

עבודות הרכבת הקלה (להלן רק"ל) תקועות לנו בין הרגליים בעיר כבר שש שנים, וכל הזמן מבטיחים שאוטוטו הרכבת נוסעת. אם יתמזל מזלנו ולא יהיו עוד איחורים, בערך שנה מהיום נוכל לנסוע כל הדרך מפתח תקווה לבת ים בקו האדום של הרכבת הקלה, הראשון שייפתח מבין שלושת קווי הרק"ל.אז מה באמת הולך שם למטה? ירדתי למעמקי תחנת אלנבי וחזרתי עם תשובות.

יכול להיות שראיתם את הכתבות בטלוויזיה ותמונות היחצנות שצצו מדי פעם בפייסבוק של נת"ע, ושמתם לב לעיצוב התחנות התת קרקעיות, שנראה קצת מוזר ואולי אפילו טיפה מיושן. אבל האמת שהתחנה נראית במציאות הרבה יותר טוב ממה שהיא נראית בתמונות.צריך להתמודד עם אמת כואבת: תחנת אלנבי פשוט לא מצטלמת טוב, למרות שהיא כן נראית טוב. גופי התאורה המיוחדים וההשתקפות שלהם על חיפוי האימייל יוצרים מראה מיוחד שפשוט לא נתפס במצלמה.

יפה מאוד אבל לא פוטוגנית. תחנת אלנבי (צילום: אלעד אלפסה)
יפה מאוד אבל לא פוטוגנית. תחנת אלנבי (צילום: אלעד אלפסה)

אפילו שלט ההכוונה שמקבל את פני הנוסעים במסדרון הכניסה מואר בתאורה אחורית – שנראית מעולה במציאות, אבל פחות במצלמה.

האולם הראשי של התחנה מחולק לאזור מבוקר שהכניסה אליו היא עם כרטיס תקף בלבד וקירותיו מחופים בלוחות אפורים, ואזור לא מבוקר, שאליו ניתן להיכנס גם בלי כרטיס, וקירותיו מחופים בכתום בוהק.כשנכנסים לאולם הראשי, המחשבה הראשונה היא "וואו". התאורה שבפסים על התקרה וחלק מהקירות משתקפת מחיפוי האמייל של הקירות ומהרצפה הלבנה, כך שכל סנטימטר של האולם מואר באור בהיר ואחיד, ואין אפילו פינה אחת חשוכה.

מצלמות אבטחה קטנות מוצבות בכל פינה אפשרית על הקירות ועל התקרה, אולי כדי לתת תחושה של ביטחון אישי ואולי כדי לגרום לכם להרגיש כאילו נכנסתם לסט של סרט מדע בדיוני.

שילוט מגניב ומתחשב. תחנת אלנבי (צילום: אלעד אלפסה)
שילוט מגניב ומתחשב. תחנת אלנבי (צילום: אלעד אלפסה)

ברחבי התחנה פזורים גם מסכי מידע שמראים דוגמאות למצבי שילוט אפשריים, למשל מידע על הרכבות הבאות, הודעה על תקלה בדרגנוע של תחנה אחרת (הייתם מאמינים שאי פעם ידאגו לספר לנו על דברים כאלו בישראל?) או התרעת צבע אדום.

בתחנות התת קרקעיות נצטרך לעבור בשער כרטוס, כמו ברכבת ישראל. כשביקרתי בתחנה, חלק משערי הכרטוס היו כבר מותקנים במקומם הסופי, ואחרים עדיין בארגזים. על השערים יש קורא לכרטיס רב קו (וכנראה גם אשראי-מגע) ומצלמה לקריאת קוד QR מאפליקציה. מעל שערי הכרטוס יש שילוט הכוונה ליציאות השונות. לכל יציאה יש אות משלה, מה שעוזר בהתמצאות והכוונה גם לאנשים שלא מכירים את הרחובות בסביבה. במקום להסביר לחבר על צומת רחובות בצלאל יפה ואלנבי, אפשר פשוט להגיד "פגוש אותי ליד כניסה A" – ממש כמו בחו"ל או בדיזנגוף סנטר.

הכינו את הרב-קו. תחנת אלנבי (צילום: אלעד אלפסה)
הכינו את הרב-קו. תחנת אלנבי (צילום: אלעד אלפסה)

מימין לשערי הכרטוס ניצבות ארבע מעליות שקופות לנגישות לרציף, אבל סביר שרוב הנוסעים יעדיפו להשתמש בדרגנועים – אחרי שערי הכרטוס פונים שמאלה והולכים לאורכו של האזור המבוקר והאפרפר באולם הראשי, ואז פונים שמאלה שוב. אין לאן להתבלבל כי בתוך האזור המבוקר אין דלתות או מסדרונות – זה או ימינה למעליות, או שמאלה לדרגנועים.

