Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
האיחוד של "חברים" ב-HBO נדחה שוב ושוב, וברגע שהשלמנו עם זה צץ לו הסרטון הבא: ג'ניפר אניסטון וליסה קודרו בשיחה מצחיקה, קצת אוקוורד ובעיקר נוסטלגית שהתקיימה במסגרת פרויקט "Actors on Actors" של מגזין וראייטי.
העוגן הרשמי לשיחה בת השעה היה העיסוקים האחרונים שלהן – אניסטון עם "תוכנית הבוקר" וקודרו עם "חיל החלל" ו"מיי וג'ורג'" – אבל כמובן שהשיחה זלגה די מהר לזיכרונות מ"חברים". קשה לפספס את העובדה שנמאס להן לדבר על הסדרה הזאת, אבל גם קשה שלא לשאוב הנאה מהניסיונות שלהן לשחזר את השורות שנשכחו מזמן. היו רפרנסים לפרק עם גלאי העשן, לג'ואי שלכאורה אוכל כנפי עוף בזמן שהוא מסתכל על תמונות עירום של הבנות, להובלת הספה של רוס (פיווט!) ועוד פיצוחים כיפיים שכאלה.
בשלב כלשהו שאלה אניסטון את קודרו אם היא זוכרת את הפעם הראשונה שבה היא פגשה אותה. זה היה בשלב קריאת התסריטים סביב השולחן, ומסתבר שאניסטון זוכרת מה כולם לבשו. קודרו התלבשה מזוויע בסגנון פיבי, כי היא "ניסתה להיכנס לדמות", ואולי בגלל זה אניסטון חשבה שהיא עושה אודישן, בזמן שהתפקיד כבר היה שלה. בקיצור, כמו שאומרים, צפו:
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
בימים שבהם הרשתות החברתיות קוברות את ביקורת התרבות, נראה שעיתונאים אפילו לא עושים מאמץ לרדת ממגדל השן שלהם. "The Morning Show", סדרת הדגל שהשיקה את שירות הסטרימינג החדש של אפל, זכתה לביקורות צוננות בחו"ל מהרגע הראשון, ובעקבותיהן הלכו גם בישראל. קראו לה בזבוז של כסף (הושקעו בה 15 מיליון דולר לפרק), פספוס ענק של אפל, מתסכלת, מיושנת. הצופים, כמובן, ובמיוחד מי שלא הסתפקו בפרק הראשון, חשבו אחרת לגמרי. אפילו סטיבן קינג צייץ: "דמויות שאכפת לך מהן, עשויה במקצועיות ומשוחקת בחיוניות. מה יש לא לאהוב?".
אי אפשר להקטין את השיחוק האמיתי של אפל. זוהי הפעם הראשונה שג'ניפר אניסטון חוזרת לטלוויזיה מאז "חברים". על העובדה הזאת נשען רוב ההייפ של הסדרה החדשה, והיא גם מצע הציפיות לביקורות נגדה. נדמה שכולם שכחו מי קהל היעד הראשון שלה: מעריצי אניסטון מורכבים מ־100 אחוז מעריצי "חברים", ויעידו על כך שני מיליון העוקבים שהביאה לאינסטגרם בתוך שעות בודדות, בזכות צילום אחד. כן, גם סטיב קארל עושה פה קאמבק לא רע וריס ווית'רספון מעוררת אמפתיה, אבל לכולם ברור מי הכוכבת האמיתית פה.
ג'ניפר אניסטון וריס וויתרספון ב"The Morning Show"
"The Morning Show" עוסקת בזוג מגישי תוכנית בוקר ניו יורקית מצליחה שעובדים יחד כבר 15 שנה. בוקר אחד, שעתיים לפני השידור, מגלה אלכס (אניסטון) כי מיטש חשוד בהטרדות מיניות במקום העבודה. הוא מפוטר מיד, ומי שמסתמנת כמחליפה שלו היא עיתונאית שטח מחוספסת (וויתרספון). בגדול, זאת סדרה על הפוליטיקה שמאחורי תוכניות הבוקר והתקשורת בכלל. בקטן, ובכן, הרבה מי טו. לפחות כרגע.
אניסטון עושה עבודה די טובה. אני משערת שכמוני, רבים חששו שדמותה של רייצ'ל תעלה באוב, אבל זה לא קורה. היא משתלבת בקווים הדרמטיים של "The Morning Show" בצורה נהדרת, ואם יורשה לי, הקמטוטים שזרעו השנים בפניה רק תורמים לאמינות הכללית.
https://youtu.be/eA7D4_qU9jo
מה שפועל לרעתה הוא מה שקורה סביבה. הסדרה, לפחות בשלב זה, היא לא הדבר הכי טוב שתמצאו בטלוויזיה. היא נראית מצוין וניכר שהושקעו בה מיליונים (300 לשתי עונות, אם נדייק), אבל הקצב עדיין איטי וקשה להיות מרותקים למסך (השמועות אומרות שבפרק 4 מעלים הילוך). זה המקום לציין כי העיסוק בהטרדה מינית במקום העבודה כמעט אוטופי (דמותו של קארל מפוטרת מיד ונעלמת מהפוסטרים של תכנית הבוקר, ומשבר היח"צ נמנע כמעט לגמרי), וזאת נקודה חשובה לטובת הסדרה.
בסופו של דבר מדובר באחלה סדרה בינונית – ולא במובן הרע של המילה – ממש כמו רוב הסדרות שאנחנו צופים בהן. לא פחות, לא יותר. העובדה שהמבקרים מאוכזבים כל כך רק מעידה על כך שאניסטון הצליחה לשמור על מעמדה כסופרסטאר, על אף שלא עשתה שום דבר משמעותי מאז הסיטקום ההוא. הרי מה יותר קל מלהיכנס בכוכבת עבר שמעזה לחזור למסך?
מחפשים סדרה חדשה? בואו לדבר על זה בקבוצת הטלוויזיה של Time Out, "מה רואים היום?"
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
כבר שנים שכולנו מחכים לאיחוד ההיסטורי של "חברים", אבל עד היום נאלצנו להסתפק בהופעות אורח בהרכבים חסרים. נראה שהפעם זה באמת הולך לקרות: הערב (רביעי) פורסם כי "חברים" תתאחד לפרק מיוחד בן שעתיים – ובהרכב מלא. ההפקה המיוחדת תוכננה כמחווה לג'יימס בורוז, במאי הסיטקומים הוותיק שביים בין היתר פרקים ב"וויל וגרייס", "דארמה וגרג", "פרייז'ר" וגם "חברים".
ג'ניפר אניסטון, קורטני קוקס, ליסה קודרו, מאט לה בלאנק, מתיו פרי ודיוויד שווימר יצטופפו לנו על המסך ב-21 בפברואר. זאת תהיה הפעם הראשונה מזה 12 שנים שכל השישה יחלקו פריימים, אך נשיא NBC רוברט גרינבלט סייג ואמר כי בשל לוח הזמנים הצפוף של השחקנים, ייתכן ולא כולם יהיו באותו חדר בו זמנית. אנחנו נעמיד פנים שלא שמענו את זה.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
גיבורות של סרטי מחלה, כמו אליס ב"עדיין אליס" והייזל ב"אשמת הכוכבים", לרוב נושאות את סבלן בחן ובאיפוק, ומעוררות בצופים הזדהות והערכה לאומץ שבו הן מתמודדות עם גורלן האכזר. קלייר בנט, לעומתן, אינה נחמדה כלל וכלל. מאז התאונה שריסקה את גופה היא צינית וכעוסה, ותוקפנותה מרחיקה מעליה את האנשים הסובבים אותה. אפילו בקבוצת התמיכה לנשים עם כאבים כרוניים היא אינה רצויה. אחת מחברות הקבוצה התאבדה והאחרות מתקשות לסלוח לה, כאילו היא עשתה את זה להן. רק קלייר מעזה לחשוב ולהגיד שהתאבדות היא אופציה, ובהזיותיה היא מפתחת מערכת יחסים עם רוחה של המתה (אנה קנדריק). היא אף יוצאת לחקור את חייה ואת מותה, וכך היא פוגשת את בעלה החתיך (סם וורת'ינגטון). אבל גופה ונפשה דואבים מכדי שהמפגש יהיה סקסי או רומנטי.
ג'ניפר אניסטון מגלמת את כאביה של קלייר בכל תנועה והבעה. צלקות על גופה ועל פניה הנפוחים מבטלים כל רמז לנרקיסיזם, ובעייפותה התמידית היא אוזרת די כוחות רק לשקר לאנשים (או לחלופין להטיח בפניהם אמיתות קשות שהם מנסים להדחיק), כדי לבלבל אותם ולהשיג מהם מה שהיא רוצה. דמותה אינה מקלה על הצופים לאהוד אותה, ולצורך כך נמצאת לצדה עוזרת הבית הנאמנה סילבנה, שמסיעה אותה לכל מקום ועושה עבור קלייר הרבה יותר מכפי שנדרש ממנה במסגרת תפקידה. סילבנה מאזנת את הנוכחות הדוקרנית של קלייר בנדיבות לב מרגשת, ואדריאנה ברזה הנהדרת ("בבל") מצליחה להפוך את האישה הטובה (כמעט מדי) לדמות שלמה. נסיעתן המשותפת לטיחואנה במטרה לרכוש כדורים ללא מרשם מניבה דינמיקה נחמדה בין שתי הנשים. לעומת זאת, המפגשים ההזויים עם נינה המתה נראים כגחמה תסריטאית יותר מאשר כהתפתחות טבעית של הדרמה, וכך גם הקו העלילתי הלא משכנע שהעניק לסרט את שמו.
התסריט מאת פטריק טובין, המבוסס על סיפור קצר פרי עטו, אינו ממהר לחשוף את פרטי האירוע שצילק את חייה של קלייר. וכך, אף שאין כאן עלילה סוחפת, אלא תבנית אפיזודית שבמרכזה דמות שמסרבת להתפתח, החשיפה המאוחרת טוענת את הסרט במתח רגשי. עם זאת, ב־20 הדקות האחרונות הסרט מגשש את דרכו, פותח את הדלת לסנטימנטליות שנזהר ממנה קודם לכן ומתקשה להגיע לשוט הסיום המוצלח שלו.
מתוך הסרט "עוגה"
רוב המבקרים בארצות הברית שיבחו את הופעתה של אניסטון (שזיכה אותה במועמדות לגלובוס הזהב) בתפקיד דרמטי החורג מהרפרטואר המקובל שלה, אך פטרו את הסרט כפושר. הם היו הרבה יותר נדיבים כלפי "עדיין אליס" שיצא למסכים כמה שבועות לפניו. לטעמי "עוגה" פחות צפוי ומעניין יותר מסרט האלצהיימר, שלא הצליח לרגש אותי.
השורה התחתונה:אניסטון בהחלט יכולה לעשות דרמה, אבל יותר יפה לה קומדיה
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו