>>יואב וינפלדהוא אמן תל אביבי ומייסד שותף של גלריה תער בגינת אלוף בצלות. התערוכה החדשה שלו – "שיא הרגש" – החלה להתגבש כשנה לפני טבח שבעה באוקטובר, שבו נרצחה עינב לוי ובן זוגה אור לוי נחטף לעזה. במשך יותר משנה גידלו וינפלד ובן זוגו, אחיו של אור, את אלמוג, בנם של אור ועינב, שהיה אז בן שנתיים. העבודה על התערוכה נמשכה לסירוגין, לאורך 491 ימי שביו של אור, ונפתחה חודשים אחדים לאחר חזרתו. הרגע ההיסטורי שמהדהד בתערוכה הופך שאלות תאורטיות על ייצוג לסוגיות אקוטיות ומערער על עצם האפשרות לייצג מציאות. התערוכה תינעל ב-25.8, כך שאפשר לייחל למספיק ימים שקטים עד אזשיאפשרו לכם לבקר בה.

>> תופעה של חופש טהור ומסעדה לרקוד בה בכיסא // העיר של איתי דורון
>> בועה של קיום משותף וקפה למצוא בו שקט // העיר של מאיה קוסובר

1. הגג של ליאור המאמן

פעמיים בשבוע אני מתייצב בגג של ליאור, שאני נוהג לקרוא לו ליאורה, בשכונת לוינסקי. אני מטפס ארבע קומות ומגיע מתנשף, כשליאור(ה) מחכה לצלילי מיטב הדאנס וההאוס. במשך כמעט שעה של אימון, תוך כדי ריכולים שוטפים, אני מתחנן שיוריד לי משקלים, שירחם על שחיף כמוני, שיוותר לי על אימון רגליים כי זה ממש מיותר, שיבוא לקראתי. כשאני כבר מרוח על הרצפה במצב תת הכרתי אני פוקח את העיניים, רואה אותו מחייך ואומר "הסבל שלך – האושר שלי". משם אני מתגלגל במדרגות, מגיע הביתה בעור שיני, ואחרי כמה ימים חוזר כמובן לעוד מכל הטוב הזה.
לאינסטגרם

2. לחם אביגיל

ממש מול הבית שלנו ביפונפתחה לפני כשנתיים וחציהמאפיה של אביגיל שלום דהן. מדובר בעילוי בתחום אפיית הלחם שמכינה לחמי מחמצת מכל מיני קמחים אקזוטיים ועתיקים. פרוסה טריה מהלחם שלה עם חמאה ומלח גס (או דבש) היא חוויה רוחנית ברמה הגבוהה ביותר – מפגש בין קרום, מרקם אוורירי, טעם עשיר ותחושת סיפוק עמומה. ביום טוב אביגיל אופה קראק פאי לא מתוק מדי אך ממכר מדי. כאמנית אמיתית יש לה אג'נדה לגבי ההגשה של הלחם – היא לא פורסת את הלחם במכונה. בהתחלה הופתעתי, אבל אחרי סדרת חינוך קצרה הבנתי שהיא צודקת, שככה הלחם נשמר הכי טוב והכי טעים. בקיצור הצטרפתי לכת.
יהודה הימית 33 יפו

3. סדנאות האמנים

בוקר בוקר אני קם והולך לסטודיו שלי בסדנאות האמנים, אותו אני חולק עם חברי הטוב עומר שיזף. הסדנאות הן מוסד מסובסד ומבורך והסטודיו במחיר שאפשר לעמוד בו. יש שם גם חלל תצוגה עם תערוכות מעולות. אני נוהג לעשות שם שנ"צים, לעשות סיבוב בשוק הכרמל ולקנות פרחים וירקות וחומוס (אצל אסי ועדנאן). בין הטיולים אני גם מצייר, ואפשר לראות חלק מהציורים בתערוכה שלי"שיא הרגש" במוזיאון ארץ ישראל.
התבור 32 תל אביב

4. שרה גת

בלב רחוב לוינסקי, בין רחוב העליה לצ'לנוב, נמצא "שרה גת". כוך קטן וחשוך עם טלוויזיה דלוקת-עד שמוכרים בו את הצמח הידוע החביב על התימנים ועל חנונים כמוני שאוהבים להרים מדי פעם. מלבד הסגולות האהובות והמוכרות של הצמח, שרה תמיד מקבלת את פנינו עם חיוך, שואלת "מה עם החברות?" ואנחנו מתלוצצים קצת. בקיצור חווית קניה לא נורמלית.

5. נסיעה ברכבת הקלה מתחנת בלומפילד לתחנת אליפלט ובחזרה

במשך שנה וחצי בן זוגי טל ואני גידלנו את אלמוג, בנו בן השלוש של אור לוי, אח של טל, שהיה חטוף בעזה ושב בחודש פברואר אחרי 491 יום. אחד התחביבים של אלמוג ושלי היה לעשות סיבוב ברכבת הקלה. ככה גיליתי שגם נסיעה קצרה יכולה להיות הרפתקה מסעירה: מחכים לרכבת בציפייה, אחרי שיורדים ממנה הכי כיף לרוץ אחריה (עם להחזיק יד כמובן), כשמסתכלים מהחלון תמיד יש הפתעות, וכמובן שלראות את תא הנהג זו אטרקציה לא נורמלית. היעד לא מאוד משנה, כי הדרך היא העיקר, והמסע חזור הוא לא פחות מסעיר. אחרי זה אפשר לדבר על הנסיעה ולהמציא סיפורים על רכבות בצבעים שונים. גיליתי גם שתחנת רכבת היא תחושת שייכות. איפה אתה גר? יפו. ליד איזה תחנה? בלומפילד. לשמחתנו האין סופית אור חזר, ועכשיו אלמוג גר איתו בגבעתיים. יחד עם זאת, בלומפילד תמיד תהיה התחנה שלנו.

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

נסיעה באופניים ברחוב סלמה. ציר תנועה מרכזי בעיר שמלא בורות בכביש, מהמורות ואוטובוסים. בבקשה תעשו שם שביל אופניים נורמלי וככה אפשר יהיה להגיע לרכבת או לקרית המלאכה בנעימים.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
בקיבוץ כברי נפתחו שלוש תערוכות בשלושה חללי תצוגה – אטליה שמי, סדנת גוטסמן לתחריט, והגלריה השיתופית של קיבוץ כברי – שמפגישות בין שני ענקי האמנות הישראלית יחיאל שמי ואורי ריזמן. המפגש בין שמי, יפה הבלורית והתואר של הקיבוץ ובין ריזמן, הצייר הגאון והקצת משוגע של הקיבוץ חושף הקשרים מפתיעים. אהבתי במיוחד את התערוכה באטליה, בחלל ששימש הסטודיו של שמי. הציורים של ריזמן נראים רעננים במיוחד בחלל הפיסול של שמי, ובחלל הציור יש הצבה חכמה ויפיפה שאצרה סמדר שינדלר ומפגישה בין רישומים וחומרי ארכיון של השניים.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
התערוכות של יונתן עומר מזרחי במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון ושל מיכל הלפמן בגלריה זומר הראו לי שאפשר לגעת ולהגיב לעולם שאחרי שבעה באוקטובר בצורה שהיא בה בעת אינטליגנטית, מרגשת ומלאת ניואנסים.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
"כולנו חטופים",מערך ההפגנות של גשר בגין. הידיעה שיש קבוצת של אנשים שמפגינה מדי שבוע וחלקם גם מדי יום למען השבת החטופים תומכת במשפחות החטופים. לי אישית זה גם מחזיר קמצוץ של אמון במין האנושי. אני חש אסיר תודה לכל אחד ואחת מהמפגינים.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
לכל מי שמצליח ללכת כל בוקר לים ומצליח ליצור מראית עין של חיים נורמליים במדינה לא נורמלית.

מה יהיה?
כולם יחזרו וביבי ירד מהשלטון. כי ניסים קורים וצריך להאמין בהם.

• העיר שלי
• אמנות ישראלית
• תערוכה
• מאמנים
• לחם אביגיל
• גלריית סדנאות האמנים
• גת
• הרכבת הקלה

יוצא לי לדבר הרבה עם אנשים על כך שייצוג של סמים בתקשורת מלא בשקרים ודיסאינפורמציה, הפעם מצאתי כתבה אחת שממש הכעיסה אותי ואני אשמח לפרק אותה יחד אתכם כמקרה בוחן לסוגיה. השבוע (10.08.21) פורסמהכתבה במאקו "בריאות"על "דוקטור-4, הסם החדש שמשגע את תל אביב". אני אעבור על העובדות לכאורה שמובאות בה אחת-אחת ונבדוק כמה מהן מדויקות ונכונות.

"תכירו את הסם החדש שמקבל חיבוק חם מהסצינה התל אביבית, סם הדוקטור 4 (MMC4)"

מפדרון, או ‎4-MMC, הוא ממש לא סם חדש, אלא למעשה הוא היה אחד החומרים ששווק בארץ כ"חגיגת" בשנות האלפיים. בדומה לנייס גאי ושאר מוצרי הקנבוניאידים הסינתטיים, חומרים שונים שווקו תחת השם הזה, וכל פעם שאחד מהם יצא מחוץ לחוק הוא הוחלף בחומר שונה בעל דמיון כימי לחומר הקודם. מפדרון ספציפית הוצא מחוץ לחוק במדינת ישראל עוד בשנת 2008, מאז הוא נעלם מהעולם לתקופה והופיע מחדש בשנים האחרונות.

אגב, אני לא הכי בקיא בשמות רחוב של סמים, אבל אני יודע ש"דוקטור" מתייחס ל-‎3-MMC ולא למפדרון. אם כבר בשמות רחוב עסקינן, הכינוי השגור למפדרון הוא "מיאו מיאו". יש לציין שלהרבה סוחרים אין מושג מה הם באמת מוכרים – מה שמייצר עוד יותר בלבול עבור המשתמשים. זו עוד אחת מהבעיות הרבות שישנן עם העובדה שאנשים שרוצים לצרוך סמים נאלצים לקנות אותם בשוק שחור ובלתי מבוקר.

"מדובר בסם חזק ועוצמתי, לא פחות קטלני מקודמיו"

לא יודע מה זה סם חזק ועוצמתי, אבל אני יודע שהוא לא קטלני. בקרוב ל-20 שנות קיומו, יש בעולם מקרי מוות מתועדים בודדים כתוצאה משימוש ממפדרון, רובם בשילוב עם חומרים נוספים, וברוב המוחלט של המקרים (אם לא כולם) זה מעולם לא הוכח שמפדרון ספציפית היה הסיבה למוות. בכלל, ‎4-MMC חומר ותיק יותר בסצינה מ-3‎-MMC, אז מה זה בדיוק קודמיו?

"המכיל חומרים פסיכדליים רבים, המוברחים לישראל משוויץ וגרמניה"

כמו LSD ו-MDMA, גם ‎4-MMC הוא שם של מולקולה אחת ספציפית, היא לא מכילה חומרים פסיכדליים רבים ולמעשה היא לא מכילה חומרים פסיכדליים בכלל. השם המלא של החומר הוא ‎4-MethylMethCathinone והוא נגזרת כימית של קאתינון, החומר הפעיל בגת, חומר קרוב לאמפתמין במבנה הכימי שלו ועל כן הוא ממריץ. אין שום קשר בינו לבין חומרים פסיכדלים.

"ומעורבבים עם חומרים נוספים בארץ"

אם מעורבבים בתוכו חומרים נוספים, הסיבה היחידה לכך היא העובדה שהחומר נמכר בשוק שחור שאין בו שום רגולציה. אם החומר היה נמכר באופן חוקי, היה ניתן לפקח על האיכות שלו ובכך למנוע מאנשים להפגע כתוצאה מצריכה של חומרים לא ידועים שעורבבו פנימה על ידי סוחרים מפוקפקים.

עכשיו מובא לנו ציטוט של קצין משטרה, הוא בטח יודע על מה הוא מדבר, נכון?

"שימוש בכמות קטנה עלול לגרום למוות. הוא קטלני יותר ממשפחת הסמים הקודמים (סם הדוקטור-1-2-3) ומכיל חומרים עוצמתיים מאוד"

לא יודע מה זה כמות קטנה, אבל כמו שכבר ציינתי מוקדם יותר – אין כמעט מקרים מתועדים של מוות כתוצאה מצריכה של מפדרון, בטח לא כתוצאה מכמות קטנה. ישנם מקרים מתועדים שבהם נדרש טיפול רפואי עקב השימוש, אבל זה תמיד קרה עקב צריכה של מינון גבוה במיוחד, או בשילוב עם חומרים נוספים. כנ"ל לגבי ‎3-MMC ו-‎2-MMC. אגב, אין דבר כזה בכלל ‎1-MMC.

גם אין דבר כזה "דוקטור-1-2-3". כפי שציינתי, "דוקטור" הוא שם הרחוב של ‎3-MMC, חומר שהגיע אחרי ‎4-MMC. המספור של החומרים הוא לא כמו דגמים של אייפונים, אלא זה הוא השם הסטנדרטי של המולקולות שמתאר את המבנה שלהן. גם נוגד הדיכאון וולבטורין מבוססת על נגזרת של קאתינון, אולי זה דוקטור 5?

ושוב, מה זה מכיל חומרים עוצמתיים מאוד? במפדרון יש רק חומר אחד והוא נקרא מפדרון, או ‎4-MMC, אני לא יודע איך מודדים את ה"עוצמתיות" שלו וביחס למה בכלל. אמפתמין למשל, פעיל במינונים הרבה יותר נמוכים.

"לכן המחיר שלו גובה מחיר כבד בהרבה מסמים פסיכדליים אחרים שיש בשוק"

איזה מחיר כבד הוא גובה? ממי? אגב, זוכרים שאמרנו שזה לא חומר פסיכדלי בכלל?

"מעבר להיותו סם מעורר מינית, הוא גם גורם למשתמשים להיות ערניים במשך שעות ארוכות ומפחית את החשק לישון."

באותה מידה זה היה יכול גם להיות תיאור של גת, או אפילו של קפה, ובכלל לרצות להרגיש עוררות מינית ולהיות עירני למשך שעות ארוכות זה רצון אנושי לגיטימי לחלוטין.

עכשיו יש לנו גם ציטוט של סוחר, אולי הוא מומחה לעניין?

"זה סם חזק יותר מהדוסה, גורם להזיות, הגברת החשק המיני וחידוד החושים"

נתחיל מהכי חשוב – דוסה זה לא סם, זו תערובת מסתורית שכל סוחר דוחף לתוכה מה שבא לו ועל כן מומלץ בכל מקרה להתרחק ממנה בכל מחיר, פשוט כי אתם לא רוצים להכניס לגוף משהו שאין לכם דרך לדעת מה יש בו. חוץ מזה, מפדרון לא גורם להזיות, לפחות לא במינונים סטנדרטיים.

שימו לב:

אני לא מנסה להגיד שהחומר הזה הוא טוב או רע, או להמליץ לאף אחד על השימוש בו. כמו עם הרבה חומרים אחרים, יש לו את הסיכונים שלו ויש לו את ההזדמנויות שהוא מביא איתו. המציאות מוכיחה לנו שוב ושוב שאנשים הולכים לצרוך סמים כך או כך, אבל אם הם היו מקבלים מידע מהימן ולא הפחדות ריקות, כל אחד היה יכול לעשות את השיקולים שלו ולהחליט מה הסיכון שהוא מוכן לקחת על עצמו על סמך אותו מידע.

את רוב המידע שציינתי כאן ניתן למצואבערך הוויקיפדיה על מפדרון.לו רק ה"עיתונאי" שפרסם את זה היה טורח להציץ שם ולו לרגע הוא היה מגלה שרוב מה שהוא כתב זה שטויות. העולם מלא בדיסאינפורמציה, לשקר בתקשורת לגבי סמים נהיה הסטנדרט ונראה שלאף אחד לא אכפת. יש מקום דווקא לציין לחיוב את עיתון "הארץ" שבשנה האחרונה פרסם מספר כתבות רציניות בנושא סמים, במיוחד הטור הקבוע של גורו הפסיכדליה, עידו הרטוגזון, אבל זו רק טיפה בים של שקרים ודיסאינפורמציה שמופצים באופן שיטתי.

אז מה זה בכל זאת מפדרון ומה עושים איתו?

מפדרון הוא נגזרת כימית של קאתינון, החומר הפעיל בגת. ההשפעה שלו היא של ממריץ אופורי, שמגביר את החשק המיני, מסיר עכבות, ופותח רגשית, קצת בדומה ל-MDMA. משום שמדובר בחומר חדש יחסית, הוא נחקר מעט מאוד וקשה לומר כיצד נראה שימוש בטוח בחומר.

מינון סביר של החומר עבור רוב האנשים הוא בסביבות 100-200 מ"ג בבליעה או 40-80 מ"ג בהסנפה, כאשר משך ההשפעה הוא כ-4 שעות בבליעה וכשעתיים בהסנפה. בדרך כלל משתמשים ירצו לקחת חיזוקים נוספים בהמשך הערב על מנת להאריך את ההשפעה, מנת חיזוק אופיינית תהיה כמחצית מהמינון המקורי. רצוי גם לקחת בחשבון שיהיה קשה עד בלתי אפשרי להירדם למשך כמה שעות טובות אחרי החיזוק האחרון.

כמו חומרים רבים בעלי השפעה דומה, כשהאופוריה מתחילה לחלוף, קל מאוד ליפול לדפוס שימוש של בינג' – חיזוקים חוזרים של החומר שיכולים להמשך גם יממה או יותר, תוך כדי ויתור על שינה ומנוחה. ככל שעולה משך הבינג', המינון, ותדירות השימוש, כך עולה הסיכון לפגיעה בלב ובמערכת התגמול במוח. צריכה של החומר בבליעה מורידה באופן משמעותי את הקרייבינג לעוד ועוד חיזוקים. יתכנו גם נזקים גופניים נוספים שלא ידועים לנו עדיין, כי כמו עם הרבה מהסמים, החומר פשוט לא נחקר מספיק.

בשימוש קז'ואלי של אחת לחודש או פחות, שבו מציבים גבולות ברורים כדי לא להיגרר לבינג'ים מוגזמים, לא ידוע על השלכות בריאותיות ארוכות טווח. עם זאת, לאנשים רבים יש נטיה להתמכרות לחומרים מהסוג הזה וחשוב להיות עם האצבע על הדופק על תדירות השימוש, לצערי יצא לי לראות מספר אנשים בוגרים ויציבים מגיעים למקומות מאוד קשים כתוצאה משימוש בלתי מבוקר בחומרים מהמשפחה הזאת. למידע נוסף על החומר (ועל סמים בכלל) ממליץ להציץ ב-PsychonautWiki, וכן בדף הוויקיפדיה שקישרתי מוקדם יותר, שניהם מלאים ברפרנסים למאמרים מדעיים וכתבות לקריאה נוספת.
כותב הטור פעיל במגוון פרויקטים למזעור נזקים והנגשת מידע בנושא שימוש אחראי בסמים, חבר בצוות הניהול של קבוצת"מדברים פסיכדליה"בפייסבוק

• טור אישי
• טור דעה
• סמים
• גת

• Facebook
• Twitter
• Email

חמש שנים חלפו מאז שיגעון הגת שפקד את העיר בקיץ 2012, ולא פלא שגופי תקשורת משוקצים כגון המגזין שלפניכם כבר מכריזים בריש גלי על התקהות החושים המיניים בתל אביב ("אוננות, ריטלין ונטפליקס", עאלק). מי ששרד את הקיץ המדובר יוכל לספר על תורים אינסופיים של זוגות בדרכם לשירותים של הברקפסט, ובייבי בום של תינוקות אשכנזים בעלי גון עור של ביצה חומה המלחכים את תחליפי החלב כאוהדים מסורים של שמשון תל אביב. האם רינה מצליח תאזור האומץ לחטט גם בפרשה הזו?

במסגרת טרנד החזרה לעבר הלא רחוק ("בנות גילמור", סקיני ג'ינס, מפלגת יש עתיד) נראה שאפשר לסמן את אביב 2017 כמועד שובו של הגת העירה. אמיר ורסנו, בעל החנות טבק בעלייה (שכיית החמדה של סטלני פלורנטין), זיהה את כמיהתו של קהל היעד לדלקה מ־100 אחוז רכיבים טבעיים ולקח על עצמו את המשימה להשבת האון המיני והאנרגיות החיוביות לאזור. לפני כשבועיים הוא פתח סמוך לחנות הטבק את פינת הגת שבה הוא מגיש תה גת, מיץ גת ושייקים אלכוהוליים מחוזקים בגת במחירים משתנים. אפשר גם ללעוס אצלו "זר יומולדת" של גת חבשי חזק המיובא מאתיופיה או גת ערבה עדין מתוצרת הארץ, או לקחת אותם הביתה כפינוק לאורחים שיגרום לעוגת הלימון של רות סירקיס להחוויר.

הגת של ורסנו מספק את הסחורה, כפי שיעיד עבדכם הנאמן שנדלק בעיצומו של יום עבודה. ורסנו פינק אותי בשייק שהכיל וודקה ואן גוך ותרכיז לימונים ובתה גת מהביל, והשביע את המאנץ' המתבקש בנקניקייה בלחמנייה. הטעם העשבי המאפיין את מיצי הגת הגסים לא הורגש בשייק כלל, אם כי לתה הגת היה טעם לוואי בלתי נמנע של דשא. כעבור שעה הייתי מסטול ברמה של חצי כדור ריטלין (שמצא את דרכו לנחיריים), ועל האופנים שבהם ניצלתי את כוח הגברא המועצם שניתן לי קצרה היריעה מלספר.

מסביב מצאתי קהל מגוון למדי. בר הגת מקרב את לבבותיהם של סטלני פלורטנין הפוחזים, בוגרי הטיולים למזרח הרחוק, ושל תימנים ופרסים כבדים שליחוך הגת הונחל להם מילדות. כל זאת ברוח נינוחה וללא מאבקי סטטוס, הדור הוותיק מגלגל את רזי הסטלה לדור הבא אחריו (לדוגמה, אחד מיושבי המקום הראה לי שאת קוביית הסוכר מאחסנים מעל השן הטוחנת ולא ממסים בתוך תה הגת).

ורסנו לוקח את הגת שלו ברצינות תהומית, אולי מפני שהוא כלל לא תימני. "אני חצי מרוקאי וחצי בולגרי", הוא מתוודה. "אבל אני לועס עם חברים, זה עושה לי ראש טוב, ואמרתי שיש פה גימיק נחמד. אני לא מגיש פה בירות, אני טוחן את הגת במקום ומשתמש רק במים מינרליים. ככה אני דואג לכך שיישבו כאן אנשים טובים ולא יהיה גועל נפש. אנשים לוקחים גם עלי גת הביתה, ולפני משחק כדורגל תשים לב שיהיה פה מפוצץ".

נוסף על ריכוז, המרץ והאון המיני, ורסנו עומד על כך שהגת מיטיב גם עם שומרי משקל. "הגת מדכא תיאבון, ואשתי ירדה יותר מעשרה ק"ג אחרי ששתתה בכל יום כוס של מיץ גת", הוא מספר ומראה לי בטלפון את תמונות הלפני והאחרי, המרשימות לכל הדעות. "עכשיו כל החברות שלה מציקות לה שאביא להן גם, אין לי כוח לזה".

פינת הגת, העלייה 19 תל אביב, ראשון־רביעי 10:00־24:00, חמישי 10:00־3:00, שישי 10:00־15:00, 6818399־052

• תל אביב
• תל אביב: חדשות עירוניות
• גת
• עירוני

• Facebook
• Twitter
• Email

חשבתם שדור ה־Z נמצא כל היום רק בסנפצ'אט? מתברר שהוא מבלה גם במשתלות. בזמן שהלגליזציה של הקנאביס מתעכבת ומחירו מאמיר, נראה שלא מעט תל אביבים פונים לתחליפים כדי לזכות בסטלה המיוחלת, בהם גם צמחים שנמכרים באופן כשר לגמרי במשתלות. בחופש הגדול האחרון הדיבור על סמי המשתלות התמקד בעיקר בשני צמחים: אוזן ארי אפריקני, שאמור לספק סטלה רגועה יחסית. השני הוא דטורה, צמח הזייתי בעל השפעה חזקה מאוד.

מבדיקה שעשינו במשתלות שונות עולה כי מוכרי הצמחים כבר מכירים את השטיק, אבל אין להם הרבה מה לעשות בנידון – חלקם הפסיקו להחזיק את הצמחים האלה, חלקם מנסים לטרפד את העסקה במקרה שהם חושדים שהיא לא ממש למטרות נוי, אבל רובם פשוט זורמים.

התקשרתי, למשל, למשתלת אהרוני שבקצה הצפוני של תל אביב, סמוך לכפר הירוק, והתעניינתי לגבי אוזן ארי אפריקני. "אתה מעשן את זה?", שאל המוכר בנימה דיסקרטית. "כן", עניתי. "אז אין בעיה, עוד מישהו הזמין. תתקשר בשבוע הבא, כשהאחראי יהיה פה, והוא יזמין לך פרח או שניים".

במשתלה אורבנית שבשוק הכרמל התגובה הייתה יותר של דאחקות. המוכרת הסבירה שכרגע נגמר אוזן הארי האפריקני, אבל לא שמעה על הדטורה. לאחר שביררה עם האחראי, אמרה: "אין לנו דברים כאלה". "מה זה כאלה?", הקשיתי. "אני לא יודעת איך אומרים את זה בעברית, ברוסית יש לזה שם מסוים… איך אני אגיד, זה צמח שמעשנים אותו". "איזה מהם?", היתממתי. "שניהם!", היא פרצה בצחוק. המשך השיחה, שבה דנו ביופייה של הפריחה הכתומה המפוארת של אוזן הארי, נעשה תוך קריצה הדדית מחויכת.

אבל היו גם משתלות שבדרכים שונות הבהירו שהן לא ממש רוצות את העסקים שלי אצלן – למרות, כאמור, היעדר כל מניעה חוקית. כך, למשל, במשתלת ירוק־עד שברמת השרון, כשהתעניינתי לגבי דטורה ואוזן ארי אפריקני, העבירו אותי לאחראי, שביקש דבר ראשון שאזדהה, ואז טען שבאופן מקרי מישהו לקח היום את כל אוזן הארי ושגם כל הדטורה נגמרה, ושיהיה רק בשבוע הבא. זה לא היה "שבוע הבא" של תור אצל הפסיכולוג, אלא של נציג שירות טלפוני בדואר ישראל.

בשתיל שברמת השרון היו יותר ישירים. "אתה יודע שזה רעיל?", שאל אותי המוכר לגבי הדטורה. "מאיזו בחינה?". "החבר'ה שרוצים הזיות אוהבים את זה. יש משהו עם אכילה של הפרי או אפילו אם נוגעים בזה, אני לא ממש בטוח. בקיצור, את שניהם הוציאו מכאן – הדטורה זה ממש ברמת הסכנה".

"אני מוכרת, זה לא ענייני מה עושים עם זה"

למרות הסכנה שבצמח, איתי פאול ממשתלת הסוכה – בית ירוק בכפר אז"ר מספר שלא מעט צעירים מתקשרים אליו לאחרונה לגבי הדטורה. "בארץ משתמשים בדטורה הרבה בגינון הציבורי וכמעט בכל משתלה אפשר להשיג את זה, אבל זה צמח מאוד רעיל, לא סתם מכנים אותו 'עשב השטן'", הוא מסביר. "שמעתי על אנשים שלקחו דטורה והגיעו להזיות קשות ולמצבים מנטליים בעייתיים. אוזן הארי האפריקני גם מאוד נפוץ. באביב יש לו פריחה כתומה יפה ובשאר הזמן יש לו בעיקר עלים, והוא דומה קצת במראה שלו לקנאביס. הוא גם ממסטל, אבל קל. יותר דומה לקנאביס".

פאול מספר שהחיפוש אחר דטורה ואוזן ארי גבר בשנים האחרונות. "זה משהו שאני שומע עליו בעיקר בשנתיים האחרונות. גם בשביל המגדלים אני חושב שזה די חדש", הוא מפרט. "למשל היה הקיץ בחור שהתקשר אלינו לבקש את אוזן הארי ואמר לי שזה לניסוי בכיתה. ביקשתי לדבר עם המחנכת והוא ניתק לי את הטלפון. אחרי כמה ימים התקשר מישהו מאותו מספר וטען שהוא גבר בן 26".

הגישה של בלה החביבה ממשתלת יהלום שבדרום תל אביב הרבה יותר צ'ילקס: "אני חושבת שהצעירים בתל אביב מסודרים גם ככה ולא צריכים אותנו בשביל זה, אבל התופעה הזאת קיימת, ברור, ואני מוכרת כי זה לא ענייני מה עושים עם זה".

"גם עלי כותנה בכמויות גדולות יכולים למסטל"

הדטורה ואוזן הארי האפריקני הם רק טיפה בים של זני צמחים ברחבי העולם, חוקיים ובלתי חוקיים, המשמשים לסטלות שונות. במקרה השניים הללו גם גדלים בישראל. לטענת חוקר הצמחים עודד יפה ממעבדת הצמחים שלפ, תופעות של צריכת צמחים היו קיימות בארץ מאז ומתמיד ואין סוף לגילויים חדשים. "אני זוכר את השאלות – על קיקיון, על סברס. פעם ילדים טיגנו הרדוף וזה נגמר באיזה אסון. היו אצלי מאות שיחות במהלך השנים מהורים שמתקשרים כי הילדים אכלו איזה פרח".

לטענתו קשה מאוד לדעת עד כמה רעיל כל צמח ומה בדיוק הוא עושה לנו. "גם אם תלך לאכול עלים של כותנה בכמות גדולה או תשתה יותר מדי שמן סויה, אתה תתמסטל. הקיבה לא תעבוד, ואתה תחטוף את החומרים שיש בצמח. יש דברים שמאוד באופנה עכשיו. אנחנו, למשל, גידלנו פרג לפני 50 שנה, ואז באו אלינו מהאו"ם ואמרו לנו להפסיק כי עושים מזה אופיום. אז יש צמחים שבכמות קטנה ממסטלים ובכמות גדולה הורגים. בתקופה שהייתי בצבא עם הגששים הבדואים, בכל פעם שעברנו בנחל פארן הם היו עוצרים להביא כל מיני עשבים – צמחי מרפא, צמחים להתמסטל מהם. מגדלי הגת זה אותו סיפור".

ואתה ניסית את הצמחים האלה?

"אני בחיים לא נגעתי בכלום. אני 50 שנה עובד בתחום ואני יודע מה זה צמחים, זה הכל כימיקלים אמיתיים. אז מה אם זה מהטבע, יש בהם דברים מאוד רעילים שעושים מהם גם חומרי הדברה ותרופות, אז שאני אתחיל לאכול את זה? מה, אני מטומטם לגמרי?".

*הבהרה: אנחנו לא מעודדים שימוש בחומרים המוזכרים בכתבה זו, אבל בעד הרחבת השיח (;

בכל זאת החלטתם לנסות? כדאי שתלמדו קודם מה גדל פה מתחת לאף

דטורה

שמות נוספים:חצוצרות השטן, פעמוני הגיהינום, Devil's Weed ,Jimson Weed ועוד.
מה עושים עם זה?אכילת הזרעים והעלים או עישונם לאחר ייבוש. אפשריות נוספות: הכנת תה מחליטת העלים, הסנפה של אבקת הזרעים או מריחת משחה העשוייה מחלקי צמח מעוכים על הגוף (לא מומלץ כי קשה לשלוט בכמות). כעשרה זרעים מספיקים לסטלה קלה עד בינונית.
כמה עולה?40־90 ש"ח לצמח, תלוי בגודל.
השפעה:סם הזייתי חזק שכדאי להיות זהירים איתו. בחליטה השפעת החומרים נמשכת זמן רב, לפעמים עד יממה. בעישון – בין חצי שעה לשעות אחדות. בהסנפה – שעות אחדות.
סכנות:הצמח עלול לגרום להרעלה, שיכולה להתבטא, מלבד הזיות קשות, בעצירת שתן, חום יתר, יובש בפה, פרכוסים, אישונים מורחבים, ראייה מטושטשת וחרדה. בכמויות מוגזמות ממש עלולות להופיע בעיות בתפקוד הלב והנשימה.

אוזן ארי אפריקני

שמות נוספים:זנב האריה, Wild Dagga. בן דוד של הצמח המכונה מריחואנלה ("מריחואנה קטנה" בספרדית).
מה עושים עם זה?מעשנים את פרחי הצמח או את עליו (בפרחים יש ריכוז גבוה יותר של החומר הפעיל). ניתן גם לחלוט את כל חלקי הצמח.
כמה עולה?כ־40 ש"ח לצמח.
השפעה:מרגיעה. דומה למריחואנה אך עדינה יותר.
סכנות:לא מסוכן מדי. כמו עם וויד, פשוט לא מומלץ להגזים.

קיקיון

מה עושים עם זה?מעשנים את העלים, בדרך כלל בערבוב עם טבק.
כמה עולה?אפשר לקטוף. גדל בעיקר בשטחים פתוחים – בצִדי דרכים, ליד נחלים וגם בגינות וסמוך לבתי מגורים, כמעט בכל חלקי הארץ.
השפעה:סטלה מרימה, צחוק.
סכנות:בליעת זרעי הקיקיון מסוכנת בגלל רעילות גבוהה ביותר של החומר ריצין המצוי בהם (כל כך רעילים שהצמח הוכתר בספר השיאים של גינס כצמח הרעיל בעולם). היו לא מעט מקרים של בליעת זרעים או חליטתם לתה שנגמרו בהרעלה ובפינוי לבית חולים. הריצין אף נתפס בשימוש של חוליית טרור בבריטניה בתחילת העשור הקודם בניסיון להוציא לפועל פיגוע ביולוגי.

אימפומאה

שמות נוספים:לפופית (המנביטה גם את הבטטה המוכרת), מורנינג גלורי.
מה עושים עם זה?אפשרות אחת היא ללעוס ולבלוע את הזרעים. אפשרות נוספת היא לטחון את הזרעים, להשרות אותם במים מטוהרים קרים לחצי שעה, לסנן ולשתות. הדרך הכי טובה כדי להימנע מתופעות לוואי בעיכול היא להשרות במשך כמה שעות עד יממה, לקלף את הקליפה ואז ללעוס/לשתות. אפשר גם לחלוט לתה. מנה מומלצת נעה בין 50 ל־400 זרעים (1.5־10 גרם), בהתאם לעוצמת הסטלה המבוקשת.
כמה עולה?כ־80 ש"ח לכמות של זרעים שמספיקה לסטלות אחדות. אפשר להשיג במשתלות רבות ובאתרים ישראליים כמו הארנב הירוק ופטריית הקסם.
השפעה: הזייתית/פסיכדלית. מכיל חומר שנקרא LSA, הקרוב בהשפעתו ל־LSD אך מתון יותר. החוויה עשויה להימשך 6־10 שעות.
סכנות:מסוכן לאנשים עם בעיות כבד.

גת

מה עושים עם זה?לועסים את הצמח (כולל הגבעול בגת חבשי). אפשר גם לשתות מיץ גת או לעשות חליטת גת לתה.
כמה עולה:כמה עשרות שקלים לחופן נכבד. גת מסוגים שונים – גת ירוק, גת אדום, גת חבשי האיכותי ביותר; אפשר להשיג באתרים כגון getgat.co.il או במשתלת גת־עדן, שמתמחה בגידול גת בתצורותיו השונות. המחיר נע בין 20 ל־90 ש"ח לחבילה, בהתאם לזן.
השפעה:בגת יש חומרים פסיכואקטיביים ברמה נמוכה. אמור לגרום לתחושת שמחה, ערנות, התרגשות ואף אופוריה קלה בכמות מספקת. ההשפעות משתנות בהתאם לזמן הלעיסה.
סכנות:הסכנות, אם בכלל הן קיימות, נוגעות למי שלועס עשרות שנים באופן יומיומי. במקרים כאלה מומלץ לבדוק אחת לכמה זמן את בריאות הפה והלב.

• אימפומיאה
• קיקיון
• עשב השטן
• לפופית
• אוזן ארי אפריקני
• דטורה
• גת
• סמים
• קנאביס
• תל אביב: חדשות עירוניות
• תל אביב
• אימפומאה
• עירוני

• Facebook
• Twitter
• Email

ענף הבטחות השווא נחלק היום לשני שווקים עיקריים: שירי אהבה (הוא לא יביא לך את הירח) ורפואה אלטרנטיבית (זה לא יעביר לך את האנגינה). אבל גם בשוק זיוני המוח יש מזיינים ויש זיינים. כמו שלא כל אחד הוא אייל גולן, ככה גם לא כל אחד הוא עוזי־אלי חזאי – זיין מוח ברמות שייקספיריות ביותר. חזאי בן ה־72, הידוע גם בשם הקליט "איש האתרוגים משוק מחנה יהודה", פתח לאחרונה סניף שני בכניסה לשוק הכרמל. ככרמלי שהוא גם תושב שוק הכרמל – רציתי לבדוק על מה כולם מזיינים את המוח. אז הלכתי לדוכן המיצים של איש האתרוגים.

אך ראשית סיפור ומוסר השכל בצדו: אני פוחד מדבורים. לפני כמה שבועות נסעתי למצפה רמון. המצפאים ערכו פסטיבל היפי־פגאני כלשהו. בין היתר היה שם דוכן גת. אחרי שתי כוסות חשבתי שהכל דבורה. ברחתי מזבובים. ברחתי מאנשים. ברחתי מהאף שלי. ומוסר ההשכל: ההבדל בין מיץ גת מרוכז שהוצא מן החוק ב־2012, למיץ גת טבעי כמו זה שמוכר עוזי־אלי – הוא כמו ההבדל בין אספרסו לאקסטה.

בכל אופן, הדוכן מלא הבטחות כרימון. על מיץ הגת נכתב: "ויאגרה מהטבע, גורם להיזכר בנשכחות, מאפשר לך להירגע ולנשום עמוק ובקלות, זהו גן עדן של השכל, מחזק ומשמח את האדם, כך הוא יוכל לעבור כל מכשול ולכבוש כל הר, מעורר את שמחת הלב ומשמש כחגורת הצלה בשעות הצורך להגיע לפסגה". לא פחות. זה נשמע נחמד והכל, אבל לא חשבתי שגן עדן של השכל, שמחה והצלחה בכלל שווים עשרה ש"ח.

אז הלכתי על האתרוגת – שילוב מנצח של אתרוג וגת. איש האתרוגים מבטיח שהמיץ הזה "מרומם מצב הרוח לאהבת אדם, מרחיק עייפות ומתחים, לגיל המעבר, מפעיל אותך שכלית וגופנית, מגביר פוריות, מעניק היי טבעי וכיף, להיות מחובר בכל (! – ע"כ), מחזק את מערכת העיכול ומביא שלום בית בשבת". או! זה כבר נשמע לי יותר רציני. קניתי בקבוק גדול ב־50 ש"ח ושתיתי את זה כל סוף השבוע.

להלן מסקנותיי:מרומם מצב הרוח לאהבת אדם – זה היה טעים אבל לא צריך להגזים, בנאדם. לגיל המעבר – אז למה מכרת לי את זה? מפעיל אותך שכלית וגופנית – לא הפעילו אותי גופנית מאז הטירונות. מגביר פוריות – אנחנו לא מנסים. מעניק היי טבעי וכיף – היה היי, אבל הוא לא היה טבעי. להיות מחובר בכל – כולנו יצאנו מהמפץ הגדול! כולנו מהגרי עבודה מאפריקה! מחזק את מערכת העיכול – הכי לא. מביא שלום בית בשבת – שלום. אני חוזר לבננה־תמר־פקאן.

• איש האתרוגים
• הנה זה בא: המדריך המלא לקיץ 2015
• גת
• ויאגרה
• מחנה יהודה
• שוק הכרמל
• מיוחדים