כשנמצאים בתחנה בקבוצה מצומצמת, היא מרגישה מאוד גדולה ומרווחת, אבל קשה שלא לחשוב מה שתי הפניות האלו שנאלץ לעשות בין הדרגנועים לשערי הכרטוס יעשו בשעות השיא, כשיהיה צפוף ועמוס. ובכל זאת, הפניות האלו הן אילוץ – כשמתכננים תחנה מתחת לרחוב ולא רוצים להפקיע ולהרוס אף בניין, צריך להתפשר על מבנה מאורך וצר.

שלושת הדרגנועים שמקשרים בין קומת הכרטוס לקומת הרציפים אמנם כבר קיימים, אבל עוד לא פעילים, אז כדי לרדת למטה השתמשנו במדרגות החירום שבשגרה יהיו סגורות לנוסעים. קיבלנו הצצה לקומה הטכנית, שמכילה מערכות איוורור, מיזוג, פינוי עשן, חשמל, תקשורת, מסנני אב"כ, כיבוי אש ועוד. החדרים היו סגורים, כי המערכות כאן כבר בשלבים של בדיקות אינטגרציה.

הדרגנוע קצת פחות בקטע של ה"נוע". תחנת אלנבי (צילום: אלעד אלפסה)
הדרגנוע קצת פחות בקטע של ה"נוע". תחנת אלנבי (צילום: אלעד אלפסה)

כשמגיעים לקומת הרציף אפשר לראות בצדדים דלתות קצות רציף. מעליהן שילוט הכוונה (מוקאפ, לא דגם סופי) שמציג את כיוון הנסיעה ומפת הקו. דלתות קצות רציף הן מאוד שימושיות – מונעות נפילה למסילה ומאפשרות למזג את התחנה. הן נפתחות רק כשמגיעה רכבת, בתיאום עם דלתות הרכבת עצמה. בחירום, הדלתות יכולות להיפתח בדחיפה מתוך המנהרה, אבל בשגרה הן יזוזו לצדדים כמו דלת אוטומטית.

בין דלתות הרציף יש מסכים גדולים שמציגים מוקאפ של פרסומת. אני מקווה שישתמשו בהם רק למידע כי פרסומות מרצדות ובוהקות זה די נורא (פרסומות מודפסות אני עוד מוכן לקבל. מסכים בוהקים עם אנימציות מרצדות – פחות מתאים לי).

פליז בלי פרסומות על המסכים האלה. תחנת אלנבי (צילום: אלעד אלפסה)
פליז בלי פרסומות על המסכים האלה. תחנת אלנבי (צילום: אלעד אלפסה)

ועוד משהו: התחנה אמנם נראית מהמם, אבל זה עיצוב מאוד תעשייתי וסטרילי שלא מתקשר למיקום שלה, אין התייחסות לאזור או להיסטוריה שלו ואין יצירות אמנות כמו שנהוג לפעמים בעולם – רק חיפוי בוהק וסטרילי. העיצוב מאוד מתאים מבחינה תמטית למגדלי הזכוכית של מע"ר האיילון, אבל היה נחמד אם היה איזה טאץ' עיצובי שונה שמתאים לאזור שבו ממוקמת התחנה. במקום זה, כל התחנות נראות כרגע כמעט אותו דבר, וההבדל היחיד ביניהן הוא הצבעים.

בצדי הרציף, לצד המעליות, המעברים קצת צרים. מימין דלת שתיפתח כשתגיע הרכבת, משמאל קיר המעלית. מזכיר את הרציף הצפוף בתחנת השלום – אבל שוב, תוצאה מאילוצים של השטח שבו אפשר לעבוד והבחירה לתעדף נגישות עם כמות מעליות גבוהה על פני מקום ברציף.

זה הולך להיות אזור צפוף על הרציף. תחנת אלנבי (צילום: אלעד אלפסה)
זה הולך להיות אזור צפוף על הרציף. תחנת אלנבי (צילום: אלעד אלפסה)

אחד הצדדים החזקים של התחנה הזו זה שילוט הכוונה. בעיקר ביחס לנהוג בישראל. יש הכוונה ברורה כשיורדים מהדרגנוע כדי לדעת בדיוק מאיזה צד לתפוס רכבת, ועוד שילוט מעל הדלתות עצמן כדי להזכיר לכם (בתמונות האלו רצועת השילוט מעל הדלתות עוד לא מאוכלסת, ומחכה לשלטים החדשים).

אם מציצים מאחת הדלתות למסילה אפשר לראות מלמעלה "חשמולת קשיחה" (פס מתכת) שמזין חשמל לרכבת, שבה משתמשים במנהרות במקום החוטים שאפשר לראות לאורך שדרות ירושלים. יש כמובן מתג שמאפשר לנתק אותה במקרה חירום ולצרכי תחזוקה. בהמשך המנהרה אפשר לראות שדלת ההדף שתוחמת את התחנה עדיין סגורה.

