Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
פיצריית השף החדשה של נרקיס אלפי (ביינה) היא הרבה יותר מהפיצה
שים לי קצת שרוף בקצה אבל. קוטה Cotta. צילום: רוי גיא
אחרי עבודה מרובה והמתנה לא קטנה נפתחה קוטה (Cotta), האחות הצעירה והפחות מחייבת של ביינה, שאמנם הגיעה בתזמון לא אידיאלי, אבל אין דרך טובה יותר להתמודד עם מלחמה מאשר עם סלייס ביד וגלידת פאי לימון לקינוח. שצ'רצ'יל ירגיש בבליצקריג, אנחנו הולכים לאכול פיצה
אלו אינם ימים רגילים בשום צורה ואופן, וביום שבו נפלו טילים על העיר ונפגעו אנשים קשה להמשיך בשגרה – אבל תל אביב היא תל אביב, ובערוצי החדשות כבר משודרות תמונות של תל אביבים קונים קפה לצד זירות נפילה, כך שזה רק הגיוני להמשיך להיות תל אביב. ובתל אביב שלנו, אוהבים מקומות חדשים לאכול.
השפית נרקיס אלפי ושותפתה שלי גרבלר, שאחראיות על "ביינה" המעולה, החלו לעבוד במרץ על Cotta עוד לפני שסיבוב נוסף עם איראן בכלל היה באופק. הן התמקמו במקום בו שכן בית הקפה שרויטמן בגאולה, שיפצו, עיצבו ותכננו במו ידיהן פיצרייה שהיא הרבה מעבר לעוד פיצרייה שגרתית, אלא מתפקדת כבר אוכל סקסי ומעורר תיאבון שמצליח – כן כן, גם בימים בלתי נסבלים אלה – לתת נחת רוח אסקפיסטית. לא, זו לא מילה גסה.
חדש מהניילונים. קוטה Cotta. צילום: יח"צ
קוטה היא האחות הצעירה והפחות מחייבת של ביינה, אך ניכן שהן שתיהן מאותו בית היוצר. כך תרגישו כשתראו את ההגשה המדויקת, חומרי הגלם האיכותיים וכמובן, תטעמו את הטעמים הנפלאים שמייצרות ידיה המיומנות והמוכשרות של אלפי. במרכז המקום עומדות הפיצות שיוצאות מהטאבון, אשר מאחוריהן בצק מופלא שעובר התפחה סבלנית בת 48 שעות, אך יש מספר מנות פתיחה מושקעות שמעמיקות את הממד הקולינרי במקום, והופכת אותו להרבה מעבר לפיצריה (אם כי אולי ראוי לציין, גם המחירים גבוהים יותר מהפיצרייה הממוצעת).
קוטה Cotta. צילום: רוי גיא
המנות האלו, שהן יותר מנות ביניים מושקעות מאשר מנות ראשונות מחופפות, משקפות את היותה של קוטה פיצריית שף שנפתחה מהשקעה ומחשבה על כל פרט.מנת הבוראטה, למשל, באה אלינו בחלומות מאז שטעמנו אותה – היא כוללת עגבניות שרי מתקתקות בקונפי וויניגרט לימון שרוף, שמוסיף קיק מטריף לביס (74 ש"ח). מנה רעננה נוספת שכיף לאכול לפני הפיצה והיא של קישואים צלויים עם נענע, בזיליקום ריקוטה ודבש שרוף (72 ש"ח), ויש גם רטטוי ומלנזנה (67 ו-72 ש"ח בהתאמה), וגם סלט חסה או סלט עגבניות רעננים לכל הדעות (69 ו-74 ש"ח בהתאמה).
קוטה Cotta. צילום: רוי גיא
עם זאת, בכל זאת באתם עבור הפיצה הנהדרת של אלפי: התפריט מורכב משבע פיצות שונות, וכמובן שתמצאו כאן פיצות קלאסיות כמו מרגריטה, אנשובי אורטיז, פפרוני או סטרצ'טלה וארטישוק, אך לצידן תמצאו גם כמה מגשים פחות שגרתיים כמו פיצה ביאנקה עם פרושוטו, אגזים ואורוגולה, או אחת עם רוטב בשמל עשיר, פרמזן ופטריות יעל. הבצק בעל שוליים תפוחים א-לה נאפולי, אך מרכזו דקיק לכיוון ניו יורקי יותר – מה שמייצר ביס נמתח וקראנצ'י, ערב לחיך ומהנה, שגם מצליח להיות קליל מבלי להכביד על הבטן. המחירים נעים בין 69 ל-94 ש"ח, כאמור מחירי פיצת שף, עבור מגש שמתאים לאדם אחד רעב, או זוג שיזרום על להזמין שתי מנות ביניים לצידה.
קוטה Cotta. צילום: רוי גיא
אלפי מספרת שהן רצו "לייצר מקוםשהוא קודם כל אוכל טוב ובר אמיתי, פיצה מדויקת לצד אלכוהול נכוןומוזיקה שעושה חשק להישאר עוד סיבוב", ואם תשאלו אותנו – אלפי וגרבלר בהחלט הצליחו במשימה. כשנמצאים בקוטה יש תחושה שאתם במקום הכי נכון עכשיו. הוא קליל, קז'ואלי אבל גם כל אלמנט בו מוקפד ומהוגן במידה. יש גם קוקטיילים, ורמוטים ויינות קלילים מכל העולם, והאמת שאנחנו כבר ממש מחכים לשש אחרי המלחמה כדי לציין בקוטה דייט זוגי חגיגי, עם תחושה מזוקקת של נורמליות. עד אז, המקום פתוח ובהחלט יעניק לכם לפחות שעתיים של שקט, אוכל טוב וקצת אוויר בין אזעקות – ויש גם מרחבים מוגנים בסמוך, וגלידת פאי לימון עם מרנג איטלקי לקינוח. נשמע לנו כמו הדרך הכי טובה לשרוד מלחמה. עוד תספרו לנכדים. קוטה, גאולה 44, תל אביב. ב'-ש', החל מ-18:30
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
סלייס השעה: 3 פיצות טריות וחמות שכדאי לתפוס בין האזעקות
פיצה זוט - Zutt. (צילום: אסף קרלה)
אנחנו התל אביבים המודרניים, העדכניים, החיים תחת איום טילים תמידי. לכן אין לנו זמן להתעכב לרגע על ארוחה מלאה, ונעדיף לטרוף איזה מגש על הדרך, תוך כדי התקדמות למקלט הקרוב לביתנו. אנחנו בוחרים בפיצה, האוכל הרשמי של מלחמת ישראל-איראן 2: משולש הנקמה
השבועיים האחרונים בחסות המלחמה היו לא פשוטים לכולם. החרדה הקיומית מעצם הסיכוי לטילים בכל רגע נתון אמנם לא עצרה את העיר מלנוע, אבל בהחלט האטה את הכל. ובימים איטיים עם צורך בקרבה למקלט, אנחנו מעדיפים לשמור את הלאנץ שלנו קליל, או יותר נכון, נייד. אין מה להגיד, פיצה תמיד שם עבורנו – סלייס נוח וטעים להפליא שלא דורש מאיתנו יותר מדי כדי לקחת איתנו על הדרך לכל מקום שרק נגיע, בין אם זה לפארק המסילה או למקלט שלידו (בתקווה והבחור הפוסט טראומטי יכניס אותנו הפעם). אספנו עבורכם 3 פיצריות חדשות יחסית שתוכלו לטעום בין אזעקה לאזעקה, ולהרגיש איטליה. סתם נו, אתם עדיין תקועים בישראל מטווחת הטילים.
אורו
נכון החלום הזה שיש לכם לצאת לטייל באיטליה, להגיע לנאפולי ולהיכנס לפיצרייה רנדומלית ברחוב צדדי, לשלם איזה 10 יורו ולמצוא מגש פיצה מדהים? אז בהיעדר טיסות, יש לנו את הדבר הקרוב ביותר. אז בסדר, הרחוב הצדדי שתכנסו אליו יהיה שד"ל ותצטרכו לשלם עליה 14 יורו – אבל זה עדיין 50 ש"ח עבור פיצה נפוליטנית נהדרת ברמתה. הסוד שהחברים הפיצאלים שלכם לא מספרים לכם עליו. שד"ל 7, תל אביב,לפרטים נוספים
הפתעה עגלגלה. פיצה אורו. (צילום: מתוך עמוד האינסטגרם @pizza.oro.official)
Zutt
פיצרייה משפחתית מהודקת ומדוקדקת שנולדה בקומה התחתונה של מלון לינק, ועכשיו גם זמינה במשלוח. מותפח באיטיות וסבלנות במשך כ-72 שעות, ומבוסס על שלושה קמחים שונים מאיטליה, קלאסיקות כמו פיצה צ'ילי דבש או פטריות יער, סלט קיסר, סלט עגבניות או תירס צלוי כמנות צד וכל מה שצריך בעולם כדי להרים ארוחת פיצות משפחתית שלמה, אם יש לכם משפחה עבור זה. ואם לא, פשוט תאכלו את המשפחתית לבד – למה מי ימנע מכם? שאול המלך 39, תל אביב.לפרטים נוספים
פיצה ZUTT. צילום: אסף קרלה
דמוליקו/פיצה אקסטרים
הימים, ימי יוקר המחייה. כולם כבר מותשים לשלם כל כך הרבה על בצק-רוטב-גבינה, ולכן כששמענו שהבר החדש דמוליקו על סלמה מציע פיצה משפחתית במחיר מצחיק של 28 ש"ח, התרגשנו עד מאוד. אחר כך קצת התבאסנו לגלות שהם מציעים את אותה הפיצה בוולט תחת מותג אחר, בשם "פיצה אקסטרים", במחיר 55 ש"ח (ובתוספת של 3 ש"ח עבור שומשום בקצוות!), אז קצת כעסנו, כי זה מחייב אותנו לצאת מהבית עבור פיצה זולה, ואתם לא יודעים שהימים, ימי מלחמה מסוכנים?! גם לעצלנים מהבית מגיעה פיצה זולה. סלמה 71, תל אביב.לפרטים נוספים
דמוליקו (צילום באדיבות המקום)
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
הנשק הסודי שלנו: 24 הפיצות הכי טובות ומומלצות בתל אביב
פיצה לילה (צילום אינסטגרם/pizza_lila)
המלחמה הפילה לא מעט פיצות אהובות בעיר, כולל כמה מהטובות ביותר, אך במקביל ובמפתיע התווספו לתפריט העירוני גם כמה מקומות חדשים, והקרב על תואר הפיצה הטובה בעיר נעשה קשוח יותר עם טוענות חדשות לכתר. בואו לקבל סלייס אוף דה אקשן
תל אביב, כידוע, נבנתה על החולות. מה שפחות ידוע זה שכיום היא בנויה על פיצות. אחרי פייט לא פשוט מול ההמבורגר בשנים האחרונות, בא יוקר המחייה והזינוק במחירי הבשר והפיצות החזירו לעצמן את כתר אוכל הרחוב ששולט בעיר. גם המשבר הקשוח בענף ההסעדה לא הצליח לרסן את ההתלהבות שלנו מפיצה, ועל אף הסגירות המבאסות של סופר פיצה הנהדרת, סנטה קתרינה העילאית, EZPZ השכונתית והפיצה-בר היפואי ונוס, קיבלנו בחודשים האחרונים שלל פיצריות חדשות ומקוריות (פיצה כנענית! פיצה סרטנים!) שמפצות על האובדן. וזיכרו: כשהזמנים נעשים קשים, אוכלים את הקשה של הפיצה
פיצה אליעזר היא לא פיצה, היא לא ניו יורקית, ולא נפוליטנית. היא כנענית. מקומית בהחלט. הבצק אמנם לקוח ממתכון משפחתי איטלקי עתיק יומין, ומייצר סלייס דקיק וגמיש אבל הטופיגנז הם כולם מייד אין יזרעאל באווירת כחול לבן. למשל פסטו זוקיני ושום קונפי, שמנת ותרד, אנשובי ובצלים או פטריות ושמן כמהין. את כל אלו תוכלו לטבול במטבל עגבניות שרי צהובות שרופות או סלסת עגבניות חריפה, לאכול מול ההריסות ברחוב בן יהודה ולחלום על איטליה. או לפחות על בן יהודה בלי הריסות. בן יהודה 126 תל אביב
רואים עליה שהיא כנענית. פיצה אליעזר (צילום שי משה)
פיצה איקס
פיצה איקס הגיעה אלינו מהעיר מודיעין, והצליחה לעשות את הלא ייאמן. לא רק ערב פיצות ופסטה אכול כפי יכולתך ב-89 ש"ח, אלא גם שני סניפים תוך פחות מחצי שנה, האחד בדיזנגוף והשני בפריים לוקיישן בנחלת בנימין. ובאשר לפיצה עצמה – כיפית וסליזית, גדולת מימדים, ומתאפיינת בתוספות לא שגרתיות ובדמיון פרוע. כן, פיצת החזיר המטורלל, אנחנו מדברים אלייך. דיזנגוף 70 // נחלת בנימין 52 תל אביב
פיצה איקס (צילום: דוד מויאל)
ארציאלי
המחקר והסטאז' הארוך שערך השף חואן מסל בפיצרייה באיטליה – והעובדה שהבצק שלו תופח עם אחוזי מים גבוהים במשך 48 שעות – הניבו בצק פיצה מטורף, מעט עבה מהמקובל בעיר, עם מלא בועות אוויר שמעניקות לו מרקם וטעם נפלאים. הפיצה האובאלית מקבלת תוספות שונות (שמתחלפות מדי יום), נאפית ישירות על אבן התנור ונשלפת ממנו באמצעות משוט עץ – ואז היא נחתכת מול עיני הלקוח לגודל הרצוי. אנחנו טעמנו מרגריטה שבאה עם בזיליקום, פיצה תרד וזעתר, פיצה בורטה ופלפלים קלויים ופיצה פפרוני – כולן היו מוצלחות וחוסלו במהירות שיא, תוך סכנת התמכרות ממשית. מלכי ישראל 7 תל אביב
פיצה שתגרום לכם לפעור פה, ולא רק מתדהמה. ארציאלי (צילום: יונתן בן חיים/איסנטגרם/@artzieli_pizza)
בבקה פיצה
סניף מיקדו הצפוני של רשת בבקה מספק פיצות בסגנון נפוליטני המבוססות על רוטב עגבניות טרי, מוצרלה פרסקה ופרמזן מגורד. הבצק חמים ונעים ובעובי מדויק, והתוספות מהנות ומפתיעות. נמליץ במיוחד על פיצת הבצלצלים עם בצלי שאלוט, בצל ירוק ובצל סגול וריבת בצל מתקתקה מעל, או על הפיצה החריפה למיטבי לכת עם צ'ילי חריף טרי וגבינת מנצ'גו. אהרון בקר 8 תל אביב
הפיצה של בבקה. צילום: גיל אבירם
פיצה בייקרי צינה
הקורונה הפכה את כיכר דיזינגוף לפריים לוקיישן, והאמת היא שלשבת בכיכר ולאכול פיצה זה בילוי מוצלח בכל מצב. סניף הבייקרי שעונה לשם "בייקרי צינה", מציע פיצות משובחות מבצק מחמצת בסגנון נפוליטני, מה שמותיר אותן דקיקות ונגיסות במיוחד. לפיצות מוצעות תוספות קלאסיות כמו פפרוני, פטריות, זיתי קלמטה, פרושטו או זוקיני. בנוסף, הפעם לא קיפחו את הטבעונים כלל וכלל, עם גבינות הטבעוניות כה מופלאות שקשה להבחין שמדובר בתחליף. יש שתי אופציות של גבינות של חברת תמיז והן מבוססות על אחוז גבוה של שקדים, ללא חומרים משמרים ובמרקם מדויק. כיכר צינה דיזנגוף 6 תל אביב
הפיצה של הבייקרי. צילום: עידית בן עוליאל
ברוקלין
בעוד שב"הפיצה" בבוגרשוב תמצאו את יריב הדרו מפגין את כוחו באותנטיות, בברוקלין פיצה אותו הדרו ממציא את הגלגל עם פיצות ענקיות בגודלן, שנאפות בהשראת האדפטציה הניו יורקית למאפה האיטלקי. תמצאו פיצת הוואי עם מוצרלה, פרמזן, אננס, האם ובייקון, או פיצה שנקראת פטריות הזייה שבעצם מכילה שמפיניון מציאותיות מאוד, ואפילו פיצת קורנדביף עם בקר מעושן וקורנישון. דיזנגוף 276 / יהודה הלוי 45 תל אביב
סלייס אוף דה אקשן. פיצה ברוקלין (צילום: Pizza_Brooklyn/אינסטגרם)
ג'אפה פיצה קיטשן
פיצרייה שכונתית לכאורה, מקום נעים ומהנה לשבת בו שמציע גם פיצות לילדים וגם למבוגרים. אבל וואו איזו פיצה: בצק נפוליטני אוורירי ופריך, הנאפה בטאבון עצים שמקנה לשולי הבצק בועיות שחומות וטעם חרוך קלות ויוצר ביס מנצח. המוצרלה טרייה וערבה לחיך ולא מכבידה על הפיצה, כשהתוספות קלאסיות אך מדויקות – ועוד לא דיברנו על הטירמיסו. כי זו רשימת פיצות. אז תדברו אתם על הטירמיסו. חבר הלאומים 1 יפו
הפיצות מבית היוצר של מוטי טיטמן הפכו לשם דבר בעיר אי שם בין הסגר השני לשלישי: בצק שניחן בקראסט אוורירי שמתפצח היטב, שחלקו המרכזי משוח ברוטב עגבניות פיקנטי מעט ומגיע עם מגוון תוספות קלאסיות יותר ופחות. בזירה הקלאסית תוכלו למצוא פיצה עם אנשובי אורטיז מצוינת, או פיצה בתוספת פטריות ובצל ירוק. בזירה השגרתית פחות נמליץ על פיצת תירס לבנה עם רוטב בשמל קטיפתי, תירס טרי, חלפינו וכוסברה. זבולון 13 תל אביב
ג'ונז (צילום: בר כהן)
ג'וספה
ג'וספה, הפיצה שכולכם מכירים כפיצה של יוסי הצב (או הזקן), היא נכס צאן ברזל במחוזות פלורנטין, גם מאז שיוסי קצת פחות נוכח במקום. היא רחוקה מלהיות טרנדית, לא מאופיינת בבצק נפוליטני או ניו יורקי, אבל משהו בה פשוט עובד, ויעידו הלקוחות שנשבעים בה כבר שנים. הבצק דק יחסית, כמות מדודה של רוטב עגבניות, תערובת גבינות ותוספות שפעם נראו לנו חדשניות, אבל הן עדיין לגמרי עובדות (ברוקולי גבינת עיזים לנצח!). מהפיצריות היחידות בתל אביב שרוטב שום עדיין לגיטימי בהן. ויטל 1 תל אביב
גם למחרת נשאר טעים. פיצה ג'וספה. צילום: מתן שרון
גלוטריה
מאוכזבי פיצות לל"ג (ומאפים באופן כללי), יותר מאשר יבואו על סיפוקם בגלוטריה. שף ערן זינו מצליח לייצר פיצה פריכה ולוהטת שעומדת בכל כללי הטעם בלי אף טיפת גלוטן, ומבלי לגרום לנמנעי לל"ג להרגיש מקופחים כפי שקורה בדרך כלל. המינוס היחיד – המקום נמצא בצפון הרחוק של העיר וטווח המשלוחים מוגבל. אריה דיסנצ'יק 5 תל אביב
ככה נראית פיצה ללא גלוטן שמכבדת את עצמה. הפיצה של גלוטריה. (צילום: אינסטגרם/gluteria.zino)
ג'מה
ג'מה היא כבר מזמן לא הסוד הקטן של שכונת נגה: מסעדה איטלקית שכונתית ומתוקה בעורף של יפו, הכל טעים אבל אנחנו באנו בשביל הפיצות: נהדרות, בצק דק יחסית ושוליים פריכים, כשחלק מהתוספות נאפות יחד עם הפיצה וחלק מפוזרות ברגע ההגשה, כמו עלי רוקט טריים וקילופים דקיקים של פרמז'ן. אהבנו במיוחד את הפיצה הירוקה עם קרם מסקרפונה ותרד, בייבי זוקיני, זיתי קלמאטה, שרי צלויות, גבינת עיזים, פרמז'ן וארוגולה, ומעולות לפחות כמותה היו פיצת קרבונרה ופיצת טרטופו. נחזור, בטח שנחזור. תרצה 14 תל אביב
ג'מה (צילום: שלומי יוסף)
הפיצה
מוותיקות הפיצריות של העידן החדש, מקום עם נוכחות דרמטית בבוגרשוב שהפך במידה רבה למוסד אייקוני, עם כת מעריצים שטוענת שזו הפיצה הטובה בעיר ותילחם בחירוף נפש במי שיעז לטעון אחרת. ואכן, מדובר בפיצה ייחודית ודקת בצק, לא ממש נאפוליטנית קלאסית אבל בטח לא ניו יורקית, פשוט מין היבריד תל אביבי מוצלח ומוקפד באווירת פיצריה שכונתית קלאסית (בהנחה שהשכונה היא במנהטן או ברומא) שמצליחה לשמור כבר שנים ארוכות על רמה גבוהה ביציבות לא אופיינית לעיר. בוגרשוב 51 תל אביב
הפיצה הזאת לא מקבלת מספיק קרדיט כשמדברים על הפיצות הכי טובות בעיר, אבל היא ללא ספק בטופ של הטופ של הפיצות שאפשר להשיג בעיר בשעות הלילה המאוחרות, עם לוקיישן מושלם בלב האקשן האלגנטי-מרופט של נחלת בנימין. שווה לעלות אליה לרגל לא רק בלילה, כדי לטעום את הפיצות הנפוליטניות המעולות והדקיקות שמכינים פה מבצק מחמצת טבעית "בת 25 שנה" כך לפי הנטען. התוספות מינימליות, והמיקוד פה הוא בפיצה. כמו שצריך. באופן מדהים למדי, סניף נוסף של פיצה הר סיני נפתח לאחרונה במרכז ביג גלילות החדש. נחלת בנימין 55 תל אביב
טברנה רומאנה
הטברנה הרומאית של בנצי ארבל היא מהמקומות הבודדים ברשימה שאינם קודם-כל-פיצריה, אבל הפיצות שהוא מגיש שם שוות את החריגה בפורמט. מדובר בפיצות רומאיות לפי הספר, שלמעשה נקראות טונדה רומאנה ומאופיינות בבצק דקיק ושטוח, כמעט בלי שוליים, כך שמה במרכז הוא שקובע. והמרכז? עמוס גבינה ותוספות אותנטיות דוגמת מוצרלה פיורי דה לאטה ופרושוטו קוטו. מאנג'ארה! קפלן 8תל אביב
פיצה פרושוטו קוטו בטברנה רומאנה. צילום: שרון בן דוד
פיצה יואב
בכנות, הפיצה הזו מפלגת בין חברים, בני משפחה וקולגות וקרעה גם את מערכת טיים אאוט לאויבים ואוהבים. חלק נשבעים בשמה, וטוענים שהיא הטובה ביותר במשלוח, השאר לא מבינים על מה ההייפ, ותמיד כולם מגיעים למסקנה שיש טובות ממנה, אבל אין טובה כמוהה. הבצק עבה, הגבינה עבה ונדיבה, בעצם הכול עבה וקצת לא מעודן – אבל זה חלק מהקסם. פיצה של ילדים, במובן הטוב של המילה. היא לא יומרנית, לא מורכבת מקמח מחמצת מחוכם ואולי כל זה גורם לה לעבור בגדול את מבחן המשלוח, שפיצות אחרות נכשלות בה. שינקין 51 / ויטל 10 / משה סנה 54 תל אביב
נדיבה וטעימה מאוד. פיצה יואב (צילום: יח"צ)
לה טיגרה
"הרבה יותר מסתם עוד מועמדת חדשה לתואר הפיצה הטובה בעיר", הכריז המבקר שלנו לאחר שנגס בקראסט המנומר של הפיצרייה בפלורנטין. לה טיגרה נבתנה מראש כמוסד נפוליטני, בפיקוח איגוד הפיצות הנפוליטני ובעזרת מחזיק גביע העולם בפיצות. מבחינת עיצוב, המקום הוא לחלוטין פלורנטין, מטאבון המנומר דרך קירות שמספרים את סיפור המבנה ועד למרפסת שמשקיפה לרחוב. ידידיה פרנקל 9 תל אביב
לה טיגרה (צילום: אנטולי מיכאלו)
פיצה לילה
השותפים ארד אפפל, שהיה מנהל בטוני ווספה, ורן בלפר המוכשר, שעבד במטבחים של מפעלות השף אייל שני (רומנו ופורט סעיד) פתחו בעשור שעבר את הפיצריה הכי גרובית בעיר. הפיצות בגודל אחיד, מה שנקרא פה פיצה אישית, אבל יכול להתאים בהחלט לזוג בתנאי שאתם לא מתבגרים. הבצק בעובי בינוני, עם שוליים מעט שמנמנים יחסית. הפיצות נאפות בהתחלה על רשת ואז משלימות אפיה ישירות על אבני התנור. הרטבים והתוספות על גבי הפיצות נערמים בחלקם לפני האפייה ובחלקם אחריה. כך למשל תמצאו פיצה של בשר בכבישה ביתית במקום, ועלי רוקט ופרמז'ן, או פיצה של ארטישוק, קייל, בצל ירוק ופטה. הפיצה הטובה בעיר? לגמרי יש מצב. מרחביה 4 תל אביב
מכל הלוקיישנים בעיר, מי ידע שדווקא כיכר אתרים המושמצת יהיה המקום בו תנחת הפיצה הירושלמית הזו, שכבר הספיקה להיבחר בעבר כאחת מ-50 הפיצות הטובות בעולם ברשימת Top50 היוקרתית. אמיצים שהיו מוכנים לגשת לפיל הלבן מספרים על פיצה נאפוליטנית פשוט נהדרת, ויחד עם העיצוב המרשים של המקום החדש ומשב רוח נעים מהים, נחתה פה בשושו הפתעה במגש. כיכר אתרים, הירקון 169 (משמאל במדרגות) תל אביב
פיצה קראפט (צילום: אינסטגרם/פיצה קראפט)
שלחמך
יש לנו סימפתיה לעסקים קטנים ומקומיים ושלחמך הוא בדיוק כזה: פיצרייה שכונתית קטנה ומתוקה עם שם שמדיף ניחוח עברי נוסטלגי וחדר חלוקת דואר, זכר לסניף שעמד פעם באותו מקום. הפיצה ישראלית, דקה ואוורירית עם שוליים עבים ופריכים, והיא נמכרת גם בסלייסים, לשמחת לב הורים וילדים שסוגרים כך את פינת ארוחת מנחה. בראלי 18 תל אביב
אל תזרקו אותה למים, היא לא תחזור. שלחמך. צילום גיל אבירם
שניט פיצה בר
זה מרגיש כאילו היא הייתה שם תמיד, בכיכר הנאה והמשתפצת על שדרות ירושלים ביפו, אבל היא נפתחה ממש רגע לפני המלחמה כשלוחה מצוינת של אימפריית הקראפט-בירה מרחוב הארבעה. כתוצאה מכך, לצד פיצות נאפוליטניות נהדרות יש כאן גם בירות אדירות וייחודיות שמתבשלות להן במרתפים התל אביבים של אנשי השניט-לאוטר-פורטר-אנד-סאנס. כבר אמרנו: אימפריה. דרך בן צבי 1 יפו
מקום טוב ביפו. פיצה שניט (צילום שרון בן־דוד)
תדר
הפיצה המופלאה הזאת התחילה, כמו כל דבר אצל המאסטר אייל שני, בחיזיון ויזואלי שגרר תחקיר וניסיונות שארכו כמה חודשים. השף המהולל ראה בדמיונו כוכבים שמתנפצים על מים ויצא לתרגם את הדימוי למשהו אכיל. הכוכבים המתנפצים הפכו לגבינת מוצרלה מותכת והים הפך לרוטב עגבניות סמיך ונפלא, שמרוח על הבצק הכי טוב בעיר (יש בו מרקמים שונים ודרגות אפייה שונות לאורכו, כולל גבעות פריכות, בועות שרופות ומישורים רכים). המרגריטה נאפית בטאבון (כבוד לטבחית מילנה בלקין שאמונה על המלאכה) ובאה בגודל אימתני ולא סטנדרטי, לצד סחוג וזעתר (מה שהופך אותה מאיטלקית לישראלית), רוטב חריף ושקית נייר עם עגבניות מצוינות, זיתים וחריף. דרך יפו 9 תל אביב
הפיצה בתדר. צילום: שאטרסטוק
Pizza 4 the PPL
עוד פיצרייה שכונתית, ותיקה אמנם, שממשיכה לעבור שדרוגים: רותם וקנין,איש הנקניקיות הסוטותמשוק הכרמל, עזב, ואת מקומו תפס שף דור דטנר, שף קבוצת TGV (הגפן, הנסיך, סופלייר, מגדלור, הכוסית), שמכין פיצות פריכות ולוהטות עם תירס טרי וצ'ילי, פולנטה פטריות ועירית ושאר שיגועים טעימים. אם נותר מקום בבטן שימו עין על הטירמיסו פיסטוק ותודו לנו אחר כך. עולי ציון 26 יפו
פיצה 25 הצטרפה למתחם גרינברג של צביקי עשת בחודש אפריל האחרון, והיא בהחלט תוספת ראויה לרשימה הזאת. בצק שהותפח במשך 48 שעות, בעל ניחוח מחמצתי עדין ושוליים פציחים ומזמינים, עם שלל תוספות מרגשות שמוכנות כולן במקום, מרוטב העגבניות ועד הפסטו. דוגמה לפיצה שחיבבנו במיוחד היא הראגו טלה בבישול ארוך שאין מנחמת כמותה, או הפיצה הלבנה עם קרם התירס והפרמזן שמוגשת עם שלוש גבינות ביניהן ריקוטה כמהין מוקצפת. כן בבקשה. גרינברג 25 תל אביב
פיצה 25 (צילום: דותן ברוך)
פיצה 180
פיצה 180 פעלה בתחילת חודשי המלחמה כמטבח רפאים למשלוחים בלבד, ומאז ששבו רוב עובדיה משירות מילואים פעיל שינתה את פניה ב-180 מעלות (ראיתם מה עשינו כאן?). מדובר בפיצה נהדרת שמורכבת מבצק מחמצת המכיל לא פחות מחמישה סוגי קמחים שונים ומותפח 72 שעות, והוא עשיר, עז טעמים ופריך במיוחד. התוספות גם הן שוס אמיתי פה, משום שפיצה עם בשר סרטנים זה אחלה של הרגל, ולא פחות מכך פיצה עם שרימפס קצוצים, תירס וצ׳ילי. קינג ג׳ורג׳ 85 תל אביב
נתן, עמית, גיא ומאור הלכו למילואים וזה מה שקרה. פיצה 180 (צילום עוז אוחיון)
פיצה במחירי שנות התשעים, איך לא נשמח. דמוליקו (צילום באדיבות המקום)
הפחמימות אולי ריקות, אבל הלב מלא: הדרך הכי טובה (גם אם לא הכי בריאה) להילחם באיום הטילים מאיראן ויוקר המחיה הוא מגש פיצה במחיר שתמורתו תקבלו במקומות אחרים סלייס. צו השעה הוא פיצה זולה ודמוליקו אקסטרים מתגייסת להרים את המוראל בפלורנטין
בתקופה של מינימום הכנסות ומקסימום הוצאות, ברובם על נחמה (כן, גם וויד נחשב), מקום חדש שרץ על טיקט של מחירי רצפה הוא הדבר הנכון בזמן הנכון. במקרה של דמוליקו אקסטרים גם המקום נכון – פלורנטין כמובן – ולו רק בגלל אחוזי הסבירות למאנצ'יז בקרב האוכלוסיה. הסוד פשוט: פיצה ובירה בסכום שמשאיר עודף משטר של 50 ש"ח, הצעה שבשבילה שווה לצאת מהמרחב המוגן, לנשום קצת שפיות ולרדת על אלכוהול ופחמימות ריקות אך טעימות. >>חכמת הטאו 77: מסעדה אסייתית כשרה נפתחה בשדרות רוטשילד
איך עושים את זה? חוסכים עלויות ובודקים לאן הולך כל שקל. "יש לנו כבר מספיק ניסיון ואנחנו מכירים את המספרים עד האגורה האחרונה. אין סיבה שלא נצליח", אומר רז אלמליח מקבוצת הבעלים. "דמוליקו מבית אקסטרים" נפתח יומיים לפני פרוץ המלחמה עם איראן. אלמליח, לשעבר בעל דוכני מזון לאירועים גדולים והפקות, דוכנים בקניונים והשניצל של אלברט בבן יהודה, צירף אליו עוד שלושה חברים כדי להקים סניף של "פיצה אקסטרים", רשת פיצות ותיקה ומשתלמת עם סניפים מחוץ לעיר ופוד קוסט נמוך.
מחיר מצחיק. דמוליקו (צילום באדיבות המקום)
הם איתרו נכס מתאים והחלו לשפץ בעצמם כדי להוזיל את עלויות ההקמה, אלא שתוך כדי עבודות הם נוכחו לדעת שהפוטנציאל גדול מכפי שחשבו. "הבנו שהשטח מרווח מספיק כדי להעמיד בר ולהאריך את טווח השעות שאפשר להרוויח בהן כסף. ידענו שהמלחמה הולכת לפרוץ אבל היינו חייבים להמשיך בהקמה כי זה מה שאנחנו אוהבים ויודעים לעשות הכי טוב. אין תקופה טובה לפתוח עסק בישראל".
למרות התקופה הלא טובה, באנדרסטייטמנט, ויוקר מחייה שאינו עוצר גם במלחמה, השותפים דבקים בתמחור נגיש ברמה יוצאת דופן. על פיצה משפחתית (קוטר 38 ס"מ) מבצק ורוטב מתוצרת בית וגבינת מוצרלה של גד גובים כאן 28 ש"ח, סכום שנותר היכנשהו באייטיז. בשישי ושבת אותה פיצה תעלה 39 ש"ח אבל אין סיבה להתקטנן, כי גם כך המחיר מגוחך. פיצה אישית עולה 18 ש"ח, פחות ממנה פלאפל, ובגרסת הלל"ג 35 ש"ח. תמורת פיצה משפחתית טבעונית או מבצק כוסמין תשאירו 39/49 ש"ח בהתאמה, ופיצה ענקית עם גבינה טבעונית עולה 55 ש"ח.
דמוליקו (צילום באדיבות המקום)
מחירי הטופינגז דומים, מ-5 ש"ח ועד למקסימום של 18 ש"ח בפיצה XXL. בנוסף תוכלו להזמין שניצלונים (28/46 ש"ח למנה אישית/זוגית), אצבעות מוצרלה (23 ש"ח) כדורי פירה (22 ש"ח) ועוד מנות פתיחה וגם סלטים במחיר 45-50 ש"ח. תפריט האלכוהול ממשיך באותו קו נגיש: חצי/שליש בירה ב-16/22 ש"ח, ג'ין טוניק, קמפרי תפוזים ועוד משקאות מעורבבים בין 26-30 ש"ח, וקוקטיילים ב-34 ש"ח. ממש בלאסט פרום דה פאסט.
בשעות היום האווירה בדמוליקו משפחתית קלילה כשהורים וילדים באים לסגור את פינת הצהריים. לקראת הערב הווליום עולה ותאורה סגולה זרחנית מייצרת אווירת בר שכונתי שמח גם בימי מלחמה. "יש ימים של עשרה שולחנות ויש ימים של שניים, תלוי במצב. כשהיו נפילות בתל אביב באו פחות, אבל בכללי אנשים רוצים לצאת מהבית ויש מספיק מרחבים מוגנים בסביבה הקרובה". סלמה 71, תל אביב. ראשון-שבת 12:00 עד אחרון הלקוחות (שעות פתיחה בהרצה), משלוחים בטלפון 03-5759183
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
תאכלו בחוץ: 3 מקומות חדשים ומעולים לאוכל רחוב בעיר (ומחוץ לה)
Bobby (צילום: אלון ולנסי)
אחרי שנים בהם חשבנו שתחום אוכל הרחוב בעיר יהיה הפיתרון ליוקר המחייה, ימי המלחמה הפכו גם אותו ליקר ולא משתלם ברובו, עם מעט מדי מקומות חדשים שנפתחים בעיר. לכן כשכן נפתח אוכל רחוב ששווה את בלוטות הטעם שלכם, אנחנו נלהבים מספיק אפילו כדי להגיע לערים שכנות
בשלהי משבר הקורונה ועל אדי מטבחי הרפאים, היינו תמימים מספיק לחשוב שאוכל הרחוב הוא עתיד הקולינריה של העיר. קיווינו דאז שצמצום כוח אדם, הזמנות OR ואכילה על ארגזי חלב יצליחו להוזיל מספיק עלויות כדי להפוך גם את הפיין דיינינג לאוכל רחוב זמין. אז חשבנו – מאז המלחמה, והמכה הכלכלית הקשה שספגו המסעדנים, תחום אוכל הרחוב נמצא במשבר מתמשך וסובל ממחירים שמאמירים ללא גבול (מתי פעם אחרונה מצאתם שווארמה משתלמת?), משולי רווח נמוכים ומחוסר התחדשות כללי. וזה לא שאף אחד מהמקומות החדשים שנציג לכם ברשימה הזו מצליח להתגבר על כל הבעיות, או להביא מקוריות יוצאת דופן – אבל הם כן מביאים אוכל רחוב עשוי היטב, ואפילו במחירים שפויים. עצוב שזה נדיר, אבל נתנחם בהמבורגר, פיצה ובורקס.
1. פיצה אורו
ההפתעה הראשונה ברשימה היא פיצרייה חדשה שאתם עשויים לפספס, כי על פני השטח היא לא נראית כמו משהו מיוחד. פיצה פשוטה במחיר 50 ש"ח למרגריטה, כל תוספת 5 ש"ח – כל הסממנים לפיצה שכונתית סתמית להפליא. אבל כאן מגיע השיחוק של אור אהרון, רוכב אופניים תחרותי שחי 3 שנים באיטליה, והבין שגם פיצה נפוליטנית פשוטה צריכה להיות מבוססת על איכות – בצק שמותפח 72 שעות, רוטב עגבניות איטלקי מבית מוטי וגבינת מוצרלה של משק עברי, ויש לכם פיצה טעימה להפליא, זולה יחסית ואיכותית במיוחד. יציאה נסתרת, אל תפספסו. לפרטים נוספים
הפתעה עגלגלה. פיצה אורו. (צילום: מתוך עמוד האינסטגרם @pizza.oro.official)
2. בורקס אבא תודה
גם אם כמונו, אתם קצת נרתעים מהריח האמוני שנידף מהבורקס החדש הזה בפארק המסילה, אל תעזו לפספס אותו בשם שום אמונה. בורקס טרי ובעבודת יד שלא חוטא בעודף שמן, מרגרינה או חמאה, מה שאומר שאפשר לטרוף אותו מבלי ללכלך את האצבעות. מחיר של 8 ליחידה, ו-28 לקומפלט עם רסק, טחינה, זיתים, חריף וביצה, בהחלט מפתה אבל השיחוק הגדול ביותר הוא שזה יהיה אחד מהמקומות היחידים – בטח באזור – שיהיו פתוחים גם לאורך כל הלילה, למעט במהלך שישבת. פליטי המועדונים שעוד נשארו מוזמנים לזרום לעבר הבורקס, ולאסוף אותו בדרך לזריחה על הים. לפרטים נוספים
בורקס אבא תודה (צילום: מתוך עמוד הוולט)
3. Bobby from Nowhere
לפעמים יש אוכל רחוב כל כך שווה עד שהוא מצדיק לטייל לרחוב של עיר שכנה. החברים של מרלן הולידו בגבעתיים מותג המבורגר חדש וסמאשי במיוחד בשם בובי, ועזבו את סיפור המסגרת המקושקש – יש כאן ביס מצוין של סמאש שאנחנו בטוחים שעוד יהגר אל העיר כשהוא יהיה מוכן מספיק. עד אז אפשר להזמין גם משלוח, ובמחיר של 43 ש"ח (או 67 ש"ח בארוחה עם צ'יפס ושתייה) ל-140 גרם ורוטב סודי נפלא, הוא אפילו משתלם במיוחד. לגמרי שווה את הביקור בגבעתיים, או את דמי המשלוח של וולט. לפרטים נוספים
בא משום מקום. Bobby (צילום: אלון ולנסי)
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו