בתקופה לא קלה לישראל וגם לטלוויזיה שיוצרים בה – קיבלנו השבוע בשורות נהדרות: הסדרה "הבת", סדרת מתח חדשה מבית קשת, נמכרה לפלטפורמתאפל TV האיכותיתעוד בטרם שודרה בישראל וכבר עלו טיזרים ברחבי העולם ואף נקבע מועד לשידור פרק הבכורה ב-8.5. אפשר היה לשמוע את אנחת הרווחה של מה שנותר מתעשיית הטלוויזיה המקומית. בעולם המשונה של פוסט 7.10, בכלל לא מובן מאליו שסדרה ישראלית תצליח לפלס דרכה לחו"ל דרך שכבות החרם התרבותי הגלויות והסמויות, והפסימיים יותר שבינינו חשבו שאולי זה נגמר. "הבת" היא כרגע ההוכחה שלא הכל אבוד.

>> העולם הזה חם: 23 סדרות לוהטות שבטח תרצו לראות בחודש מרץ
>> אדוני המוסר: "ארץ נהדרת" עשתה לעצמה פיגוע אינטגריטי

"הבת" ממשיכה שרשרת בת כמעט 20 שנה של סדרות ישראליות שעשו את הלא ייאמן והצליחו להימכר בחו"ל בבחינת קרטיבים לאינואיטים. רובן לא עשו אקזיט דרמטי במונחים כספיים – למעשה, בדרך כלל מדובר בכסף קטן למדי בשלב ראשון – אבל כבוד וגאווה הם בהחלט הביאו, וגם פרסים בינלאומיים נאים. התקווה שמכירות סדרות ופורמטים לחו"ל תאפשר לתעשיית הטלוויזיה בישראל להתפתח למימדים בינלאומיים קצת נגוזה בשנים האחרונות, אבל עבור היוצרים זאת לגמרי הדרך לצאת אל העולם, תשאלו את חגי לוי ורון לשם.

כך או כך הגיע הזמן לדרג את הסדרות הישראליות שהכי הצליחו מעבר לים. חשוב לציין: הדירוג אינו מתייחס לסדרות על פי איכותן (זה הרי דבר סובייקטיבי), אלא על פי מידת ההצלחה שלהן – כמה הסדרה היתה פופולרית והצליחה להגיע להישגים בחו"ל, בין אם שודרה כפי שהופקה במקור ובין אם זכתה לרימייק ואדפטציה תרבותית.

17. "רמזור" (2008)

אחת הסדרות האהובות והפופולריות בטלוויזיה המקומית, שבמידה רבה הזניק את הקריירה של אדיר מילר – מקומיקאי וסטנדאפיסט אהוב לקונצנזוס. מעבר להצלחה שלה בישראל (לא פחות מארבע עונות ורייטינג חלומי באזור ה-30 אחוז, כמעט בלתי נתפס במונחים של היום) – היא גם עשתה סיבוב מעבר לים. בשנת 2010 נמכרו זכויות הסדרה לרשת "פוקס" האמריקאית, שהפיקה מתוכה את "Traffic Light", סיטקום אמריקאי עם עלילה זהה לזה של המקור הישראלי באווירה קצת אחרת. האדפטציה האמריקאית פחות עבדה (הסדרה בוטלה אחרי עונה אחת בלבד), אבל באותו נובמבר זכתה הסדרה הישראלית בפרס האמי הבינלאומי לקומדיה הטובה ביותר. אגב, "רמזור" הופקה גם ברוסיה – ושודרה שם במשך לא פחות מ-11 עונות. שאפו, גיסנו.

16. "להיות איתה" (2013)

גם הקומדיה הרומנטית שכתב אסי עזר, וכיכבו בה רותם סלע ואביב אלוש הייתה להיט לא קטן בקשת באמצע העשור הקודם (שלוש עונות). זה היה רק הקדימון להצלחה האמיתית שלה – ב-2016 היא נמכרה לערוץ 4 הבריטי תחת השם "The Baker And The Beauty" ("האופה והיפה"), היא נמכרה גם לאמאזון בשפת המקור – ואפילו הגיעה לרימייק ברשת ABC האמריקנית, כולל שם גדול בתפקיד הבמאי – דייויד פרנקל, האיש שהביא לכם את "השטן לובשת פראדה". זה מאוד הצליח, אבל הסדרה הופקה מחדש גם ביוון, הולנד, רוסיה, הודו וברזיל, מה שמוכיח שאין דבר שחוצה תרבויות יותר מהסיפור הישן והקיטשי על אהבה לא צפויה בין גבר לאישה. בסך הכל הישג נאה ביותר.

