Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
דיווח: המלחמה כבר מורידה את מחירי השכירות בתל אביב
מי רוצה לגור בבניין ישן בלי ממ"ד? דירות בתל אביב (צילום: שאטרסטוק)
שוכרי הדירות בתל אביב נכנסו לבונקר, והמלחמה הכניסה את שוק השכירויות של תל אביב להקפאה עמוקה. חוץ ממאות סאבלטים בקבוצות הפייסבוק השכונתיות, זה כבר מתבטא בירידת מחירים לא קטנה עבור דירות ללא ממ"ד בבניינים ישנים ובשכונות דרום-מזרח העיר. המשבר כבר כאן
לא צריך להיות סוכן נדל"ן בשביל להבין את זה: המלחמה מרסקת את שוק הדיור בתל אביב. דירות חדשות לא נמכרות, שוכרים צעירים חוזרים אל הבית המוגן של ההורים, וקבוצות הפייסבוק השכונתיות מלאות במאות הצעות לסאבלטים של מספר חודשים ויותר. על פידיווח של קים לגזיאל ב"דה מרקר", מדובר במגמה רחבת היקף שמשפיעה על מחירי השכירויות בעיר כבר עכשיו ומתבטאת בחלק מהמקרים בירידה דרמטית בשכר הדירה החודשי.
סוכני נדל"ן עימם שוחחנו ב"טיים אאוט" אישרו הבוקר את הדיווח ומספרים על קיפאון כמעט מוחלט של שוק השכירויות בעיר, כשדירות רבות מתפנות משוכריהן בגלל היעדר מרחב מוגן, התגייסות למילואים עד מועד לא ידוע או דחף לעזוב את תל אביב למקום מטווח פחות. גורמים בענף מספרים שבעוד בספטמבר לבלב שוק השכירויות לקראת תחילת שנת הלימודים ונדמה היה שמחירי השכ"ד עולים שוב, המצב כעת הוא חסר תקדים מבחינת היעדר הביקושים.
עוד כמה חודשים כאלה והשוק כולו קורס. נדל"ן בתל אביב (צילום: שאטרסטוק)
"זה מצב טבעי בשבועות הראשונים של מלחמה שכמותה לא ידענו, אנשים בחוסר ודאות כלכלי מוחלט ונכנסים לבונקר מבחינת הנכונות להשקיע במעבר דירה, בטח שלא בשכר דירה גבוה יותר", אמר לנו סוכן נדל"ן ותיק שהעדיף להישאר בעילום שם, "אבל אם זה יימשך כך עוד חודש-חודשיים נתחיל לראות אימפקט דרמטי מאוד על המחירים. כבר עכשיו יש לי דירות שהבעלים שלהן מוכן להשכיר ב-1,000 עד 1,500 שקלים פחות מהמחיר שביקשו לפני חודש, אבל אף אחד לא רוצה אותן. אם בימים רגילים הטלפון אצלנו לא מפסיק לצלצל, עכשיו אנחנו מקבלים שתיים-שלוש שיחות ביום של אנשים שמתעניינים בדירות להשכרה".
מי רוצה לגור עכשיו בסמל לדו-קיום? יפו בחגי האור (צילום: אילן ספירא)
על פי הדיווח ב"דה מרקר", הסוגיה המרכזית שמטרידה את שוכרי הדירות בתל אביב היא קיומו של ממ"ד בדירה או ממ"ק בבניין, כשדירות שאינן ממוגנות ונמצאות בבניינים ישנים כבר רושמות ירידת ערך חדה. כך, למשל, מספר לנו אותו סוכן ש"דירת 3 חדרים במרכז תל אביב (אזור בוגרשוב) שעמדה להשכרה לשותפים בסכום של 9,000 שקלים לחודש, מוצעת עכשיו ב-7,500 שקלים לחודש ועדיין אין עליה קופצים. זה בניין ישן שאפילו חדר המדרגות שלו הוא לא מרחב מוגן, אנשים שומעים את זה ואפילו לא באים לראות".
