מהלך יוצא דופן של אחד מיוצרי הטלוויזיה הישראלים המצליחים בעולם: רון לשם, שפרץ את גבולות הטלוויזיה המקומית עם יצירת "אופוריה" (וגם הרימייק האמריקאי), והמשיך להרשים גם עם "שעת הנעילה", "שמיים אדומים" ו"ילד רע", יביא לעולם לראשונה סדרה חדשה שכל כולה ברזילאית – משירות הסטרימינג וחברת ההפקה, ועד לקהל היעד הברזילאי והבינלאומי. מדובר באירוע חסר תקדים, שכן לשם, יחד עם שותפיו הוותיקים התסריטאי דניאל אמסל והמפיק קובי גל רדאי, יגעו לברזיל כדי ליצור סדרה חדשה עם תסריטאית מקומית מצליחה, ולא רימייק. זמן טוב לכבוש את אמריקה הלטינית.
>>"מזל משמיים" הוא סרט מהנה, אבל ההפתעה שלו היא קיאנו ריבס

הסדרה "פרנויה", כפי שדווח שמהבמגזין וראייטי, תופק על ידי חברת ההפקות הברזילאית Janeiro Studios, מתוך אג'נדה לשלב יוצרי סדרות בינלאומיים ביצירה ברזילאית, ועבור שירות הסטרימינג הברזילאי Globoplay, שזמין גם ברחבי ארה"ב ואירופה, אך מציג בעיקר תוכן בפורטוגזית. היא תורכב מ-8 פרקים בני 45 דקות, ומכיוון שתתרחש בריו דה ז'ניירו ואנחנו מניחים שלשם עוד לא השתפשף בברזילאית שלו, תיכתב יחד עם התסריטאית המקומית קלאודיה ז'ובין, שאחראית על מספר סדרות ברזילאיות שנשקר אם ראינו, אבל הדרמה "Under Pressure" שלה זמינה באמזון פריים, ומהוללת אונליין.

"פרנויה" מתוארת על ידי מפיקיה בתור "ברבור שחור" פוגש את "וויפלאש", עם הוייבים הטובים ותחושת הניצחון של "גמביט המלכה" והאימפקט מגדיר הדור של "אופוריה", ש"מביאה למסך דמויות לא מוכרות מכל רחבי ברזיל ומתרחשת בריו דה ז'ניירו התזזיתית והמודרנית, חשופה כמו שמעולם לא היתה".

לשם, יחד עם ז'ובין, ינסו להציג בסדרה תמונה של בני דור ה-Z של ברזיל שצריכים להתמודד עם זיופי AI, אובדן פרטיות, אתגרי בריאות נפשית בעולם פוסט מגיפה ובאופן כללי, נשמע שמנסים לעשות פה "אופוריה" לדור החדש והברזילאי. בשלב זה טרם ידוע מתי הסדרה צפויה לצאת לאוויר העולם. בתגובה לידיעה חלק לשם עם וראייטי כי הוא הושפע לאורך כל הקריירה שלו מברזיל ומקולנוע ברזילאי ש"תמיד הרגיש תרבותית כמו בית". למה לא, אח שלנו. מפרגנים, רק אל תשכח מאיפה באמת באת, כן?

• המסך
• רון לשם
• אופוריה
• ישראלים בחו"ל

רבות דובר ועוד ידובר על האופן שבו נטפליקס הצליחה לנצח את מלחמות הסטרימינג נגד תאגידי הבידור שקמו עליה לכלותה, רק כדי לגלות שהמלחמה האמיתית שלה היא מול יוטיוב. וכמו במקרה של יוטיוב, גם הניצחון של נטפליקס הושג בזכות זנב ארוך ארוך ארוך ארוך של תוכן. כמויות אינסופיות של סדרות ודוקו וסרטים והפקות מקור וסדרות רכש מכל העולם, שבאה לידי ביטוי גם בחודש מאי הבא עלינו עם עוד ערימה עצומה של תכנים חדשים ואולטרה-אטרקטיביים. בחרנו לכם רק את ההיילייטס ותראו מה קרה.

>> מה ראינו בלילה: 8 סרטים וסדרות שהחזיקו אותנו ערות השבוע
>> המהפכה של טוני גילרוי: הכוח לשנות את היקום של "מלחמת הכוכבים"

1.5 // ארבע העונות // The Four Seasons

הרגע לו חיכינו: טינה פיי חוזרת אל מסך הטלוויזיה ומביאה איתה את סטיב קארל (וגם את וויל פורטה וקולמן דומינגו). זה נשמע אולי כמו הדבר הכי קורע בעולם מראש, אבל כדאי למתן את הציפיות ולציין שמדובר ברימייק לסרטו המצליח של אלן אלדה, קומדיה רומנטית מ-1981 שפרצה באומץ את הדרך לדיבור כן על משברי הזוגיות של אמצע החיים, כך שלא מדובר בסיטקום שיפיל אתכם לרצפה אלא יותר בדרמה קומית שתגרום לכם לחייך לעצמכם בעגמומיות אם כבר הגעתם לגיל או ברחמים אם לא.

2.5 // ילד רע // Bad Boy

עוד רגע לו חיכינו: הסדרה המבריקה של רון לשם והגר בן-אשר, שמבוססת על אירועים מחייו של הסטנדאפיסט דניאל חן, מגיעה לסיבוב הבינלאומי שלה בנטפליקס, ויש סיכוי לא רע שהיא הולכת לעשות ספלאש רציני מסביב לעולם בזכות המקוריות והאנרגיה המתפרצת שלה. נחזיק אצבעות.

2.5 // בלתי נראית 2 Unseen

בעונה הראשונה פגשנו את זאנזי מוואלה (כן, היא מאפריקה במקור) היא עובדת ניקיון שרק מחכה ליום שבו בעלה ישתחרר מהכלא. כשמגיע אותו היום, היא מופתעת לגלות שהוא שוחרר כמה שעות מוקדם יותר, ושנעלמו עקבותיו. מה שקרה אחר כך, בלי ספוילרים, הופך אותה לאחת הדמויות הנשיות החזקות ביותר שהופיעו במרכז סדרה כלשהי אי פעם, ויהיה מעניין לאן העונה השנייה עוד תוביל אותה.

8.5 // לנצח // Forever

"לנצח" הוא רב המכר האייקוני של ג'ודי בלום שפורסם ב-1975 והפך לסנסציה מבחינת העיסוק הכן שלו בסקס בגיל הנעורים. עכשיו, בעידן שמרני בהרבה, נטפליקס מהמרת על עיבוד טלוויזיוני אדג'י לבני נוער בוגרים שמעתיק את העלילה לקהילה השחורה של לוס אנגל'ס ב-2018. הרבה שמרנים הולכים להתעצבן וזה תמיד נחמד.

13.5 // מחשבות רעות // Bad Thoughts

הקומיקאי טום סגורה מוכר לעולם בעיקר בזכות הפודקאסט שלו יחד עם אשתו, "הבית של אמא שלך", ממנו התגלגל לסדרה של ספיישלי סטנדאפ מאוד מצליחים בנטפליקס. עכשיו הוא מקבל מנטפליקס את הברייק הגדול שלו, עם סדרה בת שישה פרקים של קומדיה שחורה ופרועה בכיכובו שאותה ייצר, כתב וגם הפיק. מדובר באנתולוגיה של אימה קומית, סוג של פארודיה על "מראה שחורה" אם תרצו. ואתם תרצו.

15.5 // אהבה מוות + רובוטים 4 Love Death + Robots

אנתולוגיית האנימציה היפהפיה של נטפליקס חוזרת לעונה רביעית עם 10 יצירות מרהיבות ומקווצ'צ'ות מוח, ביניהן עיבוד של דיוויד פינצ'ר להופעה של רד הוט צ'ילי פפרז (נשבעים), קווין הארט בתפקיד מקרר חכם מדבר, ומיסטר ביסט מפקד על דינוזאורים. הסדרה הזאת היא טריפ ויזואלי מענג, אל תחפשו כאן הרבה היגיון ועומק (למרות שאם לא תמצמצו תמצאו גם אותם).

15.5 // סודות שאנחנו שומרים // Secrets We Keep

מזמן לא הייתה לנו דרמת פשע סקנדינבית מקריפה, וכשאנחנו אומרים "מזמן" אנחנו מתכוונים לחודשיים שעברו מאז שעלתה "הרציחות באורה" בנטפליקס. כאן אנחנו מוקרפים בדנית, כשבלב הסיפור אופר פיליפינית שנעלמת כלא הייתה משכונת היוקרה הכי יוקרתית בדנמרק, ואף אחד לא מתלהב לגלות מה קרה לה, ומי שמתעקשת לברר את האמת מגלה שעשירים לא אוהבים את האמת.

22.5 // סירנות // Sirens

דרמה קומית שחורה ומאוד מסקרנת של היוצרת מולי סמית' מצלר, שמבוססת על מחזה שכתבה, בכיכובן של מולי אלקוק ומייגן פהי ובגיבוי מסיבי של קווין בייקון וג'וליאן מור. העלילה מתרחשת בסוף שבוע אחד נפיץ בין שתי אחיות חורגות על רקע האחוזה המטורללת שאחת מהן מתגוררת בה, ועל פניו יש לנו עוד כתב אישום נוקב אך מבדר נגד העשירים-מדי, אולי הז'אנר המצליח ביותר כרגע בארצות הברית.

23.5 // פה גדול 8 Big Mouth

הדבר הזה עוד קורה? מעטות הן הסדרות שכל כך מיצו את הוולקאם שלהן. מבטיחים לנו שזאת האחרונה. בואו להיפרד לזכר הימים ההם, לפני שהיא מחזרה את עצמה ואת השטיקים שלה למוות.

• המסך
• נטפליקס
• סדרות
• טינה פיי
• רון לשם

אז "אחרי החגים" כבר כאן ואיתם גם התעוררות עונתית בשוק הדרמות הישראליות – כאשר בתוך זה מתנהל המאבק הסמוי בין HOT ל-yes על תואר היצירה המקורית הטובה ביותר (או לפחות על הזכות להתחרות מול כאן 11 בקטגוריה). אפשר אפילו לתת בהם סימנים – yes מביאה למסך סדרות שהן יותר קלאסיות ופיל-גוד לצפייה, HOT – אולי בגלל שהפכה לאנדרדוג אחרי שנים של דומיננטיות בתחום – הולכת על דברים יותר אדג'יים ובועטים.ראינו את זה עם "ילדות סכסכניות" של שיר ראובן, עם "מטומטמת" ואפילו "העיר הטובה" (שפחות הצליחה). עכשיו מגיע ניסיון נוסף וחתרני לזעזע את הספינה – והאמת היא שהוא עובד חבל על הזמן.

>> מבעד למסך הדמעות: 20 הסדרות הכי טובות על המסך שלכם עכשיו
>> יכול להיות יותר גרוע: 17 הסדרות הדיסטופיות הכי טובות על המסך

אנחנו מדברים על "ילד רע", סדרת מתח חדשה תוצרת חברת הכבלים, כשבמוקד שלה עומד אחד הקומיקאים הבולטים של הדור הנוכחי – דניאל חן. לכאורה, חן ממשיך כאן ז'אנר שאנחנו מכירים היטב – סדרה שמבוססת על חייו של קומיקאי. הדוגמא הקלאסית היא כמובן "סיינפלד", ואחריה היורשת "תרגיע" – סדרות שהמוטיב שלהן הוא האיש המצחיק שעומד בלב, לרוב עם קטעי סטנד אפ ותובנות שבאות בדרך. ראינו את זה מיובא גם לארץ עם סדרות כמו "רמזור" או "צומת מילר" (סביב אדיר מילר), ואפילו את "החיים זו תקופה קשה" המצליחה שסובבת סביב חנוך דאום.

אבל הסדרה הזו שונה בתכלית מכל קודמותיה בז'אנר הזה – בעיקר כי היא לא קומדיה, לא מצחיקה ולא מחפשת להצחיק. "ילד רע" היא יצירה שונה מאוד בנוף הטלוויזיוני כי היא הולכת הארדקור – ברמות שאולי לא חשבנו שנראה פוסט 7.10. הקונטקסט שלה לכאורה מצחיק ומגיע מהסטנד אפ המעולה של דניאל חן, אבל התוכן שלה עוכר שלווה.

לצד חן, חתומים שני יוצרים נוספים על הסדרה: הבמאית המוערכת הגר בן אשר ("הנותנת") וגם שיחקה בסדרות כמו "רביעיית רן" ו"אבירם כץ"; ורון לשם, מי שכתב אתה התסריטים של "בופור" ו"ימים נוראים" ויצר את "אופוריה" ו"שעת נעילה". טביעת האצבע של שניהם מורגשת בסדרה המאוד קשוחה הזאת, שלא מרחמת על הצופים שלה ומגישה להם מציאות נושכת.הסדרה מתבססת על סיפור חייו האמיתי של חן, שבילה את מיטב שנות נעוריו בכלא לבני נוער, והופכת אותו לממשי ולכואב. השילוב בין המרירות של העולם אותו היא מתארת לקומדיה של חן – הופך אותו לחריג גם בז'אנר של סדרות פשע-צעירים, שהתפתח לאחרונה יפה בטלוויזיה שלנו (ע"ע "עלומים" של כאן 11 או "בני אור" המצליחה של yes).

ובאופן אבסורדי, למרות שהיא סדרה די קשה ועצובה, היא מבליטה מאוד את כישורי הקומדיה של חן. דניאל חן צמח מלמטה והתפתח להיות אחד הסטנדאפיסטים היותר טובים בדורו, ולמרות שה"סט אפ" שלו הוא נורא (אולי הכי נורא שאפשר), הפאנצ'ליינס איכשהו בכל זאת עובדים. זה מבטא משהו מהאופי והכישרון הקומי של חן – מישהו שיודע לקחת סיפור די כואב ולהפוך אותו למרות זאת למצחיק.הברקת ליהוק נוספת – היא לירז חממי, שחוזרת למסך אחרי הפריצה הגדולה ב"מנאייכ", עם תפקיד נהדר בתור מפקדת הכלא נטלי. לא יודע מה בדיוק מחבר את חממי עם רשויות החוק, אבל כנראה שזה עובד – והיא ממשיכה להגדיר את עצמה כאחת השחקניות הנהדרות של התקופה, וזה עוד לפני הספין אוף על שמה של טל בן הרוש, שאמור לעלות מתישהו בתאגיד השידור הישראלי.

"ילד רע" מזעזעת, במובן הכי טוב של המילה. היא מצליחה לצאת קצת מהפסאדה המאלחשת שבדרך כלל סובבת את הטלוויזיה שלנו, ומביאה אל המסך מציאות שרובנו מעדיפים שלא לראות. במובן הזה היא בהחלט עושה את עבודתה, וגם מי שמחפש סדרת מתח טובה ומרעננת ימצא בה אופציה מצוינת.

• ביקורת טלוויזיה
• המסך
• הוט
• סדרות ישראליות
• רון לשם

בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא עם טראומה. לדור של ההורים שלי יש את מלחמת יום כיפור. לדור האחיינים הגדולים יש את לבנון. ולי יש את האינתיפאדה השנייה. לא הייתי חייל אז, התגייסתי הרבה אחרי שהיא שככה (ומלחמות אחרות תפסו את מקומה), אבל אני זוכר אותה בדיוק מצמרר. איפה הייתי ומה עשיתי בדולפינריום, ובסי פוד מרקט ובסבארו, והלילה הנוראי ההוא בצפון שבו קיבלנו את ההודעה שליל הסדר של בית המלון שהיינו בו בוטל – בגלל הפיגוע המזעזע במלון פארק בנתניה.

מהטראומה הזאת יוצאת "שמיים אדומים", הסדרה המדוברת של "רשת" שאתמול שודר הפרק הראשון שלה. הסדרה מבוססת על ספר באותו השם שכתב דניאל שנער, והוא גם אחד היוצרים שלה (יחד עם רון לשם, שכתב את "אם יש גן עדן", דניאל אמסל ועמית כהן). היא מופקת על ידי אנשים שאחראים לכמה מהסדרות היותר טובות שהיו כאן בשנים האחרונות – ביניהן "מנאייכ", "שטיסל" ו"שעת נעילה". ובאמת, רוחה של הסדרה האפית מבית "כאן 11" בהחלט מרחפת גם כאן.

"שמיים אדומים" משחקת בכלים שראיתם ב"שעת נעילה" – הריאליזם, הצילום המוקפד, ההיצמדות לפרטים וכמובן הנושא: אווירת המלחמה, המתח שמצמיד אותך למסך, וגם הניסיון לתת תמונה מלאה (על אף שברור מאיזו זווית הסדרה מגיעה), כולם מזכירים מאוד את הסדרה הגדולה ההיא של התאגיד. בוודאי ברמת הערך ההפקתי ומימדי הפרויקט – אפשר לראות את הדמיון.

יש כמובן גם שוני בין שתי הסדרות הגדולות – בעיקר סביב העובדה ש"שעת נעילה" התיימרה לספר סיפור רחב וללכת על כמה חזיתות בו זמנית (אם להישאר בז'רגון הצבאי) – בעוד "שמיים אדומים" מספרת סיפור של שלושה אנשים שנמצאים בדילמה מטורפת, דילמה מאוד מזרח תיכונית, כזו שבה המלחמה היא לא משהו שמתנהל בשדה קרב רחוק, אלא בתוך אוכלוסיה אזרחית, בפיגועים שהגיעו ללב הערים ובלחימה בערי הגדה המערבית.

כמעט מתבקש לחפש בסדרה הזו את השאלה הפוליטית – היכן היא עומדת ביחס לסכסוך. האמת היא שזה פחות חשוב. יוצרי הסדרה הם ישראלים והם מגיעים ממקום מאוד מסוים, כזה שמתייחס באהדה לצה"ל ומכבד אותו. גם אם זה רק התפלק להם, את הצד של עלי ורא'אד (שהוא כביכול "הצד הרע") הם בכל זאת הציגו בצורה מאוד אמפתית. זה לא מפורש כמו ב"הנערים", למשל, אבל משהו באנושיות של הסדרה הניח גם את הטרגדיה הזו לפתחנו כצופים. על כל צדדיה.

ברמת המשחק מי שמתגלה כאן במלוא הדרו הוא מאור שוייצר (שהיה גם ב"שעת נעילה", בתפקיד פחות בולט), עם תפקיד מלא רגש ועוצמה. לצידו מופיע גם אמיר ח'ורי (שאתם מכירים מכל סדרה על הסכסוך שאתם יכולים לדמיין, האחרונה היא "רוחות ביירות" על חיסולו של עימאד מורנייה) – והצלע המפתיעה יותר היא אלונה סער, עוד מישהי שכבר ראיתם בתפקיד צבאי, אבל הזיכרון שלה הוא דווקא מ"המפקדת", סדרה שהציגה את צה"ל במלוא הגרוטסקיות שלו (להבדיל מהזוהר ההירואי של "שמיים אדומים").

איך זה מתיישב? אולי זה עניין של זמן, אני עדיין לא התרגלתי לתפקיד סמכותי כל כך מצידה. באופן אירוני, היו רגעים שבהם טילי (קצינת המודיעין) הזכירה מאוד את סג"ם נועה – בהלם שניכר על פניה, ובניסיון הבלתי פוסק לנסות ולשדר רושם אחר (שמתרסק באותה הקלות אל סלעי המציאות). בכל מקרה, סער רושמת לעצמה עוד תפקיד גדול – וממשיכה לבנות את עצמה בתור שחקנית מובילה בתקופה הזאת.

העולם של "שמיים אדומים" הולך יותר מעשרים שנה אחורה. אל התקופה שבה הייתי נער מתבגר ובמציאות עוד ניכרו ההדים של התקופה שבה ניסינו לדבר שלום. מאז עברו עשרים שנה, והאינתיפאדה – כך נראה – ניצחה את כולנו. השטחים כמעט ולא מופיעים בחדשות, חוסר האמון בין שני הצדדים הולך וגובר, ושאלת הסכסוך – שפעם הכריעה כאן מערכות בחירות – נעלמה לגמרי מהרדאר. כשמשהו מתפוצץ, אנחנו מתעוררים, מדחיקים וחוזרים לישון.

במילים אחרות, מה שהכי כואב בסיפור של סער, עלי וג'ני – הוא שהיום כמעט ואי אפשר לדמיין סיטואציה כזו. סיטואציה שבה יהודי וערבי נמצאים בחברות ונאלצים להיפרד. כל צד הסתגר היטב בעמדה שלו, מבוצר מאחורי חומות של שכחה והשתקה. כולנו הדחקנו היטב את הטראומה והמשכנו בחיינו. האם "שמיים אדומים" מזכירה לנו משהו ששכחנו? יתכן מאוד. מהיכרותי עם המנטליות העכשווית, כנראה שגם שמונת הפרקים שלה לא יעירו יותר מדי מתים. אולי יזכירו את המלחמה ההיא בתור זיכרון רחוק. את המציאות הישראלית ושגרת ההדחקה שלה גם סדרה מעולה כזו תתקשה לנצח.
>> "שמיים אדומים", שני 21:15, רשת 13

• ביקורת טלוויזיה
• סדרות ישראליות
• רשת 13
• רון לשם
• סדרות מומלצות
• אינתיפאדה

שפשפו את העיניים, שבו היטב על הספה, נשמו עמוק והכינו את עצמכם לבלתי ייאמן: הערב בשעה 21:15 תעלה ברשת 13 סדרת דרמה ישראלית חדשה. זה לא קרה כבר כמעט שלוש שנים, מאז עלייתה של "בלאקספייס" הכושלת ב-2020. יותר מכך, כל הסימנים מראים שזו הולכת להיות סדרת דרמה מעולה (אנחנו יודעות כי ראינו כבר את שני הפרקים הראשונים), ודבר כזה לא קרה ברשת 13 כבר כמעט שש שנים, מאז עלתה "המדרשה" לאוויר ב-2017. ואם הכל יעבוד כמו שצריך, אתם הולכים לדבר עליה הרבה מאוד.

עלילת המסגרת של "שמיים אדומים" מתרחשת בימי האינתיפאדה השנייה ומבצע "חומת מגן", והעניין הזה לבדו הופך אותה למרתקת מהרגע הראשון. סדרות המקור הישראליות ממעטות לעסוק בטראומה הלאומית הזאת של ימי המגה-פיגועים ואובדן התקווה לשלום, גם אחרי יותר משני עשורים, ואיפה שיש הדחקה ברמה כזאת – יש דרמה. במרכז העלילה, המבוססת על ספרו של דניאל שנער הנושא את אותו שם, צמד חברים שנפגשו בנעוריהם כשעבדו יחד בירושלים, האחד ישראלי יהודי והשני פלסטיני מוסלמי, והמעבר החד מעידן האופטימיות של הסכמי אוסלו אל האש והדם של ראשית שנות האלפיים מטיח אותם משני צדי המתרס כאויבים. ביניהם לכודה צעירה אמריקאית שחברה אליהם בצעירותם רק כדי לחזור ולגלות שעכשיו היא צריכה לבחור ביניהם. וואה וואה.

מעבר לשני הפרקים הראשונים שעשויים כמו שטלוויזיה בישראל צריכה להיעשות – הפקה מוקפדת, תסריט קולח, משחק מצוין – "שמיים אדומים" מעוררת תקווה כי חתום עליה רון לשם (יחד עם דניאל אמסל, עמית כהן ושנער עצמו), והוא כבר הביא לנו את "תא גורודין", "אופוריה" ו"שעת נעילה" כך שטלוויזיה איכותית אינה זרה לו. גם המשחק המשובח של אמיר ח'ורי ומאור שוויצר בתפקידים הראשיים מעורר ציפיות גבוהות, יחד עם קאסט שכולל גם את יעקב זדה-דניאל, אלונה סער, לונא מנסור, ליהי קורונובסקי, מוראד חסן, לואי נופי ואנני שפירו האוסטרלית-בריטית בתפקיד החברה האמריקאית (זה התפקיד הגדול הראשון שלה, אבל תהיו בטוחים שלא האחרון). היה שווה לחכות שש שנים? מיד נראה.
>> "שמיים אדומים", עונה ראשונה, 8 פרקים, שני 21:15, רשת 13

• המסך
• מה רואים הלילה
• רשת 13
• רון לשם