בקורונה הוגבר השימוש בדירות AIRbnb בעיר למסיבות וחייהם של השכנים הפכו לסיוט | גם הקנסות לא מזיזים לדיירים הזמניים, ובעלי הדירות עצמם משנים את המיקומים ברשת כדי להימנע מאכיפה | בעולם ובארץ מצאו פתרונות, אך בעירייה אומרים שהממשלה אחראית | "הערך של הדירות יורד והחיים שלנו נהרסו"
ריבוי הדירות להשכרה לטווח-קצר בתל אביב היא אינה חדשה מרעישה. כבר נכתב על זה לא מעט, ומדובר בסוגיה מדוברת גם בערים רבות בעולם. אלא שבתקופת הקורונה נסגרו השמיים, נסיעות לחוץ לארץ לא היו בגדר אופציה, ורבים מתושבי ישראל נאלצו לבלות בבידוד. במחשבה על פתרונות יצירתיים רבים פנו לדירות להשכרה לטווח קצר באתרים כדוגמת AIRbnb ו-BOOKING.COM – בין אם זה לצורכי בידוד או נופש מקומי. כמובן שבעלי הדירות מרוצים מהלקוחות שממלאים את הדירות, אך הדיירים הגרים בבניינים אלה פחות.
עיריית תל אביב קיבלה בשנה האחרונה עשרות תלונות מדיירים על רעש, הפרות בידוד/סגר והתקהלויות בדירות אלה, אך לכולם נאמר כי היא אינה אחראית על דירות לטווח-קצר או לחילופין שלא נמצאו סימנים למסיבה או רעש וכי אם אכן נמצאו – אותם אינדיבידואלים קיבלו קנס. באתר AIRbnb לדוגמה, יש איסור חמור על אירוח מסיבות ומפגשים של יותר מעשרה אנשים. בנוסף, אין להעלות תמונות של מסיבות לפרופיל של דירה. "לעיריית תל אביב יש עשרות תלונות בזמן אמת על הדירה הזאת", מספרת ת', דיירת בבניין ביפו הסובל מדירת מסיבות המוצעת באתר AIRbnb. "הרבה מהתלונות היו בזמן הקורונה כשלא היה ניתן לבקר אנשים. הם קיבלו קנסות אבל זה כסף קטן לשוהים, ולבעל הדירה לא אכפת".
"בזמנו שלחתי את הלינק לדירה לעיריית תל אביב אך בעל הדירה שינה את המיקום של הדירה באתר אז אנחנו לא מצליחים למצוא אותה שנית", היא מוסיפה. באחת התשובות מלשכת ראש העיר שנשלחו כתגובה לתלונותיה של ת' נכתב כי "באשר להשכרת דירת AIRbnb, השאלה האם אדם רשאי להשכיר או לשכור דירת מגורים בעיר באמצעות פלטפורמות השכרה באינטרנט, דוגמת AIRbnb, מעלה סוגיה שאינה מענייניה של העירייה ואינה מצויה בתחום סמכותה ואיננו רשאים לייעץ לך לגביה. ככל שפנייתך מתייחסת להשכרת דירות מגורים בעיר לצרכי נופש, יובהר כי מרחב הפעולה של העירייה בעניין זה הוא מוגבל למדי, ומצוי במסגרת הסמכויות שניתנו לעירייה על פי דין, כפי שיובהר להלן".
ג', בעל דירה בבניין בקרבת רוטשילד שהתלונן לעירייה ובאתר AIRbnb, מספר כי גם הוא נתקל בתשובה אטומה מהעירייה. "זה פשוט הזוי. הדירות האלה היו משרדים וחברת הניהול החליטה לחלק אותן לדירות AIRbnb. לעירייה לא אכפת. שלחנו תלונה ל-AIRbnb על הדירה וגם על העובדה שמוצגת בפרופיל הדירה תמונות ממסיבות. עוד בפברואר נאמר לנו שהעניין יטופל. פנינו גם לחברת הניהול של הבניין – וכלום. זה הורס לנו את החיים. למה העיריות בצפת ובניו יורק הצליחו להגביל את הדירות לטווח קצר ורק בתל אביב פתאום העירייה חסרת כוחות? פקחים נותנים לשוהים קנסות על רעש אבל הם ממשיכים במסיבה. הערך של הדירות שלנו יורד והחיים שלנו נהרסו".
ל', דיירת בבניין של ג', מאשרת את הדברים. "אני גרה בבניין שש שנים. אני בחודש שביעי להריון ואני כבר חצי שנה מנסה לצאת מהדירה שלי. בעל הדירה אמר לי למצוא דיירים מחליפים בעצמי וגם להודיע להם ששכר הדירה עולה. איך אני יכולה לעשות את זה לאנשים? לתת להם להיכנס לדירה מבלי לספר שיש פה מסיבות, אנשים שמאיימים על הדיירים בבניין, ושכל העולם יודע את הקוד ללובי? החוזה שלי נגמר באוגוסט ואני עפה מפה".
ג' מעלה טענה נכונה – מדוע עיריית תל אביב נמנעת מלהתעסק עם פלטפורמות להשכרת דירות לטווח קצר? בערים רבות – סינגפור, ניו יורק, ניו ג'רזי, מיאמי, ברצלונה ולוס אנג'לס ישנן הגבלות של העיריות על שירותי השכרה. ההגבלות נעות בין הוצאת השירות מהחוק, להגבלת אחוזי הדירות המושכרות לטווח קצר והגבלת שטח הדירה בו ניתן לאכלס אורחים. הסיבות לכך רבות: תיור יתר של שכונות מסוימות, מחסור בדירות לשוכרים לטווח ארוך, ירידה באיכות חיי הדיירים, ערך הדירות ועוד.
בתל אביב לעומת זאת, העירייה העלתה ב-2019 לבעלי דירות נופש את הארנונה. תשובתו של חולדאי בזמנו הייתה ש"אי אפשר להסדיר רגולציה כשאין חקיקה מתאימה". והפלא ופלא, איכשהו עיריית צפת דווקא מצאה דרך להגביל את דירות הנופש, בדגש על דירות המוצעות ב-AIRbnb. בשנת 2018 עיריית צפת הגישה תביעה נגד וילת אירוח בשכונת מגורים, בטענה כי המצב חוטא לייעוד הקרקע. ב-2019 עיריית צפת ניצחה ומפעילי הנכס הפסיקו את פעילותו.
"לא אכפת להם מהדיירים והעירייה פשוט מסמנת וי עם קנס. הם בשקט לעשר דקות ואז ממשיכים עם המסיבות שלהם"
באפריל האחרון פורסם ב"כלכליסט" כי דיירים בבניין ברחוב שלום עליכם בתל אביב ביקשו צו מניעה להשכרת דירות נופש בטענה לירידה באיכות חייהם ובערך הנכס. השופט קבע כי יש לערב את היועמ"ש, ובחודש יולי הקרוב צפויה הכרעה ונגלה אם זה מנוגד להיתר הבנייה או שישנו צורך ברישיון עסק על מנת להפעיל את דירות הנופש. הגיוני שבהקשר של השכרת דירות לטווח קצר שמה של AIRbnb יעלה מאחר וזאת הפלטפורמה הפופולרית ביותר בעולם להשכרת נכסים לנופש. אך בעוד חלק קטן מהדיירים הסובלים יקבלו תשובות ביולי הקרוב, או תשובות יבשות מחברת AIRbnb עצמה, רבים אפילו אינם מצליחים למצוא את המקור שמשכיר את הדירות.
"אין לי מושג איפה הדירה מוצעת להשכרה", אומרת א', דיירת ברחוב טשרניחובסקי, שסובלת מהרעש בדירה המושכרת למסיבות כמה בניינים לידה. "הם מרימים את השכונה. עושים רעש ברחוב, מביאים הגברה מקצועית ושמים מוזיקה חזקה. לא אכפת להם מהדיירים והעירייה פשוט מסמנת וי עם קנס. הם בשקט לעשר דקות ואז ממשיכים עם המסיבות שלהם".
ע', דייר בבניין בקרבת רחוב קינג ג'ורג' הסובל מאותה בעיה, מוסיף: "אני לא יודע מאיפה הדירה מושכרת אבל זה עסק שמכניס הרבה לבעל הבית. זה כמו רולטה רוסית: לפעמים תבוא משפחה שתלך לישון בשש בערב ולפעמים יעשו לך מסיבת עד השעות הקטנות של הלילה. הפקחים מכירים את הדירה ופשוט אומרים 'תקראו לנו והם יקבלו קנס'. גם לרוב זה לא קהל שאפשר באמת לדבר אתו ולבקש שינמיכו".
כשדיברנו עם נציג דוברות AIRbnb בישראל, נאמר לנו כי זוהי סוגיה חשובה עבורם שיש למגר, וביקשו מאיתנו להעביר פניות שנשלחו לאתר ונטען כי לא טופלו. באשר לדירות שלא ניתן למצוא את הלינק להשכרה שלהן נאמר לנו כי ינסו לאתר את הדירות עם הכתובת המדויקת של הבניין. מאחר שחלק מן הדירות המוזכרות בכתבה אינן מוצגות באופן מפורש ב-AIRbnb, או שלא ניתן לאתר את הפלטפורמה בהן הן מוצעות להשכרה – גם ל-AIRbnb יש גבול לכמה הם יכולים לעזור לאתר את הנכסים.
"היינו מצפים ממשרד הפנים שיבין את הפגיעה הנגרמת עקב כך לאורח החיים של התושבים בפרט ולמחירי הדיור בשוק השכירות בכלל"
כשהעלנו את הסוגיה מול העירייה , והצפנו שאלות על הסיבה שבגללה אינה פועלת באופן יותר אקטיבי, קיבלנו תגובה ארוכה אך מעורפלת מבחינת המענה לשאלותינו. בשורה התחתונה אומרת העירייה כי ידיה קשורות ומעבירה את האחריות לממשלה ולמשרד הפנים. הנה תגובתה המלאה של העירייה לדברים: "עיריית תל אביב-יפו עוקבת אחרי הסוגיה ומנסה לקדם כלים כדי לשים סוף לתופעת השכרת דירות הנופש לטווח קצר, תופעה המתרחבת בשנים האחרונות בעיר ומהווה בעיה אורבנית שהולכת ומחמירה. במקביל אנו עושים כל שביכולתנו, במגבלות הכלים הרגולטוריים העומדים לרשותנו, על מנת לאכוף את ההיבטים הפליליים והתכנוניים במקרים של דירות מגורים מושכרות לצרכי נופש. תלונות המגיעות לפתחה של העירייה בעניין זה, לרבות בעקבות מטרדים הנגרמים לציבור או לשכנים, נבדקות ומטופלות ללא יוצא מן הכלל.
עם זאת חשוב להבין כי הפתרון המלא אמור לבוא דרך רגולציה של המדינה, בדומה לערים רבות בעולם, שכן אכסון דיירים/תיירים מסוג זה עדיין אינו בגדר עסק טעון רישוי ולכן, העירייה אינה יכולה לאכוף מכוחו. במקרים שבהם ישנה חלוקת דירות ללא היתר בניה מדובר בעבירה על חוק התכנון והבניה והעירייה אוכפת בהתאם לסמכותה. עד שתגיע הרגולציה מטעם המדינה, העירייה מצידה מנסה לפעול מול משרד הפנים ודורשת הטלת ארנונה כפולה על משכירי דירות שכאלה, במטרה להגביל את התופעה. אף כי ברור כי לא תפתור את כל הבעיה בכללותה, היינו מצפים ממשרד הפנים שיבין את הפגיעה הנגרמת עקב כך לאורח החיים של התושבים בפרט ולמחירי הדיור בשוק השכירות בכלל. בכל מקרה, נוכח תשובת משרד הפנים אשר לא אישר את הנושא בצו הארנונה 2019, הגישה העירייה בשלישית את הבקשה במסגרת צו הארנונה לשנת 2021 ואנו מקווים שמשרד הפנים יבין את חשיבות הנושא ויאשר בהתאם להגדרה את החיוב המוגדל עבור דירות אלה".