דלת ההדף שהופכת את התחנה למקלט. תחנת אלנבי (צילום: אלעד אלפסה)
דלת ההדף שהופכת את התחנה למקלט. תחנת אלנבי (צילום: אלעד אלפסה)

הנה תקריב על אחת מהדלתות האלו. הן אוטמות את התחנה והופכות אותה למקלט המוני במקרה חירום (הסיכוי שאי פעם ישתמשו בהן אפסי, כמובן). בכל מקרה מדובר באחד האלמנטים היחודיים והמאתגרים יחסית בקו הזה, כי זה לא נהוג כל כך בעולם מן הסתם.הדלת מציבה אתגר כי המסילה צריכה להתאים בול בחריץ שמתחת לדלת, ויש מנגנון מיוחד שמקפל את פס החשמולת כשהדלת סגורה – אלמנט ייחודי, יקר ומסובך. ואנחנו שלוש קומות מתחת לקרקע, כן? צריך להיות חתיכת איום טילים רציני שיצדיק שימוש בדבר הזה.

שלא תהיה טעות: הביקורת נקודתית ושולית. זו תחנה מוצלחת, נוחה, נעימה. אחרי כל ההרפתקה הזו, חזרתי למעלה ודאגתי כמובן להעביר את הרב קו בשער הכרטוס. הוא עדיין לא עובד. בכל זאת זה הרגיש כמו הדבר הנכון לעשות.

תחנת אלנבי. הרכבת הקלה (צילום: אלעד אלפסה)
תחנת אלנבי. הרכבת הקלה (צילום: אלעד אלפסה)

>> אלעד אלפסה הוא מהנדס תוכנה בתחום התחבורה הציבורית ואורבניסט אדוק

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

חדשות הפקק

ג'יפה זה לא אופי. רחוב אלנבי, כיכר מגן דוד. צילום: shutterstock.

החל משישי: שינויים משמעותיים בקווים שעוברים באלנבי ובן יהודה

החל משישי: שינויים משמעותיים בקווים שעוברים באלנבי ובן יהודה

ג'יפה זה לא אופי. רחוב אלנבי, כיכר מגן דוד. צילום: shutterstock.
ג'יפה זה לא אופי. רחוב אלנבי, כיכר מגן דוד. צילום: shutterstock.

עבודות התשתית על הקו הסגול של הרכבת הקלה מתרחבות וישפיעו החל מסוף השבוע על קווי האוטובוסים בשניים מהצירים המרכזיים בעיר. בקיצור: הולך להיות שמח

מי שהסתובב הבוקר (ב') ברחובות אלנבי ובן יהודה ככל הנראה נתקל בדיילים שחילקו עלונים על שינויי התנועה הצפויים באזור. החל משישי הקרוב (26.11) צפויים שינויים בחלק ניכר מקווי האוטובוס שעוברים ברחובות אלה בשל עבודות התשתית להקמת הקו הסגול של הרכבת הקלה. בקיצור: הולך להיות שמח.

לפרטים על חסימות הכבישים באזור כיכר רבין

והנה תמצית השינויים הצפויים:

  • קו4וקווי הלילה (בחמישי ובמוצ"ש בלבד) לצפון ייסעו דרך הרחובות אלנבי, גאולה והירקון (לכיוון רדינג) ויעצרו בתחנות חלופיות. כיוון הנסיעה לדרום מכיוון הרברט סמואל (הטיילת) אל אלנבי לא ישתנה
  • קו10לצפון ייסע דרך רחוב הירקון (לכיוון אזורי חן) ויעצור בתחנות החלופיות. כיוון הנסיעה לדרום, מהרברט סמואל (הטיילת) אל רחוב המרד – ללא שינוי.
  • קווים63,66,90,128,238ייסעו דרך הרחובות טרומפלדור והרברט סמואל (לכיוון הכרמלית) ויעצרו בתחנות החלופיות. בכיוון הנסיעה לרחוב בוגרשוב, קו90עובר מרחוב הכובשים לרחוב הירקון. יתר הקווים המצוינים – ללא שינוי.
  • קווים16,17,31,73,130,236ייסעו דרך הרחובות מונטיפיורי ויעבץ (לכיוון הכרמלית), יצחק אלחנן ואחד העם (מכיוון הכרמלית) ויעצרו בתחנות החלופיות. הנסיעה אל שוק הכרמל וממנו תתאפשר באמצעות הקווים המצוינים פה, שעוצרים במסוף הכרמלית הסמוך או דרך קווים אחרים כגון:4,19,25,72,104,125.
  • קווים19,104,119ייסעו דרך הרחובות אלנבי, גאולה והירקון (לכיוון הכרמלית) וברחובות הכובשים ואלנבי (מכיוון הכרמלית), ויעצרו בתחנות החלופיות שברחובות אלו.
  • קווים48,247ייסעו דרך הרחובות מונטיפיורי ויעבץ (לכיוון הכרמלית) ודרך הרחובות יצחק אלחנן ואחד העם (מכיוון הכרמלית) ויעצרו בתחנות החלופיות. בנוסף, לכיוון הכרמלית, קווים אלו פונים מהמלך ג'ורג' שמאלה במקום ימינה.

פרטים נוספים ניתן למצוא במס' *8787 או באפליקציה "התחנה"

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

נסיעת הבכורה של נעים בסופ"ש, יוני 2020 (צילום: דין אהרוני רולנד)

שנתיים לקווי השבת של תל אביב: איך הסתדרנו בלי זה?

שנתיים לקווי השבת של תל אביב: איך הסתדרנו בלי זה?

נסיעת הבכורה של נעים בסופ"ש, יוני 2020 (צילום: דין אהרוני רולנד)
נסיעת הבכורה של נעים בסופ"ש, יוני 2020 (צילום: דין אהרוני רולנד)

התחבורה הציבורית בשבת היא עניין פוליטי ובעיקר עניין אנטי-דמוקרטי. הסיבה היחידה שבגללה יש בכלל דיון בנושא היא שמיעוט דתי-קיצוני אחז בגרונן של ממשלות ישראל ולא מאפשר את הדבר הטבעי והמתבקש הזה: תחב"צ שבעה ימים בשבוע. אסור להתפשר על פחות

אמרו שלא צריך את זה. אמרו שלא יהיה ביקוש. אמרו שההתלהבות הראשונית תחלוף ואז יתברר שהציבור בכלל אינו מעוניין לנסוע לשום מקום בשבת. סמוטריץ' איים, דרעי קילל, משרד התחבורה התעלם ורק 20 אלף איש מדי שבוע המשיכו להשתמש בשירות "נעים בסופ"ש" והפכו אותו להצלחה מוחצת שאי אפשר להתווכח איתה. כלומר, אפשר להתווכח איתה אם רוצים לצאת ממש מטומטמים. ודי בטוח שיהיו מי שירצו.

התחבורה הציבורית בשבת היא עניין פוליטי. ולא סתם עניין פוליטי, כי אם עניין אנטי-דמוקרטי. הסיבה היחידה שבגללה יש בכלל דיון בנושא היא שמיעוט דתי-קיצוני אחז בגרונן של ממשלות ישראל ולא איפשר את הדבר הטבעי והמתבקש הזה: אדם יוצא מביתו ביומו החופשי, מגיע אל תחנת האוטובוס ונוסע אל מחוז חפצו. אל הדודה שבישלה ארוחת ערב משפחתית, אל חוף הים הממתין לו בצדה השני של העיר, אל המוזיאון שמציג תערוכה של אנשים שעומדים בתור. ככה עובדת תחבורה ציבורית בכל העולם: שבעה ימים בשבוע היא מביאה אנשים מנקודה איקס לנקודה וואי. האנשים שמשתמשים בה יכולים לסמוך עליה שהיא תהיה שם כשיצטרכו אותה. זה שירות שלא יכול לצאת להפסקה של 30 שעות פעם בשבוע.

גם בשישי בערב, בבקשה. נסיעת מבחן של הרכבת הקלה ביפו (צילום: נת"ע)
גם בשישי בערב, בבקשה. נסיעת מבחן של הרכבת הקלה ביפו (צילום: נת"ע)

עכשיו כשהרכבת הקלה כבר מתקרבת, צריך מנהיגות מקומית וארצית אמיצה שתסתכל על ניסוי הכלים המוצלח של "נעים בסופ"ש" ותדע להסיק ממנו את המסקנות המתבקשות: 1. הרכבת הקלה חייבת לפעול בסופ"ש, לפחות בגבולות תל אביב, אין בכלל שאלה; 2. יש להרחיב ולסבסד מערכי הסעות מסוגם של "נעים בסופ"ש". זה לא יקר וזה בדיוק המענה שתחבורה ציבורית צריכה לתת; 3. התחב"צ בסופ"ש מהירה בטירוף: 15 דקות מדרום תל אביב לצפונה. ככה זה יכול להיות גם באמצע השבוע אם יהיו כאן מספיק נת"צים.

עיריית תל אביב-יפו מנופפת בנתונים כאילו הם מעידים על הצלחה, אבל האמת היא שהמספרים משקרים ואינם מספרים את כל הסיפור. למעשה, ההצלחה של פרויקט "נעים בסופ"ש" מרשימה במיוחד בגלל הפרופיל הנמוך שלו. העירייה ניסתה להפעיל אותו במינימום חיכוכים עם השלטון הקודם, כמעט מתחת לרדאר, בלי רעש וצלצולים ובלי קמפיין פרסומי שיביא את השירות לתודעה הציבורית.

נסיעת הבכורה של קווי השבת בתל אביב (צילום: דין אהרוני רולנד)
נסיעת הבכורה של קווי השבת בתל אביב (צילום: דין אהרוני רולנד)

כתוצאה מכך אפשר לומר בוודאות שפוטנציאל השימוש בקווי השבת רחוק מרף המקסימום שלו. סביר להניח שאוכלוסיות שלמות בדרום העיר וביפו כלל אינן מודעות לאופציה, וגם משתמשים מזדמנים טרם הפנימו את קיומו של השירות (שגם הופסק וחזר ושוב הופסק בימי הסגרים של הקורונה), ומכך ניתן להסיק שהיקף השירות הנוכחי (600 נסיעות בסופ"ש) הוא דווקא קו המינימום.

מי שמשתמשים בקווי השבת בשנתיים האחרונות באופן קבוע, בעיקר צעירים שקופצים על ההזדמנות להתנייד בתוך העיר גם בסופ"שים, מתקשים בוודאי לדמיין איך בכלל הסתדרו בלעדיהם. בעולם שחייב לעבור לתחבורה ציבורית חשמלית כדי להקל במשהו על משבר האקלים, תל אביב לא יכולה להרשות לעצמה תחבורה ציבורית חלקית שאינה נותנת מענה 7/24. אין ולא יכולים להיות נימוקים נגד. יש רק סיבה אחת שבגללה זה לא קורה כבר מחר, והסיבה הזאת היא אותו מיעוע מהפסקה השנייה. מצטערים, זאת לא סיבה טובה.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

צומת הרצל-קיבוץ גלויות. צילום: יונתן רוזין

פנייה טובה: פונים ימינה עם הרכב? בקרוב זה יהפוך לקשה יותר. ובצדק
העיר שנרצה שתהיה לנו

פנייה טובה: פונים ימינה עם הרכב? בקרוב זה יהפוך לקשה יותר. ובצדק

צומת הרצל-קיבוץ גלויות. צילום: יונתן רוזין
צומת הרצל-קיבוץ גלויות. צילום: יונתן רוזין

העידן שבו נהוג לפנות ימינה גם באור אדום (בארה"ב), או איי התנועה המאפשרים פנייה ימינה (כאן בארץ) עובר חולף לו. הסיבה: תעדוף הולכי רגל ורוכבי אופניים על מכוניות במרחב העירוני. גם אצלנו זה קורה, שימו לב לזה בפעם הבאה שתלכו להופעה בבארבי

21 בנובמבר 2021

אחרי הטיול הגדול שלי בדרום אמריקה, הגעתי ללונג איילד, ניו יורק, כדי לרכז שבט צופים ישראלי שקם שם באותה שנה. המשרה הייתה אמנם בהתנדבות, אבל כן קיבלתי רכב ומספר פלאפון מקומי לצורך העבודה. אחד הדברים הראשונים שנאמרו לי בהקשר לנהיגה היה שלהבדיל מישראל, בלונג איילנד מותר לפנות ימינה גם כשהרמזור אדום (על שיגעון הפניות שמאלה בארה"ב אכתוב בהזדמנות אחרת). "כמה הגיוני"! חשבתי לעצמי אז. כל עוד הנהג הפונה נותן זכות קדימה לרכבים המגיעים משמאלו, אין הבדל בין רמזור אדום לכל תמרור עצור.

ההנחה המובלעת בחוק הזה של לונג איילנד, שקיים בעוד מקומות רבים בארה"ב, היא שיש לתעדף את תנועת הרכבים ברחוב על פני זו של כל משתמשי הדרך האחרים. בארץ, כידוע, האפשרות הזו אסורה בחוק. עם זאת, קיימת אצלנו חלופה אחרת שתורמת לשמירת מקומו של הרכב בראש "הפירמידה התחבורתית" והיא – פניית "ימינה חופשי".

פניית "ימינה חופשי" היא נתיב פנייה ימינה המאפשר לכלי רכב לפנות ימינה מבלי לעמוד ברמזור ומבלי לעבור בתוך הצומת עצמו. הרעיון הבסיסי מאחורי העיצוב הזה זהה לחוק האמריקאי שמאפשר לפנות ימינה באור אדום: למקסם את זרימת הרכבים בצומת. אלא שזהו אלמנט ששייך לעיצוב כבישים בין-עירוניים שזלג לעיצוב רחובות בתוך הערים שלנו –בעוד שאין לו מקום בהן.

פסי האטה מרובעים, ניו יורק. צילום: alta
פסי האטה מרובעים, ניו יורק. צילום: alta

פניות "ימינה חופשי" הן בעייתיות במרחב עירוני משתי סיבות. הסיבה הראשונה –בטיחותית. העיצוב של פניות ימינה חופשי מאפשר – ואף מדרבן–נהגים לפנות במהירות גבוהה, וזאת בזמן ששדה הראייה שלהם אינו מיטבי. על הקשר בין מהירות נסיעה לבין חומרת התאונה לא צריך להרחיב – זו פיזיקה פשוטה (לא סתםיותרויותרערים ברחבי העולם מגבילות את מהירות התנועה בשטחן ל-30 קמ"ש). הוסיפו על כך צמתים, שמעצם טבעם כנקודות מפגש של מספר רחובות מהווים מוקדים של תאונות דרכים בערים בין כל משתמשי הדרך, והנה לפניכם הבעיה הבטיחותית במלוא הדרה. כדי שאפשר יהיה להבין טוב יותר את המנגנון שמאפשר את הפנייה המהירה בפניות "ימינה חופשי" הרשו לי להציג בפניכם מושג חדש: "רדיוס פינה" (Corner Radius).

איזה רדיוס יכול להיות לפינת רחוב? פינות רחוב אינן פינות ישרות, אלא מעוגלות מעט. אם תמשיכו את הקימור שלהן עד הסוף, ייווצר מעגל שיש לו רדיוס. הרדיוס הזה הוא "הרדיוס האמיתי" של הפינה. בנוסף לרדיוס הזה, ישנו "הרדיוס האפקטיבי" של הפינה, שהוא הרדיוס של מסלול הפנייה של רכבים בפועל. הרדיוס האפקטיבי של הפינה מושפע מהימצאותה של חנייה, מנתיבי אופניים, מאיי תנועה, או מאלמנטים אחרים שקיימים ברחוב. פניית "ימינה חופשית" חותכת למעשה את פינת הרחוב לשניים, מקטינה משמעותית את רדיוס הפינה האפקטיבי, ויוצרת איי תנועה קטנים שאמורים לגשר בין גדות הרחוב השונות עבור הולכי הרגל ורוכבי האופניים.

הבנת איי התנועה האלה מביאה אותנו לסיבה השנייה שבגללה פניות "ימינה חופשי" הן בעייתיות במרחב העירוני: סרבול התנועה ברחוב עבור הולכי רגל ורוכבי אופניים. המילה "סרבול" אולי רכה מידי, מפני שפניות "ימינה חופשי" לא רק יוצרות עבור הולכי רגל ורוכבי אופניים מעברי חצייה נוספים, אלא גם דוחפות את מרחב ההמתנה לרמזור מפינת הרחוב אל אי התנועה – שתמיד יהיה קטן יותר מפינת הרחוב. מכיוון שפניות אלו בדרך כלל נמצאות בצמתים ראשיים – שלרוב מתעדפים את תנועת הרכבים בצומת על פני זו של הולכי הרגל – לא פעם קורה שהרבה אנשים נדחקים בצורה מסוכנת בתוך איי תנועה שכאלו לפני חציית הרחוב.

רדיוס פינה. מתוך alta
רדיוס פינה. מתוך alta

יתר על כן, פניות "ימינה חופשי" לא מאפשרות ליצור רציפות בצומת עבור נתיבי אופניים. ברוב הצמתים שקיימים בהם נתיבי אופניים שחוצים פניות "ימינה חופשי", נתיב האופניים פשוט נעלם לפני הצומת (מחזה שכיח בתל אביב-יפו באופן כללי). כך, אין זה מפתיע שבאותם צמתים רוכבי האופניים והקורקינטים פשוט מוותרים על רכיבה בנתיב, ומעדיפים את הרציפות הקיימת בכביש. להבדיל, ניתן לראות בתרשים פה למטה כיצד ניתן לשלב נתיבי אופניים מוגנים במסגרת "צומת הולנדי" – המבנה הנכון והבטוח ביותר לשילוב תנועת אופניים עם תנועה מוטורית בצמתים.

ואחרי כל זה – אל תאמרו נואש. כל הרעיון לטור הזה הגיע בעקבות הפרויקט של נתיב האופניים ברחוב הרצל. לאורך חלקו הדרומי של הפרויקט, בוטלו לא אחת, אלא שלוש(!) פניות ימינה חופשי כדי לאפשר רציפות לנתיב האופניים (אחת בהרצל פינת סלמה ושתיים בהרצל פינת קיבוץ גלויות). בפעם הבאה שאתם הולכים להופעה בבארבי, העיפו מבט בצומת – הוא השתנה לחלוטין (או אפילו טוב יותר, רכבו לשם על אופניים). עכשיו רק ניתן לקוות כי יבטלו את פניית ה"ימינה חופשי" משדרות בן צבי להרצל, וישלימו את רציפות הנתיב לחלוטין.

צומת הרצל-קיבוץ גלויות. צילום: יונתן רוזין
צומת הרצל-קיבוץ גלויות. צילום: יונתן רוזין

למען האמת, אני רוצה לקחת את הנושא צעד אחד קדימה: לא רק שצריך לבטל את כל פניות ה"ימינה חופשי" בתוך העיר, צריך לצמצם את רדיוס הפינות ברוב הצמתים הראשיים בעיר. העיקרון זהה – רדיוס פינה גדול בצמתים מאפשר לנהגים לפנות ימינה במהירות גבוהה בעוד ששדה הראייה שלהם לא מיטבי. ישנם שלל פתרונות עיצוביים שאפשר להשתמש בהם: צבע, עמודונים, פסי האטה/הרעדה, או אפילו הרחבת המדרכה (במאמר מוסגר, אין זה מפתיע שכל הדוגמאות האלו מגיעות מצפון אמריקה – המקום שבו נוצר העיצוב העירוני מוטה הרכב). אם עיריית תל אביב-יפו באמת רוצה למקם את הולכי הרגל בראש הפירמידה התחבורתית החדשה שלה, אלו הדברים הקטנים שיעשו את השינוי.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

כתבות
אירועים
עסקאות
האופניים החשמליים של Lime (צילום: יחסי ציבור)

גם לתל אביב מגיע: ההפתעה השיתופית שעשתה לנו את חנוכה

גם לתל אביב מגיע: ההפתעה השיתופית שעשתה לנו את חנוכה

האופניים החשמליים של Lime (צילום: יחסי ציבור)
האופניים החשמליים של Lime (צילום: יחסי ציבור)

עיריית תל אביב-יפו עורכת בימים אלה מכרז להפעלת שירות אופניים חשמליים שיתופיים, ובחברת Lime החליטו להפתיע את תושבי העיר ולאפשר להם להתנסות בדגם האופניים המוצע שלה במהלך חג החנוכה. ברמת גן, יש לציין, כבר יש להם כזה. וכן, אנחנו מקנאים

תל אביב היא עיר שאוהבת חידושים, ובחג חנוכה האחרון הבחינו קוראים חדי עין – וגם כאלה עם שתי עיניים – בתופעה חדשה המדוושת להנאתה ברחובות העיר: אופניים חשמליים שיתופיים כמותם טרם נראו כאן, מעוטרים בעיצובי חנוכה חגיגיים, כאילו סנטה קלאוס התגייר והגיע מוקדם השנה.

>> מאחורי החנוכיה של חב"ד מסתתרים בן גביר ועוצמה יהודית // דעה
>> הפרשייה החדשה של אייל גולן מוכיחה: אין תרבות ביטול // דעה

מדובר, למי שהחמיץ, בדגמים של ה-LimeBike של חברת Lime, המוכרת בעיקר כאחת מחברות המיקרו-מוביליטי המובילות בישראל וכספקית קורקינטים שיתופיים בולטת בתל אביב, שהחליטה להציב במהלך החג שמונה זוגות אופניים כאלה שיאפשרו לרוכבים היכרות מוקדמת עם הדגם החדש לקראת השקתו המתוכננת בארץ במהלך 2026.

האופניים החשמליים של Lime (צילום: יחסי ציבור)
האופניים החשמליים של Lime (צילום: יחסי ציבור)

האופניים החשמליים השיתופיים כבר פעילים ברחובות רמת גן, ופה ושם אפשר להיתקל בזוג ששינע את עצמו לרחובות תל אביב ולחוש מקופחים באופן נדיר, אך מהצד הנכון של הירקון יוצאת עיריית תל אביב-יפויוצאת בימים אלה למכרז להצבת אלפי אופניים שיתופיים בעיר, ונראה כי המהלך של Lime נועד לייצר נראות ציבורית והוכחת קונספט לאופניים שלה.ה-LimeBike, לדברי החברה, תוכנן לנוחות, יציבות וקלות שימוש. האופניים כוללים שלדה נמוכה לעלייה וירידה בנוחות, ידיות ארגונומיות ומושב מתכוונן, מחזיק טלפון בטיחותי עם מנגנון החלקה וסל קדמי רחב.

זה כנראה המקום להזכיר שכלי תחבורה שיתופיים נחשבים בטוחים יותר ממקביליהם הפרטיים, בעיקר עקב היכולת להגביל את מהירותם ולפקח על השימוש בהם. ב-2021 כבר ערכה Lime פיילוט בעיר עם כ-100 זוגות אופניים, אך בסיומו הוחלט שלא להמשיך במיזם. מה השתנה? מצב התחבורה המידרדר ומחמיר, בתור התחלה.

מדובר בשדרוג. החשמליים השיתופיים של בסיבוב הקודם (צילום: גל ליבר)
מדובר בשדרוג. החשמליים השיתופיים של בסיבוב הקודם (צילום: גל ליבר)

"ישראל היא אחד השווקים החדשניים והמתקדמים ביותר של Lime", אמרמקסים מוזס, מנכ״ל Lime ישראל."הפתעת חנוכה הזו היא דרך מהנה להתחבר לעיר ולבנות ציפייה למה שצפוי בהמשך בתחום המיקרו־מוביליטי השיתופי בתל אביב. אנחנו נרגשים לתת לרוכבים הזדמנות ראשונה להתנסות בכלי, ונשתף בקרוב פרטים נוספים לגבי לוחות הזמנים להשקה הרשמית שלו".