15. "פלפלים צהובים" (2010)

מי שחווה אותה בזמן אמת, זוכר כמה היא היתה אירוע – לא רק סדרה מרגשת או עוצמתית, אלא אפילו חשובה. כזו שנתנה אור לתופעה המורכבת של הורים שמגדלים ילד אוטיסט בבית. "פלפלים", ששודרה במשך שתי עונות בערוץ 2, היתה סדרה חדשנית, שונה מאוד מכל מה שהכרנו, פורצת גבולות. קרן מרגלית היתה היוצרת, יוסי מרשק ועלמה זק כיכבו בתפקידים הראשיים. ובמסגרת יום המודעות הבינלאומי לאוטיזם ב-2011, שני פרקים של הסדרה אפילו שודרו באו"ם. שנה לאחר מכן, הזכויות של הסדרה נמכרו לאולפני "ליונסגייט", והתגלגלו אפילו לידיים של ה-BBC, שהפיק גרסה משלו בשם "The A Word". רגע גדול בטלוויזיה שלנו, שהצליח גם לגעת בלב של רבים אחרים בעולם.

14. "בשבילה גיבורים עפים" (2018)

דוגמא מובהקת לכך שכשיצירה היא אותנטית וטובה – גם אם היא ישראלית, היא תעבור הלאה נהדר. הסדרה שיצר עומרי גבעון ושודרה ב-2018, על בסיס הספר שכתב אמיר גוטפרוינד, היתה הצלחה גדולה בישראל ואפילו היתה הדרמה הכי נצפית מאז פיצול ערוץ 2 בשלב מסוים. היא אמנם שרדה עונה אחת בלבד (היו תכניות לעונה שנייה שירדו מהפרק) אבל היכתה גלים, נמכרה לנטפליקס בגרסת המקור (היום כבר לא זמינה), זכתה בפרס הסדרה הטובה ביותר בפסטיבל הסדרות בקאן ובשלב מסוים, גם נמכרה לאפל טי.וי שיצרו על בסיסה סדרה לא מבריקה בשם "Echo 3" (ששודרה שם ב-2022). סיפור ישראלי צה"לי שהפך לאהוב גם בעולם – די מטורף אבל זה משהו שנפגוש גם בהמשך הדירוג שלנו.

13. "תא גורדין" (2012)

בניגוד לסדרות אחרות ברשימה שנשארו בתודעה, זו סדרה שקצת נשכחה. דרמת ריגול נהדרת תוצרת טדי הפקות (רון לשם היה אחד היוצרים) שעוסקת בדילמת מהגרים קלאסית – ובשאלה של נאמנות. שתי עונות היו לסדרה ששודרה ב-yes (ולאחר מכן בקשת) בין 2012 ל-2015, אבל עוד לפני שידורה היא כבר נמכרה לרשת NBC הענקית, שיצרה על בסיסה סדרה בשם "Allegiance". הסדרה בוטלה לא בגלל האיכות שלה – אלא בגלל חוסר מזל משווע. פחות או יותר במקביל לעלייתה לאוויר בארה"ב, עלתה שם גם "האמריקאים" שהפכה ברבות הימים לאחת הסדרות הגדולות בכל הזמנים עם סיפור דומה, והרימייק של "תא גורדין" נראה כמו העתק קצת חיוור שלה למרות שהמקור הישראלי היה שם קודם. לא פייר.

12. "בני ערובה" (2013)

סדרה קצת פחות זכורה, אבל בהחלט פרצה דרך. היא נוצרה על ידי רותם שמיר ועומרי גבעון, שודרה בערוץ 10 באמצע העשור הקודם ולא עשתה יותר מדי רעש, בהתאם לערוץ שיכולת הרעש שלו הייתה מוגבלת. אבל היא הייתה חדשנית מכיוון אחר – היא הייתה הסדרה הישראלית הראשונה שנמכרה לחו"ל עוד בשלב הפיתוח. CBS קנתה את הסדרה ועשתה על בסיסה את "Hostages", כולל דילן מקדרמוט שמוכר מסדרות כמו "הפרקליטים" ו"חוק וסדר" שכיכב בתפקיד ראשי. הסדרה האמריקאית בוטלה אחרי עונה אחת (גורל מוכר לסדרות מתוצרת ישראלית, לצערנו), אבל "בני ערובה" נרכשה גם על ידי ה-BBC שרכש אותה לשידור בגרסתה הישראלית המקורית (אמנם בערוץ BBC4, אבל בכל זאת). רספקט.

11. "כבודו" (2017)

סיפור של הצלחה מפתיעה. דרמת המתח המשפטית שודרה ב-yes בין 2017 ל-2019, בכיכובו של יורם חטב (יוצריה הם שלמה משיח ורוני ניניו) ועסקה בדילמה של שופט שבנו נקלע לפרשה פלילית קשה. הדרמה חצתה מהר את גבולות המדינה: לאורך השנים, הסדרה שודרה בגרסאות רימייק מקומיות בתשע מדינות שונות – ביניהן סין, טורקיה, ספרד, צרפת והשיא היה כשהיא הגיעה לארה"ב. רשת שואוטיים קנתה את הזכויות והעניקה את התפקיד הראשי לשחקן המוערך בריאן קרנסטון (טים ווטלי מ"סיינפלד", וולטר מ"שובר שורות", תקצר היריעה). "Your Honor" שודרה במשך שתי עונות (כמו שתי העונות שהיו לה בישראל) וחיה עד היום כלהיט לא קטן בנטפליקס.

10. "שעת נעילה" (2020)

עוד סדרה שהיתה אירוע של ממש. אחד האפוסים הגדולים של תאגיד השידור הישראלי ששודר בסוף 2020 ומשך אליו צפייה, התעניינות וגם עיסוק רב. הסדרה, שנוצרה על ידי מספר רב של יוצרים וכותבים, ליוותה את אירועי מלחמת יום הכיפורים – והגיעה עד לפסגת הפסגות של הטלוויזיה האיכותית האמריקנית. HBO רכשה את הזכויות של הסדרה ושידרה אותה בגרסת המקור בפלטפורמת הסטרימינג HBO Max, תחת השם "Valley Of Tears". סדרה חשובה, שהיתה משמעותית בזמן אמת, וגם הביאה את הסיפור הישראלי למרחקים.

9. "הנערים" (2019)

ואם כבר טראומות – הגיע הזמן להתקדם קצת למשהו יותר עדכני. "הנערים" היא אחת הסדרות הכואבות ביותר שעשו כאן – היא תיעדה את הקיץ הגיהנומי של 2014, בין שני אירועים מטלטלים שעמדו בליבו: חטיפת שלושת הנערים, והרצח של מוחמד אבו ח'דיר. כאן מגיעה דוגמא נדירה של סדרה שיוצריה הם ישראלים, אבל הגוף שעמד מאחוריה היה HBO, שהחליטה להפיק סדרה על הטראומה המדממת ההיא. "הנערים" הופקה בישראל ע"י קשת, ויוצריה הם שלושה – חגי לוי, יוסף סידר ותאופיק אבו ואיל. בארץ היא חוללה סערה של ממש (אפילו הובילה לקריאה של ראש הממשלה נתניהו להחרים את קשת), אבל בעולם היא בעיקר זכתה לשבחים והיתה מועמדת לפרסים בינלאומיים. היא הייתה גם הסדרה השנייה של HBO בכל הזמנים שאינה דוברת אנגלית.

8. "שטיסל" (2013)

סדרת מופת ישראלית שהפכה ללהיט עולמי. הסדרה שנוצרה על ידי יהונתן אינדורסקי ואורי אלון הציגה את העולם החרדי דרך דמויות אהובות כמו שולם (דבל'ה גליקמן) וקיווע (מיכאל אלוני), וכיכבה ב-yes במשך שלוש עונות כאחד הלהיטים היותר גדולים ואיכותיים שלה. המצעד הזה מלא בסיפורים ישראליים מאוד שהפכו גלובליים משום מה, ו"שטיסל" מעל כולם. רכשתה לשידור בנטפליקס הפכה אותה ללהיט לא צפוי מסביב לעולם, עד כדי כך שהיא הזניקה את הקריירה של שירה האס (שגילמה בה תפקיד משני), שיום אחד תהפוך לגיבורת על הוליוודית. הצלחה מוצדקת ביותר.

7. "ילד רע" (2024)

הסדרה הכי עדכנית ברשימה – ואחת המוצלחות שבהן. "ילד רע" היא הסדרה החצי אוטוביוגרפית שיצר הקומיקאי (המצוין) דניאל חן ושודרה בשנה שעברה בהוט. רבות דובר על המאפיינים של סדרות הוט – יותר מלוכלך, פחות אלגנטי ומאוד ישראלי. במקרה הזה, הישראליות קנתה לעצמה קהל אדיר גם בעולם: "ילד רע" משודרת בנטפליקס וזכתה בשיא הצפיות של סדרה ישראלית בפלטפורמת הסטרימינג – אפילו הגיעה להיות אחת מעשר הסדרות הנצפות ביותר שאינן דוברות אנגלית. בקרוב אמורה לעלות עונה שנייה – ונותר רק לקוות שההצלחה רק בתחילתה.

6. "טהרן" (2020)

סדרה מתוצרת ישראלית שהריחה כמו חו"ל מהרגע הראשון – וגם מצליחה שם. סדרת הריגול ששודרה בכאן 11 (והופקה, בין היתר, ע"י דנה עדן ז"ל), הביאה את ניב סולטן בתפקיד הראשי המהמם, ולמרות שהיא מגיעה מהמזרח התיכון תפסה מקום טוב גם בארה"ב. אחרי עונה אחת בלבד, אפל TV רכשה אותה ובשנת 2021 היא אפילו זכתה בפרס האמי הבינלאומי לדרמה הטובה ביותר. וזה עוד בלי לדבר על העובדה שבסדרה מככבים שני שחקנים מליגה אחרת לגמרי – גלן קלוז ויו לורי (לשעבר "האוס"). עוד הוכחה שמהחומרים שיש לנו כאן אפשר לעשות זהב בעולם.

5.לאבד את אליס(2020)

דרמת המתח המעולה של סיגל אבין, בכיכובה של איילת זורר באחת מהופעותיה הטובות ביותר בקריירה, עלתה ב-HOT בשיאה של הקורונה ולא קיבלה בישראל את תשומת הלב שהגיעה לה, אבל בחו"ל? כמעט מיד עם עלייתה בארץ היא נרכשה לשידור מסביב לעולם באפל TV, שירות הסטרימינג האליטיסטי שנודע בהקפדתו על איכות הסדרות שהוא מפיק ורוכש, במה שנחשב על פי שמועות והערכות לאחת מעסקאות הרכש הגדולות בתולדות הטלוויזיה המקומית. היא גם זכתה לביקורות נלהבות במקומות הנחשבים ("אינדיווייר" קרא לה "הדרמה הכי טובה של אפל TV") ונבחרה כאחת הסדרות החדשות הטובות של 2021 ב"TV גייד" המיתולוגי. מפתיע רק שלא עשו לה עדיין רימייק אמריקאי. אולי גם זה עוד יקרה.

4. "פאודה" (2015)

ואם כבר מזרח תיכון לפרצוף – אין "לפרצוף" יותר מהסדרה המבולגנת והכל כך ישראלית, הזאת. ארבע עונות (וחמישית בדרך) היו לסדרת המתח על יחידת המסתערבים, שהציגה את המורכבות של הסכסוך הישראלי-פלסטיני בגרסת ההארדקור. מעבר לעובדה שהיא הפכה את ליאור רז לכוכב בינלאומי, "פאודה" גם קנתה לעצמה מקום מרכזי בנטפליקס שרכשה אותה, שם היא משודרת והגיעה עד למקום השביעי במדד הצפייה העולמי, כמו גם למקום בעשירייה המובילה ב-21 מדינות שונות בעולם. ההצלחה המתמשכת בנטפליקס היא גם מקרה נדיר שבו היוצרים וחברת ההפקה הרוויחו לא רע בכלל מהעסק.

3. "אופוריה" (2012)

אף אחד לא ראה את זה בא: "אופוריה" היא פרי יצירתו של רון לשם, שיצר סדרה אדג'ית למדי על נוער מבולבל וחסר משמעות. עונה אחת, עשרה פרקים – לא משהו שאמור להיות ביג דיל. אבל אז, נכנסה לתמונה HBO שרכשה את הזכויות, ויצרה סדרה שלא ממש חופפת לסדרה המקורית אבל בהחלט מבוססת עליה ועל תוגת הזילניאלים שבה. "אופוריה" האמריקאית הפכה לאחת הסדרות הכי מדוברות בעולם, בכיכובן של שחקניות לוהטהת כמו זנדאיה וסידני סוויני. לפי הטריילר של העונה השלישית – אוי ואבוי לנו.

2. "חטופים" (2010)

עוד סדרה שהיתה אירוע (ופצצת רייטינג) וכואב כמה היא חזתה את העתיד. במרץ 2010 קשת עלתה לאוויר עם סדרה (היוצר שלה היה גידי רף) שמספרת את סיפורם של שבויים שחזרו לישראל. אז זה הגיע תוך כדי תקופת השבי של גלעד שליט – היום זה מרגיש הרבה יותר מדמם. "חטופים" שודרה במשך שתי עונות מצליחטת (שיחקו שם יורם טולדנו, אסי כהן, ישי גולן ויעל אבקסיס – בין היתר), אבל זה עוד כלום לעומת הבום שהתרחש כשפוקס המאה ה-20 קנתה את הזכויות לסדרה – והפיקה ממנה את "Homeland".

הסדרה האמריקאית, ששודרה ב"שואוטיים", החזיקה מעמד לא פחות משמונה עונות – עד שירדה מהאוויר באפריל 2020. היא זכתה לשבחים ואף לפרסים – היא זכתה פעמיים בפרס הדרמה הטובה ביותר בגלובוס הזהב, וגם בפרס האמי. קלייר דיינס ודמיאן לואיס, שני כוכבי האדפטציה האמריקאית, לקחו גם הם אמי על השחקן והשחקנית הטובה ביותר. הצלחה בלתי נתפסת – שכאמור, מגיעה מתוך הסיפור הכי ישראלי ומצולק שיש. אגב, סדרת המקור בעברית נבחרה בדצמבר 2019 ע"י הניו יורק טיימס לאחת מעשר הסדרות הבינלאומיות הכי טובות של העשור, כך שלמרות האדפטציה הפופולרית גם למקור מגיע המון כבוד.

1. "בטיפול" (2005)

קצת קשה להאמין, אבל ליצירת המופת הישראלית הזאת היו בסך הכל שתי עונות. "בטיפול" – ששודרה במקור בהוט ולאחר מכן ב"קשת" – הייתה סדרה פורצת דרך גם בגלל הפורמט השונה שלה. היא לקחה מפגשים פסיכולוגיים בין המטפל, ראובן דגן (אסי דיין ז"ל), לבין הלקוחות שלו – ועשתה ממנו דרמה יומית שהיא אחת הדרמות הכי טובות שהיו כאן אי פעם. חגי לוי, אורי סיון וניר ברגמן היו היוצרים – והסדרה הפכה לפופולרית מאוד, בעיקר בתקופת מלחמת לבנון השנייה (כשהיא היתה בערך הדבר היחיד שאפשר היה לשדר אז, חוץ מחדשות). זו הייתה גם הסדרה שהחזירה בענק את אסי דיין לתודעה הישראלית, והביאה לו גם שני פרסי אקדמיה.