בהתאם לכך, האזורים בתל אביב שבהם אפשר כבר לזהות את המגמה הם שכונות דרום ומזרח העיר שסובלות מפערי מיגון קשים, כמו גם באזורים הפחות מחודשים של פלורנטין, לב העיר והצפון הישן. המצוקה גדולה במיוחד ביפו, גם על פי "דה מרקר", שם מוביל החשש מהתלקחות סביב החיים המשותפים לעצירה טוטאלית בהשכרת דירות יפואיות על ידי יהודים. לאחר שנים של ביקושי שיא אפשר פתאום לראות שלטי "להשכרה" ו"למכירה" על בניינים ברובע הערבי-יהודי של העיר, מחזה שכמעט ונעלם בשנתיים-שלוש האחרונות לקראת השקת הרכבת הקלה.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
תשבעו שידעתם שיש מקום כזה בעיר. שכונת לבנה וידידיה (צילום: Google StreetView)
תל אביב בזול? הצחקת אתם מחירי הדיור המשתוללים בעיר. מניתוח הנתונים שקיבלנו ממחלקת המחקר של Madlan, עולה כי נותרו שכונות ספורות בעיר שבהן אפשר למצוא דירות זולות שישאירו לכם כסף בכיס, ורובן נמצאות ביפו. זמן טוב להכיר גם את נוה חן ואת לבנה וידידיה (נשבעים שיש שכונה כזאת)
תל אביב בזול? לא כשזה מגיע למחירי הנדל"ן בעיר, ולא משנה אם מדובר בשכירות או בדירות לרכישה. בחודש שעברהדגמנו את הזינוק במחירי השכירות בעיר, כולל מספר מקרי קצה של קפיצה בת כמעט 50 אחוז במחירים, אבל גם בלי התפרעויות נקודתיות אפשר לומר שמשבר הדיור הוא אלמנט מרכזי במצוקת יוקר המחיה בעיר. אם נמאס לכם לשלם 8,000 שקל לדירת 3 חדרים קטנה בלב העיר או שפיטרו אתכם מההייטק ולא מתאים עכשיו להשכיב עשיריה בחודש על דירה יפה בצפון הישן, גם אתם ודאי תצאו לחפש את עצמכם בשכונות המרוחקות. השאלה היא איפה לחפש.
שכונות כמו יד אליהו והדר יוסף, עד לא מזמן אפילו לא אופציה עבור מרבית התל אביבים, כבר הולכות ומתרחקות מהישג ידם של רבים. גם שכונת שפירא ונווה שאנן, שנחשבו עד לפני רגע לשכונות קשות, הפכו משאת נפשם של צעירים בעיר וקיפצצו להם אל רף מחיר שכבר מתקרב לזה של מרכז תל אביב. מה עושים? מחלקת המחקר של Madlan בדקה עבורנו מיהן השכונות הכי זולות בעיר למגורים בשכירות ולרכישת דירה והתוצאות חד משמעיות: אתם עוברים לגור ביפו. "כשהעמקנו בנתונים אפילו אנחנו הופתענו", אמר לנו טל קופל, מנכ״ל maldlan. "עד עכשיו כולם התעסקו במחירים הבלתי נתפסים של שכונות לב העיר, אבל מתברר שגם בשכונות שנחשבות זולות, כמו נווה שאנן וכפר שלם, המחירים כבר טיפסו לרמות המחירים של שכונות מצוינות בערים כמו רמת השרון ורעננה. המשמעות היא שהפוטנציאל של השכונות הללו כבר מגולם במחיר הדירה, לפחות בחלקו".
פעם שכונת מצוקה, היום העתיד של הג'נטריפיקציה. יפו ד' (צילום: Google StreetView)
אמרתם פוטנציאל – אמרתם יפו. השכונות של דרום יפו תופסות 4 מתוך 5 המקומות הראשונים בקרב על תואר "השכונה הזולה בעיר", והרכבת הקלה שתחל במסעותיה בנובמבר צפויה להפוך אותן ללוקיישן אטרקטיבי מאוד עבור צעירים שנפלטו מפלורנטין ושפירא. בשכונת יפו ד' כבר יש קהילה לא מאוד קטנה של פליטי תל אביב, והשכונה צפויה לשנות לחלוטין את אופייה עם כמה פרויקטים גדולים במיוחד של פינוי-בינוי בשלבים שונים של אישור וביצוע שיוסיפו לה וליפו ג' הגובלת בה מאות דירות חדשות. אלו הם המקומות האחרונים בעיר שאפשר למצוא בהם דירת שלושה חדרים בפחות מעל 4,500 שקלים לחודש, כשאפילו שכונה מרוחקת כמו לבנה וידידיה (כן, יש דבר כזה בקצה המזרחי של העיר, בין פארק בגין לפארק שרון) כבר מגיעה ל-4,660 שקלים בממוצע לחודש. אאוץ'.
יום אחד כל זה יהיה נדל"ן. שכונת נוה גולן (צילום: Google StreetView)
דירות ארבעה חדרים זולות לשכירות? אין כמעט דבר כזה בתל אביב. ישנן שכונות שלמות שבהן כמעט ולא ניתן למצוא דירות ארבעה חדרים, בגלל ההיצע הנמוך ומשום היותן סחורה מבוקשת ביותר בקרב משפחות צעירות, ויותר ויותר מהן מחפשות את מזלן בשכונות המרוחקות. ויש כאן מזל: גם כאן תופסות השכונות הדרומיות של יפו יחד עם נוה עופר הסמוכה להן את שלושת המקומות הראשונים, ומי שיעדיף לעבור מזרחה אל שכונות כמו נוה חן (על גבול רמת חן הרמת גנית) או אפילו שכונת התקווה יצטרך להיפרד מסכומים בגובה כ-6,000 שקלים בחודש. זה אולי כסף קטן בהשוואה למרכז תל אביב, אבל זול ממש זה כבר לא. איך אומרים אצלנו? זול כבר יהיה לנו בקבר.
1. מרכז יפו // 1.66 מיליון שקלים 2. יפו ד // 1.67 מיליון שקלים 3. כפר שלם // 1.7 מיליון שקלים 4. נוה עופר // 1.74 מיליון שקלים 5. נוה גולן // 1.85 מיליון שקלים
הרבה עודף משני מיליון שקל. שכונת מרכז יפו (צילום: Google StreetView)
אז אתם אומרים לעצמכם, פאק איט, בוא נקנה דירה ונשלם משכנתא במקום שכירות? מזל טוב וברוכים הבאים ליפו שוב. אם תרצו להוציא פחות מ-1.8 מיליון שקלים על דירת 4 חדרים, אין לכם עוד הרבה אפשרויות. "מרכז יפו", שם שנשמע טוב, היא השכונה הקטנה שמשתרעת על פני רחוב עזה והרחובות הקטנים הסמוכים לו, ומתאפיינת בבנייני רכבת רבים ובניינים קטנים בני שתיים-שלוש קומות, רובם במצב תחזוקתי לא קל. הרכבת הקלה בשדרות ירושלים נמצאת במרחק פסיעות ספורות וצפויה להזניק את המחירים בשכונה ולהביא איתה תנופת פרויקטי תמ"א38 ופינוי בינוי, וגם כפר שלם תמצא עצמה תוך כמה שנים ליד הרכבת הקלה והמחירים בה כבר מטפסים בהתאם. בהצלחה לכולנו.
דירות 4 חדרים למכירה:
1. נוה חן // 2.10 מיליון שקלים 2. נוה עופר // 2.33 מיליון שקלים 3. קריית שלום // 2.58 מיליון שקלים 4. כפר שלם // 2.63 מיליון שקלים 5. עזרא והארגזים // 2.91 מיליון שקלים
בסוף תל אביב יש מקום מיוחד. שכונת נוה חן (צילום: Google StreetView)
מחפשים דירת 4 חדרים בפחות מ-3 מיליון שקלים? הגעתם למקום הנכון, וכשאנחנו אומרים המקום הנכון אנחנו מתכוונים שלא נשאר לכם הרבה לאן להגיע. נוה חן השקטה והפריפריאלית מובילה את הרשימה עם דירות ב-2.1 מיליון שקלים בממוצע בלבד, ומעניין לשים לב לשכונות עזרא והארגזים, עד לא מזמן שכונות מצוקה מוחלשות ועכשיו פניני נדל"ן שמחיר הדירה הממוצע בהן עף והמריא לכמעט 3 מיליון שקלים. כמעט מפתיע למצוא ברשימה הזאת את קריית שלום, השכונה הדרומית שגובלת בחולון מצד אחד ובשכונת שפירא מצדה השני, שהפופולריות שלה נמצאת בעלייה מתמדת בחמש השנים האחרונות. מכל זה יוצא שבקצוות של תל אביב אפשר עדיין למצוא מגורים במחיר בר הכלה או לכל הפחות במחיר שיאפשר להתכונן נפשית לעזוב אותה.
אחד מי יודע? בניין באחד העם (לבניין בתמונה ולבעליו אין קשר למתואר כתבה). צילום: בן קלמר.
המלחמה במשבר הדיור כוללת קרבות קטנים ומתישים נגד בעלי דירה מתעמרים. זה הוא רק סיפור אחד מני רבים שמזכיר את ההבדל בין אלו שיש להם (בניין באחד העם) לאלו שאין (סבלנות לקפריזות של בעלי הדירות). כל מה שאנחנו יכולים לעשות זה להתפלל לאלי הקארמה
ההורים שלי לימדו אותי שקמצנות לא קשורה בכסף שיש או אין לך, אלא עניין רגשי גרידא. ואכן, כשפגשתי בבעלת הבית מאחד העם – זו שכל הבניין בו התגוררתי היה בבעלותה, על עשר דירותיו – נוכחתי לגלות שכמו תמיד, אמא ואבא צדקו. הגברת, חמוצה ועצבנית באופן תמידי, השכירה לשלושה שותפים (ואני בינהם) דירה במצב די מחפיר שרק התדרדר מרגע לרגע, כפי שנוטה לקרות לדירות ישנות שלא מטפלים בהן.
בעלת הדירה, אילוסטרציה. "הזמר במסיכה" (צילום מסך: קשת 12)
הענף המטפס שצמח ישירות לתוך קיר הסלון, השקע המאיים ברצפה, הרטיבות מקיר לקיר, המזגנים המקולקלים שסירבה בתוקף להחליף או חתיכת התקרה שנפלה על השותף שלי בזמן שצחצח שיניים וכמעט קיפח את חייו תמורת שיניים נטולות עששת. כל זה לא עניין את הגברת. לדבריה, פיסת התקרה שנפלה קרתה גם בדירה מעל, ועל כן אין זו סיבה להפסיק להעלות בקביעות את שכר הדירה. הרי היא תמצא מחליפים. פרייארים לא מתים בעירנו היקרה בעולם.
בכל פעם שאירעה תקלה היא שלחה, אחרי תחנונים חוזרים ונשנים, את אותו הנדי-מן חובבן שבמקרה הטוב הביא מברשת וצבע משהו לכדי תיקון קוסמטי מגוחך. זה אולי כיסה על כתם העובש הירקרק, אך לא על העובדה שהדירה, איך נאמר? מתפוררת לגמרי.
שיפוצים, שמעת על זה גברת? צילום: קבוצת אחוזת בית 3
לפני שנכנסנו לדירה, חייבה אותנו הגברת מאחד העם להפקיד לחשבונה כמה אלפי שקלים כדמי פיקדון שלדבריה, יוחזרו לנו כשנעזוב. אני, שהחזקתי שנה אחת בלבד ברטיבות ובעובש, התחננתי חודשים ארוכים אחרי יציאתי מהדירה לקבל את הכסף בחזרה ונתקלתי בסירובים, תירוצים ובחזות מצח בלתי נסבלת. אגב, טלפון אחד מאבא שלי אל הגברת והתשלום הופקד חזרה בחשבוני תוך ימים אחדים. זה שאבא נזכר שהוא מי שנתן את הפיקדון, ולכן ההחזר הכספי אמור להגיע אליו, זה כבר סיפור אחר.
אחר כך הסתבר שמי שהחליף אותי בחדר מיאן לשלם לגברת בכל מיני תירוצים וסיבות. היא התקשרה אליי ואמרה לי שהיא ממש לא ישנה בלילה משום שהבחור מתעכב בתשלום. לרגע אחד נחמץ לבי אל הגברת, ואז נזכרתי שהיא ממשיכה להעלות את שכר הדירה ובאותה נשימה להזניח אותה, אז החלטתי שקארמה וכל זה וכנראה שהיא כבר תסתדר. בכל זאת, יש לה בניין שלם באחד העם, ולרובנו יש רק סיפורים על בעלי דירות מעצבנים.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
הדירה הגרועה שלי: איך מצאתי את עצמי עם שותפה בת 65
גברת, את מוכנה לפנות לי את הסלון? הזמנתי חברים. צילום: Shutterstock
כשאבישי סלע עבר לראשונה לתל אביב, הוא לא ציפה למצוא את עצמו חולק דירה עם שותפה בת 65, וזו עוד השותפה הנחמדה. אבל אנשים עושים תכנונים ובעלי הדירות צוחקים. האם זו רק עוד קללה שעלינו לשאת כדי לגור בתל אביב?
בסדרה הנהדרת של מודי בר-און ז"ל וענת זלצר תבדל"א, "במדינת היהודים", הפרק העשירי והאחרון נקרא "עלילות כולנו בעיר הגדולה". הוא התעסק בדור מוקדם יותר, אחד אחורה ממני, דור של יוצרים ואמנים שחיפשו את מקומם בעולם, ומצאו אותו בתל אביב, העיר שבה הדברים קורים. ולמרות שדור עבר, נראה שזה עדיין הסיפור של כולנו – הסיפור על האנשים שמחפשים את עצמם בתל אביב נמשך, ומתפתל לכיוונים לא צפויים.
זה היה גם הסיפור שלי, בגיל מאוחר יחסית, כשעזבתי את בית ההורים בבאר יעקב וחיפשתי לי את "המקום שלי". זו היתה דירה בדרך הטייסים, על גבול תל אביב-רמת גן. בסך הכל היא נראתה סבבה, היתה שם טלוויזיה בחדר וסלון קטן ושתי שותפות (תוציאו את המחשבות האלה מהראש, שמעתם? אה הן רק אצלי? אוקיי) שלא עשו בעיות. המזוודה עמדה בפינה, הבגדים יצאו לארון – ובערב, לראשונה, הרגשתי קצת בדידות חיובית. פרק חדש בחיים נפתח. או לפחות ככה חשבתי.
עבר בדיוק שבוע (כולל ההופעה של ג'רי סיינפלד בהיכל) לפנ שבצהרי שישי אחד הכל התהפך. אני ממש זוכר את הרגע שבו פתחתי את הדלת, בחזרה מאיזה אירוע בחלקים הטובים יותר של העיר, וראיתי את המטבח בעיצומו של תהליך שיפוצים רועש. בקושי הספקתי לחתום על חוזה, וכבר מצאתי את עצמי בתוך עיי חורבות. באותו הרגע עיראק של אחרי הפצצות "הלם ותדהמה" של ארה"ב נראתה לי כמו מקום נוח וסימפטי ביחס לבית שלי.
היה מרגיש בבית. סדאם חוסיין. עבודתו של אורי ליפשיץ, "סדאם", 2006
חזרתי לחדר שלי ולא ידעתי מה לעשות. הבנתי שאכלתי אותה. מדי פעם ניגשתי למטבח ההרוס כדי לנסות לדלות מהמקרר את חבילת הגבנ"צ שקניתי כמה ימים קודם. אני טיפוס סתגלן, ואיכשהו חשבתי שאני אוכל לחיות גם כשמקדחות התעופפו בחלל האוויר. יום אחר כך, בעל הדירה נכנס לחדר שלי ואמר לי "תארוז". שאלתי אותו איך יכול להיות שנכנסתי לדבר הזה, ומה לעזאזל עושים עכשיו, והוא הבטיח שימצא לי פיתרון. הוא גם מצא – תגידו שלום לבית של אמא שלו. אני לא צוחק.
מקום המפלט החדש היה לא רחוק מהדירה המקורית, שבנתיים הפכה לכביש בשיפוצי מע"צ. ואמא של בעל הבית שלי בהחלט היתה נחמדה (אם כי השותפה שגרה חדר ליד, פחות). אחרי חודשיים גם ההזייה הזו נגמרה ומצאתי את עצמי עובר לדירה שלישית תוך פחות מחצי שנה. הלכתי על משהו פחות רועש, את דרך הטייסים החליפה אזור התחנה המרכזית בתל אביב. היה קטן, ולא מאוד נוצץ, אבל לפחות בלי אישה בת 65 שנמצאת בסלון.
https://www.youtube.com/watch?v=SY07aAw9B_s
הקורא החכם ישאל בשלב הזה "על מה לעזאזל חשבת?". זה בסדר, גם אני שואל את השאלה הזאת לפחות פעם ביום (כמו גם את השאלה "על מי נכתב השיר אם תזכרי אותי סיוון?"). אבל זו היתה ההתחלה, ומאז למדתי לא להיות מטומטם כשאני נכנס לדירות. הוראות בטיחות נכתבות בדם, הוראות לשוכרים נכתבו עם שותפה בת 65. רק עוד סיפור משונה שממחיש כמה הקרבות לפעמים אנשים צריכים לעשות כדי לנסות ולגור במקום הזה – שבו דברים קורים. עלילות כולנו בעיר הגדולה.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו