שנתיים לתוך המלחמה והפצעים אפילו לא מתחילים להגליד. שיקומם של אלפי פצועים ושורדי טבח הוא פרויקט לאומי, אבל לא נראה שמישהו בממשלה עוסק בכך, ואת הוואקום ממלאים ארגוני החברה האזרחית והרשויות המקומיות. מתוך המאמץ הכן והסולידרי הזה, נולדים לא מעט פרויקטים מרגשים. אחד כזה הוא "לעצב מסלול מחדש", אירוע אופנה ייחודי וראשון מסוגו של עיריית תל אביב-יפו המשלב עיצוב, ריפוי, שיקום, חדשנות טכנולוגית ועתידנות – דרך תצוגה חיה ותערוכה מקורית בנושא אופנה נגישה.

"לעצב מסלול מחדש" הוא אירוע שמציע פרספקטיבה חדשה על אופנה ככלי לביטוי עצמי, העצמה אישית, חיבור חברתי ועיצוב תודעתי לעבר מציאות שוויונית ומכילה, ושיאו בתערוכה ותצוגת אופנה, במסגרתה יצעדו על המסלול שורדי המסיבות בדרום ופצועי מלחמת "חרבות ברזל" – רובם בתהליכי שיקום ומלווים במוגבלות פיזית, אסתטית או שקופה. עבור רבים מהם זו תהיה הפעם הראשונה שהם נחשפים כך לעולם, לא מתוך טראומה, אלא מתוך בחירה, עוצמה וגאווה.

פריטי הלבוש של הפצועים עוצבו במיוחד עבורם על ידי סטודנטיםות מהמחלקה לעיצוב אופנה בשנקר, במסגרת שיתוף פעולה ייחודי עם מחלקת השיקום בשיבא. את בגדיהם של שורדי נובה יצרו במיוחד עבורם מעצבים מקהילת נובה, אשר מספרים את סיפורם דרך האופנה בעיצובים אישיים ומעוררי השראה בשיתוף עמותת קהילת שבט הנובה. מטרת העל של הפרויקט היא לקדם שיח על נראות והכלה של בעלי מוגבלויות ולחשוף את האפשרויות המגוונות הטמונות באופנה נגישה, היכולה להטיב משמעותית עם חייהם.

לצד התצוגה, תיפתח תערוכה רחבת היקף המציגה מספר פרויקטים פורצי דרך:
"2055":עבודות עתידניות שיצרו סטודנטים בשנקר עבור צעירים עם מוגבלות, תוך שימוש בבינה מלאכותית ודמיון יצירתי לעולם הכלה עתידי.
"המרקחה":שיתוף פעולה של יחידת הצעירים של תל אביב-יפו ושנקר, שבו עוצבו דגמים מותאמים אישית לצעירים עם מוגבלות.
מיזם TOM:הצגת פתרונות טכנולוגיים מקוריים שפותחו עבור אנשים עם מוגבלויות בשיתוף משתמשים אמיתיים.
>> "לעצב מסלול מחדש", 4.9 (חמישי 20:00), מזא"ה 9 // בימוי וניהול אומנותי: גילי סיוון //פרטים נוספים כאן

• הבועה
• אופנה ישראלית
• מלחמת שבעה באוקטובר
• עיריית תל אביב
• שנקר

>> נעמה בצלאל במהלך שלושה עשורים של יצירה, נעמה בצלאל עיצבה לא רק בגדים אלא זהות. היא חידשה את שפת האופנה המקומית כשהציבה את הנשיות על המפה עם פרשנות רכה, חכמה ונוסטלגית, ופתחה שערים לדיאלוג שבין עבר לעתיד, זיכרון לחדשנות, אינדיבידואליות לקולקטיב. לראשונה ובתום למעלה משלושה עשורי יצירה, מבחר מעבודותיה של בצלאל, לצד קטלוגים ארכיוניים, סרט תיעודי קצר יוצגו בתערוכה חדשה בגלריה החברתית ע״ש סטפני כהן ז״ל בטרמינל עיצוב בת-ים, הכל בעיצוב רטרו נוסטלגי ובטביעת האצבע הייחודית לה. 3.7 (אירוע פתיחה ב-19:00)

>> חנות קסמים ירוקה וקפה עם נשמה אורבנית // העיר של דורון אשכנזי
>> מקלט שמרחיב את הלב ובר בקצב הסמבה // העיר של דניאל גורי דה לימא

1. שוק הפשפשים יפו

נהגתי להסתובב כל שבוע המון שנים. הוא מאוד השתנה ואני מגיעה לשם לעיתים הרבה יותר רחוקות, אבל עדיין שמורה למקום הזה פינה מאוד חמה בלב שלי. אוהבת במיוחד למצוא מציאות ברצפת הרוכלים, צריך עין חדה כדי ללקט שם דברים שווים, וגם אוהבת תמיד לבקר בחנות הצבעונית והמקסימה של סופי בשוק, שתמיד מביאה דברים מאוד יפים של המותג rice ועוד מותגים מעניינים.
סופי דיזיין // נחמן 3 יפו

2. גן העצמאות

בין מלון הילטון לגן העצמאות יש רחבת דשא עם תצפית מקסימה על הים. מאז תקופת הקורונה כשמזדמן אוהבת להגיע לשם בשישי אחה"צ/לפנות ערב, לפני ארוחת שישי, לצפות בשקיעה. יש שם אווירה מיוחדת, אנשים מגיעים עם שמיכת פיקניק, בקבוק יין, נשנושים וזו התחלה נעימה לסופ"ש.

3. קפה אסיף

בית קפה שגיליתי לפני כמה חודשים. הוא נמצא בתוך המרכז לתרבות אוכל בלילינבלום. המקום מקסים בעיניי, עם אווירה תל אביבית נעימה. אכלתי שם ארוחת בוקר באחד מימי שישי, אהבתי את העיצוב של המקום, יש גם ספרייה בקומת גלריה.
לילינבלום 28 תל אביב

4. שוק הווינטג' בכיכר גבעון

שוק פשפשים נוסף, הפעם במרכז תל אביב, שמתקיים רק בימי שישי. שוק מאוד נעים וכיפי עם מבחר לא קטן של מציאות, וגם עוד בילוי כיפי לשישי. לאחרונה גיליתי את סורסטו,בר יין חמוד בכיכרשאפשר לשבת לאכול בו משהו אחרי סיבוב בשוק.
סורסטו // הארבעה 16 תל אביב

5. מסלול: כיכר הבימה // כיכר ביאליק

מסלול כיפי במזג אויר נעים. אפשר להתחיל בכיכר הבימה, שאני תמיד אוהבת לשבת שם בגינת הפרחים המקסימה. משם צעידה לאורך שדרות בן ציון עד לקינג ג׳ורג׳, פונים שמאלה ומגיעים לגן מאיר, הפסקה בקפה עלמהששוכן באמצע הגן, יש להם מנות בריאות ומגוונות, אפשר לשבת בחוץ ולתצפת על הגינה, מאוד נעים… את הקפה נשאיר ליעד הבא – ממשיכים לכיוון כיכר ביאליק הקסומה. יש שם כמה בתי קפה חמודים ואפשר גם לבקר במוזיאון העירששוכן בבית העיריה הישן והוא קטן וחמוד.
קפה עלמה // סמטת גן מאיר תל אביב /// מוזיאון העיר // ביאליק 27 תל אביב

6. מסלול: אלנבי // שינקין

מסלול כיפי נוסף שמתחיל קרוב לפינת אלנבי/בן יהודה: נתחיל בהצצה לחנות פרחים/חלל לאירועים קטנים שנקראrango (אלנבי 31), משם באותה הכתובת יש את הבייקרי שלשף-קונדיטור מורן גיל, מקום קסום שמשלב גם עבודות קרמיקה מקסימות. לא טעמתי אבל הכל נראה מאוד טעים ואהבתי את עיצוב המקום. משם נמשיך לאלנבי 33 פינת הס אללאופרד,חנות של כלים של פעםשמחזיקה דברים מיוחדים, סירי אמייל יפים, צלחות פורצלן עם עיטורים ועוד כל מיני. משם ממשיכים לחנות ספרים בשם רידינג(אלנבי 43) שיש בה גם תערוכות מתחלפות. כשהייתי שם היתה תערוכת צילום של צלמת עם עין רגישה ועדינה בשם נאווה רוטברט. ממשיכים לרחוב שינקין שחזר להיות כיפי עם שלל מעדניות ובתי קפה חמודים. ממליצה לעשות הפסקת קפה/תה ועוגה במקום שלאלון שבו בשינקין 26.

מקום לא אהוב בעיר:

כיכר אתרים. מקום מוזנח ומבוזבז עם לוקיישן מטורף ולא נעים להסתובב שם.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הרצאה של יערה קידרעל דיוות במשכן האופרה.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
נהניתי לצפות בסדרה "בנות הלוויה", סדרת בנות ספרדית וכיפית. אהבתי את הארט והצבעוניות האופטימית והרומנטית של הסדרה. העלילה קלילה לימים שצריך קצת לנקות את הראש.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כל מה שקשור לחיילים ולחטופים. לצערי חיילים עדיין נאלצים לגייס כסף לבד כדי לרכוש ליחידות שלהם ציוד מיגון שצה"ל לא מספק להם. בנוסף, כל פינוק לחיילים שלנו בשטח שמסכנים את עצמם וחיים בתנאים קשים הוא מתבקש ומבורך, וכמובן חיזוק משפחות החטופים שנלחמות להשיב את יקיריהם הוא הכרחי ונחוץ.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
התל אביבי שהכי צריך להרים לו זה בעלי העסקים הקטנים והחנויות הפרטיות שמתמודדים עם מציאות קשה והזויה, שכל רגע יש פה מצב שמרחיק את הלקוחות, שמוריד את מצב הרוח וקשה ככה לשרוד…

מה יהיה?
חייבים לשמור על אופטימיות כי אין לנו ארץ אחרת ואין לנו תל אביב אחרת. לשמחתי, למרות כל מה שאנחנו עוברים מאז הקורונה ועד המלחמה, לתל אביבים יש איכשהו זיכרון קצר ויכולת מופלאה לחזור לשגרה. תל אביב היא עיר שמאפשרת להתאוורר, לנקות את הראש ולעשות דברים שמסיחים את הדעת מהמציאות הקשה שאנו חווים מאז השבעה באוקטובר.

• העיר שלי
• אופנה ישראלית
• נעמה בצלאל
• שוק הפשפשים
• גן העצמאות
• אסיף - מרכז קולינרי
• כיכר גבעון
• כיכר הבימה
• כיכר ביאליק
• שינקין
• כיכר אתרים

>> דורון אשכנזי הוא מגדולי מעצבי אופנת הגברים בישראל, אייקון של חליפות חתן מהממות ופורץ דרך עוד מאז ימי החנות שלו בשינקין של תחילת הניינטיז. בימים אלה הוא משיק את קולקציית קיץ 2025, וכמו שתוכלו לראות בתמונה מיד – הטאץ' והחזון שלו רק הולך ומתחדד.עוד טעימה מהקולקציה תוכלו למצוא כאן, בריאיון עם שקד ביטון מ"חתונמי" שנבחר על ידי אשכנזי להוביל אותה. קצת אסתטיקה כמו אוויר לנשימה.

>> מקלט שמרחיב את הלב ובר בקצב הסמבה // העיר של דניאל גורי דה לימא
>> ספסל סופג סודות והרבה הרבה ספרים // העיר של גל ליבר וליאת לב רן

1. בננה ביץ'

המקום הראשון הוא המקדש השבועי שלי. כל שבת – ים מוקדם בבוקר, בננה ביץ':מאוורר את הראש, טבילת תרפיה, פטפוטים, קפה אחד והביתה. הים אצלי זה נשימה, התמכרות.

2. קפה אדמונד

קפה עם כבוד, היה צריך לעבור באופן זמני, אבל נשאר והפך למקום עם נשמה אורבנית, חלוץ באזור המזרחי, והבן שלי רפאל שעושה לי את הקפה הכי טוב והשקשוקה האריתראית הכי טעימה.
יצחק שדה 32 תל אביב

3. ירוק'לה

חנות קסמים ברחוב אבולעפיה. התחילה בלמכור ירוקים מכל מיני סוגים, התפתחה לבית לכל מיני שיקויים, שמנים תבלינים ופטריות הכי מוזרות. החנות הירוקה הכי מגניבה בתל אביב, הכל באווירה של כיף ובית ותענוגות קטנים. הואהפך למקום מפגש של כל הטיפוסים האמנותיים ברחוב, בעלי מלאכה מפעם ומפוני קיבוץ רעים. מפגש של רחוב ובית, והכל בניצוח שליו ונובע מהנשמה ורוחב הלב שלו.

4. כיכר החטופים

המקום שהוא גם הכיכר של מוזיאון תל אביב וגם כיכר החטופים.מקום של פצע בלב, בשילוב עם מקום שמציג אמנות שמנסה לרפא.כיכר שעברה כבר כל כך הרבה גלגולים במשך 620 יום… כל דרך אמנותית וכל צעקה ודמעות… ושתחזור להיות כבר סתם כיכר בחזית המוזיאון, ושיחזירו את החטופים דבר ראשון לפני כל דבר אחר.
שאול המלך 29 תל אביב

5. שוק הפשפשים

אין על ה"רצפה" בשוק, הטיפוסים הכי אותנטיים ,מכל עדה ודת, מוכרים את מיש-מש הדברים הכי מעניינים ומסקרנים. תמיד משהו שצד את העין – מעיל בסוג תפירה שעבר מהעולם, נעליים מדליקות שכבר לא מייצרים, בדים, אטיקטים, תכים, כפתורים ,כובעים, הכל בכל מקרי מקורי ובהישג יד.

מקום לא אהוב בעיר:

בניין מצודת זאב.בניין שהיינו משקיפים עליו מהבית הקודם שלנו, ליד עצי השקמים. חתיכת היסטוריה שקוראים לה ע"ש ההוגה ז'בוטינסקי,,שעכשיו הוא ההיפך מהגות. נהיה סמל למצודה של ניתוק, צביעות ורקבון של שלטון. הייתי הופך אותו למתנ"ס חברתי שמטפל באי שוויון, בי"ס ליזמות וחדשנות, ומנער ממנו את הסמל שהוא.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
ערב שאצר איתי מאוטנר שנקרא: "מבט על חלל" .תגובות אמנותיות לנוכחותנו ביקום. אירועמרגש, מלא השראה ואסקפיזם מוצדק.רצף של עבודות אמנותיות, רעיונות ומיצגים מתחומים שונים. ערב שהיה פורץ תודעה, עבודת מוסיקה +AI של המוסיקאי יקי גני מרוקפור, סטודיו מ.ל.א ועבודת אמנות נשית מרהט.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
עינב צנגאוקר היא הדמות שלי, גם אם היא זמנית בתל אביב/אשה בעלת כוחות על,יכולות מאבק שהלוואי שהיו מופנu, למקום אחר. היא הדמות שהכי זקוקה לכוח ואמונה ומאבק שלנו' והלוואי שהייתה יודעת ומרגישה כמה הרבה אנשים רואים בה אישה מנהיגה, חכמה וגיבורה. אולי היה נותן לה עוד קצת כוח.

מה יהיה?
אנחנו בתהום, מפה רק אפשר לעלות.

• העיר שלי
• אופנה ישראלית
• דורון אשכנזי
• שוק הפשפשים
• כיכר החטופים
• בננה ביץ'
• אדמונד

>> המעצבת תמי חומסקי מתגוררת בבית קטן עם גינה בשיכון הקצינים סמוך לבית החולים איכילוב. במשך 18 שנים היא הפעילה את המותג שלה T/9 מסטודיו בקרית המלאכה ופריטים בעיצובה נמכרו בבוטיקים קטנים לקהל נאמן, אלא שהמצב טרף את הקלפים. בעקבות שינויים כלכליים ומצפוניים בהרגלי הצריכה והעדפת קנייה באונליין, שמצריכה אופרציה מסוג שונה, היא בחרה לעבור לפורמט פופ אפ, שבו עדיין קיים מפגש פנים אל פנים עם הלקוחות אך ללא מחויבות להימצאות בחלל קבוע על כל המשתמע מכך. הפופ אפ הנוכחי יתקיים במשך שני סופי השבוע הקרובים (היום ומחר 31.5-30.5, וגם בשבוע הבא, 7.6-6.6) ברחוב מנחם בגין 50 החל מהשעה 10:00. למען הסר ספק – כל הפריטים חדשים, מיוצרים במיוחד (כולל הטקסטיל עצמו) ונתפרים בארץ.

>> בית עם סקס אפיל וקפיצה קטנה לניינטיז // העיר של קרן מור
>> בית קפה מהאגדות ומקום שנותן כוח להאמין // העיר של ליאת יצחקי

1. בית רדיקל

אני אוהבת את בית רדיקל בגלל התוכן, ההיסטוריה והאדריכלות. יש קסם במבני תעשייה שמקפלים מאחוריהם סיפור שקשור לתולדות העיר. בית רדיקל מהווה מקום מפגש לרעיונות ומתקיימות בו הרצאות מעניינות, והתוכן הקולינרי מעניין גם כן.
התחייה 27 פינת הרצל

2. CCA

מרכז לאמנות עכשווית שהוא בין גלריה למוזיאון. שיתוף פעולה בינלאומי ואוצרות נבונה של ניקולה טרצי מפגישים אמנים צעירים מהארץ והעולם ומייצרים מרחב לתוכן מרתק ולחשיבה אחרת.
צדוק הכהן 20

3. בית ארקפה

עוד בניין תעשייתי שאני אוהבת בגלל ההיסטוריה שלו. בבית ארקפה ניתן עדיין לראות את שרידי המבנה הישן, שמשמש רקע למכונות קלייה וטחינה ומאפשר ממש לצפות בתהליכי הכנת הקפה. מאחור יש חצר שקטה וירוקה, שמפתיע לגלות במקום שנמצא קצת בשוליים, במקום שפחות מסתובבים בו.
הצפירה 23

4. מוזיאון נחום גוטמן לאמנות

נחום גוטמן הוא אחד מהאמנים שפעלו בתל אביב ומגדירים אותה עד היום. המוזיאון בשבזי הוא כמו שמורת טבע קטנה, עם תערוכות שמצליחות להפתיע. לצד תערוכת הקבע, המציגה עבודות היסטוריות של נחום גוטמן התל אביבי, אפשר למצוא כאן תערוכות מפתיעות כמו "עור וצל", תערוכת וידיאו ארט של בן הגרי, אמן בינלאומי שעבודותיו מוצגות עכשיו. בעיניי המוזיאון הוא מקום שמצליח לקשור קצוות מקומיים ובינלאומיים.
שמעון רוקח 21

5. גן יעקב

פיסת טבע במרכז העיר, שלמרות מיקומה נמצאת בכל זאת קצת בשוליים ונסתרת מהעין. אני אוהבת את האדריכלות שתכנן יעקב רכטר, את השקט ואת הצמחייה, ובמיוחד את פריחת הוויסטריה.

מקום לא אהוב בעיר:

הצומת שמול תחנת רכבת סבידור, פיסת קרקע שגובלת בכבישים סואנים ואינה ידידותית להולכי רגל. מקום מוזנח, עצוב ולא מטופח שנופל בין הכיסאות של הרשויות המקומיות.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
"העיקר זה המילים", המופע של יוני רכטר ותזמורת המהפכה. הייתי במופע הראשון מתוך שלושה, שכל אחד מוקדש למשורר מרכזי בחייו של רכטר – דליה רביקוביץ', אברהם חלפי ועלי מוהר. רכטר מעלה לבמה מוזיקאים אורחים, שמעניקים פרשנות חדשה לשירים, ולמרות שבמופע אין שום איזכור לפוליטיקה – כשהמוזיקה נדמה והקהל עמד להתפזר, אחד הצופים צעק בקול "את כולם" והקהל ענה "עכ-שיו", וכך שלוש פעמים. התרגשתי עד דמעות.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
לא יצירה מסוימת אלא עצם היצירה והעשייה. כל עשייה בכל העולמות – יצירה, התנדבות, חקלאות – כל יוזמה שהיא, בין שהיא בקנה מידה אישי ועד אירועים כמותערוכת צבע טרי. הארץ שלנו מלאה באנשים שהעשייה שלהם מעוררת השראה.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כשאנו נמצאים יותר מ-600 יום מאז פרוץ המלחמה, ויש עדיין 58 חטופים בידי החמאס – חד משמעית צריך לתרום או להתנדב בכל צורה שהיאלמען מטה החטופים. אין חשוב מכך.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
העיתונאית סיון קלינגבייל, שפרסמה את הספר"אני מניר עוז", ובו ראיונות שהיא ואחותה שני קלינגבייל-שילה ערכו עם אנשי הקיבוץ. הוריה ממקימי קיבוץ ניר עוז, ובספר היא חוזרת אליהם ואל צורות ההתיישבות השונות שיש לנו, העיר והכפר, ומראה שכולנו קשורים. חשוב להכיר את ההיסטוריה והסוציולוגיה של מדינת ישראל.

מה יהיה?
אני מאמינה שאם נצליח לגרום לשינוי בבחירות הקרובות, נתקן, נבנה, נקים ונשקם את המדינה. אבל כל אחד צריך לדאוג לכך באופן אישי, להביא את השכן הפסימי, הילד שלא מתעניין בפוליטיקה ואת הקרובים שבחו"ל וכל המתלבטים כדי לגרום לשינוי. אני לא אומרת במי לבחור, אבל שינוי צריך להיות כדי שנוכל לבנות משהו חדש וטוב. כמי שנמצאת בעולם השכול כבר 30 שנה, לאחר ששכלתי את שני אחיי, אני מאמינה שבמלחמה אין תוחלת אך בסופה יכולה להיות תקומה. יש תוכניות לשיקום ואנשים שיכולים להוציא אותן לפועל לו רק תינתן ההזדמנות.

• העיר שלי
• אופנה ישראלית
• בית רדיקל
• cca
• ארקפה
• מוזיאון נחום גוטמן
• גן יעקב

הגר אלמביק היא ממעצבות האופנה הוותיקות והמשפיעות בתולדות תל אביב, זוכת פרס מפעל חיים של שבוע האופנה, המעצבת הראשית ומבעלירשת האופנה על שמה ALEMBIKA(עכשיו בסייל חורף לוהט). ילידת תל אביב, מתגוררת בתל אביב, ויוצרת בתל אביב מאז ומתמיד. אין יותר תל אביב ממנה.

>> העיר של דני קוטנר: יין טעים, אנשים מתוקים, הרבה אווירה
>> העיר של גיל-עד דאבוש: זיכרון של בורקס ומסעדה שהיא יותר מאוכל

1. קפה לה גאטרי

בית קפה צרפתי, מגיש קורטדו נפלא מתערובת קפה מצוינת. ממליצה על קרואסון ענק (שחובה לחלוק עם חבר.ה) – הקרואסון עם גבינה צרפתית, פרושוטו וביצה עלומה, שילוב מפתיע וטעים במיוחד. הצוות מאיר פנים וכיף להגיע אליהם.
קינג ג'ורג' 79

2. צעדת בוקר על שפת הים

צעדת בוקר על החול הרטוב בחוף הים של תל אביב מאווררת לי את הראש ונותנת לי התחלה נהדרת ליום העמוס. לרוב אני הולכת ברגל מחוף מנטה ריי ומגיעה ליפו. יש תחושה חזקה של פתיחות ומרחב והים עוד יותר פרוש לפני והרוח מלטפת.

3. חגי והלחם

מאפייה קסומה עם הלחם הטעים ביותר בתל אביב. מסתבר שחגי אופה לחם עם חיטה מזנים עתיקים ומקמחים נסיוניים מזנים מקומיים. הלחמים שלו מיוחדים וטעימים, במיוחד לחם האגוזים והבריוש הנפלא.
ויטל 25

4. פסל הסירה של הפסל ואבי היקר עמנואל הצופה ז"ל

כיום, לצערנו הגדול, רחבת מוזיאון תל אביב הפכה לכיכר משפחות החטופים. אני פוגשת אותם ובאה לתמוך בהם בכל שבוע. השבוע נכנסתי לראות את התערוכה החדשה במוזיאון תל-אביב, "אני לא רוצה לשכוח", וכשיצאתי מהתערוכה חיפשתי את פסל הסירה של אבי, רב החובל והפסל עמנואל הצופה ז"ל, סירת ברזל שיושבת וכואבת לה מזה שנים ברחבת המוזיאון, כיכר החטופים.
שאול המלך 27

5. גינת דבורה בארון

גינה קהילתית קסומה שרק תושבי השכונה מכירים אותה. הגינה בין רחוב גוריון לשדרות בן גוריון נחבאת לה כמעט בסתר, ובתוכה פנינה ירוקה, הגינה מטופלת ומטופחת על ידי הקהילה, יש בה גידול ירקות ופרחים, מקום נפלא גם עם הילדים או סתם לתפוס ספסל ולהרגיש שאנחנו בכפר קטן לכמה רגעים של שקט נפשי.
סמטת יל"ג

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר

ספסלי נתינה.הכוונות הטובות הופכות למטרד מהגשם ובעלי החיים. מציעה לעיריית תל אביב-יפו להיערך בפתרון יצירתי שיתן מחסה לספרים, לבגדים, לכלים ולתמונות שניתנו למסירה, ויחשוף אותם לציבור באופן מסודר.
(הערת המערכת:העירייה בהחלט נערכת בכיוון הזה)

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
"SAY MY NAME",הצגה מרתקת שהיא חוויה אחרת של תיאטרון. השחקנים והקהל מתערבבים ביחד עם השאלה הקיומית – מי האדם האחרון שיזכור אותך. זכרונות וחרטות פרידות ואהבות, הסתכלות על המוות. המחזה והבימוי של רונית מושקטבליט ואלינור מילצ'ן, את התפאורה עיצב זוהר שואף ואת התלבושות עיצבה בתי, לי אלמביק. ההצגה מועלית במתחם מיוחד ומרשים, במה שהיה פעם בורסת הדגים של תל אביב.
מתחם 3426

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"עיד", סרט בדואי ראשון דובר ערבית ועברית, סרט שנותן הצצה אותנטית לחברה הבדואית בישראל. עיד חי ברהט, כותב וחולם על תיאטרון, דרמה מרגשת ובימוי אותנטי, תסריט משובח ותצוגת משחק מרשימה, יוצרים ביחד סרט אחר.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
"רוח נשית",עמותה שמקדמת עצמאות כלכלית לנשים נפגעות אלימות. מזה שנה אני מלווה בהתנדבות, משתתפת ומסייעת לה לבנות תכנית אישית כדי שתגיע לעצמאות כלכלית ורווחה אישית. הפורום של רוח נשית עבורי זו מסגרת מעצימה מעוררת השראה.

4. מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
מרימה ותומכתבגלי בהרב מיארה,היועצת המשפטית, סמל לעומד בשער. אישה אחת שעומדת מול מתקפה פוליטית ושומרת על הדמוקרטיה. חשוב לי שתדע שהיא לא לבד. אנחנו איתך ומאחוריך. חשוב לחזק אותה.וכמובן שגם לעינב צנגאוקר,אמא מרשימה, מרגשת, מחכה יחד איתה לחזרתו של מתן בנה החטוף במנהרות החמאס. בעיני עינב ראויה להנהגה ביושרה, סמל ללוחמת אמיצה.

הגר, מה יהיה?
"…הסירה כבר לא תטבע… בימים של כבדות ושקיעה, דווקא סירת בזלת כבדה יכולה ללמד אותנו שיעור בעדינות ובזרימה… "(דרור בורשטיין, "הארץ"). בתקווה ואמונה לימים טובים יותר בארצנו.

• העיר שלי
• אלמביקה
• אופנה ישראלית