אבל כאן רק מתחיל הסיפור שלה. כי "בטיפול" ירדה מהאוויר בישראל ב-2008, אבל ההמשך שלה קרה בארה"ב – אחרי שרשת HBO קנתה את הזכויות (בין היתר, בתיווכה של נועה תשבי) והולידה ממנה את "In Treatment". באופן נדיר לסדרות אקזיט, הפעם הבימוי נשאר בידיים ישראליות – חגי לוי הפיק וביים גם את הסדרה האמריקאית, ואפילו מוזיקת הפתיחה שכתב אבי בללי הגיעה גם לסדרה בחו"ל.ארבע עונות ו-130 פרקים היו ל"In Treatment" (לשם השוואה, ל"בטיפול" המקורית היו רק 80). היא זכתה בשני פרסי אמי ועוד פעם אחת בגלובוס הזהב. היא הצלחה ישראלית מסחררת, גם ואולי בעיקר ברמה האמנותית, והצלחה בינלאומית גדולה עוד יותר. יותר מ-20 שנים עברו ועדיין לא התקרבנו שוב לגובה הרף שהיא הציבה.

• המסך
• סדרות ישראליות
• ישראלים בחו"ל
• פאודה
• אופוריה
• חגי לוי
• רון לשם

רבות דובר ועוד ידובר על האופן שבו נטפליקס הצליחה לנצח את מלחמות הסטרימינג נגד תאגידי הבידור שקמו עליה לכלותה, רק כדי לגלות שהמלחמה האמיתית שלה היא מול יוטיוב. וכמו במקרה של יוטיוב, גם הניצחון של נטפליקס הושג בזכות זנב ארוך ארוך ארוך ארוך של תוכן. כמויות אינסופיות של סדרות ודוקו וסרטים והפקות מקור וסדרות רכש מכל העולם, שבאה לידי ביטוי גם בחודש מאי הבא עלינו עם עוד ערימה עצומה של תכנים חדשים ואולטרה-אטרקטיביים. בחרנו לכם רק את ההיילייטס ותראו מה קרה.

>> מה ראינו בלילה: 8 סרטים וסדרות שהחזיקו אותנו ערות השבוע
>> המהפכה של טוני גילרוי: הכוח לשנות את היקום של "מלחמת הכוכבים"

1.5 // ארבע העונות // The Four Seasons

הרגע לו חיכינו: טינה פיי חוזרת אל מסך הטלוויזיה ומביאה איתה את סטיב קארל (וגם את וויל פורטה וקולמן דומינגו). זה נשמע אולי כמו הדבר הכי קורע בעולם מראש, אבל כדאי למתן את הציפיות ולציין שמדובר ברימייק לסרטו המצליח של אלן אלדה, קומדיה רומנטית מ-1981 שפרצה באומץ את הדרך לדיבור כן על משברי הזוגיות של אמצע החיים, כך שלא מדובר בסיטקום שיפיל אתכם לרצפה אלא יותר בדרמה קומית שתגרום לכם לחייך לעצמכם בעגמומיות אם כבר הגעתם לגיל או ברחמים אם לא.

2.5 // ילד רע // Bad Boy

עוד רגע לו חיכינו: הסדרה המבריקה של רון לשם והגר בן-אשר, שמבוססת על אירועים מחייו של הסטנדאפיסט דניאל חן, מגיעה לסיבוב הבינלאומי שלה בנטפליקס, ויש סיכוי לא רע שהיא הולכת לעשות ספלאש רציני מסביב לעולם בזכות המקוריות והאנרגיה המתפרצת שלה. נחזיק אצבעות.

2.5 // בלתי נראית 2 Unseen

בעונה הראשונה פגשנו את זאנזי מוואלה (כן, היא מאפריקה במקור) היא עובדת ניקיון שרק מחכה ליום שבו בעלה ישתחרר מהכלא. כשמגיע אותו היום, היא מופתעת לגלות שהוא שוחרר כמה שעות מוקדם יותר, ושנעלמו עקבותיו. מה שקרה אחר כך, בלי ספוילרים, הופך אותה לאחת הדמויות הנשיות החזקות ביותר שהופיעו במרכז סדרה כלשהי אי פעם, ויהיה מעניין לאן העונה השנייה עוד תוביל אותה.

8.5 // לנצח // Forever

"לנצח" הוא רב המכר האייקוני של ג'ודי בלום שפורסם ב-1975 והפך לסנסציה מבחינת העיסוק הכן שלו בסקס בגיל הנעורים. עכשיו, בעידן שמרני בהרבה, נטפליקס מהמרת על עיבוד טלוויזיוני אדג'י לבני נוער בוגרים שמעתיק את העלילה לקהילה השחורה של לוס אנגל'ס ב-2018. הרבה שמרנים הולכים להתעצבן וזה תמיד נחמד.

13.5 // מחשבות רעות // Bad Thoughts

הקומיקאי טום סגורה מוכר לעולם בעיקר בזכות הפודקאסט שלו יחד עם אשתו, "הבית של אמא שלך", ממנו התגלגל לסדרה של ספיישלי סטנדאפ מאוד מצליחים בנטפליקס. עכשיו הוא מקבל מנטפליקס את הברייק הגדול שלו, עם סדרה בת שישה פרקים של קומדיה שחורה ופרועה בכיכובו שאותה ייצר, כתב וגם הפיק. מדובר באנתולוגיה של אימה קומית, סוג של פארודיה על "מראה שחורה" אם תרצו. ואתם תרצו.

15.5 // אהבה מוות + רובוטים 4 Love Death + Robots

אנתולוגיית האנימציה היפהפיה של נטפליקס חוזרת לעונה רביעית עם 10 יצירות מרהיבות ומקווצ'צ'ות מוח, ביניהן עיבוד של דיוויד פינצ'ר להופעה של רד הוט צ'ילי פפרז (נשבעים), קווין הארט בתפקיד מקרר חכם מדבר, ומיסטר ביסט מפקד על דינוזאורים. הסדרה הזאת היא טריפ ויזואלי מענג, אל תחפשו כאן הרבה היגיון ועומק (למרות שאם לא תמצמצו תמצאו גם אותם).

15.5 // סודות שאנחנו שומרים // Secrets We Keep

מזמן לא הייתה לנו דרמת פשע סקנדינבית מקריפה, וכשאנחנו אומרים "מזמן" אנחנו מתכוונים לחודשיים שעברו מאז שעלתה "הרציחות באורה" בנטפליקס. כאן אנחנו מוקרפים בדנית, כשבלב הסיפור אופר פיליפינית שנעלמת כלא הייתה משכונת היוקרה הכי יוקרתית בדנמרק, ואף אחד לא מתלהב לגלות מה קרה לה, ומי שמתעקשת לברר את האמת מגלה שעשירים לא אוהבים את האמת.

22.5 // סירנות // Sirens

דרמה קומית שחורה ומאוד מסקרנת של היוצרת מולי סמית' מצלר, שמבוססת על מחזה שכתבה, בכיכובן של מולי אלקוק ומייגן פהי ובגיבוי מסיבי של קווין בייקון וג'וליאן מור. העלילה מתרחשת בסוף שבוע אחד נפיץ בין שתי אחיות חורגות על רקע האחוזה המטורללת שאחת מהן מתגוררת בה, ועל פניו יש לנו עוד כתב אישום נוקב אך מבדר נגד העשירים-מדי, אולי הז'אנר המצליח ביותר כרגע בארצות הברית.

23.5 // פה גדול 8 Big Mouth

הדבר הזה עוד קורה? מעטות הן הסדרות שכל כך מיצו את הוולקאם שלהן. מבטיחים לנו שזאת האחרונה. בואו להיפרד לזכר הימים ההם, לפני שהיא מחזרה את עצמה ואת השטיקים שלה למוות.

• המסך
• נטפליקס
• סדרות
• טינה פיי
• רון לשם

אז "אחרי החגים" כבר כאן ואיתם גם התעוררות עונתית בשוק הדרמות הישראליות – כאשר בתוך זה מתנהל המאבק הסמוי בין HOT ל-yes על תואר היצירה המקורית הטובה ביותר (או לפחות על הזכות להתחרות מול כאן 11 בקטגוריה). אפשר אפילו לתת בהם סימנים – yes מביאה למסך סדרות שהן יותר קלאסיות ופיל-גוד לצפייה, HOT – אולי בגלל שהפכה לאנדרדוג אחרי שנים של דומיננטיות בתחום – הולכת על דברים יותר אדג'יים ובועטים.ראינו את זה עם "ילדות סכסכניות" של שיר ראובן, עם "מטומטמת" ואפילו "העיר הטובה" (שפחות הצליחה). עכשיו מגיע ניסיון נוסף וחתרני לזעזע את הספינה – והאמת היא שהוא עובד חבל על הזמן.

>> מבעד למסך הדמעות: 20 הסדרות הכי טובות על המסך שלכם עכשיו
>> יכול להיות יותר גרוע: 17 הסדרות הדיסטופיות הכי טובות על המסך

אנחנו מדברים על "ילד רע", סדרת מתח חדשה תוצרת חברת הכבלים, כשבמוקד שלה עומד אחד הקומיקאים הבולטים של הדור הנוכחי – דניאל חן. לכאורה, חן ממשיך כאן ז'אנר שאנחנו מכירים היטב – סדרה שמבוססת על חייו של קומיקאי. הדוגמא הקלאסית היא כמובן "סיינפלד", ואחריה היורשת "תרגיע" – סדרות שהמוטיב שלהן הוא האיש המצחיק שעומד בלב, לרוב עם קטעי סטנד אפ ותובנות שבאות בדרך. ראינו את זה מיובא גם לארץ עם סדרות כמו "רמזור" או "צומת מילר" (סביב אדיר מילר), ואפילו את "החיים זו תקופה קשה" המצליחה שסובבת סביב חנוך דאום.

אבל הסדרה הזו שונה בתכלית מכל קודמותיה בז'אנר הזה – בעיקר כי היא לא קומדיה, לא מצחיקה ולא מחפשת להצחיק. "ילד רע" היא יצירה שונה מאוד בנוף הטלוויזיוני כי היא הולכת הארדקור – ברמות שאולי לא חשבנו שנראה פוסט 7.10. הקונטקסט שלה לכאורה מצחיק ומגיע מהסטנד אפ המעולה של דניאל חן, אבל התוכן שלה עוכר שלווה.

לצד חן, חתומים שני יוצרים נוספים על הסדרה: הבמאית המוערכת הגר בן אשר ("הנותנת") וגם שיחקה בסדרות כמו "רביעיית רן" ו"אבירם כץ"; ורון לשם, מי שכתב אתה התסריטים של "בופור" ו"ימים נוראים" ויצר את "אופוריה" ו"שעת נעילה". טביעת האצבע של שניהם מורגשת בסדרה המאוד קשוחה הזאת, שלא מרחמת על הצופים שלה ומגישה להם מציאות נושכת.הסדרה מתבססת על סיפור חייו האמיתי של חן, שבילה את מיטב שנות נעוריו בכלא לבני נוער, והופכת אותו לממשי ולכואב. השילוב בין המרירות של העולם אותו היא מתארת לקומדיה של חן – הופך אותו לחריג גם בז'אנר של סדרות פשע-צעירים, שהתפתח לאחרונה יפה בטלוויזיה שלנו (ע"ע "עלומים" של כאן 11 או "בני אור" המצליחה של yes).

ובאופן אבסורדי, למרות שהיא סדרה די קשה ועצובה, היא מבליטה מאוד את כישורי הקומדיה של חן. דניאל חן צמח מלמטה והתפתח להיות אחד הסטנדאפיסטים היותר טובים בדורו, ולמרות שה"סט אפ" שלו הוא נורא (אולי הכי נורא שאפשר), הפאנצ'ליינס איכשהו בכל זאת עובדים. זה מבטא משהו מהאופי והכישרון הקומי של חן – מישהו שיודע לקחת סיפור די כואב ולהפוך אותו למרות זאת למצחיק.הברקת ליהוק נוספת – היא לירז חממי, שחוזרת למסך אחרי הפריצה הגדולה ב"מנאייכ", עם תפקיד נהדר בתור מפקדת הכלא נטלי. לא יודע מה בדיוק מחבר את חממי עם רשויות החוק, אבל כנראה שזה עובד – והיא ממשיכה להגדיר את עצמה כאחת השחקניות הנהדרות של התקופה, וזה עוד לפני הספין אוף על שמה של טל בן הרוש, שאמור לעלות מתישהו בתאגיד השידור הישראלי.

"ילד רע" מזעזעת, במובן הכי טוב של המילה. היא מצליחה לצאת קצת מהפסאדה המאלחשת שבדרך כלל סובבת את הטלוויזיה שלנו, ומביאה אל המסך מציאות שרובנו מעדיפים שלא לראות. במובן הזה היא בהחלט עושה את עבודתה, וגם מי שמחפש סדרת מתח טובה ומרעננת ימצא בה אופציה מצוינת.

• ביקורת טלוויזיה
• המסך
• הוט
• סדרות ישראליות
• רון לשם

בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא עם טראומה. לדור של ההורים שלי יש את מלחמת יום כיפור. לדור האחיינים הגדולים יש את לבנון. ולי יש את האינתיפאדה השנייה. לא הייתי חייל אז, התגייסתי הרבה אחרי שהיא שככה (ומלחמות אחרות תפסו את מקומה), אבל אני זוכר אותה בדיוק מצמרר. איפה הייתי ומה עשיתי בדולפינריום, ובסי פוד מרקט ובסבארו, והלילה הנוראי ההוא בצפון שבו קיבלנו את ההודעה שליל הסדר של בית המלון שהיינו בו בוטל – בגלל הפיגוע המזעזע במלון פארק בנתניה.

מהטראומה הזאת יוצאת "שמיים אדומים", הסדרה המדוברת של "רשת" שאתמול שודר הפרק הראשון שלה. הסדרה מבוססת על ספר באותו השם שכתב דניאל שנער, והוא גם אחד היוצרים שלה (יחד עם רון לשם, שכתב את "אם יש גן עדן", דניאל אמסל ועמית כהן). היא מופקת על ידי אנשים שאחראים לכמה מהסדרות היותר טובות שהיו כאן בשנים האחרונות – ביניהן "מנאייכ", "שטיסל" ו"שעת נעילה". ובאמת, רוחה של הסדרה האפית מבית "כאן 11" בהחלט מרחפת גם כאן.

"שמיים אדומים" משחקת בכלים שראיתם ב"שעת נעילה" – הריאליזם, הצילום המוקפד, ההיצמדות לפרטים וכמובן הנושא: אווירת המלחמה, המתח שמצמיד אותך למסך, וגם הניסיון לתת תמונה מלאה (על אף שברור מאיזו זווית הסדרה מגיעה), כולם מזכירים מאוד את הסדרה הגדולה ההיא של התאגיד. בוודאי ברמת הערך ההפקתי ומימדי הפרויקט – אפשר לראות את הדמיון.

יש כמובן גם שוני בין שתי הסדרות הגדולות – בעיקר סביב העובדה ש"שעת נעילה" התיימרה לספר סיפור רחב וללכת על כמה חזיתות בו זמנית (אם להישאר בז'רגון הצבאי) – בעוד "שמיים אדומים" מספרת סיפור של שלושה אנשים שנמצאים בדילמה מטורפת, דילמה מאוד מזרח תיכונית, כזו שבה המלחמה היא לא משהו שמתנהל בשדה קרב רחוק, אלא בתוך אוכלוסיה אזרחית, בפיגועים שהגיעו ללב הערים ובלחימה בערי הגדה המערבית.

כמעט מתבקש לחפש בסדרה הזו את השאלה הפוליטית – היכן היא עומדת ביחס לסכסוך. האמת היא שזה פחות חשוב. יוצרי הסדרה הם ישראלים והם מגיעים ממקום מאוד מסוים, כזה שמתייחס באהדה לצה"ל ומכבד אותו. גם אם זה רק התפלק להם, את הצד של עלי ורא'אד (שהוא כביכול "הצד הרע") הם בכל זאת הציגו בצורה מאוד אמפתית. זה לא מפורש כמו ב"הנערים", למשל, אבל משהו באנושיות של הסדרה הניח גם את הטרגדיה הזו לפתחנו כצופים. על כל צדדיה.

ברמת המשחק מי שמתגלה כאן במלוא הדרו הוא מאור שוייצר (שהיה גם ב"שעת נעילה", בתפקיד פחות בולט), עם תפקיד מלא רגש ועוצמה. לצידו מופיע גם אמיר ח'ורי (שאתם מכירים מכל סדרה על הסכסוך שאתם יכולים לדמיין, האחרונה היא "רוחות ביירות" על חיסולו של עימאד מורנייה) – והצלע המפתיעה יותר היא אלונה סער, עוד מישהי שכבר ראיתם בתפקיד צבאי, אבל הזיכרון שלה הוא דווקא מ"המפקדת", סדרה שהציגה את צה"ל במלוא הגרוטסקיות שלו (להבדיל מהזוהר ההירואי של "שמיים אדומים").

איך זה מתיישב? אולי זה עניין של זמן, אני עדיין לא התרגלתי לתפקיד סמכותי כל כך מצידה. באופן אירוני, היו רגעים שבהם טילי (קצינת המודיעין) הזכירה מאוד את סג"ם נועה – בהלם שניכר על פניה, ובניסיון הבלתי פוסק לנסות ולשדר רושם אחר (שמתרסק באותה הקלות אל סלעי המציאות). בכל מקרה, סער רושמת לעצמה עוד תפקיד גדול – וממשיכה לבנות את עצמה בתור שחקנית מובילה בתקופה הזאת.

העולם של "שמיים אדומים" הולך יותר מעשרים שנה אחורה. אל התקופה שבה הייתי נער מתבגר ובמציאות עוד ניכרו ההדים של התקופה שבה ניסינו לדבר שלום. מאז עברו עשרים שנה, והאינתיפאדה – כך נראה – ניצחה את כולנו. השטחים כמעט ולא מופיעים בחדשות, חוסר האמון בין שני הצדדים הולך וגובר, ושאלת הסכסוך – שפעם הכריעה כאן מערכות בחירות – נעלמה לגמרי מהרדאר. כשמשהו מתפוצץ, אנחנו מתעוררים, מדחיקים וחוזרים לישון.

במילים אחרות, מה שהכי כואב בסיפור של סער, עלי וג'ני – הוא שהיום כמעט ואי אפשר לדמיין סיטואציה כזו. סיטואציה שבה יהודי וערבי נמצאים בחברות ונאלצים להיפרד. כל צד הסתגר היטב בעמדה שלו, מבוצר מאחורי חומות של שכחה והשתקה. כולנו הדחקנו היטב את הטראומה והמשכנו בחיינו. האם "שמיים אדומים" מזכירה לנו משהו ששכחנו? יתכן מאוד. מהיכרותי עם המנטליות העכשווית, כנראה שגם שמונת הפרקים שלה לא יעירו יותר מדי מתים. אולי יזכירו את המלחמה ההיא בתור זיכרון רחוק. את המציאות הישראלית ושגרת ההדחקה שלה גם סדרה מעולה כזו תתקשה לנצח.
>> "שמיים אדומים", שני 21:15, רשת 13

• ביקורת טלוויזיה
• סדרות ישראליות
• רשת 13
• רון לשם
• סדרות מומלצות
• אינתיפאדה