נכון לאמצע חודש יוני, קיץ 2023 נראה כמו עונה לא רעה בכלל להופעות מחו"ל. הכוכבים הגדולים בעולם המוזיקה אולי לא מגיעים לכאן יותר, אבל דינוזאורים לא חסרים, והם מגיעים עם המון מוזיקה על-זמנית במחסנים. זה נכון שבעתיים לגבי סאן רא ארקסטרה, הרכב הקאלט האגדי שהמציא את זרם הג'אז-פאנק הקוסמי ותרם תרומת ענק להתפתחות ההיפ-הופ והמוזיקה השחורה של זמננו, שינחת כאן עם החללית שלו להופעה אחת ב-19.8 ברדינג 3.

הסאן רא ארקסטרה החלה לפעול באמצע שנות החמישים של המאה שעברה (!), מייסודו של המוזיקאי סאן רא – אחד המשפיעים בתולדות הג'אז ובמוזיקה העכשווית בכלל – שפרש לאורך עשורים חזון אמנותי בלתי מתפשר והפיק מעצמו סאונד פורץ דרך שקשה להגדיר במילים וצריך לשמוע כדי להאמין, פיוז'ן מהחלל החיצון שהיה בזמנו ניסיון חלוצי להגדיר את הצלילים של עידן החלל שתויגו בהמשך כ"אפרו פוטוריזם" וסללו את הדרך לספייס-פאנק של פאנקדליק וג'ורג' קלינטון ומשם למוזיקה האלקטרונית השחורה של זמננו.אמנים רבים – מצ'יק קוריאה, דרך סוניק יות' ועד איגי פופ – מציינים את סאן רא כאחד מהיוצרים שהכי השפיעו עליהם.סאן רא עצמו, שנפטר לפני כ-30 שנה, טען לאורך חייו שהגיע יחד עם המוזיקה שלו מכוכב הלכת שבתאי, ואם לומר את האמת כך בדיוק היא נשמעת.

שלושה עשורים אחרי שנטש את הפלנטה (מעריציו המשיחיים מסרבים להשתמש במילה "מוות" בהקשר שלו), הלהקה שלו ממשיכה לייצר בשמו מוזיקה חדשה – ובעיקר ממשיכה לתחזק מעמד של להקת קאלט, עם הופעות שבני אנוש מתקשים להכיל. מדובר בחוויית מוזיקה עילאית, שילוב בין ג'אז חופשי, אילתורים קוסמיים וקרקס תיאטרלי שלם על הבמה שמלהטט בין ז'אנרים וחוצה סגנונות באופן מעורר השתאות.חברי הארקסטרה כוללים עשרה מוזיקאים שנבחרו באופן אישי על ידי סאן רא ועברו תחת הדרכתו האישית, וההרכב ממשיך את דרכו ואף משכלל אותה.לפני שנתיים, כשמגפת הקורונה עצרה את סיבוב ההופעות הבלתי פוסק של הלהקה, היא התפנתה להקלטת האלבום Swirling שאף היה מועמד לפרס הגראמי היוקרתי בקטגוריית הג'אז. לא להחמיץ בשום פנים ואופן.

>> סאן רא ארקסטרה בהופעה, 19.8 20:30, רדינג 3 תל אביב.פרטים וכרטיסים כאן

• ❤ תרבות
• מוזיקה
• הופעות חו"ל
• הופעות בישראל
• רדינג 3

• Facebook
• Twitter
• Email

בשקט בשקט, נושמת ובועטת בארץ קהילת סניקרס די שוקקת. מדובר באנשים, בעיקר גברים אך גם נשים, שחולקים תשוקה לסניקרס – הנעליים ששינו את עולם האופנה וגם את עולמות התרבות והספורט. מדובר בסצינה צעירה, אורבנית ויצירתית והשיא שלה בארץ נמצא בתל אביב. בעיר גם פועלות חנויות הסניקרס העצמאיות הייחודיות והמגוונות ביותר.

מחר (ו') יתקיים ברדינג 3 בנמל תל אביב אירוע הסניקרס המרכזי הראשון בארץ השואב השראה מאירועי סניקר-קון בחו"ל. מדובר בשיא של פעילות הקהילה בארץ, שהתנהלה עד כה קצת מתחת לראדר. מה שהתחיל כתרבות רחוב ותרבות נגד בארה"ב תפס תאוצה בעשורים האחרונים.

בארץ כמו בארץ, אנחנו קצת מאחרים באימוץ טרנדים אבל כשכולנו היינו ספונים בבית בדיוק לפני כשנה שודרה בנטפליקס הסדרה The last dance המסקרת את פעילותו של גדול הכדורסלנים בכל הזמנים מייקל ג'ורדן – והעניינים החלו לבעבע גם מעל פני השטח. הסדרה סחפה גם את מי שלא מתעניין בספורט והדביקה רבים בחיידק שנקרא סניקרס. אז גם הבשילה ההחלטה לקיים אירועים פיזיים למינגלינג, החלפת דעות, שוויץ (פלקס בעגה של ה'סניקרהדס') וגם מכירה, קנייה והחלפה.

באירוע הסניקרס לא יהיו כמעט זוגות שאפשר למצוא על המדפים בחנות הקרובה למקום מגוריכם. עולם הסניקרס מתנהל בגלים של היצע וביקוש (או Hype בשפה שלנו). בגדול, את רוב הזוגות הנחשקים קשה להשיג וזה חלק מהכיף הטמון בתחום הזה. מאחורי כל זוג יש סיפור שהופך את כל העניין למרתק עוד יותר. המשחק לעולם לא נגמר כי ברגע שמשיגים זוג אהוב ונחשק אחד, מתחיל סיבוב נוסף של מרדף אחרי החלום הבא.

מיותר לציין שכל השמות הגדולים במוזיקה, בספורט ובעיצוב טמנו גם טמנו ידם בצלחת ועיצבו סניקרס משלהם, בין אם כשיתוף פעולה חד פעמי או בין אם שיתוף פעולה אסטרטגי ארוך טווח. בין השמות תוכלו למצוא את סטלה מק'רתני, ביונסה, קארדי בי, קנדלג'נר ועד השמות הגדולים ביותר בשטח – קנייה ווסט, וירג'יל אבלו וטראוויס סקוט.

אז מה מצפה לכם מחר? עשרות דוכנים של סניקרס (כולל דגמים נדירים לאספנים במהדורות מוגבלות ובעלות של אלפי דולרים לזוג), DJ שינגן לאורך כל היום ועל הבמה יופיעו אורטגה (במסגרת סיבוב ההופעות החדש שלו), "צוקוש&שרק", "חד על הטראק", "יאנג בטיש", "נאדה", "קורניו" ועוד. יהיו גם הגרלות שוות, משחקים, עמדת קעקועים, אקססוריז ו-Streetwear, עמדת תרומות סניקרס ונעלי ספורט לנוער בסיכון, עמדת ניקוי מקצועית כי בסניקרס מטפלים באהבה ועוד. האירוע נערך ביוזמתSneakers group Israel– קבוצת פייסבוק שקמה לפני כשלוש שנים כזירה להחלפת דעות והפכה למעורבת ושוקקת במיוחד. כיום יש בקבוצה כ-12 אלף חברות וחברים והרגל עוד נטויה.

אירוע הסניקרס ברדינג 3, שישי ה-4.6 בין השעות 8:00-16:00. 30 שקל.לרכישת כרטיסים

• טור אישי
• אופנה
• סניקרס
• נמל תל אביב
• פסטיבל
• רדינג 3

• Facebook
• Twitter
• Email

להקת האינדי המוערכת מברוקלין, DIIV, תגיע להופעה ראשונה בישראל ב–13 באפריל ברדינג 3 בתל אביב. הלהקה תגיע לארץ במסגרת סיבוב הופעות שמקדם את אלבומם החדש "Is the is are".מחיר כרטיס יעמוד על 169 ש״חבמכירה מוקדמת. על ההופעה אחראית חברת ההפקות Hepcat Productions שהביאה לישראל גם את הלהקות האנטלרס ויאק.

עדכון (27.3):ההופעה מבוטלת. מההפקה נמסר כי "DIIV נאלצת לבטל את סיבוב ההופעות הנוכחי שלה בשל סיבות רפואיות ועל כן גם המופע בארץ מבוטל. ברגע שיתאפשר, נעבוד על תאריך חדש למופע".

DIIV (מבוטא Dive, על שם שיר של נירוונה) החלה את דרכה בשנת 2011 כפרויקט סולו של זאקרי קול סמית', לשעבר גיטריסט להקת הביץ' פוסילס. לאחר שהוציא מספר סינגלים צירף אליו זאקרי את הגיטריסט, אנדרו ביילי, הבסיסט דווין רובן פרז והמתופף קולבי הוויט (כיום בן ניומן).

הלייבל הנחשב "Captured Tracks" (מק דמארקו, The Soft Moon ,Widowspeak) החתים אותם ותחתיו הוציאו DIIV את אלבום הבכורה המוערך, "Oshin" ב-2012. האלבום, שהיה ברובו אינסטרומטלי, שילב פופ חולמני מעט מר מעט מתוק, בעל סאונד מלנכולי ואפל. בנוסף, נתנה הלהקה מקום נרחב לגיטרות שוגייז מלודיות סוחפות.

לאחר הצלחת האלבום הראשון החל סמית' לעבוד על השירים לאלבום השני, לבדו, תוך כדי שהוא נאבק בהתמכרות לסמים. לאחר מכן, חבר ללהקה ויחד החלו להרכיב את האלבום. התהליך הוליד ממש בחודש האחרון את "Is The Is Are" – אלבום מרגש עם רגעים קודרים, שמתאר תקופה אפלה ומורכבת בחייו של סמית', שהסביר כי העיסוק של האלבום בתקופה זו בחייו היא דבר טבעי בשל היותו אמן.

• חדשות תרבות
• חדשות מוזיקה
• הופעה
• hepcat
• רדינג 3
• DIIV
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

הברבורים שמתקדמים לעברנו אינם צחורים. מי האגם שעליהם הם שטים סמיכים, עכורים, והאדוות שהם מותירים מאחוריהם הולכות ונעלמות. קצת כמו זיכרונותיו של מייקל ג'ירה מימיה הראשונים של Swans – הלהקה שהקים אי אז בתחילת שנות ה־80. "אני בקושי זוכר את תחילת הדרך", אומר מנהיג הלהקה בן ה־61, שהתעלל במוח שלו עם שלל חומרים במשך שנים, בריאיון עמו לקראת הופעתה של סוואנז ב־7 ביולי ברדינג 3. עבור מי שמכיר את הברבורים רק מאז הקאמבק המפואר שהחל לפני חמש שנים, אציין כי עוד שהיו גוזלים הם ניחנו בסאונד דחוס ואלים שהפך אותם לאגדה. לפחות בקרב חובבי מוזיקה מחתרתית קשה, אוהבי נויז והתקפות קוליות של חורבן מזכך.

קשה להאמין שג'ירה – טיפוס שעושה רושם מפחיד עד לרגע שבו תופסים אותו לשיחה ומגלים אדם נעים ואפילו משעשע – הוא אותו האיש שבסיקסטיז היה נער היפי שמצא את עצמו מסתובב בין קיבוצים בישראל בעקבות רואד־טריפ אירופי שהסתבך. אבל כן, זהו אכן אותו ההומלס בעל השיער הארוך והשכטה בצד הפה שעבד במכרות הנחושת בתמנע. וכשהוא מדבר על התעלות, מבליח שמץ של דמיון בין אותו נער אמריקאי לבין האיש שבצד האחר של הקו.

"ההרגשה כעת חיובית עד אין קץ משהייתה בעבר". כך הוא מתאר את ההבדל בין הגלגול הנוכחי של סוואנז לגלגול הקודם, שהחל ב־1982 והסתיים ב־1997. "היום אנחנו מעוניינים בחוויה מרוממת", הוא מוסיף, "בניגוד לעבר – אז המטרה העיקרית הייתה להשמיד". ג'ירה מסייג את השימוש במילה ואומר שהשמדה אינה בהכרח דבר שלילי. "השמדה או החרבה היא לדוגמה עיקרון בסיסי בבודהיזם (השמדת העצמי, האני, האגו – אז"א)".

ואכן, בגלגולה הנוכחי סוואנז היא כבר לא להקה שכל מטרתה היא "להשמיד", אלא מעין שילוב בין כל מה שעשתה בעברה לבין הסגנון הקשוח פחות של Angels of Light – הלהקה שבמסגרתה פעל ג'ירה בין שני הגלגולים של הברבורים. אך אל תטעו. לא מדובר בגרסה מרוככת של סוואנז. הו, לא. ההופעה שלהם ב־2010 בישראל הייתה ההופעה הכי רועשת שהייתי בה בחיי, אף שליוותה את האלבום "My Father will Guide Me Up a Rope to the Sky" שעוד היה עדין יחסית לשני אלה שיצאו אחריו.

ב־2012 ראה אור האלבום "The Seer" שהפך את סוואנז מלהקה שברוב שנותיה פעלה אך ורק בשוליים הקיצוניים של עולם המוזיקה ליקירת המבקרים, וחשף אותה לקהל רחב מאי פעם.

"האלבום מערב בתוכו גישות שונות לסאונד שבאו לידי ביטוי באלבומים קודמים, החל בשכבות סאונד דרך מעין מצבים של רוק קורס ומתרסק בהקלטות שטח ואפילו שירים עדינים. זה אלבום שבעצם מאגד בתוכו את כל האופנים שבהם ייצרנו סאונד מאז שנות ה־80". לעומתו, האלבום האחרון של סוואנז, "To Be Kind" שיצא בשנה שעברה, הוא יותר שיקוף של חוויית הלייב של סוואנז, "למעט כמה שירים יותר אולפניים", הוא מוסיף.

אגב גוספל, בשיר "Lunacy" שפותח את "The Seer" אירחתם את להקתLowשמונהגת על ידי זוג מורמוני. מה גרם לך לבחור דווקא בהם לשיתוף הפעולה?

"אתה מתכוון למה לא בחרתי במיילי סיירוס?".

למשל.

"כי הם שרים יחד כל כך יפה שזה כואב, והם באמת מעין גוספל ערבות. יש בהם משהו מאוד רוחני ותמיד חשבתי שהם פשוט נהדרים, בייחוד בלייב. הם מאופקים ובו זמנית כל כך עוצמתיים ומלאי רגש. הייתי ממש נרגש לשמוע שהם מסכימים להשתתף במוזיקת הקופים הניאנדרטליים שאנחנו עושים בהשוואה אליהם. כשכתבתי את השיר מיד חשבתי עליהם שרים אותו, לא יודע למה. הקולות שלהם היו צריכים להיות שם".

אני מניח שאתה מודע לכך שההופעה שלכם היא חוויה מתישה מנטלית.

"גם סקס".

בדיוק, והיא גם מתגמלת כמוהו. ואני בטוח שבתור פרפורמר – החוויה מתישה מנטלית עבורך עוד יותר משהיא לקהל.

"בהחלט".

יש לך איזו רוטינה או הרגל כלשהם כדי להתכונן להופעה?

"אני מעשן סיגריה".

לא מחוייבים למעריצים

סוואנז לא מנגנים בהופעות חומר ישן. כל החומרים שהם מבצעים בהופעות חדשים לגמרי. הסט מורכב מקטעים שטרם הוקלטו, והיתר לקוחים מתוך האלבום האחרון. "אנחנו לא רוצים לשעמם את עצמנו", מסביר ג'ירה, "אנחנו חייבים לשמור על חוויית הופעה רעננה ובלתי צפויה".

בימים אלה עובדת הלהקה על אלבום שימשיך מהנקודה שבה הפסיק "To Be Kind" (שכמו קודמו, "The Seer", נחשב בעיני אוהדיהם ליצירת מופת). "אני לא יודע מה יהיה אחריו", אומר ג'ירה, "אבל אני חושב שזה יהיה אלבום טוב, כי אנחנו מנגנים את החומרים החדשים שירכיבו אותו כבר למעלה משנה והם השתנו מאוד, באופן כזה שלא יכולנו לנחש מראש. כשהקטעים רק נכתבו הם היו אחרים לגמרי, ותוך כדי הופעות התפתחו למקום מאוד לא צפוי".

כל האלבומים שהוצאת מאז האיחוד מומנו על ידי המעריצים. ללא עזרת מימון ההמונים כנראה סוואנז לא הייתה חוזרת מן המתים.

"נכון. אמנם הרבה אנשים עדיין קונים את האלבומים שלנו וזה אחלה, אבל כמובן שזה לא מכניס מספיק כדי לעבוד באולפן מצויד. והצלילים והחוויה שאני מנסה להשיג דורשים אולפן יקר ולא סלון עם לפטופ".

אתה מרגיש מחויב ברמה מסוימת למעריצים בשל אותה עזרה כספית?

"המחויבות שאני מרגיש היא להליכה אחרי הדמיון שלי, ללא פשרות ולעשיית המיטב שביכולתי בדרך שאני רואה לנכון לעשותה. אבל לא, אני לא מרגיש מחויב להקליט את מה שהקהל שלי מצפה לשמוע".

איך בחרת את שם אלבום הקאמבק של סוואנז – "My Father will Guide Me Up a Rope to the Sky"?

"אלה מילים שלקוחות מתוך הגרסה המקורית של השיר 'Oxygen' ואני מניח שהוא קשור באיזשהו חיפוש אחר התעלות".

זה לא ימשך לנצח

נשמע שהתעלות היא אספקט מרכזי מאוד במוזיקה של סוואנז. ג'ירה עצמו אמר בעבר שהוא לא כותב שירים במטרה לתאר רעיון, אלא שמילים פשוט מופיעות מעצמן באופן שמזכיר במקצת תפילת זן. "אני אסיר תודה על כך שסדרות של מילים מופיעות מעצמן בימים אלה, כי זה קשה להתאים מילים למוזיקה שנשמעת כמו מפלי סאונד שמסלימים עוד ועוד את התנהגותם. הרי מילים שמתארות חוויות יומיומיות או רגשות ספציפיים יכולות רק להקטין את המוזיקה. לכן אני חייב למצוא מילים שנשמעות אינטגרליות לצלילים. כלומר, מילים שיוצרות איזשהו אופק לא נודע בזכות עצמן.

"לדוגמה, אם יש מוטיב רפטטיבי של אקורדים שהולכים ומתגברים, אבל על גביהם אתה שר על האהובה שלך שעזבה אותך – זה חייב לצאת קומי, אין בזה שום היגיון. כמו בגוספל, המילים חייבות להיות חזקות מבלי להקטין את המוזיקה, מבלי לפגוע בחוויה הקולית".

עושה רושם שאתה נמשך מאוד לבודהיזם.

"לחלוטין, אבל למען האמת אני לא מדבר על עניינים אישיים בראיונות".

חבל, זה די משמיד את השאלה הבאה. אשאל בכל זאת: אתה מנסה להגיע להתרוממות נפש אך ורק באמצעות מוזיקה, או שיש פרקטיקות רוחניות אחרות בחייך?

"ובכן, יש, אבל המטרה העיקרית האחרת שלי בחיים היא לכתוב, לכתוב אפקטיבי, לכתוב סיפורים. וזה מה שאני מתכוון לעשות עם סופה של להקת סוואנז בעתיד הלא כל כך רחוק".

אתה לא רואה עתיד לסוואנז?!

"במידה מסוימת, כן, אבל אני לא אוכל להמשיך לעשות את זה לעד. אני לא יודע עוד כמה זמן אמשיך. אפסיק כשארגיש שאין לי את היכולת לקחת את זה הלאה למקומות חדשים. אני לא מתכוון להמשיך לעשות את אותו הדבר".

• רדינג 3
• סוואנס
• נויז
• אייטיז
• הופעה
• מוזיקה
• תרבות