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

עיריית תל אביב-יפו עורכת בימים אלה מכרז להפעלת שירות אופניים חשמליים שיתופיים, ובחברת Lime החליטו להפתיע את תושבי העיר ולאפשר להם...

מאתמערכת טיים אאוט22 בדצמבר 2025
נפרדים מהרכב הפרטי? אוקיי, ברגע שנעבור את הפקק הזה ונמצא חניה ב-2041 (צילום: שאטרסטוק)

מהירות הנסיעה ברוב תל אביב תוגבל ל-30 קמ"ש. יש לנו שאלות

ראש העיר רון חולדאי הכריז במפתיע על הורדת מהירות הנסיעה בתל אביב-יפו ל-30 קמ"ש, למעט צירים ראשיים, ובמרכז העיר כבר מהחודש...

25 בנובמבר 2025
פקח אני פורק סחורה. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: גטי אימג'ס)

צא איתי גבר אחי: פורקים סחורה בתל אביב? יש לכם 30 דקות לזוז

עיריית תל אביב-יפו השיקה פיילוט לפיקוח וניהול חניות לפריקת סחורה, בינתיים רק בצפון הישן, ובמרכזו אפליקציה שתארגן לכם 30 דקות חניה...

מאתמערכת טיים אאוט8 בספטמבר 2025
עכשיו זה רציני. הקנסות לדו-גלגליים מזנקים (צילום באדיבות עיריית ת"א-יפו)

הקנסות לרוכבים בת"א מזנקים: 500 ש"ח על רכיבה ללא לוחית רישוי

אחרי שנה של אכיפה רכה וקנסות קלים, רוכבי דו-גלגליים ממונעים ישלמו מעכשיו ביוקר על רכיבה שלא כחוק ללא לוחית רישוי. מטרת...

מאתמערכת טיים אאוט1 בספטמבר 2025
לפחות חיכה לסוף חול המועד. הבולען בטיילת (צילום: דוברות משטרת ישראל)

המלצת היום: אל תתקרבו עם הרכב הפרטי לאזור הטיילת בתל אביב

עוד יום, עוד בולען בתל אביב, והפעם על כביש הטיילת ברחוב הרברט סמואל. המשטרה חסמה את האזור ומכווינה את התנועה, עומסים...

מאתמערכת טיים אאוט20 באפריל 2025
רחוב אחוזת בית, מקטע מוטה הליכה (הדמייה רעיונית: ProjectTLV)

תל אביב הולכת: מזל טוב לוינסקי ונחלת בנימין, יש לכם אחים קטנים

עיריית תל אביב-יפו מרחיבה את רשת הרחובות מוטי ההליכה באזורי הבילוי המרכזיים: בשבוע הבא יצטרף רחוב דה פיג'וטו שייסגר מדי ערב...

מאתמערכת טיים אאוט1 באפריל 2025
הוא מהאו"ם. רון חולדאי ורכב אוטותל (צילום: גיא יחיאלי)

חולדאי: "הוכח מעבר לכל ספק שמיזם אוטותל הוא הצלחה גדולה"

נתוני 2024 של מיזם אוטותל מציגים גידול מרשים של 13 אחוז במספר המנויים ועלייה של שמונה אחוזים במספר הנסיעות המתבצעות באמצעותו,...

מאתמערכת טיים אאוט18 בפברואר 2025
חכו לפחות עד 2029. הדמיית הקו הסגול באלנבי (צילום: נת"ע)

יעדים חדשים: הקו הסגול יפתח בעוד 3 שנים, יחד עם חלק מהקו הירוק

שני הקווים שירחיבו את יריעת הרכבת הקלה היו אמורים להיפתח ב-2026/7, אבל בנת"ע דוחים שוב את הקץ, ומציגים תוכנית לפתיחת הקווים...

מאתמערכת טיים אאוט18 בפברואר 2025
נת"צ שלבים-אליפלט (צילום: לביא תצלומי אוויר/ באדיבות נתיבי איילון)

1.4 ק"מ של שינוי: נפתח נת"צ אליפלט-שלבים והוא גיים צ'יינג'ר

אחרי מה שהרגיש כמו עשורים של עבודות ושיפוצים, נפתח נת"צ שלבים-אליפלט ולצדו שבילי אופניים מופרדים היטב, מדרכות רחבות וריהוט רחוב לנוחות...

מאתמערכת טיים אאוט12 בפברואר 2025
הקלה לתושבים? נראה. חניה בלב תל אביב (צילום: אלכסיי פרוטסוב/גטי אימג'ס)

דאבל פארקינג: 7 דברים שחובה לדעת על הסדרי החניה בתל אביב

ביום ראשון הקרוב (2.2) זה קורה: הסדרי החניה החדשים בתל אביב-יפו ייכנסו לתוקף בשעות הבוקר, וגם אם מהמהפכה הגדולה שהובטחה בשנה...

מאתמערכת טיים אאוט29 בינואר 2025
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!