הימים מתוחים הם, והלילות גם כן. וזה מחלחל לכל תחומי החיים, בין אם נרצה בכך או לא. הצורך לקחת כמה רגעי נשימה מהיום יום המלחמתי המופרע שנקלענו אליו מתגבר, ולמרות שחיי הלילה התל אביביים נשמרו בחיים (מספיק בקושי), הם כבר לא נראים אותו הדבר. ברור, עדיין יש מסיבות בשפע, אבל במקביל גם החלו לצוץ אירועי אמנות/בילוי אלטרנטיבים – ובדיוק כזה אירוע עומד להתקיים ביום שישי הקרוב (21.6) במוזיאון ארץ ישראל.

>>הפתעת השנה: האם "בית הדרקון" הולכת לנצח את "משחקי הכס"?

האירוע המדובר מתקיים לרגל סגירת התערוכה "אסאנה לרגע – נשימה מדיטטיבית במציאות עכשווית" באוצרות רז סמירה, תערוכה שנולדה מתוך הצורך להתרחק קצת מהמציאות העכשוית קורעת הנשמה, אל עבר האמורפי, המופשט, המרגיע והמרפא לנפש. תערוכה מנותקת מזמן וממקום. והאירוע שצפוי להתקיים אמור לספק בדיוק את תחושת האסקפיזם המתבקשת הזו, בעזרת אחד הדי.ג'יים הכי מושלמים לניתוק –תאי רונה.

למקרה ונמנמתם, במהלך השנים האחרונות רונה – די.ג'יי ותיק ואהוב בחיי הלילה המקמיים – פיתח את אירועי "השתרעות", המתקיימים בלוקיישנים יחודיים ברחבי הארץ, ומכוונים לסוויט-ספוט המוזיקלי שמלווה את מצב הביניים שבין ערנות,שינה וחלום. הפעם האירוע לא יהיה דומה, כי המוזיקה האקספרמנטלית שהוא ינגן יוקדשו לשוטטות בתערוכה, בתקווה שתוכלו למצוא שם רגע של שקט נפשי בין הצלילים. האירוע יתקיים בשעות הערב, החל מ-21:00, וימשך לאורך ארבע שעות של מוזיקה מרפאת ודימויים מרגיעי עיניים. נשמע כמו בול מה שאנחנו צריכים כרגע.
"הרצאה ללא מילים", תאי רונה מתארח ב"אסאנה לרגע". 21.6, 21:00, מוזיאון ארץ ישראל.לפרטים נוספים וכרטיסים

• אמנות
• מוזיאון ארץ ישראל
• תקלוט
• ❤ תרבות

כבר חשבנו שזה לא יקרה שוב, אחרי הפעם שעברה, אבל הנה הוא חוזר: סולומון, אחד הדי.ג'יים הכי גדולים בעולם, חוזר לזירת הפשע במסיבה חגיגית לראש השנה (וחגיגות 8 שנים לקבוצת MUSIC TLV שמפיקה את האירוע). החגיגה תתקיים ביום שבת, ה-16.9, בדיוק במקום הקודם בו הופיע – פארק הירקון. המתחם יכלול שלושה אזורים ברמות תמחור שונות: אזור הדשא (שיעלה בין 259 ל-409 ש"ח), מתחם גולדן רינג (החל מ-459 ש"ח) ומתחם שולחנות, אליו כרגע ניתן רק להירשם.הכרטיסים וההרשמה באתר.

הדי.ג'יי ומפיק בוסני-גרמני סולומון הוא אחד השמות הגדולים והמצליחים בעולם. המיתולוגיה שנבנתה סביבו גוללת את הסיפור על הילד בן העשר שקיבל קסטה מבן דודו, התאהב במוזיקה והתחיל לאסוף אותו באובססיביות, עד שבגיל 16 התחיל לתקלט, ולא הפסיק מאז ועד היום, כ-30 שנים אחר כך. ב-2006 הקים את הלייבל האלקטרוני המצליח Diynamic Music, ובנה את שמו בתור יוצר טכנו ודיפ האוס, עם דגש על הצד המלודי. בעשור האחרון זכה להערכה רבה לצד הצלחה מסחרית כמעט חסרת תקדים, ואף זכה בלא מעט תארים, ביניהם די.ג'יי השנה של Mixmag Magazine ל-2012.

במהלך השנים סולומון גם הפך לדמות אהובה במיוחד בסצינה הישראלית, כי הטרנד עוד לא חלף. ההופעה הקרובה שלו בארץ תהיה ביקורו השישי, וזה ממש לא מובן מאליו בהתחשב באירועים שהתרחשו בפעם האחרונה שהופיע בפארק הירקון, במהלך יום העצמאות של 2022. יותר מ-25,000 רוכשי כרטיסים הגיעו למקום לחגוג, והעומס בהחלט הורגש בשכונות שמסביב, אבל הבלגאן החל כמה דקות לאחר פתיחת האירוע, כך על פי דיווחי ההפקה, כ-400 איש פרצו את שערי הכניסה והסתננו להופעה.

הפעם ככל הנראה ההפקה תבוא מוכנה ומתוגברת, שכן מדובר באותה חברת הפקה שפעלה דאז – MUSIC TLV – וספק אם יתנו לכמה פורצים אלימים להרוס להם את חגיגות 8 השנים. בכל זאת, מדובר בחברת הפקה עמוסה באנשי חיי לילה אשר אספו ביניהם ניסיון רב שנים במועדונים (חתול כלב, בית מעריב, ברקפסט, בין היתר). כך או כך, הם מבטיחים את "האירוע הכי גרנדיוזי שעשינו מיום הקמתנו". אפשר להתחיל להתלהב.

סולומון בפארק הירקון, 16.9,לרכישת כרטיסים

• ❤ תרבות
• מוזיקה
• תקלוט
• מסיבה
• די.ג'יי

טיון אין עם משה אבוטבול \\ מעדיף לספר לנו סיפור

תעודת זהות

משה אבוטבול (30), יליד אשדוד, נולד להורים חירשים-אילמים ועדיין מוזיקה ליוותה אותו כל חייו. הוא סיפר לנו על האהבה לחפור ממש עמוק (במוזיקה) ועל חמש השניות הכי ארוכות בחייו. הקורונה גרמה לו בדומה לאחרים לשבת על התחת ולהתפתח מוזיקלית, הוא התחיל לעבוד במשרד פרסום והוא גם הדי-ג'יי הראשון במדור שלנו (ככל שאנחנו יודעים) שנדבק בקורונה (והחלים).

"גדלתי בבית להורים חירשים אילמים, אבל יש לי שני אחים ואחות גדולים ממני ששמעו הרבה מוזיקה בבית: מייקל ג׳קסון, ג׳ורג׳ מייקל ומיקס מהאייטיז והניינטיז, אז תמיד הייתי סביב מוזיקה למרות המגבלה של ההורים. בגיל 16, הייתי מפיק מסיבות מטאל ורוק וגם דיג׳יי כבר, בעיקר בפופאי שזה מקום בראשון לציון. כשהתבגרתי, הייתי נוסע למסיבות טבע של מוזיקת פרוגרסיב, בעיקר הפקות של האימפריה השלישית. תמיד ידעתי שאני רוצה להיות מאחורי העמדה וכשהשתחררתי מהצבא, עברתי לתל אביב והמקום הראשון שנתן לי במה היה המיכטרוניקס".

"הקשר עם ההורים תמיד היה טוב. אמא שלי תומכת בכל מה שאני עושה, היא תמיד תגיד לי אמן, למרות שלא שמעה מה שאני עושה ומנגן – היא חיה מהסיפורים". לא רק על הקשר עם ההורים דיברנו, אבוטבול מנגן כבר הרבה שנים וברקורד שלו שילובים שתפסו מקום בלא מעט ליינאפים כמו הקשר עם אורון קיי: "החברות עם אורון התחילה במיכטרוניקס שם ניגנו גם עם תומר אלמוג, נקראנו 'פריפריה בויז' ומאז גיליתי שאני ואורון יושבים כמעט על אותו טעם מוזיקלי ויש לנו חיבור מעולה".

הקסם של משה

"הסגנון שלי היום לא מוגדר, הפסקתי עם זה. מה שאני רוצה זה לספר סיפור. אז כשאני מכין סט, אני פורס את הדברים לאורך התקלוט, על הרבה גוונים ואני מרגיש את הקהל והאנרגיה – ככה אני יודע מה אני רוצה לעשות. חשוב לי לתת ערך מוסף לסט, לשים קטע אחרי קטע זה קל, לבנות סיפור זה קצת אחרת. אין משהו חדש שאני מפספס, אני חופר ממש עמוק ומתאים את עצמי ואת הסט למקום. אני משתדל להיות מאוד רגיש לקהל וחושב שלושה-ארבעה קטעים קדימה וזה כל הקסם".

מה הרגע שהבנת שאתה במקום הנכון?
"לפני הקורונה, באחד הסטים הכי טובים שהיו לי אי פעם. זו היתה מסיבה של האי בודד בפורים. תקלטתי והרגשתי כל כך טוב עם עצמי, הכל שם התחבר לי בצורה שאני לא יכול להסביר במילים. לשם נועדתי, לרגעים כאלה".

פדיחה שזכורה לך במיוחד?
"ניגנתי סגירה באלפבית לפני כ-4 שנים עם קרני שמש שנכנסות מהחלון ואני עף על החיים שלי, זה היה בערך ב-11 בבוקר. ניגנתי כבר מלא שעות ואני שיכור. שמעתי קטע באזניות והנהנתי עם הראש ופתאום אני רואה שהקהל לא זז יותר. הורדתי את האוזניות וקלטתי שאין מוזיקה. רק אני שומע אותה באוזניות ושכחתי להרים את הפיידר. אחראי המשמרת רץ אלי ומעלה את הפיידר. זה היה עניין של כ-5 שניות אבל זה הרגיש כמו נצח. אני יכול רק לדמיין שהקהל חשב שהמסיבה נגמרה והתבאס".

טיים אאוט-קורונה

"קודם כל היתה לי קורונה! עברתי תהליך מסוים שהושיב אותי בבית. עשיתי הרבה מוזיקה וגם החלטתי לפתוח את הראש לאפיקים אחרים שהם לא מוזיקה. לקחתי קורס של קידום בגוגל ואחרי זה של אי-קומרס באמזון כי רציתי ללמוד איך להתקדם ולהיכנס לכיוון שהעולם הולך. היום אני עובד בחברת פרסום.

השינוי שהקורונה עשתה זה פשוט – דניאל פרנקל כתב את זה באיזה סטטוס ממש מדויק: 'זה כמו בקבוק שמפניה שניערו והכל יוצא החוצה'. מצד אחד הכל פאן אבל גם נורא אגרסיבי ולא נעים". ועדיין, חשוב לו לציין "שזה מתמתן והולך לחזור למה שהיה. עדיין אשמח אם מקומות שנסגרו ייפתחו בדגש גדול על האלפבית, ואם מדובר על ליינים אז כמובן שאי בודד".

איפה נתפוס אותך בסופ"ש הקרוב?
"בחמישי אני מנגן במיני קלאב בדרמה מ-2:00 ועד הסוף ובשישי בברקפסט עם תור גופר וסטפן בזבז. בקרוב אפתח לייבל שיקרא 'מיס רקורדס' והריליס הראשון יהיה שלי והשני הוא של יוצר מאפריקה ואני סופר מתרגש להתחיל את זה. השותף שלי לכל זה הוא נתי גוזלן (מבעלי הספוטניק וההולי) שיהיה יותר בצד העיצובי ואני יותר על המוזיקה".

5 טראקים נבחרים

1. השיר הכי מושמע בבית משפחת אבוטבול

2. הייתי חזק במטאל בגיל 16 (לא לבעלי לב חלש)

3. השיר ששמעתי הכי הרבה ושתמיד ירגש אותי מחדש

4. ימים ראשונים של התאהבות בהאוס

5. בטופ 10 שלי של 2020 קל

• טיים אאוט\טיון אין
• חיי לילה
• מסיבות
• תקלוט
• תקליטן
• משה אבוטבול

טיון אין עם אלמוג לבר \\ האוס ומיינסטרים ומה שבא

תעודת זהות

אלמוג לבר (26), במקור מחולון, צברה כבר קילומטרז' מרשים בלא מעט ליינים קווירים אבל לא רק. שוחחנו אתה לפני סבב הלחימה האחרון אבל כל עוד לא היו מסיבות, המדור נדם, נראה לנו שבצדק. היא מספרת לנו על עצמה, מציינת שאין לה בעיה עם המילה 'פורח' ושסבבה לה לתקלט מיינסטרים, אבל גם מאוד אוהבת האוס אלקטרוני. ישבנים, זוזו!

רוקדת לבד

"כל חיי הייתי סופר סקרנית בנוגע לחיי הלילה. הרחבה, החושך, המוזיקה, הבאסים והחיבור של הדיג'יי עם הקהל, זה עניין אותי ברמות שאני לא יכולה לתאר״, מספרת אלמוג. "נתתי צ'אנס לכל סוגי המוזיקה והייתי גם יוצאת לבד למסיבות. לקראת השחרור הבנתי שאני צריכה לקחת את החלום ברצינות ולהתחיל לבנות את עצמי כדיג'יית. התאמנתי נון-סטופ, שמעתי סוגי רמיקסים וסטים של דיג'יים מהארץ ומהחו"ל".

לדבריה, הרגע הראשון הגדול שלה בתחילת הדרך "קרה בתקלוט באומן 17, כשאני רק בת 21 ומאחורי העמדה, במגה מסיבה של ליין הדרעק".

ומה עם פאדיחות?
״הגעתי לגיג והשאלה הראשונה ששאלו אותי היתה – 'אם אני הליצן?' לא הבנתי ועניתי: 'מה, אף פעם לא ראית בחורה שמתלבשת צבעוני?', אז הוא ענה: 'דיברתי על הנעליים שלך'. ואז אני קולטת שבאתי עם נעליים לא תואמות! מדדתי אופציות בבית ושכחתי להחליף אחרי שבחרתי. כמובן ששלחתי מהר מונית להביא לי זוג שהוא זוג!".

"כשהתחלתי לתקלט באמת, הייתי חדורת מטרה לנגן בכמה שיותר מקומות. קיבלתי הצעה לנגן במועדון שנסגר, בטיילת, מהגדולים בארץ באותה תקופה. התרגשתי אבל התגברתי על הלחץ ונתתי את כולי. התקלוט עבר בהצלחה ומשם היומן התחיל להתמלא. ניגנתי בכל הארץ באירועי ענק, נהניתי וחייתי את המוזיקה. אני כל כך אוהבת לראות את הקהל רוקד. אני לגמרי מכורה לזה".

הזמנה לחתונה

איך את מתכוננת לתקלוט?
"בתקלוטים קטנים אני דואגת לרענן את האוזן באולפן שלי בבית, אבל לפעמים גם מרשה לעצמי לבוא פריסטייל ולתת לערב לזרום. אם מדובר בתקלוטים גדולים כמו חתונות למשל, אני מתכוננת הרבה לפני, מפגישות ההיכרות והכנת הציוד הנדרש והגיבויים – אני על זה. לכל חתונה אני גם מגיעה עם עוזר שאוסף אותי שאחראי על כל הפרטים הטכניים, סוחב ומרכיב עבורי את הציוד כי בואי, בכל זאת, אני מנגנת על עקבים".

עד כמה הקורונה הרגה לך את הווייב?
״היא די דפקה לכולנו את המוח. אני ניגנתי לעצמי בגג, חיברתי רמקולים כל יום בשקיעה והתפרקתי. כרגע אני מודה על זה שאנחנו בריאים ומעריכה כל רגע אבל התגעגעתי לאנשים! היה ממש חסר לי לנסות את המוזיקה שלי מול קהל ולראות את התגובות, זה הרי הכי מרגש כשיש אנרגיות מטורפות באוויר".

לפני שנתיים אגב העברנו עם אלמוג לילה

למה הכי התגעגעת?
״התגעגעתי להתאים את עצמי לכל רגע. כל אירוע הוא משהו אחר בשבילי: מקום אחר, אנשים אחרים, עדה אחרת – זאת ללא ספק זכות לשמח".

לבר לגמרי מתכננת לפצות על השנה האחרונה בקיץ הבא עלינו לטובה, "עם כפליים אנרגיות וחגיגות, החיוך לא ירד לנו מהפרצוף יותר. הברים, המועדונים, החתונות – הכל חזר". אה, והכי חשוב לה להזמין אתכם למסיבה הבאה שלה בגינה היפה של הפיי ב-5.6. "זאת תהיה מסיבת גאווה באווירת 'עופרה בלי עופרה'". יאללה, תעלי.

5 טראקים נבחרים

1. רמיקס מטריף שזורק אותי אחורה לתקופה שבה גיליתי את מסיבות הפופ

2. שיר ישן של הרדוול מתקופה קשוחה. הייתי שמה אותו בפול-ווליום באוטו ומדמיינת שמנגנת את זה בפסטיבל

3. גדלתי בעיקר על מוזיקה מזרחית והיא חלק בלתי נפרד מחיי

4. אני חושבת שזה בטופ 3 של השירים הכי אהובים עליי בעולם

5. הנרי וניקה הן המרימות הראשיות. כל פעם שמנגנת את השיר הזה יש לי צמרמורות

• טיים אאוט\טיון אין
• מסיבות
• תקלוט
• תקליטן
• האומן 17

טיון אין עם קיד קוקו \\ חוצה ז'אנרים

תעודת זהות

קיד קוקו (רועי בן צבי), עוד לא בן 21, וכבר נמצא בליגה של הגדולים עם לפחות 4 תקלוטים בשבוע. בזמן הקורונה, כמו רוב הקולגות, מצא את עצמו מתנסה יותר בהפקת סאונד והכיר המון מוזיקה חדשה. תשננו את השם ותלכו לשמוע אותו באופן בהול כי הוא שניה לפני ההתפוצצות וחבל שתפספסו.

האח הגדול

"בכתה ד׳ התחלתי לשמוע היפ הופ ומשם נפתחתי לפאנק וסול. הפעם הראשונה שראיתי פטיפון הייתה אצל אח שלי בבית, כשהייתי בן עשר, ולא הבנתי מה זה או איך זה עובד. אני זוכר שממש התרגשתי וזה מה שביקשתי מההורים שלי לבר מצווה. התחלתי לעשות קצת סקרצ'ים אבל לא ממש הצלחתי ונכנסתי לזה באמת רק בגיל 16. בכל הזמן הזה אני זוכר את אחי, איתי, דואג שאשמע מוזיקה טובה כבר מגיל צעיר. התחלתי לאסוף תקליטים ברצינות בגיל 17 וניגנתי בבית, לבד. דווקא בגלל שהיתה תחושה כזו של צל של אח גדול שמכיר את התחום – הרגשתי מאוד עצמאי. גם מהצד שלו הייתה חשיבות לזה שתהיה לי דרך משלי והוא לא עזר לי יותר מדי מתוך האידיאל הזה".

"בשנתיים האחרונות נכנסתי ל-UK סאונד ובייס. אני עדיין מאוד מושפע מהיפ הופ אבל כרגע זה נמצא בסאונד אלקטרוני-אנדרגראונדי יותר. מה שגרם לי כל כך להתאהב במוזיקה הזו זה הדמיון וההשפעות מהתרבות בג׳מייקה ואנגליה. יש במוזיקה הזו את עניין המיקסים הארוכים יותר וזה באיזשהו מקום יותר מאתגר בשבילי; יש יותר אלמנטים להתייחס אליהם. פעם ראשונה שנחשפתי לחיבור הזה של שני הז׳אנרים היה בתקלוט של וואן מן ונדלקתי על זה ממש".

רומנו זה בית

"התקלוט הראשון שלי היה במסיבת חצר אצל חברים. אמא שלי הסיעה אותי לשם. כשהייתי הולך למסיבות ברומנו הבנתי שזה הדבר שאני הולך לעשות. אני זוכר מסיבה אחת שם, ששלושה ימים אחריה עדיין הייתי באקסטזה, הרגשתי דלוק כאילו המסיבה לא נגמרה ולקחתי את ההרגשה הזו איתי".

מה החלום?
"בלונג ראן, זה לעבור לאנגליה ולתקלט שם במועדונים הגדולים אבל אין איזה מקום שאני אומר – 'שם אני חייב לתקלט'. השאיפה שלי היא להיות דיג׳יי שמנגן את כל העולמות וחוצה ז׳אנרים ושהכל יעבוד ביחד גם לי וגם לקהל. אני רוצה להיות ז׳אנר-לס".

ממי הושפעת?
"בווייב המקומי יש את דיג׳יי מש שמוכר בהעברות טיונים המהירות שלו ובסקרצ׳ים. הוא מנגן שירים לא בקצב המקורי שלהם, אלא 7 בי-פי-אם יותר מהיר וזה משהו שנורא מדליק אותי. אבל ההשפעות שלי הן יותר מחו״ל, אחד הגדולים זה קיד קואלה, משם גם החלק הזה של הכינוי במה שלי. כל החברים היו קוראים לי קוקו עד שזה כבר היה קבוע אצל כולם, אז חיברתי ביניהם. הבנתי שאני אוהב להכניס תרגילים מגניבים וסקרצ׳ים לתוך התקלוט ולקרוא את הקהל תוך כדי".

על מה אתה עובד עכשיו?
"אני מריץ את הלייבל-קולקטיב שלי דיוואן ביחד עם עמית לוי ועוד הרבה אנשים טובים (ביניהם: שי אוחנה, אלון בסון, יהונתן בירקבוסקי ואיתי זילברשטיין). בשנה הקרובה מתוכננת לצאת הרבה מוזיקה שלנו על ספקטרום מוזיקלי רחב מהיפ הופ, רגאיי ועד למוזיקה אלקטרונית ויהיו גם הרבה אירועים בהתאם. בשישי הבא בצהריים, אני מתחיל ליין היפ הופ בגגרין של תקליטים בלבד וסאונד אולד סקול. באירוע יתארח טדי נגוסה ותהיה מכירה של התקליט החדש של הלייבל שלנו בגודל 7 אינץ׳. זה יהיה אירוע צהריים שאני עושה עם דיג׳יי סמיילי, פלא אוזן ושי אוחנה. שישי אחריו, בעוד שבועיים בהרצל 16, יהיה ליין UK גארג׳ שמטרתו לקדם את הסאונד הזה בארץ".

איפה אתה הכי אוהב לתקלט?
"זה קצת צ'יזי להגיד אבל אני מאוד אוהב לנגן במתחם רומנו כי אני מרגיש שהקהל בא לשם לאו דווקא בציפייה לשמוע להיטים. במקומות אחרים מרגיש לי שיש אג׳נדה מוזיקלית פחות פתוחה ויותר רצון לספק את הקהל, לעומת לבוא בלי ציפייה". הוא מסכם בכך ש"החוסר במסיבות נתן לאנשים את האופציה לשכוח מקצבים שהם רגילים אליהם, וזה מאפשר להשמיע במועדונים דברים יותר קשים ושבורים אבל מתוחכמים. מרגיש לי שלסגנונות דוגמת ה-UK קלאב יש עכשיו יותר מקום לפרוץ".

5 טראקים נבחרים

1. גרסה של קיד קואלה לקלאסיקה מון ריבר

2. קטע שאני משמיע לכל מי שחושב שדאבסטפ=סקרילקס

3. השיר שגרם לי לחפש באובססיביות כל דבר שמאדליב אי פעם עשה תחת האישיות הבדויה שלו – "קוואזימוטו"

4. הרכב היפ הופ מקומי שגדלתי עליו. תמיד אמרו את מה שאחרים לא העזו

• טיים אאוט\טיון אין
• מסיבות
• תקלוט
• תקליטן
• בית רומנו